שינויים

* '''עצי תנועה''' - עצי תנועה הם חלוקת הכבישים לכבישים ראשיים, המתפצלים לכבישים משניים, ואלו מתפצלים לרחובות שקטים הנגמרים בחניות וברחובות ללא מוצא. עצים כאלה מונעים תנועה חוצה של מכוניות או משאיות דרך השכונה. לכל שכונה יש מוצא אחד. לגבי הולכי הרגל ורוכבי אופניים פרוש הדבר שמרחקים קצרים בקו אווירי חסומים בדרך כלל על ידי חצרות פרטיות ובתים או על ידי כבישים ראשיים או גדרות שאי אפשר לחצות אותם בבטחה. גם אוטובוס שרוצה לאסוף נוסעים מהשכונה צריך להכנס ולצאת דרך אותה יציאה במקום לחלוף על פני השכונה, לאסוף נוסעים ולהמשיך.  

* '''עצי תנועה''' - עצי תנועה הם חלוקת הכבישים לכבישים ראשיים, המתפצלים לכבישים משניים, ואלו מתפצלים לרחובות שקטים הנגמרים בחניות וברחובות ללא מוצא. עצים כאלה מונעים תנועה חוצה של מכוניות או משאיות דרך השכונה. לכל שכונה יש מוצא אחד. לגבי הולכי הרגל ורוכבי אופניים פרוש הדבר שמרחקים קצרים בקו אווירי חסומים בדרך כלל על ידי חצרות פרטיות ובתים או על ידי כבישים ראשיים או גדרות שאי אפשר לחצות אותם בבטחה. גם אוטובוס שרוצה לאסוף נוסעים מהשכונה צריך להכנס ולצאת דרך אותה יציאה במקום לחלוף על פני השכונה, לאסוף נוסעים ולהמשיך.  

* '''בלוק עירוני ארוך''' - בדומה לעצי התנועה , בלוקים ארוכים של בתים הצמודים זה לזה ללא שביל בינהם גורם לכך שמסלול שבקו אווירי הוא קצר למדי יכול להתארך. לעיתים מייצרים בלוקים כאלה משיקולי חסכון בקרקע לצרכי דיור. זהו המצב לדוגמה בבנית "בתי רכבת" שאופיינים לשיכונים וכן לבנייה ישנה בגבעתיים.  

* '''בלוק עירוני ארוך''' - בדומה לעצי התנועה , בלוקים ארוכים של בתים הצמודים זה לזה ללא שביל בינהם גורם לכך שמסלול שבקו אווירי הוא קצר למדי יכול להתארך. לעיתים מייצרים בלוקים כאלה משיקולי חסכון בקרקע לצרכי דיור. זהו המצב לדוגמה בבנית "בתי רכבת" שאופיינים לשיכונים וכן לבנייה ישנה בגבעתיים.  

* '''הרחבת מספר הנתיבים לרכב הפרטי בתוך העיר''' - עם הזמן יש יותר פרברים ונוצר [[ביקוש מושרה]] למכוניות. בנסיון להזרים יותר מכוניות בחתך רחוב נתון, בעיקר במרכזי הערים, משתמשים בשיטות שונות כדי להגדיל את הקיבולת. שיטה קיצונית ננקטה בהולנד בשנות ה-60 והיא הרס של בלוקים של בתים הסמוכים לכביש בנסיון להרחיב את הרחוב. שיטה אחרת שננקטה ברחוב קפלן בתל אביב היא הזזת בתים. שיטות מקובלות יותר הן הרחבת הנתיבים על חשבון גינות, חניות, מדרכות ושימושי קרקע אחרים.  

* '''הרחבת מספר הנתיבים לרכב הפרטי בתוך העיר''' - עם הזמן יש יותר פרברים ונוצר [[ביקוש מושרה]] למכוניות. בנסיון להזרים יותר מכוניות בחתך רחוב נתון, בעיקר במרכזי הערים, משתמשים בשיטות שונות כדי להגדיל את הקיבולת. שיטה קיצונית ננקטה בהולנד בשנות ה-60 והיא הרס של בלוקים של בתים הסמוכים לכביש בנסיון להרחיב את הרחוב. שיטה אחרת שננקטה ברחוב קפלן בתל אביב היא הזזת בתים. שיטות מקובלות יותר הן הרחבת הנתיבים על חשבון גינות, חניות, מדרכות ושימושי קרקע אחרים.  

* '''האצת תנועת המכוניות בתוך העיר''' - מהנדסי תנועה מכוונים בדרך כלל ליעד מטרה של העברת כמות מקסימלית של מכוניות בחתך רחוב נתון, והאצה של המכוניות בחתך כדי להשיג יותר מכוניות בשעה וגם זמני נסיעה קצרים יותר. דריכם לעשות זאת הם ליצור רחובות עירוניים ארוכים יותר, ללא פניות, רמזורים או מעברי חצייה. זה מאריך את מרחקי ההליכה של הולכי הרגל ונותן להם תמריץ לחצות במקומות מסוכנים. יואב לרמן מדגים היבט זה ברחוב אחוזה ברעננה.  

* '''האצת תנועת המכוניות בתוך העיר''' - מהנדסי תנועה מכוונים בדרך כלל ליעד מטרה של העברת כמות מקסימלית של מכוניות בחתך רחוב נתון, והאצה של המכוניות בחתך כדי להשיג יותר מכוניות בשעה וגם זמני נסיעה קצרים יותר. דריכם לעשות זאת הם ליצור רחובות עירוניים ארוכים יותר, ללא פניות, רמזורים או מעברי חצייה. זה מאריך את מרחקי ההליכה של הולכי הרגל ונותן להם תמריץ לחצות במקומות מסוכנים. יואב לרמן מדגים היבט זה ברחוב אחוזה ברעננה.  

* '''הצרת מדרכות והיתרי חניה על המדרכה''' - תושבי הפרברים המגיעים לעיר עם המכונית דורשים מקומות [[חניה]] ונוצרים [[פקקי תנועה]] בתוך העיר. עם הזמן נגמרים מקומות החניה התקניים והערייה מתחילה לנסות לאלתר פתרונות. אחד הפתרונות המקובלים הוא הצרת המדרכות כדי להוסיף נתיבי נסיעה והוספת מקומות חנייה. עוד פתרון הוא לאפשר למכוניות לחנות על המדרכה בין אם זה לפי חוקי עזר עירוניים או על ידי העלמת עין מחניה לא חוקית על מדרכות. כך לדוגמה בשנת 1991 התירה עיריית תל אביב לרכבים לחנות על המדרכות ב-2 גלגלים ובכך לחסום חלקית את המדרכה. פרוש הדבר שהולכי רגל, במיוחד נכים או הורים עם עגלות ילדים נאלצים לא פעם לרדת לכביש שם הם עלולים להדרס על ידי רכב חולף.  

* '''הצרת מדרכות והיתרי חניה על המדרכה''' - תושבי הפרברים המגיעים לעיר עם המכונית דורשים מקומות [[חניה]] ונוצרים [[פקקי תנועה]] בתוך העיר. עם הזמן נגמרים מקומות החניה התקניים והערייה מתחילה לנסות לאלתר פתרונות. אחד הפתרונות המקובלים הוא הצרת המדרכות כדי להוסיף נתיבי נסיעה והוספת מקומות חנייה. עוד פתרון הוא לאפשר למכוניות לחנות על המדרכה בין אם זה לפי חוקי עזר עירוניים או על ידי העלמת עין מחניה לא חוקית על מדרכות. כך לדוגמה בשנת 1991 התירה עיריית תל אביב לרכבים לחנות על המדרכות ב-2 גלגלים ובכך לחסום חלקית את המדרכה. פרוש הדבר שהולכי רגל, במיוחד נכים או הורים עם עגלות ילדים נאלצים לא פעם לרדת לכביש שם הם עלולים להדרס על ידי רכב חולף.  

* '''סבסוד הקמת חניות לרכב''' כאשר פתרונות זולים לבעיות חניה לא עוזרים מנסות עיריות פתרונות אחרים לדוגמה הקמת חניונים בקומת העמודים, הכשרת בנינים כחניונים עיליים, בניית חניונים תת קרקעיים, ועוד. הבעיה בפתרונות אלה הוא שהם דורשים שטח שלא מנוצל לצרכים אחרים. לדוגמה בניית חניה בקומת העמודים מקטינה את מצאי הדירות שניתן להקים בבניין ולכן מייקרת את הדיור. בניית חניות תת-קרקעיות מכסף פרטי מייקרת את הבנייה ואת התפעול של הבניין ולכן מייקרת עלויות של דיור ושל המסחר העירוני, אם זה נעשה מכספי העיירה זה גורם לייקור הארנונה.  

* '''סבסוד הקמת חניות לרכב''' כאשר פתרונות זולים לבעיות חניה לא עוזרים מנסות עיריות פתרונות אחרים לדוגמה הקמת חניונים בקומת העמודים, הכשרת בנינים כחניונים עיליים, בניית חניונים תת קרקעיים, ועוד. הבעיה בפתרונות אלה הוא שהם דורשים שטח שלא מנוצל לצרכים אחרים. לדוגמה בניית חניה בקומת העמודים מקטינה את מצאי הדירות שניתן להקים בבניין ולכן מייקרת את הדיור. בניית חניות תת-קרקעיות מכסף פרטי מייקרת את הבנייה ואת התפעול של הבניין ולכן מייקרת עלויות של דיור ושל המסחר העירוני, אם זה נעשה מכספי העיירה זה גורם לייקור הארנונה.  

* כדי למנוע בעיות של חניה, רשויות עירוניות וארציות מגדירות תקן חניה מינימלי - כלומר כופות על קבלנים לבנות מינינמום של חניות לכל דירה או משרד. דבר זה מייקר את עלות המשרדים והדירות.  

* '''תקן חנייה''' כדי למנוע בעיות של חניה, רשויות עירוניות וארציות מגדירות תקן חניה מינימלי - כלומר כופות על קבלנים לבנות מינינמום של חניות לכל דירה או משרד. דבר זה מייקר את עלות המשרדים והדירות.  

* ''אפקט הבייגלה- החמרת הבעיות'''  - עלויות החניה והדיור בתוך העיר מתחילות תהליך של [[אפקט הבייגלה]] - מעבר של תושבים מבוססים ושל עסקים מתוך מרכז העיר. התהליך ממשיך לאחר מכן עם הגדלת העלויות בתוך הפרברים הישנים לעבר פרברים חדשים ומרוחקים יותר. מלבד הגדלת הוצאות התחזוקה העירונית עוד יותר הדבר גם מגדיל את הוצאות התחבורה של כלל התושבים.  

* ''אפקט הבייגלה- החמרת הבעיות'''  - עלויות החניה והדיור בתוך העיר מתחילות תהליך של [[אפקט הבייגלה]] - מעבר של תושבים מבוססים ושל עסקים מתוך מרכז העיר. התהליך ממשיך לאחר מכן עם הגדלת העלויות בתוך הפרברים הישנים לעבר פרברים חדשים ומרוחקים יותר. מלבד הגדלת הוצאות התחזוקה העירונית עוד יותר הדבר גם מגדיל את הוצאות התחבורה של כלל התושבים.  

* '''קושי לפתח תחבורה ציבורית''' אם הרשויות רוצות לפתח ניתיבי תחבורה ציבורית ציבור הנהגים מתנגד לזה בטענה שזה יחריף את המצוקה של נהגים עם פחות נתיבים. פיתוח התחבורה הציבורית בעייתי בגלל פיזור דליל של האוכלוסיה ותכנון פיזי שקשה לשנות אותו.  

* '''קושי לפתח תחבורה ציבורית''' אם הרשויות רוצות לפתח ניתיבי תחבורה ציבורית ציבור הנהגים מתנגד לזה בטענה שזה יחריף את המצוקה של נהגים עם פחות נתיבים. פיתוח התחבורה הציבורית בעייתי בגלל פיזור דליל של האוכלוסיה ותכנון פיזי שקשה לשנות אותו.