שינויים

'''שיא תפוקת הגז''' (Peak gas) היא נקודה בזמן שבו רמת ההפקה העולמית של [[גז טבעי|הגז הטבעי]] תגיע למקסימום, שלאחריו הפקת הגז תלך ותרד. גז טבעי הוא [[דלק מחצבי]] שנוצר בבטן האדמה מפירוק של חומר צמחי בתהליך שאורך מליוני שנים. ולכן הוא סוג של [[משאב מתכלה]].  

'''שיא תפוקת הגז''' (Peak gas) היא נקודה בזמן שבו רמת ההפקה העולמית של [[גז טבעי|הגז הטבעי]] תגיע למקסימום, שלאחריו הפקת הגז תלך ותרד. גז טבעי הוא [[דלק מחצבי]] שנוצר בבטן האדמה מפירוק של חומר צמחי בתהליך שאורך מליוני שנים. ולכן הוא סוג של [[משאב מתכלה]].  

המושג של שיא תפוקת הגז נובע מ[[תאוריית השיא של האברט]] שהיא התאוריה הידועה ביותר עבור [[שיא תפוקת הנפט]]. האברט, גיאלוג במקצועו, ראה בגז טבעי, [[פחם]] ו[[נפט]] כמשאבים טבעיים שיעברו תהליך של שיא הפקה, ירידה בתפוקה ולבסוף עצירה מוחלטת. תהליך זה עתיד להתקיים עבור איזור (כמו שדה נפט), מדינה או העולם כולו. מאז התחזית המקורית של האברט משנת 1956, התפתח מאד המחקר הסטטיסטי וחלק מאי הוודאות בנושא ירדה בזכות מחקרים נוספים בתחום. שיא תפוקת הגז נצפה במספר מדינות וצפוי להתרחש גם ברמה העולמית.  

המושג של שיא תפוקת הגז נובע מ[[תאוריית השיא של האברט]] שהיא התאוריה הידועה ביותר עבור [[שיא תפוקת הנפט]]. האברט, גיאלוג במקצועו, ראה בגז טבעי, [[פחם]] ו[[נפט]] כמשאבים טבעיים שיעברו תהליך של שיא הפקה, ירידה בתפוקה ולבסוף עצירה מוחלטת. תהליך זה מתקיים  עבור שדה נפט או גז בודד, עבור איזור המכיל מספר שדות נפט, ועבור מדינות . יש הטוענים כי מנגנון שיא תפוקה כזה יפעל גם ברמה העולמית. מאז התחזית המקורית של האברט משנת 1956, התפתח מאד המחקר הסטטיסטי וחלק מאי הוודאות בנושא ירדה בזכות מחקרים נוספים בתחום.  

==שוק הגז העולמי==

==שוק הגז העולמי==

{{הפניה לערך מורחב|משק האנרגיה העולמי}}

{{הפניה לערך מורחב|משק האנרגיה העולמי}}

בניגוד לנפט ולפחם, יש קושי לנייד גז טבעי על פני מרחקים גדולים. לשם ניוד הגז יש צורך בצינורות גז שיכולים להוביל אותו למרחק מוגבל והם פגיעים להתקפות מצד גורמי גרילה וטרור. שיטה אחרת לניוד גז על פני מרחקים גדולים היא הנזלת גז והובלתו באוניות. שיטה זו מייקרת מאד את הפקת הגז. מסיבות אלה, שוק הגז העולמי מורכב למעשה ממספר שווקים איזורים (שמשפיעים זה על זה), שבכל אחד מהם יש היצע מקומי וביקוש מקומי לגז טבעי.  

בניגוד ל[[נפט]] ול[[פחם]], יש קושי לנייד גז טבעי על פני מרחקים גדולים. לשם ניוד הגז יש צורך בצינורות גז שיכולים להוביל אותו למרחק מוגבל והם פגיעים להתקפות מצד גורמי גרילה וטרור. שיטה אחרת לניוד גז על פני מרחקים גדולים היא הנזלת גז והובלתו באוניות בקירור. שיטה זו מייקרת מאד את הפקת הגז. מסיבות אלה, שוק הגז העולמי מורכב למעשה ממספר שווקים איזורים (שמשפיעים זה על זה במידה מוגבלת), שבכל אחד מהם יש היצע מקומי וביקוש מקומי לגז טבעי. 3 השווקים העיקריים הם צפון אמריקה, אירופה ויפאן\ מזרח אסיה.  

לפי [[סקר האנרגיה של חברת BP]], יחס עתודות הגז הטבעי המוכחות כלפי ההפקה הנוכחית, נותר במגמה דומה ב-30 השנים האחרונות, ועומד על יחס של 1:60. אם לא יהיה שינוי בצריכה ובעתודות, יספיק הגז הנוכחי לעוד 58 שנים, החל משנת 2010, כלומר עד שנת 2068. יחס העתודות\צריכה יורד בקצב מהיר במזרח התיכון ובאפריקה. בשנת 1980 יחס העתודות צריכה של במזרח התיכון עמד על כ-700 שנה, ואילו ב-2010 היחס עמד על פחות מ-200 שנה .<ref name="BP2011">[http://www.bp.com/assets/bp_internet/globalbp/globalbp_uk_english/reports_and_publications/statistical_energy_review_2011/STAGING/local_assets/pdf/statistical_review_of_world_energy_full_report_2011.pdf סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם],2011,BP</ref>

לפי [[סקר האנרגיה של חברת BP]], יחס עתודות הגז הטבעי המוכחות כלפי ההפקה הנוכחית, נותר במגמה דומה ב-30 השנים האחרונות, ועומד על יחס של 1:60. אם לא יהיה שינוי בצריכה ובעתודות, יספיק הגז הנוכחי לעוד 58 שנים, החל משנת 2010, כלומר עד שנת 2068. יחס העתודות\צריכה יורד בקצב מהיר במזרח התיכון ובאפריקה. בשנת 1980 יחס העתודות צריכה של במזרח התיכון עמד על כ-700 שנה, ואילו ב-2010 היחס עמד על פחות מ-200 שנה .<ref name="BP2011">[http://www.bp.com/assets/bp_internet/globalbp/globalbp_uk_english/reports_and_publications/statistical_energy_review_2011/STAGING/local_assets/pdf/statistical_review_of_world_energy_full_report_2011.pdf סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם],2011,BP</ref>

40% מעתודות הגז הטבעי נמצאות במזרח התיכון, כאשר הרוב המכריע נמצא בידי מדינות ערב. 34% נמצאים בידי מדינות ברית המועצות לשעבר ואירופה, 9% באוסטרליה, במזרח הרחוק ובאוקיינוס השקט ועוד 8% באפריקה. 5% נמצאים בצפון אמריקה ו4% בדרומה ובמרכזה.

40% מעתודות הגז הטבעי נמצאות במזרח התיכון, כאשר הרוב המכריע נמצא בידי מדינות ערב. 34% נמצאים בידי מדינות ברית המועצות לשעבר ואירופה, 9% באוסטרליה, במזרח הרחוק ובאוקיינוס השקט ועוד 8% באפריקה. 5% נמצאים בצפון אמריקה ו4% בדרומה ובמרכזה.

מבחינת מדינות, רוסיה מחזיקה ב-24% מכלל הרזרבות המוכחות בעולם, איראן ב-16%, וקטאר ב 13%. ארצות הברית, שהיא המפיקה הגדולה בעולם מחזיקה רק ב4% מעתודות הגז המוכחות, ובקצב ההפקה הנוכחי היא עתידה לסיים את העתודות המוכחות שלה בתוך 13 שנים בלבד.  

מבחינת חלוקה למדינות, [[רוסיה]] מחזיקה ב-24% מכלל [[הרזרבות המוכחות]] בעולם, איראן ב-16%, וקטאר ב-13%. ארצות הברית, שהיא המפיקה הגדולה בעולם מחזיקה רק ב4% מעתודות הגז המוכחות, ובקצב ההפקה הנוכחי היא עתידה לסיים את העתודות המוכחות שלה בתוך 13 שנים בלבד.  

<ref name="BP2011"/>

<ref name="BP2011"/>

מפיקות הגז הגדולות בעולם הן על פי הסדר, ארצות הברית עם 19%, רוסיה 18.5%, קנדה 5%, איראן 4%, וקטאר 3%.<ref name="BP2011"/>  

מפיקות הגז הגדולות בעולם נכון לשנת 2011 הן על פי הסדר: [[ארצות הברית]] עם 19%, רוסיה 18.5%, קנדה 5%, איראן 4%, וקטאר 3%.<ref name="BP2011"/>  

==שיא תפוקת גז במדינות==

==שיא תפוקת גז במדינות==

מספר מדינות עברו את שיא תפוקת הגז שלהן. הן כוללות את איטליה, רומניה, בריטניה, קנדה ואלג'יר.  

מספר מדינות עברו את שיא תפוקת הגז שלהן. הן כוללות את איטליה, רומניה, בריטניה, קנדה ואלג'יר.  

לא ברור מדוע רוסיה, המדינה בעלת עתודות הגז הגדולות בעולם, אינה מגבירה את קצב ההפקה שלה מזה מספר שנים.  

 

רוסיה היא המדינה בעלת עתודות הגז הגדולות בעולם. בשנת 1975 רוסיה הפיקה 100 מיליארד קוב בשנה, וכמות זו גדלה באופן חד עד ל-600 מיליארד קוב בשנה בשנת 1990. מאז שנה זו התפוקה הרוסית לא גדלה באופן מהותי, ונכנסה למישור. ניתוח מפורט של שדות הגז ברוסיה מראה כי שלושת השדות הגדולים במדינה,Urengoy , Medvezhye , וYamburg כבר עברו את השיא שלהם לפני 1990 כאשר שדות אלו תרמו מעל ל 90% מאספקת הגז הרוסית. התפוקה שלהם ירדה בהתמדה ונכון לשנת 2010 הם תורמים רק 50% מהתפוקה הרוסית. פיתוח של מספר שדות חדשים, כולל השדה Zapolyarnoye סייעו לשמור על המגמה הקודמת של ההפקה עם תנודות מסויימות. לא נתגלו שדות בגודל דומה ל-3 השדות העבר הגדולים. השדות של חברת גז-פרום הן בעלות מידע מפורט אבל פחות ברור מצבם של שדות גז שנמצאים בבעלות חברות פרטיות שהן גם קטנות בהרבה מגז-פרום. ייתכנו גילויים חדשים באיזור סיביר והקוטב הצפוני. ייתכן שיא תפוקה באיזור שנת 2030, אך ייתכן כי הערכה זו היא אופטימית מידי. [http://www.umweltbuero.at/feasiblefutures/wp-content/uploads/Progress%20Report%201_Feasible%20Futures_Zittel_final_14032012_WZ.pdf]

===גילויי עתודות גז חדשות===

===גילויי עתודות גז חדשות===

קשה מאד לאגור כמות גדולה של גז טבעי, ומאגרים כאלה דורשים מיכלי ענק יקרים לבניה ולתחזוקה. בנוסף, מיכלים אלה רגישים לפיגועים. מסיבה זו, היצע הגז דומה מאד לביקוש לגז.  

קשה מאד לאגור כמות גדולה של גז טבעי, ומאגרים כאלה דורשים מיכלי ענק יקרים לבניה ולתחזוקה. בנוסף, מיכלים אלה רגישים לפיגועים. מסיבה זו, היצע הגז דומה מאד לביקוש לגז.  

המדינות העיקריות שמפיקות גז טבעי הן רוסיה וארצות הברית. שכל אחת מהן מפיקה כמעט רבע מהגז העולמי. לאחריהן עם כמות קטנה בהרבה קנדה. איראן, נורווגיה, אלג'יר, בריטניה, ערב הסעודית, סין וטורמניסטן מפיקות יחד עוד רבע, ושאר מדינות העולם מפיקות יחד עוד רבע מהגז הטבעי.

המדינות העיקריות שמפיקות גז טבעי הן רוסיה וארצות הברית. שכל אחת מהן מפיקה כמעט רבע מהגז העולמי. לאחריהן עם כמות קטנה בהרבה קנדה. איראן, [[נורווגיה]], אלג'יר, בריטניה, ערב הסעודית, סין וטורקמניסטן מפיקות יחד עוד רבע, ושאר מדינות העולם מפיקות יחד עוד רבע מהגז הטבעי.

===ביקוש לגז===

===ביקוש לגז===