שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,905 בתים ,  15:57, 22 באוקטובר 2014
שורה 43: שורה 43:  
* [[קציר מי גשם|רחוב ירוק]] - הוספת צמחייה ברחוב ומניעת ההצפה שלו במי גשם הופכים את הרחוב ל[[אזור ידידותי להולכי רגל|ידידותי יותר להולכי רגל]] הן על ידי שיפור בטיחות הרחוב ומניעת החלקות, הן על ידי שמירה על הולכי הרגל יבשים יותר (הן מפני מים על המדרכה והכביש, והן מפני השפרצה של מכוניות), והן על ידי הרגשה נעימה יותר ברחוב.  
 
* [[קציר מי גשם|רחוב ירוק]] - הוספת צמחייה ברחוב ומניעת ההצפה שלו במי גשם הופכים את הרחוב ל[[אזור ידידותי להולכי רגל|ידידותי יותר להולכי רגל]] הן על ידי שיפור בטיחות הרחוב ומניעת החלקות, הן על ידי שמירה על הולכי הרגל יבשים יותר (הן מפני מים על המדרכה והכביש, והן מפני השפרצה של מכוניות), והן על ידי הרגשה נעימה יותר ברחוב.  
 
* [[עצים בעיר]] משפרים את איכות האוויר, מספקים צל ומוסיפים יופי לרחוב. מחקר משנת 2005 של  Kathleen L. Wolf מאוניברסיטת וושינגטון, מצא כי צרכנים היו מוכנים לשלם יותר בחנויות שממוקמות ברחוב עם עצים לעומת חנויות עם עיצוב דומה שממוקמות ברחוב ללא עצים. בערים קטנות ההפרש עמד על 9% ובערים גדולות על 12%.<ref>Kathleen L. Wolf, “[http://www.milliontreesnyc.org/downloads/pdf/journal_of_forestry_2005.pdf Business District Streetscapes, Trees, and Consumer Response]”, Journal of Forestry 103, no. 8 (2005): 396-400.</ref> [http://investfromthegroundup.org/trees-mean-business/]
 
* [[עצים בעיר]] משפרים את איכות האוויר, מספקים צל ומוסיפים יופי לרחוב. מחקר משנת 2005 של  Kathleen L. Wolf מאוניברסיטת וושינגטון, מצא כי צרכנים היו מוכנים לשלם יותר בחנויות שממוקמות ברחוב עם עצים לעומת חנויות עם עיצוב דומה שממוקמות ברחוב ללא עצים. בערים קטנות ההפרש עמד על 9% ובערים גדולות על 12%.<ref>Kathleen L. Wolf, “[http://www.milliontreesnyc.org/downloads/pdf/journal_of_forestry_2005.pdf Business District Streetscapes, Trees, and Consumer Response]”, Journal of Forestry 103, no. 8 (2005): 396-400.</ref> [http://investfromthegroundup.org/trees-mean-business/]
 +
 +
==השפעות של תכנון ידידותי להולכי רגל==
 +
השפעות תכנון ידידותי להולכי רגל כוללות יותר הולכי רגל ברחוב, ופחות שימוש באמצעי תחבורה אחרים, במיוחד פחות שימוש ב[[רכב פרטי]] על שלל ההשפעות החיצוניות שלו כגון [[פקקי תנועה]], [[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר]] וכו'.
 +
 +
הגדלת הנוכחות של הולכי רגל ברחוב כוללת הפיכת הרחובות לבטוחים יותר ונעימים יותר, הקטנת מפגעי רעש והגדלת [[הון חברתי]].
 +
 +
===השפעות בריאותיות של הליכתיות משופרת===
 +
{{הפניה לערך מורחב|תחבורה פעילה}}
 +
דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), מגלה כי תושבים המתגוררים בישובים עם
 +
[[פיתוח מוטה תחבורה ציבורית|תשתית מפותחת של אוטובוסים ורכבות]] נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1185157.html] הסיבות לכך כוללות הפחתה ב[[תאונות דרכים]] (לרמה של רבע מישובים [[פרבור|פרווריים]]), שיפור [[כושר גופני]] והבריאות הגופנית, שיפור הבריאות הנפשית (בעקבות עידוד של [[תחבורה פעילה]]), הפחתה ב[[זיהום אוויר מתחבורה]], שיפור הנגישות לשירותי רפואה, שיפור הנגישות למזון בריא יותר, אפשרויות כלכליות טובות יותר להשיג שירותים אלה והקטנת [[מתח נפשי|המתח הנפשי]] בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה. על פי Todd Litman, מחבר הדו"ח, היבטים אלה לרוב אינם מחושבים בהערכות כדאיות כלכלית של פרוייקטי תחבורה שונים. <ref name="apta2010">Todd Litman, [http://www.apta.com/resources/reportsandpublications/Documents/APTA_Health_Benefits_Litman.pdf Evaluating Public Transportation Health Benefits] ,The American Public Transportation Association,  14 June 2010</ref>
 +
 +
המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית ממליץ על לפחות 22 דקות ביום של פעילות גופנית מתונה כמו הליכה מהירה, כדי לשמור על הכושר ועל הבריאות. רק מחצית מהאמריקאים המבוגרים מצליחים לעמוד בכך, אבל רוב נוסעי [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] מגיעים ליעד זה על ידי הליכה לתחנות של תחבורה ציבורית.
 +
 +
מאפיינים של השכונה שמועדדים שימוש בתחבורה ציבורית כמו [[עירוב שימושי קרקע]], ותכנון מרחב ידידותי להולכי רגל]] משפרים גם הם את בריאות הציבור. מתוך התושבים שיכולים להגיע ליעדים עירוניים רצוייים בתוך 10 דקות הליכה מהבית, מצליחים 43% להגיע ליעד הממולץ של פעילות גופנית, זאת לעומת 27% מאנשים שנמצאים באיזורים בעלי [[תכנון מוטה רכב פרטי]]<ref name="apta2010"/> מקרב אזרחים בוגרים שיכולים לבצע פעילות גופנית, מי שמצליחים להגיע ליעד של הפעילות הגופנית הם בעלי הוצאות בריאות של 1,019 דולר לשנה, הוצאות נמוכות ב-32% (או 330 דולר) יחסית לאנשים בעלי אורח חיים יושבני (1,349 דולר בשנה). <ref name="apta2010"/>
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט