שינויים

'''טכנולוגיה''' (Technology) היא מושג רחב שמתאר את השימוש של בני אדם (ושל ויצורים חיים אחרים אחרים) ב[[ידע]], באומנות (Craft), בכלים ובמכונות, ואת ההשלכות של שימוש זה על יכולתו של המין לשלוט על סביבתו, על בני אדם אחרים (יצורים אחרים, או מינים אחרים) ולהתאים אותה לרצונות ולצרכים הנתפסים שלו. מקורו של המושג טכנולוגיה בהלחם היווני technología שמורכב מהמילים téchnē = אומנות וlogía לוגיה = תורה או - תורת האומנות, המחקר של המשהו או ענף הידע של דיסיפלינה.  

'''טכנולוגיה''' (Technology) היא מושג רחב שמתאר את השימוש של [[בני אדם]] (ושל ויצורים חיים אחרים) ב[[ידע]], באומנות (Craft), בכלים ובמכונות, ואת ההשלכות של שימוש זה על יכולתו של האדם לשלוט על [[הסביבה הטבעית|סביבתו]], על בני אדם אחרים (או על יצורים אחרים) ולהתאים אותם לרצונות ולצרכים הנתפסים שלו. מקורו של המושג "טכנולוגיה" בהלחם היווני technología שמורכב מהמילים téchnē = אומנות וlogía לוגיה = תורה או - תורת האומנות, המחקר של המשהו או ענף הידע של דיסיפלינה.  

עם זאת, הגדרה מוחלטת של המושג היא חמקמקה. כך לדוגמה, השימוש הנפוץ במונח "טכנולוגיה" הוא לתאור חפצים חומריים שיש להם שימושיות לבני- האדם כמו מכונות, חומרה וכלי-עבודה, אבל המונח יכול להכיל נושאים רחבים יותר כמו [[מערכות מורכבות|מערכות]], שיטות ארגון וטכניקות. בנוסף, אם בעבר היתה הפרדה ברורה בין העולם החי והגנום לבין כלים דוממים, הקיום של [[הנדסה גנטית]] גורם להכלת חלק מהעולם החי עצמו בתוך הטכנולוגיה. המונח יכול להיות מיושם באופן כללי או לאיזור ספציפי: כמו טכנולוגיות בנייה, טכנולוגיה רפואית, או טכנולוגיה מתקדמת.  

עם זאת, הגדרה מוחלטת של המושג היא חמקמקה. כך לדוגמה, השימוש הנפוץ במונח "טכנולוגיה" הוא לתאור חפצים חומריים שיש להם שימושיות לבני- האדם כמו מכונות, חומרה וכלי-עבודה, אבל המונח יכול להכיל נושאים רחבים יותר כמו [[מערכות מורכבות|מערכות]], שיטות ארגון וטכניקות. בנוסף, אם בעבר היתה הפרדה ברורה בין העולם החי והגנום לבין כלים דוממים, הקיום של [[הנדסה גנטית]] גורם להכלת חלק מהעולם החי עצמו בתוך הטכנולוגיה. המונח יכול להיות מיושם באופן כללי או לאיזור ספציפי: כמו טכנולוגיות בנייה, טכנולוגיה רפואית, או טכנולוגיה מתקדמת.  

היחס לטכנולוגיה שונה בין תרבויות ובין זרמי מחשבה שונים, ראו לדוגמה ב[[אופטימיזם טכנולוגי]]. כמו כן יש דיונים על [[הפוליטיקה של הטכנולוגיה (ספר)|ההשפעות הפוליטיות של הטכנולוגיה]]. בקרב העוסקים בהתפתחות הטכנולוגיה, היא אינה נתפסת עוד ככלי נייטרלי ופאסיבי שרק משרת את המטרות האנושיות. המונח [[נעילה טכנולוגית]] לדוגמה מציין מצבים בהם הטכנולוגיה כופה על חברה מדיניות או התנהגות שלאו דווקא היה נבחרים אם היו ידועים עוד נתונים מראש או מצבים שהם תת-אופטימליים לאותה חברה.  

היחס לטכנולוגיה שונה בין תרבויות ובין זרמי מחשבה שונים, ראו לדוגמה ב[[אופטימיזם טכנולוגי]]. כמו כן יש דיונים על [[הפוליטיקה של הטכנולוגיה (ספר)|ההשפעות הפוליטיות של הטכנולוגיה]]. בקרב העוסקים בהתפתחות הטכנולוגיה, היא אינה נתפסת עוד ככלי נייטרלי ופאסיבי שרק משרת את המטרות האנושיות. המונח [[נעילה טכנולוגית]] לדוגמה מציין מצבים בהם הטכנולוגיה כופה על חברה מדיניות או התנהגות שלאו דווקא היה נבחרים אם היו ידועים עוד נתונים מראש או מצבים שהם תת-אופטימליים לאותה חברה.  

==טכנו-ממים==

==טכנו-ממים==

לפי תפיתסת הטכנו-ממים, ישנו היפוך תפקידים בין הטכנולוגיה לבין ה"טכנו-ממים" - אם טכנולוגיה מסויימת היא מוצלחת, ההוראות לגבי הכנת הטכנולוגיה - הטכנו-ממים, ישמרו ויועברו הלאה. לפי הגיון זה זוהי כל "מטרת" הטכנולוגיה, בלי קשר לשאלה עד כמה טכנולוגיה תעזור או תפריע לאיכות החיים של בני האדם, כמה היא "מוצלחת" וכו'.  

לפי תפיתסת הטכנו-ממים, ישנו היפוך תפקידים בין הטכנולוגיה לבין ה"טכנו-ממים" - אם טכנולוגיה מסויימת היא מוצלחת, ההוראות לגבי הכנת הטכנולוגיה - הטכנו-ממים, ישמרו ויועברו הלאה. לפי הגיון זה זוהי כל "מטרת" הטכנולוגיה, בלי קשר לשאלה עד כמה טכנולוגיה תעזור או תפריע לאיכות החיים של בני האדם, כמה היא "מוצלחת" וכו'.  

==הבדלים משינויים גנטיים וממוסדות חברתיים==

===הבדלים מפנוטיפים===

בהתפתחות [[אבולוציה גנטית|אבולוציוני גנטית]], שינויים ב[[גנים|גנום]] גורמים לשינויים בצורה ובתפקוד של איברים פנימיים, או ביכולת להפיק תרכובות כימיות שונות, או ביכולת לשתף פעולה עם יצורים אחרים. שינויים אלה, בנסיבות של [[סביבה אקולוגית]] מסויימת, או [[נישה אקולוגית]], מובילים ליתרון אבולוציוני ליצור שנושא את הגנים.  

בהתפתחות [[אבולוציה גנטית|אבולוציוני גנטית]], שינויים ב[[גנים|גנום]] גורמים לשינויים בצורה ובתפקוד של איברים פנימיים, או ביכולת להפיק תרכובות כימיות שונות, או ביכולת לשתף פעולה עם יצורים אחרים. שינויים אלה, בנסיבות של [[סביבה אקולוגית]] מסויימת, או [[נישה אקולוגית]], מובילים ליתרון אבולוציוני ליצור שנושא את הגנים.  

מבחינת הגנים, הטכנולוגיה מספקת תפקוד דומה לתפקודו של הפנוטיפ, בכך שהיא יכולה להרחיב את השפעת "המכונה" שנושאת את הגנום, לא רק על עצמה או על צאצאיה או על יצורים אחרים אלא גם  לחומרים ואובייקטים דוממים שנמצאים מחוץ לגוף. המטרה של רוב הפיתוחים האלה, היא לאפשר יתרון אבולוציוני גנטי- בין אם על ידי הספקת הגנה, ציד או גידול מזון, יתרונות חברתיים לשם רבייה וכו'. לדוגמה במקום לספק לגוף הוראות ישירות כיצר לגדל ציפורניים ושיניים לשם ציד, הבסיס הגנטי לטכנולוגיה מפסק לגוף תשתיות לשם פיתוח הרעיון הראשוני, ולשם למידה, יישום, שכפול והוראה לייצור כלי צור וטכניקות שימוש בהן כדי לאפשר ציד.  

מבחינת הגנים עצמם, הטכנולוגיה מספקת תפקוד דומה לתפקודו של הפנוטיפ, בכך שהיא יכולה להרחיב את השפעת "המכונה" שנושאת את הגנום, לא רק על עצמה או על צאצאיה או על יצורים אחרים אלא גם  לחומרים ואובייקטים דוממים שנמצאים מחוץ לגוף. המטרה של רוב הפיתוחים האלה, היא לאפשר יתרון אבולוציוני גנטי- בין אם על ידי הספקת הגנה, ציד או גידול מזון, יתרונות חברתיים לשם רבייה וכו'. לדוגמה במקום לספק לגוף הוראות ישירות כיצר לגדל ציפורניים ושיניים לשם ציד, הבסיס הגנטי לטכנולוגיה מפסק לגוף תשתיות לשם פיתוח הרעיון הראשוני, ולשם למידה, יישום, שכפול והוראה לייצור כלי צור וטכניקות שימוש בהן כדי לאפשר ציד. כך הטכנולוגיה של בניית סכרים משרתת את הגנים של הבונה באופן דומה לאופן שבו משרת אותם הזנב של הבונה. 

עם זאת, הטכנולוגיה עצמה, למרות שהיא נסמכת על בסיס גנטי שמאפשר העברה כזו, אינה תלויה בגנום לשם העברה הטכנולוגיה. משום כך מרגע שפותחה, הטכנולוגיה יכולה לעבור מיצור ליצור ומחברה לחברה על ידי הוראות בעל פה, או בכתב, בראיה והעתקה או אפילו בהספקת השראה ומוטיבציה על ידי שמועה (לדוגמה אם שמעתם שניתן להשיט סירות במעלה הנהר, ייתכן ותתחילו לנסות לבצע דבר זה ולבסוף להצליח אפילו אם לא תדעו כיצד הדבר נעשה). הטכנולוגיה אינה בהכרח מספקת יתרון אבולוציוני לגנים של היצור שהמציא אותה, אך קיימת הסתברות שהדבר אכן יתן יתרון אבולוצויוני לפרט. בכל מקרה, יתרון זה אינו בהכרח מועבר לצאצאים של הפרט. טכנולוגיה יכולה לתת יתרון אבולוציוני לחברה שלמה (שפעמים רבות מנסה לשמור על סודות הטכנולוגיה) על פני חברות אחרות, או לספק יתרון למין אחד על פני מינים אחרים. עם זאת, הטכנולוגיה יכולה להיות חרב פיפיות בהקשר האבולוציוני - אם על ידי השפעות רחבות מידי ולא בנות קיימא על הסביבה, ואם על מנגוני "ריבואנד" (ראו בהמשך) שבהן טכנולוגיות גוררות השפעות חברתיות לא צפויות או מיושמות בצורה טובה יותר על ידי אוייבים.  

עם זאת, הטכנולוגיה עצמה, למרות שהיא נסמכת על בסיס גנטי שמאפשר העברה כזו, אינה תלויה בגנום לשם העברה הטכנולוגיה. משום כך מרגע שפותחה, הטכנולוגיה יכולה לעבור מיצור ליצור ומחברה לחברה על ידי הוראות בעל פה, או בכתב, בראיה והעתקה או אפילו בהספקת השראה ומוטיבציה על ידי שמועה (לדוגמה אם שמעתם שניתן להשיט סירות במעלה הנהר, ייתכן ותתחילו לנסות לבצע דבר זה ולבסוף להצליח אפילו אם לא תדעו כיצד הדבר נעשה). כאשר פנוטיפ של גן נהרס (מוות של ייצור חי) העברת הגן הלאה תלויה ברביה מינית, לעומת זאת העברה הלאה של טכנולוגיה תלויה בשימור הטכנו-ממים של הטכנולוגיה ולא בהעברה גנטית.  

טכנולוגיה נבדלת גם [[כלכלה מוסדית|ממוסדות חברתיים]] בכך שהיא אינה דורשת הכשרה ותאום חברתי משמעותי. מוסד חברתי כמו [[להקה]], [[שוק חופשי|שוק]], דמוקרטיה, צבא, שפה, בתי משפט, קהילה, דת, מדע ועוד הם דברים שדורשים [[סדר חברתי]], [[מיתוס]] ו[[ידע משותף]] בין קבוצה של יצורים חיים, (לרוב מוסדות חברתיים מתייחסים לבני אדם, אם כי שפה או להקה הם "מוסדות חברתיים" שקיימים גם בקרב מינים אחרים). כדי לשכפל טכנולוגיה מה שנדרש הוא להתבונן בה או לקחת אובייקט פיזי כשלהו. לעיתים קרובות נדרשת תמיכה מוסדית או טכנולוגית לשם פיתוח ואימוץ של טכנולוגיה. לדוגמה יש צורך בכתב, מפות טיסה, דלק, ובמוסדות כמו מגדל פיקוח לשם תמיכה בטיסה. אבל תמיכה זו היא לרוב ברורה יותר ופחות נרחבת יחסית למוסד חברתי - שדורש שינויי התנהגות מצד תת קבוצה באוכלוסיה (לדוגמה מערכת המשפט והמשטרה) או מצד חלק גדול ממנה (לדוגמה נורמה תרבותית).

הטכנולוגיה אינה בהכרח מספקת יתרון אבולוציוני לגנים של היצור שהמציא אותה, אך קיימת הסתברות שהדבר אכן יתן יתרון אבולוצויוני לפרט. בכל מקרה, יתרון זה אינו בהכרח מועבר לצאצאים של הפרט. טכנולוגיה יכולה לתת יתרון אבולוציוני לחברה שלמה (שפעמים רבות מנסה לשמור על סודות הטכנולוגיה) על פני חברות אחרות, או לספק יתרון למין אחד על פני מינים אחרים. עם זאת, הטכנולוגיה יכולה להיות חרב פיפיות בהקשר האבולוציוני - אם על ידי השפעות רחבות מידי ולא בנות קיימא על הסביבה, ואם על מנגוני "ריבואנד" (ראו בהמשך) שבהן טכנולוגיות גוררות השפעות חברתיות לא צפויות או מיושמות בצורה טובה יותר על ידי אוייבים.  

==שימוש בטכנולוגיה במינים אחרים==

===הבדלים מממים חברתיים===

השימוש בטכנולוגיה במובנה הצר של שימוש בכלים, קיים במינים אחרים ולא יחודי רק לבני האדם. הדבר כולל פרימטים כמו שימפנזים, חלק מקהילות הדולפינים ועורבים. התייחסות רחבה יותר לטכנולוגיה כאתולוגיה של בקרה של הסביבה ושליטה בה, יכול להכיל בהגדרה מינים נוספים אם זה ([[מין מהנדס סביבה]]) כמו בונים שבונים סכרים, או יצורים הבונים מבנים כמו דבורים הבונות כוורות או ציפורים הבונים קינים.  

טכנולוגיה נבדלת גם [[כלכלה מוסדית|ממוסדות חברתיים]] בכך שהיא אינה דורשת הכשרה ותאום חברתי משמעותי. מוסד חברתי כמו [[להקה]], [[שוק חופשי|שוק]], דמוקרטיה, צבא, שפה, בתי משפט, קהילה, דת, מדע ועוד הם דברים שדורשים [[סדר חברתי]], [[מיתוס]] ו[[ידע משותף]] בין קבוצה של יצורים חיים, (לרוב מוסדות חברתיים מתייחסים לבני אדם, אם כי שפה או להקה הם "מוסדות חברתיים" שקיימים גם בקרב מינים אחרים).  

היכולת להכין ולהשתמש בכלים נחשבה בעבר מאפיין מגדיר של המין האנושי. עם זאת, הגילוי של בניית כלים בקרב שימפנזים ופרימטים נוספים דחתה את הרעיון כי שימוש בטכנולוגיה הוא ייחודי לאנושות. לדוגמה חוקרים מצאו כי שימפנזים בטבע השתמשו בכלים לשם חיפוש מזון. כמה מהכלים שבהם השתמשו כללו ספוג מעלים, ענפים לדיג טרמיטים, עלי ומנוף. שימפנזים משתמשים באבנים כבפטיש וסדן לשם ניפוץ אגוזים.  

כדי לשכפל טכנולוגיה (לשחזר את הטכנו-ממים שלה) מה שנדרש הוא להתבונן בה או לקחת אובייקט פיזי כשלהו. לעיתים קרובות נדרשת תמיכה מוסדית או טכנולוגית לשם פיתוח ואימוץ של טכנולוגיה. לדוגמה יש צורך בכתב, מפות טיסה, דלק, ובמוסדות כמו מגדל פיקוח לשם תמיכה בטיסה. אבל תמיכה זו היא לרוב ברורה יותר ופחות נרחבת יחסית למוסד חברתי - שדורש שינויי התנהגות מצד תת קבוצה באוכלוסיה (לדוגמה מערכת המשפט והמשטרה) או מצד חלק גדול ממנה (לדוגמה נורמה תרבותית).

למרות זאת השימוש הנרחב בכלים, ייצור של מכונות (המורכבות מכמה חלקים נעים המחוברים זה לזה), שכלול מתודי ומתמשך של טכנולוגיה שלא דרך הגנום, והשפעה נרחבת של השימוש בטכנולוגיה על חיי היומיום, התפשטות האוכלוסיה והתפתחות הגנום, ומאפיינים נוספים לשימוש בטכנולוגיה הם יחודיים למין האנושי.

להבדיל מ-ממים רגילים, ממים-טכנולוגיים מותירים מציאות חומרית ברורה (הטכנולוגיה) ומתוך זאת ניתן לשחזר את הממ-הטכנולוגי. לדוגמה איננו יודעים הרבה על המוסדות החברתיים שהיו נהוגים בתקופת ה[[ציידים לקטים]] והממים שרווחו אז, אבל עדויות טכנולוגיות כמו שרידי כלי אבן מספקים לנו עדוית שמהן ניתן לשחזר ממים-טכונולוגים.  

==הקשר בין צורך והמצאות==

==הקשר בין צורך והמצאות==

על פי אמרה מהמאה ה-15 "הצורך הוא אבי ההמצאה".[http://www.phrases.org.uk/meanings/necessity-is-the-mother-of-invention.html] לפי רעיון זה, המצאות נובעות בנסיון לתת מענה לצרכים של בני אדם. רעיון זה מקבל חיזוק על ידי התאוריה הכללית לפיו קיים תמריץ של פירמות במשק תחרותי שרוצות לפתח המצאות כדי להגדיל את הרווחים שלהם. לפירמות יש אמצעים לבצע השקעות במחקר ודבר זה מוביל ליצירת המצאות. המצאות שידוע כי נולדו כתוצאה מצורך כוללות את פיתוח הפצצה האטומית, מנפטת הכותנה, והמצאת מנוע קיטור של ג'יימס וואט כדי לשאוב מים ממכרות הפחם בבריטניה.  

על פי אמרה מהמאה ה-15 "הצורך הוא אבי ההמצאה".[http://www.phrases.org.uk/meanings/necessity-is-the-mother-of-invention.html] לפי רעיון זה, המצאות נובעות בנסיון לתת מענה לצרכים של בני אדם. רעיון זה מקבל חיזוק על ידי התאוריה הכללית לפיו קיים תמריץ של פירמות ב[[שוק חופשי|משק תחרותי]] שרוצות לפתח המצאות כדי להגדיל את הרווחים שלהם. לפירמות יש אמצעים לבצע השקעות במחקר ודבר זה מוביל ליצירת המצאות. המצאות שידוע כי נולדו כתוצאה מצורך כוללות את פיתוח הפצצה האטומית, מנפטת הכותנה, והמצאת מנוע קיטור של ג'יימס וואט כדי לשאוב מים ממכרות הפחם בבריטניה.  

[[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[רובים חיידקים ופלדה]] מתנגד לתפיסה זו, וטוען כי רק חלק מההמצאות נוצורות בדרך זו. לטענתו המקרה הכללי יותר הוא כי ההמצאה היא "אם הצורך" דייימונד נותן דוגמאות להמצאות שקודם הומצאו ורק לאחר מכן נמצאו להן שימושים. דוגמאות לכך כוללות את המצאת המכונית על ידי ניקואלס אוטו, המצאת הפונוגרף על ידי אדיסון. לטענתו פעמים רבות הביצועים של הדגמים הראשונים הם עלובים מדי מכדי שיענו לצורך של הציבור ועל הממציא לעמול ולשכלל את ההמצאה ולשכנע אנשים שיש בה צורך.  

[[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[רובים חיידקים ופלדה]] מתנגד לתפיסה זו, וטוען כי רק חלק מההמצאות נוצרות בדרך זו. לטענתו, המקרה הכללי יותר הוא כי ההמצאה היא "אם הצורך". דייימונד נותן דוגמאות להמצאות שקודם הומצאו ורק לאחר מכן נמצאו להן שימושים. דוגמאות לכך כוללות את המצאת המכונית על ידי ניקואלס אוטו, המצאת הפונוגרף על ידי אדיסון. לטענתו פעמים רבות הביצועים של הדגמים הראשונים הם עלובים מדי מכדי שיענו לצורך של הציבור ועל הממציא לעמול ולשכלל את ההמצאה ולשכנע אנשים שיש בה צורך.  

דיימונד גם מביא דוגמה להמצאה שלא נמצא לה צורך מספיק כדי שהיא תשרוד והיא גוועה. דיסקוס פיסטוס הוא שנתגלה בכרתים, נוצר ב-1,700 לפני הספירה, והקדים ב-2,500 שנה את המצאת הדפוס בסין וב-3,100 שנה את המצאת הדפוס באירופה. למרות זאת, בגלל צורך נמוך לדפוס באותה תקופה לא שרדה המצאה זו.

דיימונד גם מביא דוגמה להמצאה שלא נמצא לה צורך מספיק כדי שהיא תשרוד והיא גוועה. דיסקוס פיסטוס הוא שנתגלה בכרתים, נוצר ב-1,700 לפני הספירה, והקדים ב-2,500 שנה את המצאת הדפוס בסין וב-3,100 שנה את המצאת הדפוס באירופה. למרות זאת, בגלל צורך נמוך לדפוס באותה תקופה לא שרדה המצאה זו.

ד"ר [[יובל הררי]] מציין בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] כי טכנולוגיות מתפתחות כך שהן הופכות ממותרות לכורח. לדוגמה, גידול החיטה והמהפכה החקלאית היו אולי מותרות בשביל הציידים הלקטים הראשונים שטיפחו זני חיטה או גידולי חקלאות אחרים. הדברים היו בגדר תוספת נחמדה למגוון מזונות אחרים. עם התפחות החקלאות, גדלה גם האוכלוסיה ואותו שטח אדמה היה צריך לכלכל כמות גבוה יותר של אנשים. במצב זה כבר לא ניתן לחזור אחורה גם אם מגיעים למסקנה שהחקלאות באה עם מחיר כבד. דוגמה נוספת שהררי מביא היא התפתחות [[טלפון סלולרי]] - בהתחלה היה מדובר באיבזר מותרות וסמל סטטוס. עם התפשטות האימוץ הטכנולוגי של הטלפון הסלולרי הוא הפך לדבר שפירמות מסחריות מצפות ולפעמים דורשות מהעבודים שלהם להחזיק. כך ניתן להגיע לעובדים בכל שעות היממה - גם אם הם על שפת הים או באירוע משפחתי.  

ד"ר [[יובל הררי]] מציין בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] כי טכנולוגיות מתפתחות כך שהן הופכות ממותרות לכורח. לדוגמה, גידול החיטה והמהפכה החקלאית היו אולי מותרות בשביל הציידים הלקטים הראשונים שטיפחו זני חיטה או גידולי חקלאות אחרים. הדברים היו בגדר תוספת נחמדה למגוון מזונות אחרים. עם התפחות החקלאות, גדלה גם האוכלוסיה ואותו שטח אדמה היה צריך לכלכל כמות גבוה יותר של אנשים. במצב זה כבר לא ניתן לחזור אחורה גם אם מגיעים למסקנה שהחקלאות באה עם מחיר כבד. דוגמה נוספת שהררי מביא היא התפתחות [[טלפון סלולרי]] - בהתחלה היה מדובר באיבזר מותרות וסמל סטטוס. עם התפשטות האימוץ הטכנולוגי של הטלפון הסלולרי הוא הפך לדבר שפירמות מסחריות מצפות ולפעמים דורשות מהעבודים שלהם להחזיק. כך ניתן להגיע לעובדים בכל שעות היממה - גם אם הם על שפת הים או באירוע משפחתי.  

[[המהפכה התעשתיית]], [[המהפכה הירוקה]], והתפשטות [[חקלאות תעשייתית|חקלאות תעשייתית]] הובילה לניצול [[משאבים מתכלים]] וכן להשפעות נוספות שיש לאדם על הטבע.

הטכנולוגיה איפשרה את התפשטות ה[[חקלאות]] ודחיקת חבורות של [[ציידים לקטים]].דבר זה - [[המהפכה החקלאית]] שהתרחשה בתקופה מלפני 13,000 שנה ועד לפני כמה אלפי שנים הביאה לגידול ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה האנושית]] וכן להגדלת השפעת האדם על הטבע על ידי עיבוד שטחים לשדות, הטיית נהרות, [[סחף קרקע]], והכחדה מאסיבית של מיני בעלי חיים שונים.  

 

 

במשך תקופה ארוכה לא היתה התייחסות אל הטכנולוגיה כתופעה חברתית. לא ניסו לעודד אותה או לדכא אותה. דוגמה בולטת לכך היא בשינוי בגישה אל טכנולוגיה בקרב צבאות. לפי יובל ההרי, בתקופה הרומית ואפילו בתקופת נפוליאון לא נעשה ניסיון מצד צבאות, מדינות או מצביעים לפתח באופן מודע כלי נשק מתוחכמים יותר. היתרון הצבאי הרומאי נבא מטקטיקות, נהלים צבאיים וכו', כלומר [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]], ולא כתוצאה מחרבות או קשתות טובות מאלו שהיו ליריבהם.  

[[המהפכה התעשתיית]], [[המהפכה הירוקה]], והתפשטות ה[[חקלאות תעשייתית]] הובילה לניצול [[משאבים מתכלים]] והשפעות נוספות שיש לאדם על הטבע.  

מאז [[המהפכה התעשייתית]] בולטת הגישה של [[אופטמיזם טכנולוגי]] לפיו "יותר מחרשות יתנו יותר לחם". עוד [[הון פיזי]] לדוגמה עוד מחרשות, וכן [[פיתוח טכנולוגי]] כמו מחרשות טובות יותר יאפשרו לנצל או להפיק יותר משאבים ודבר זה יוביל ל"קידמה" או [[צמיחה כלכלית]] צמיחה זו תוביל לכך שיש יותר משאבים פנויים (במונחים של זמן, [[אנרגיה]], [[ידע]] ו[[מידע]]) ואלו יפשרו עוד מחקר שיתרגם לשכלול נוסף של הטכנולוגיה. הררי מכנה [[תהליך]] זה בשם [[המהפכה המדעית]].  

הגישה לטכנולוגיה בתנועות ה[[קיימות]] ו[[סביבתנות]] מורכבת מכמה גישות. הגישה האחת היא [[הגישה הרומנטית]] או גישת [[השיבה לטבע]], שקוראת לשוב לחברה של [[ציידים לקטים]] ולזנוח את רוב הטכנולוגיה. גישה זו נדחית בבוז על ידי רוב הציבור שמכנה אותה גישה של "חזקה למערות" או "חזרה לימי הביניים" (אם כי בימי הביניים היתה טכנולוגיה מתקדמת יחסית לחבורת הציידים לקטים לדוגמה בתחומים של אוניות או כתב).  

הגישה לטכנולוגיה בתנועות ה[[קיימות]] ו[[סביבתנות]] מורכבת מכמה גישות. הגישה האחת היא [[הגישה הרומנטית]] או גישת [[השיבה לטבע]], שקוראת לשוב לחברה של [[ציידים לקטים]] ולזנוח את רוב הטכנולוגיה. גישה זו נדחית בבוז על ידי רוב הציבור שמכנה אותה גישה של "חזקה למערות" או "חזרה לימי הביניים" (אם כי בימי הביניים היתה טכנולוגיה מתקדמת יחסית לחבורת הציידים לקטים לדוגמה בתחומים של אוניות או כתב).  

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[רובים חיידקים ופלדה]] על השפעות הטכנולוגיה על דפוסי ההתפתחות של חברות האדם.  

* [[רובים חיידקים ופלדה]] על השפעות הטכנולוגיה על דפוסי ההתפתחות של חברות האדם.  

* [[קיצור תולדות האנושות]]

* [[קיצור תולדות האנושות]]