שינויים

ההיסטוריון הכלכלי גרגורי קלארק פרסם בשנת 2014 את הספר ״The Son Also Rises״ (״וזרח הבן״, משחק מלים על ספרו המפורסם של ארנסט המינגוויי ״וזרח השמש״). קלארק, פרופסור באוניברסיטת קליפורניה בדיוויס, טוען בספר שניידות חברתית הממוצעת (כאשר מודדים אותה לגבי קבוצות) היא קטנה מאד ולוקחת מאות שנים. לפי קלארק "החלום האמריקאי" הוא [[מיתוס]] לא מדוייק, והמעמד החברתי של סבינו וסבי סבינו עדיין יכולים לשמש כאינדיקטור טוב למדי לחיזוי ההכנסות שלנו כיום ושל הכנסות הילדים שלנו.<ref name="Clark1"/>  

ההיסטוריון הכלכלי גרגורי קלארק פרסם בשנת 2014 את הספר ״The Son Also Rises״ (״וזרח הבן״, משחק מלים על ספרו המפורסם של ארנסט המינגוויי ״וזרח השמש״). קלארק, פרופסור באוניברסיטת קליפורניה בדיוויס, טוען בספר שניידות חברתית הממוצעת (כאשר מודדים אותה לגבי קבוצות) היא קטנה מאד ולוקחת מאות שנים. לפי קלארק "החלום האמריקאי" הוא [[מיתוס]] לא מדוייק, והמעמד החברתי של סבינו וסבי סבינו עדיין יכולים לשמש כאינדיקטור טוב למדי לחיזוי ההכנסות שלנו כיום ושל הכנסות הילדים שלנו.<ref name="Clark1"/>  

קלארק השתמש בשיטה יחודית של בחינת שמות משפחה, תוך ניצול העובדה שבחלק מהמקומות בעולם שמות משפחה היו אינדיקציה למעמד חברתי גבוה או נמוך. באופן זה הוא היה מסוגל לעקוב אחר ניידות חברתית על פני מאות שנים, בעוד שרוב המחקרים האחרים מוגבלים למעקב של ניידות חברתית רק משנת 1950 אז החלו להיות נתונים מהימנים יותר של חלוקת הכנסות.<ref name="Clark1"/>

קלארק השתמש בשיטה יחודית של בחינת שמות משפחה, תוך ניצול העובדה שבחלק מהמקומות בעולם שמות משפחה היו אינדיקציה למעמד חברתי גבוה או נמוך. באופן זה הוא היה מסוגל לעקוב אחר מגמות ניידות חברתית על פני מאות שנים, בעוד שרוב המחקרים האחרים היו מוגבלים למעקב של ניידות חברתית רק משנת 1950, אז החלו להרשם נתונים מהימנים יותר של חלוקת הכנסות.<ref name="Clark1"/>

קלארק מצא כי הן במדינות הנחשבות אי-שיווניות והן במדינות השוויניות יותר, הניידות החברתית הממוצעת היא נמוכה מאד. לדוגמה ב[[בשוודיה]] קלארק מוצא כי אנשים עם שמות משפחה של אצולה עדיין נמצאים גם היום, מאות שנים לאחר מכן, בצמרת הכלכלית והחברתית של המדינה ואילו צאצי העניים מלפני מאות שנים עדיין נמצאים בתחתית.  

קלארק מצא כי הן במדינות הנחשבות [[אי שוויון כלכלי|אי-שיווניות]] והן במדינות השוויניות יותר, הניידות החברתית הממוצעת היא נמוכה מאד. לדוגמה ב[[שבדיה]], קלארק מוצא כי אנשים עם שמות משפחה של אצולה עדיין נמצאים גם היום, מאות שנים לאחר מכן, בצמרת הכלכלית והחברתית של המדינה ואילו צאצי העניים מלפני מאות שנים עדיין נמצאים בתחתית.  

קלארק בחן 3 קבוצות - הקבוצה הראשונה היא אנשים עם שמות משפחה אצילים. במאה ה-17 הפסיקו להעניק תוארי אצולה, ובתחילת המאה ה-20 האצילים כבר לא נהנו מתמיכת המדינה מבחינה כלכלית וגם העוברו חוקים המונעים מאנשים אחרים לשנות את שם המשפחה שלהם לשם של בן אצולה. הקבוצה השנייה היא של פקידים, מלומדים, מדענים, סוחרים גדולים — שלפני [[המהפכה התעשייתית]] נהגה להעניק לעצמה שמות לטיניים. לאנשים חסרי מקצוע מהמעמדות הנמוכים היו שמות משפחה המסתיימים בסיומת סון כמו אנדרסון. קלארק מוצא כי גם היום, מאות שנים לאחר החלוקה המעמדית הזאת, עדיין הסיכויים של בני אצולה להשתייך לעשירונים העליונים מבחינת הכנסה גבוהים בהרבה מאלו של צאצאי עניים ולהפך. לדוגמה מבין אלו ששם משפחתם הוא אנדרסון אפשר למצוא 20% שהם בהכנסה הנמוכה ביותר -מתחת ל-249 אלפי קרונות בשנה, לעומת זאת בקרב מי שמשתכרים מעל 2 מיליון קרונות בשנה יש כ1% לעומת זאת אלו ששם משפחתם הוא בעל שמות אצולה מתפלגים אחרת - בהכנסה העליונה ניתן למצוא כ 3% מהם, ובהכנסה הנמוכה ביותר כ-9%. <ref name="Clark1"/> ביחס לשכיחות השם באוכלוסיה הסיכוי של צאצאי אצולה להיות רופאים גבוה פי 5.5 ולעומת זאת צאצי עניים נמצאים בשכיחות של 50%, ביחס לעריכת דין, צאצי האצילים נמצאים פי 2 ואילו צאצאי העניים בשכיחות של 40%. <ref name="cacalist2014"/>

קלארק בחן 3 קבוצות - הקבוצה הראשונה היא אנשים עם שמות משפחה אצילים. במאה ה-17 הפסיקו להעניק תוארי אצולה, ובתחילת המאה ה-20 האצילים כבר לא נהנו מתמיכת המדינה מבחינה כלכלית וגם העוברו חוקים המונעים מאנשים אחרים לשנות את שם המשפחה שלהם לשם של בן אצולה. הקבוצה השנייה היא של פקידים, מלומדים, מדענים, סוחרים גדולים — שלפני [[המהפכה התעשייתית]] נהגה להעניק לעצמה שמות לטיניים. לאנשים חסרי מקצוע מהמעמדות הנמוכים היו שמות משפחה המסתיימים בסיומת סון כמו אנדרסון. קלארק מוצא כי גם היום, מאות שנים לאחר החלוקה המעמדית הזאת, עדיין הסיכויים של בני אצולה להשתייך לעשירונים העליונים מבחינת הכנסה גבוהים בהרבה מאלו של צאצאי עניים ולהפך. לדוגמה מבין אלו ששם משפחתם הוא אנדרסון אפשר למצוא 20% שהם בהכנסה הנמוכה ביותר -מתחת ל-249 אלפי קרונות בשנה, לעומת זאת בקרב מי שמשתכרים מעל 2 מיליון קרונות בשנה יש כ1% לעומת זאת אלו ששם משפחתם הוא בעל שמות אצולה מתפלגים אחרת - בהכנסה העליונה ניתן למצוא כ 3% מהם, ובהכנסה הנמוכה ביותר כ-9%. <ref name="Clark1"/> ביחס לשכיחות השם באוכלוסיה הסיכוי של צאצאי אצולה להיות רופאים גבוה פי 5.5 ולעומת זאת צאצי עניים נמצאים בשכיחות של 50%, ביחס לעריכת דין, צאצי האצילים נמצאים פי 2 ואילו צאצאי העניים בשכיחות של 40%. <ref name="cacalist2014"/>

קלארק מוצא תופעות דומות גם במדינות אחרות כמו סין או בריטניה. שנים. באנגליה, האליטה המקורית היו הכובשים הנורמנים. עד היום, לטענתו, מי ששם משפחתו מוצאו בכובשים הנורמנים, לדוגמה סינקלייר, הסיכויים שלו להתקבל לאוניברסיטאות יוקרתיות כמו אוקספורד או לקיימברידג׳ גבוהים ב–25% יחסית לאנשים אחרים. <ref name="Clark1"/>  

קלארק מוצא תופעות דומות גם במדינות אחרות כמו סין או בריטניה. באנגליה, האליטה המקורית היו בני משפחות הכובשים הנורמנים. עד היום, לטענתו, מי ששם משפחתו מוצאו בכובשים הנורמנים, לדוגמה סינקלייר, שמנסה להתקבל לאוניברסיטאות יוקרתיות כמו אוקספורד או לקיימברידג׳ (שמאפשרות גישה למשורות טובות ולקשרים לעשירים) הוא בעל סיכויים גבוהים ב–25% יחסית לאנשים אחרים. <ref name="Clark1"/>  

קלארק טוען שעד היום, בממוצע למשפחות לקח לעלות בסולם החברתי כ-300 שנה, ואם הן מגיעות לפסגה לוקח להן כ-300 שנה לרדת משם. דבר זה לא פוסל "תאונות שמחות" שיכולות להתרחש ליחידים כמו חתונה, בחירה של מקום עבודה מוצלח, זכייה בטוטו וכו', או מקרים הפוכים של פשיטת רגל. <ref name="Clark1"/>  

קלארק טוען שעד היום, לבני משפחות לקח בממוצע כ-300 שנים לעלות בסולם החברתי. אם הן מגיעות לפסגה לוקח להן כ-300 שנה לרדת משם. דבר זה לא פוסל "תאונות שמחות" שיכולות להתרחש ליחידים: כמו חתונה, בחירה של מקום עבודה מוצלח, זכייה בטוטו וכו', או מקרים הפוכים של פשיטת רגל. <ref name="Clark1"/>  

הממצאים של קלארק לא עומדים בקנה אחד עם ממצאים של מחקרים אחרים שמוצאים ניידות גבוהה יותר (בטווחי זמן קצרים יותר) במדינות יותר שוויוניות. קלארק טוען שמחקרים אלה סובלים מהשפעה של מקריות יתר - שכן בנו של אדם עשיר יכול לבחור לעסוק במקצוע לא מכניס מטעמים של העדפה אישית, וכדי לבחון באמת את המגמות עלינו להסתכל על פני טווחי זמן ארוכים יותר. <ref name="Clark1"/>

הממצאים של קלארק לא עומדים בקנה אחד עם ממצאים של מחקרים אחרים שמוצאים ניידות גבוהה יותר (בטווחי זמן קצרים יותר) במדינות יותר שוויוניות. קלארק טוען שמחקרים אלה סובלים מהשפעה של מקריות יתר שיכולה להתרחש בטווח הקצר- שכן בנו של אדם עשיר יכול לבחור לעסוק במקצוע לא מכניס מטעמים של העדפה אישית, וכדי לבחון באמת את המגמות עלינו להסתכל על פני טווחי זמן ארוכים יותר. <ref name="Clark1"/>

==ניידות חברתית בישראל==

==ניידות חברתית בישראל==