שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,913 בתים ,  12:59, 11 באוגוסט 2013
שורה 4: שורה 4:     
היחס לטכנולוגיה שונה בין תרבויות ובין זרמי מחשבה שונים, ראו לדוגמה ב[[אופטימיזם טכנולוגי]]. כמו כן יש דיונים על [[הפוליטיקה של הטכנולוגיה (ספר)|ההשפעות הפוליטיות של הטכנולוגיה]]. בקרב העוסקים בהתפתחות הטכנולוגיה, היא אינה נתפסת עוד ככלי נייטרלי ופאסיבי שרק משרת את המטרות האנושיות. המונח [[נעילה טכנולוגית]] לדוגמה מציין מצבים בהם הטכנולוגיה כופה על חברה מדיניות או התנהגות שלאו דווקא היה נבחרים אם היו ידועים עוד נתונים מראש או מצבים שהם תת-אופטימליים לאותה חברה.  
 
היחס לטכנולוגיה שונה בין תרבויות ובין זרמי מחשבה שונים, ראו לדוגמה ב[[אופטימיזם טכנולוגי]]. כמו כן יש דיונים על [[הפוליטיקה של הטכנולוגיה (ספר)|ההשפעות הפוליטיות של הטכנולוגיה]]. בקרב העוסקים בהתפתחות הטכנולוגיה, היא אינה נתפסת עוד ככלי נייטרלי ופאסיבי שרק משרת את המטרות האנושיות. המונח [[נעילה טכנולוגית]] לדוגמה מציין מצבים בהם הטכנולוגיה כופה על חברה מדיניות או התנהגות שלאו דווקא היה נבחרים אם היו ידועים עוד נתונים מראש או מצבים שהם תת-אופטימליים לאותה חברה.  
 +
 +
==טכנו-ממים==
 +
ניתן להתסכל על הטכנולוגיה כעל סוג של [[אבולוציה|התפתחות אבולוציונית]] או כביטוי החומרי לאבולוציה של "טכנו-ממים" (הדומים ל[[ממ|ממים]] רגילים אך נבדלים מהם. "טכנו-ממים" הם סוג מיוחד של ממים אשר מאפשרים להעביר הלאה הוראות ייצור ושכפול לכלים ולמכונות (כמו לדוגמה מתכונים, שרטוטים, קוד של תוכנה וכו') בהשוואה למ-ממ רגיל, הממים הטכנולוגים הם מדוייקים יותר שכן עליהם לתאר מציאות חומרית בצורה מדוייקת כך שאותה מציאות - הטכנולוגיה- תעבוד בסופו של דבר.
 +
 +
בספרו "[[הגן האנוכי]]" מתאר הביולוג [[רי'צ'ארד דוקינס]] היפוך תפקידים בין היצורים החיים (או הפנטופיפ - הביטוי של הגנים) לבין הגנים שלהם. בעוד שביולוגים לפני דוקינס תארו את האבולוציה כדבר שבו יצורים חיים מעבירים הלאה את הגנים "שלהם", דוקינס תאר את [[אבולוציה גנטית|האבולוציה הגנטית]] ככזו שפועלת מנקודת מבטו של הגן הבודד שמנסה למקסם את ההפצה שלו הלאה דרך "מכונות משוכללות" שנועדו להעביר אותו הלאה. למרות ויכוחים רבים עם דוקינס, צברה התאוריה שלו פופלאריות רבה שכן היא ניחנה בכוח הסבר רב לעומת תאוריות אחרות ולא הצליחו לסתור אותה.
 +
 +
מתוך תאוריה זו צמחה [[ממ|תורת הממים]] למחקר אודות רעיונות מופשטים, כאשר גם כאן הופכים את התפקידים. אידאולוגיות כמו [[קפיטליזם]] או [[סוציאליזם]] לא נועדו לשרת את בני האדם שמקדמים אותם, אלא יש להם קיום משל עצמם ותחרות אבולוציונית עם רעיונות אחרים, בלי בהכרח שיש קשר בין אמיתות הריעונות או התועלת שהם מספקים לבני האדם.
 +
 +
לפי תפיתסת הטכנו-ממים, ישנו היפוך תפקידים בין הטכנולוגיה לבין ה"טכנו-ממים" - אם טכנולוגיה מסויימת היא מוצלחת, ההוראות לגבי הכנת הטכנולוגיה - הטכנו-ממים, ישמרו ויועברו הלאה. לפי הגיון זה זוהי כל "מטרת" הטכנולוגיה, בלי קשר לשאלה עד כמה טכנולוגיה תעזור או תפריע לאיכות החיים של בני האדם, כמה היא "מוצלחת" וכו'.
    
==הבדלים משינויים גנטיים וממוסדות חברתיים==
 
==הבדלים משינויים גנטיים וממוסדות חברתיים==
ניתן להתסכל על הטכנולוגיה כעל סוג של [[אבולוציה|התפתחות אבולוציונית]]. בהתפתחות אבולוציוני שינויים בגנום גורמים לשינויים בצורה של איברים פנימיים, או ביכולת להפיק תרכובות כימיות שונות, או ביכולת לשתף פעולה עם יצורים אחרים. שינויים אלה בנסיבות של [[סביבה אקולוגית]] מסויימת, או [[נישה אקולוגית]], מובילים ליתרון אבולוציוני ליצור שנושא את הגנים. הטכנולוגיה מספקת תפקוד דומה, בכך שהיא יכולה להרחיב את השפעת "המכונה" שנושאת את הגנום, לא רק על עצמה או על צאצאיה או על יצורים אחרים אלא גם  לחומרים ואובייקטים דוממים שנמצאים מחוץ לגוף. המטרה של רוב הפיתוחים האלה, היא לאפשר יתרון אבולוציוני - בין אם על ידי הספקת הגנה, ציד או גידול מזון, יתרונות חברתיים לשם רבייה וכו'. לדוגמה במקום לספק לגוף הוראות ישירות כיצר לגדל ציפורניים ושיניים לשם ציד, הבסיס הגנטי לטכנולוגיה מפסק לגוף תשתיות לשם פיתוח הרעיון הראשוני, ולשם למידה, יישום, שכפול והוראה לייצור כלי צור וטכניקות שימוש בהן כדי לאפשר ציד.  
+
בהתפתחות [[אבולוציה גנטית|אבולוציוני גנטית]], שינויים ב[[גנים|גנום]] גורמים לשינויים בצורה ובתפקוד של איברים פנימיים, או ביכולת להפיק תרכובות כימיות שונות, או ביכולת לשתף פעולה עם יצורים אחרים. שינויים אלה, בנסיבות של [[סביבה אקולוגית]] מסויימת, או [[נישה אקולוגית]], מובילים ליתרון אבולוציוני ליצור שנושא את הגנים.  
 +
 
 +
מבחינת הגנים, הטכנולוגיה מספקת תפקוד דומה לתפקודו של הפנוטיפ, בכך שהיא יכולה להרחיב את השפעת "המכונה" שנושאת את הגנום, לא רק על עצמה או על צאצאיה או על יצורים אחרים אלא גם  לחומרים ואובייקטים דוממים שנמצאים מחוץ לגוף. המטרה של רוב הפיתוחים האלה, היא לאפשר יתרון אבולוציוני גנטי- בין אם על ידי הספקת הגנה, ציד או גידול מזון, יתרונות חברתיים לשם רבייה וכו'. לדוגמה במקום לספק לגוף הוראות ישירות כיצר לגדל ציפורניים ושיניים לשם ציד, הבסיס הגנטי לטכנולוגיה מפסק לגוף תשתיות לשם פיתוח הרעיון הראשוני, ולשם למידה, יישום, שכפול והוראה לייצור כלי צור וטכניקות שימוש בהן כדי לאפשר ציד.  
    
עם זאת, הטכנולוגיה עצמה, למרות שהיא נסמכת על בסיס גנטי שמאפשר העברה כזו, אינה תלויה בגנום לשם העברה הטכנולוגיה. משום כך מרגע שפותחה, הטכנולוגיה יכולה לעבור מיצור ליצור ומחברה לחברה על ידי הוראות בעל פה, או בכתב, בראיה והעתקה או אפילו בהספקת השראה ומוטיבציה על ידי שמועה (לדוגמה אם שמעתם שניתן להשיט סירות במעלה הנהר, ייתכן ותתחילו לנסות לבצע דבר זה ולבסוף להצליח אפילו אם לא תדעו כיצד הדבר נעשה). הטכנולוגיה אינה בהכרח מספקת יתרון אבולוציוני לגנים של היצור שהמציא אותה, אך קיימת הסתברות שהדבר אכן יתן יתרון אבולוצויוני לפרט. בכל מקרה, יתרון זה אינו בהכרח מועבר לצאצאים של הפרט. טכנולוגיה יכולה לתת יתרון אבולוציוני לחברה שלמה (שפעמים רבות מנסה לשמור על סודות הטכנולוגיה) על פני חברות אחרות, או לספק יתרון למין אחד על פני מינים אחרים. עם זאת, הטכנולוגיה יכולה להיות חרב פיפיות בהקשר האבולוציוני - אם על ידי השפעות רחבות מידי ולא בנות קיימא על הסביבה, ואם על מנגוני "ריבואנד" (ראו בהמשך) שבהן טכנולוגיות גוררות השפעות חברתיות לא צפויות או מיושמות בצורה טובה יותר על ידי אוייבים.  
 
עם זאת, הטכנולוגיה עצמה, למרות שהיא נסמכת על בסיס גנטי שמאפשר העברה כזו, אינה תלויה בגנום לשם העברה הטכנולוגיה. משום כך מרגע שפותחה, הטכנולוגיה יכולה לעבור מיצור ליצור ומחברה לחברה על ידי הוראות בעל פה, או בכתב, בראיה והעתקה או אפילו בהספקת השראה ומוטיבציה על ידי שמועה (לדוגמה אם שמעתם שניתן להשיט סירות במעלה הנהר, ייתכן ותתחילו לנסות לבצע דבר זה ולבסוף להצליח אפילו אם לא תדעו כיצד הדבר נעשה). הטכנולוגיה אינה בהכרח מספקת יתרון אבולוציוני לגנים של היצור שהמציא אותה, אך קיימת הסתברות שהדבר אכן יתן יתרון אבולוצויוני לפרט. בכל מקרה, יתרון זה אינו בהכרח מועבר לצאצאים של הפרט. טכנולוגיה יכולה לתת יתרון אבולוציוני לחברה שלמה (שפעמים רבות מנסה לשמור על סודות הטכנולוגיה) על פני חברות אחרות, או לספק יתרון למין אחד על פני מינים אחרים. עם זאת, הטכנולוגיה יכולה להיות חרב פיפיות בהקשר האבולוציוני - אם על ידי השפעות רחבות מידי ולא בנות קיימא על הסביבה, ואם על מנגוני "ריבואנד" (ראו בהמשך) שבהן טכנולוגיות גוררות השפעות חברתיות לא צפויות או מיושמות בצורה טובה יותר על ידי אוייבים.  
   −
טכנולוגיה נבדלת גם [[כלכלה מוסדית|ממוסדות חברתיים]] בכך שהיא אינה דורשת הכשרה ותאום חברתי משמעותי. מוסד חברתי כמו להקה, שוק, דמוקרטיה, צבא, שפה, בתי משפט, קהילה, דת, מדע ועוד הם דברים שדורשים [[סדר חברתי]], [[מיתוס]] ו[[ידע משותף]] בין קבוצה של יצורים חיים, (לרוב מוסדות חברתיים מתייחסים לבני אדם, אם כי שפה או להקה הם "מוסדות חברתיים" שקיימים גם בקרב מינים אחרים). כדי לשכפל טכנולוגיה מה שנדרש הוא להתבונן בה או לקחת אובייקט פיזי כשלהו. לעיתים קרובות נדרשת תמיכה מוסדית או טכנולוגית לשם פיתוח ואימוץ של טכנולוגיה. לדוגמה יש צורך בכתב, מפות טיסה, דלק, ובמוסדות כמו מגדל פיקוח לשם תמיכה בטיסה. אבל תמיכה זו היא לרוב ברורה יותר ופחות נרחבת יחסית למוסד חברתי - שדורש שינויי התנהגות מצד תת קבוצה באוכלוסיה (לדוגמה מערכת המשפט והמשטרה) או מצד חלק גדול ממנה (לדוגמה נורמה תרבותית).
+
טכנולוגיה נבדלת גם [[כלכלה מוסדית|ממוסדות חברתיים]] בכך שהיא אינה דורשת הכשרה ותאום חברתי משמעותי. מוסד חברתי כמו [[להקה]], [[שוק חופשי|שוק]], דמוקרטיה, צבא, שפה, בתי משפט, קהילה, דת, מדע ועוד הם דברים שדורשים [[סדר חברתי]], [[מיתוס]] ו[[ידע משותף]] בין קבוצה של יצורים חיים, (לרוב מוסדות חברתיים מתייחסים לבני אדם, אם כי שפה או להקה הם "מוסדות חברתיים" שקיימים גם בקרב מינים אחרים). כדי לשכפל טכנולוגיה מה שנדרש הוא להתבונן בה או לקחת אובייקט פיזי כשלהו. לעיתים קרובות נדרשת תמיכה מוסדית או טכנולוגית לשם פיתוח ואימוץ של טכנולוגיה. לדוגמה יש צורך בכתב, מפות טיסה, דלק, ובמוסדות כמו מגדל פיקוח לשם תמיכה בטיסה. אבל תמיכה זו היא לרוב ברורה יותר ופחות נרחבת יחסית למוסד חברתי - שדורש שינויי התנהגות מצד תת קבוצה באוכלוסיה (לדוגמה מערכת המשפט והמשטרה) או מצד חלק גדול ממנה (לדוגמה נורמה תרבותית).
    
==שימוש בטכנולוגיה במינים אחרים==
 
==שימוש בטכנולוגיה במינים אחרים==

תפריט ניווט