שינויים

'''ניידות חברתית''' (Social mobility) היא תנועה של פרטים או קבוצות במדרג החברתי. בדרך כלל משתמשים במושג בהקשר '''ניידות כלכלית''' (Economic mobility) היכולת של משפחות לעבור לקבוצת הנכסה גבוה או נמוכה יותר (לדוגמה אנשים מהמעמד הבינוני שעוברים למעמד הגבוה או מעבר מהעשירון החמישי לעשירון העשירי). המושג יכול להתייחס גם למעבר בהקשרים של סטטוסים אחרים כמו השכלה, מצב הבריאות, אוריינות וכו'. בדרך כלל מתייחסים לניידות בין קבוצות שנמצאות זו מעל זו, על ידי צעדים כמו שינוי עבודה, לימודים או נישואין.  

'''ניידות חברתית''' (Social mobility) או "מוביליות חברתית", היא תנועה של פרטים או קבוצות במדרג החברתי. בדרך כלל משתמשים במושג בהקשר '''ניידות כלכלית''' (Economic mobility) היכולת של משפחות לעבור לקבוצת הנכסה גבוה או נמוכה יותר (לדוגמה אנשים מהמעמד הבינוני שעוברים למעמד הגבוה או מעבר מהעשירון החמישי לעשירון העשירי). המושג יכול להתייחס גם למעבר בהקשרים של סטטוסים אחרים כמו השכלה, מצב הבריאות, אוריינות וכו'. בדרך כלל מתייחסים לניידות בין קבוצות שנמצאות זו מעל זו, על ידי צעדים כמו שינוי עבודה, לימודים או נישואין.  

כלכלנים קושרים בין ניידות כלכלית נמוכה לבין [[יעילות פארטו|חוסר יעילות]], קפאון חברתי והעדרה של [[מריטוקרטיה]] - תגמול על כשרון, זאת מכיוון שהגורם העיקרי שמשפיע בחברות כאלה על סוגי המקצוע והתקדמות חברתית הוא ההכנסה, הרכוש והקשרים של ההורים ולא הכשרון של הילדים.  

כלכלנים קושרים בין ניידות כלכלית נמוכה לבין [[יעילות פארטו|חוסר יעילות]], קפאון חברתי והעדרה של [[מריטוקרטיה]] - תגמול על כשרון, זאת מכיוון שהגורם העיקרי שמשפיע בחברות כאלה על סוגי המקצוע והתקדמות חברתית הוא ההכנסה, הרכוש והקשרים של ההורים ולא הכשרון של הילדים.  

[[קובץ:Intergenerational mobility graph-1.jpg|ממוזער|350px|השוואה בין מדינות בשאלה כמה משפיעה הכנסת ההורים על הכנסת הילדים שלהם. במדינות סוציאל דמוקרטיות כמו [[דנמרק]] ו[[נורבגיה]] יש מתאם חלש יותר בין המשתנים, לעומת מדינות יותר [[קפיטליזם|קפיטליסיות]] כמו ארצות הברית ובריטניה. ככל הנראה בשל השפעה חלשה יותר של [[מלכודות עוני]] במדינות אלה, לדוגמה בגלל [[חינוך ציבורי]] שוויוני יותר]]

[[קובץ:Intergenerational mobility graph-1.jpg|ממוזער|350px|השוואה בין מדינות בשאלה כמה משפיעה הכנסת ההורים על הכנסת הילדים שלהם. במדינות סוציאל דמוקרטיות כמו [[דנמרק]] ו[[נורבגיה]] יש מתאם חלש יותר בין המשתנים, כלומר יותר ניידות חברתית, לעומת מדינות יותר [[קפיטליזם|קפיטליסיות]] כמו [[ארצות הברית]] ובריטניה. ככל הנראה הדבר מתרחש בשל השפעה חלשה יותר של [[מלכודות עוני]] במדינות אלו, לדוגמה בגלל [[חינוך ציבורי]] שוויוני יותר]]

==ניידות חברתית בארצות הברית==

יש חוקרים הסבורים כי הרעיון של החלום האמריקאי לפיו אם אתה מוכשר וחרוץ תוכל להרוויח טוב ולהשיג שכר גבוה ומעמד חברתי גבוה הוא לא מדוייק. הוא יכול להתקיים עבור פרטים, אבל עבור אוכלוסיות שלמות רעיון זה אינו תופס.  

 

 

 

 

===ניידות חברתית בארצות הברית===

 

 

 

מחקרים מהתקופה האחרונה מצביעים כי הרעיון של החלום האמריקאי לפיו אם אתה מוכשר וחרוץ תוכל להרוויח טוב ולהשיג שכר גבוה ומעמד חברתי גבוה הוא לא מדוייק. הוא יכול להתקיים עבור פרטים, אבל עבור אוכלוסיות שלמות רעיון זה מתקיים בצורה חלשה למדי.  

מחקר של כלכלנים מהרווארד ומברקלי, בראשות ראג' צ'טי, בחן נתוני הכנסה של עשרות מיליוני אמריקאים. המחקר מצא כי החל משנת 1970 ועד היום הניידות החברתית בארצות הברית היתה נמוכה. לילד מהחמישון התחתון היה סיכוי של 9% לטפס לחמישון העליון — הרבה פחות מסיכוייו של ילד מהחמישיון התחתון לטפס בסולם במדינות אירופיות כמו [[שוודיה]].<ref name="Clark1">[http://www.themarker.com/markerweek/1.2244001 אם סבא שלך היה עני, גם אתה, ילדיך ונכדיך לא תגמרו את החודש] אשר שכטר, דה מרקר 15.02.2014 </ref> על פי המחקר, שרמת ההכנסה של ההורים מנבאת די במדויק מה תהיה רמת ההכנסה של הילדים ועד כמה איכותי יהיה החינוך שלהם. <ref name="cacalist2014"/>

מחקר של כלכלנים מהרווארד ומברקלי, בראשות ראג' צ'טי, בחן נתוני הכנסה של עשרות מיליוני אמריקאים. המחקר מצא כי החל משנת 1970 ועד היום הניידות החברתית בארצות הברית היתה נמוכה. לילד מהחמישון התחתון היה סיכוי של 9% לטפס לחמישון העליון — הרבה פחות מסיכוייו של ילד מהחמישיון התחתון לטפס בסולם במדינות אירופיות כמו [[שוודיה]].<ref name="Clark1">[http://www.themarker.com/markerweek/1.2244001 אם סבא שלך היה עני, גם אתה, ילדיך ונכדיך לא תגמרו את החודש] אשר שכטר, דה מרקר 15.02.2014 </ref> על פי המחקר, שרמת ההכנסה של ההורים מנבאת די במדויק מה תהיה רמת ההכנסה של הילדים ועד כמה איכותי יהיה החינוך שלהם. <ref name="cacalist2014"/>

לפי המחקר, היות וכיום השגת השכלה גבוהה כרוכה בכסף, התוצאה היא פערים גדלים והולכים. לפי גרינווד ב־2005, משק בית ובו אשה עם תארים מתקדמים וגבר בלי בגרות הרוויח 92% מההכנסה הממוצעת. לעומת זאת כאשר אשה משכילה מתחתנת עם גבר עם השכלה דומה לשלה, הם מרוויחים בבמוצע יותר מפי שניים מההכנסה הממוצעת למשק בית (219%). לטענתו אם מגמות החתונה בין אנשים מרמות השכלה שונות היו נותרים כמו שנות ה-60 , כל העליה באי השוויון בארצות הברית היתה מתבטלת<ref name="cacalist2014"/>

לפי המחקר, היות וכיום השגת השכלה גבוהה כרוכה בכסף, התוצאה היא פערים גדלים והולכים. לפי גרינווד ב־2005, משק בית ובו אשה עם תארים מתקדמים וגבר בלי בגרות הרוויח 92% מההכנסה הממוצעת. לעומת זאת כאשר אשה משכילה מתחתנת עם גבר עם השכלה דומה לשלה, הם מרוויחים בבמוצע יותר מפי שניים מההכנסה הממוצעת למשק בית (219%). לטענתו אם מגמות החתונה בין אנשים מרמות השכלה שונות היו נותרים כמו שנות ה-60 , כל העליה באי השוויון בארצות הברית היתה מתבטלת<ref name="cacalist2014"/>

==ניידות חברתית על פני מאות שנים==

==ניידות חברתית על פני מאות שנים==

ההיסטוריון הכלכלי גרגורי קלארק פרסם בשנת 2014 את הספר ״The Son Also Rises״ (״וזרח הבן״, משחק מלים על ספרו המפורסם של ארנסט המינגוויי ״וזרח השמש״). קלארק, פרופסור באוניברסיטת קליפורניה בדיוויס, טוען בספר שניידות חברתית הממוצעת (כאשר מודדים אותה לגבי קבוצות) היא קטנה מאד ולוקחת מאות שנים. לפי קלארק "החלום האמריקאי" הוא [[מיתוס]] לא מדוייק, והמעמד החברתי של סבינו וסבי סבינו עדיין יכולים לשמש כאינדיקטור טוב למדי לחיזוי ההכנסות שלנו כיום ושל הכנסות הילדים שלנו.<ref name="Clark1"/>  

[[היסטוריה כלכלכית|ההיסטוריון הכלכלי]] גרגורי קלארק פרסם בשנת 2014 את הספר ״The Son Also Rises״ (״וזרח הבן״, משחק מלים על ספרו המפורסם של ארנסט המינגוויי ״וזרח השמש״). קלארק, פרופסור באוניברסיטת קליפורניה בדיוויס, טוען בספר שניידות חברתית הממוצעת (כאשר מודדים אותה לגבי קבוצות) היא קטנה מאד ולוקחת מאות שנים. לפי קלארק "החלום האמריקאי" הוא [[מיתוס]] לא מדוייק, והמעמד החברתי של סבינו וסבי סבינו עדיין יכולים לשמש כאינדיקטור טוב למדי לחיזוי ההכנסות שלנו כיום ושל הכנסות הילדים שלנו.<ref name="Clark1"/>  

קלארק השתמש בשיטה יחודית של בחינת שמות משפחה, תוך ניצול העובדה שבחלק מהמקומות בעולם שמות משפחה היו אינדיקציה למעמד חברתי גבוה או נמוך. באופן זה הוא היה מסוגל לעקוב אחר מגמות ניידות חברתית על פני מאות שנים, בעוד שרוב המחקרים האחרים היו מוגבלים למעקב של ניידות חברתית רק משנת 1950, אז החלו להרשם נתונים מהימנים יותר של חלוקת הכנסות.<ref name="Clark1"/>

קלארק השתמש בשיטה יחודית של בחינת שמות משפחה, תוך ניצול העובדה שבחלק מהמקומות בעולם שמות משפחה היו אינדיקציה למעמד חברתי גבוה או נמוך. באופן זה הוא היה מסוגל לעקוב אחר מגמות ניידות חברתית על פני מאות שנים, בעוד שרוב המחקרים האחרים היו מוגבלים למעקב של ניידות חברתית רק משנת 1950, אז החלו להרשם נתונים מהימנים יותר של חלוקת הכנסות.<ref name="Clark1"/>

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Social_mobility ניידות חברתית] בויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Social_mobility ניידות חברתית] בויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Economic_mobility ניידות כלכלית] בויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Economic_mobility ניידות כלכלית] בויקיפדיה האנגלית

* [http://www.themarker.com/news/1.1626330 "לא יצאנו לחופשה מאז ירח הדבש, אין לנו כבלים והאוטו יד שנייה מליסינג"] חגי עמית, נופר סיני, 26.01.2012 , דה מרקר

* [http://www.themarker.com/news/1.1626330 "לא יצאנו לחופשה מאז ירח הדבש, אין לנו כבלים והאוטו יד שנייה מליסינג"] חגי עמית, נופר סיני, 26.01.2012 , דה מרקר

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2244001 אם סבא שלך היה עני, גם אתה, ילדיך ונכדיך לא תגמרו את החודש] אשר שכטר, דה מרקר 15.02.2014  

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2244001 אם סבא שלך היה עני, גם אתה, ילדיך ונכדיך לא תגמרו את החודש] אשר שכטר, דה מרקר 15.02.2014  

* [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3623359,00.html ההון נשאר רק במשפחה] אורי פסובסקי, 04.02.14

* [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3623359,00.html ההון נשאר רק במשפחה] אורי פסובסקי, 04.02.14

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Gregory_Clark_(economist) גרגורי קלארק] בויקיפידה האנגלית

* [http://www.themarker.com/magazine/1.2337113# איזהו עשיר? שנולד כזה] אשר שכטר, דה מרקר, 12.06.2014

[[קטגוריה:אי שוויון]]

[[קטגוריה:אי שוויון]]