47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''אי שוויון תחבורתי''' מציין את ההשפעות של הבדלים בגישה לתחבורה ואפשרויות ניידות פיזית,..."
'''אי שוויון תחבורתי''' מציין את ההשפעות של הבדלים בגישה ל[[תחבורה]] ואפשרויות ניידות פיזית, בין אוכלוסיות שונות, ואת ההשפעה הכלכלית והחברתית של הבדלים אלה על היבטים אחרים כמו [[אי שוויון כלכלי]] ו[[אי שוויון בריאותי]], השתתפות בדמוקרטיה ועוד. ההבדלים יכולים להיות על רקע מקום מגורים, הכנסה או מעמד כלכלי-חברתי, גיל, ומגדר.
ההסתמכות הגדלה על [[רכב פרטי]] לצרכי תחבורה, [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור]] תורמים לכך שמי שאין לו רכב סובל מקשיי ניידות. תושבים [[עוני|עניים]] וכן נשים, קשישים, ילדים ונוער, סובלים מגישה נחותה יותר למקומות לימוד, תעסוקה, קניות ובריאות בכך הרכב הפרטי מתפקד כאמצעי של [[מלכודת עוני]]. דבר זה בא ביתר ביטוי בישובים [[פרבור|פרבריים]] וכן בשכונות ובישובים שאין אליהם שירות טוב של [[תחבורה ציבורית]]. אוכלוסיות אלה הופכות תלויות באוכלוסיות אחרות לשם ניידות, או מבלות שעות נסיעה ארוכות ב[[תחבורה ציבורית]].
נשים נוהגות פחות מגברים, ותלויות יותר באחרים בהסעה מצד אחרים, [[תחבורה ציבורית]], [[הליכה ברגל]] או אמצעי תחבורה אחר. הפער בין המגדרים בנושא זה משתנה בגילאים שונים. בעוד שבגילאים 34-45 10% מהגברים ו30% מהנשים אינם מורשים לנהוג, 45% מהנשים בגיל 19-24, ו40% מהנשים בגיל 45-54 אינן מחזיקות ברשיון לרכב. מאוכלוסיית בני ה-65 ומעלה, 40% מהגברים ו-80% מהנשים אינם מורשים לנהוג. <ref name="cbs_pub12">[http://www.cbs.gov.il/publications12/rep_05/word/part06_h.doc דו"ח פני החברה , פרק 6, תחבורה ותאונות דרכים] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2011</ref>
עניים מחזיקים פחות ברכב פרטי באופן כללי, ולכן תלויים יותר ב[[תחבורה ציבורית]] ובאמצעי תחבורה אחרים. משקי בית עניים יותר מחזיקים פחות מכוניות בממוצע ולכן ההוצאות המוחלטות שלהם על רכב הן נמוכות יותר. <ref name="cbs_pub12"/> עם זאת, עניים שכן מחזיקים ברכב פרטי מוציאים עליו אחוז גבוה יותר מהכנסתם ולכן מדובר בהוצאה [[רגרסיבית]]. ככל שהשירות שמעניקה תחבורה ציבורית גרוע יותר יחסית לתחבורת הרכב הפרטי וככל ש[[תחבורת אופניים]] גרועה יותר, כך גדל הפער בין עשירים לעניים בהקשרים של [[ניידות חברתית]], ו[[מלכודת עוני|מלכודות עוני]], בעיקר בגלל גישה למקורות תעסוקה והשכלה.
קשיי הניידות של ילדים ונוער בולטים במיוחד באוכלוסיות ילדים ונערים ב[[פרבור]] שמתקשים להגיע לחברים או למוקדי בילוי. בשל המאפיינים הפיזים של [[פרבור|הפרבר]] [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] בו נדירה ואיטית, וקשה להתנייד בו ב[[אופניים]] או [[הולכי רגל|ברגל]] בשל מרחקי הנסיעה הגדולים. ה[[פרבור בישראל]] גורר לדוגמה אוכלוסיות שלמות של נערים שאין להם יכולת גישה למוקדי בילוי. הדבר בולט במיוחד בזמן החופש הגדול, וכן בסופי שבוע בגלל [[תחבורה ציבורית בישראל|העדרה של תחבורה ציבורית בשבת בישראל]].
השפעה נוספת היא המעבר מבתי ספר שכונתיים לבתי ספר איזורים וריכוזיים בגלל [[פרבור]]. הצפיפות הנמוכה בפרבר גוררת מחירי קרקע זולים יותר שמועדדים רשויות לבנות בתי ספר גדולים ומרכזיים. בתי ספר אלה והצפיפות הנמוכה בפרבר גוררים הסעה נרחבת של הילדים לבתי הספר, שכן קשה ומסוכן להגיע אליהם ב[[הולכי רגל|הליכה רגלית]]. בתי ספר גדולים יותר עלולים לגורר החרפה של בעיות אלימות. כמו כן חברים מבית ספר אינם נמצאים במרחק הליכה ויש צורך בהסעה של אחד ההורים, בדרך כלל של האמא, כדי להגיע אליהם.
אוכלוסיות שנמצאות בפריפרייה, בעיקר בדרום הארץ ובצפונה סובלות מ[[אי שוויון בריאותי בישראל|אי שוויון בריאותי]] שבא לידי ביטוי ב[[תוחלת חיים]] נמוכה יותר יחסית לאוכלוסיות בישובים מובססים ובמרכז. בין היתר הדבר נובע מאי שווין תחבורתי, ואפשרות גישה שונה לשירותי בריאות בישובים שונים. היבט בריאותי נוסף נגרם לתושבי הפרבים שמשתמשים יותר ברכב הפרטי ולכן מבצעים פחות [[תחבורה פעילה]] ובריאותם פחות טובה. תושבי מרכז הארץ, במיוחד באיזור גוש דן ותל אביב משתמשים יותר ב[[תחבורת אופניים בישראל|תחבורת אופניים]].
לרוב [[תאונות דרכים]] פוגעות יותר בתושבים היישובים החזקים יותר מבחינה כלכלית.<ref name="cbs_pub12"/> דבר זה יכול לנבוע מכך שבישובים אלה יש אחוז שימוש ברכב גבוה יותר (בפרברים עשירים כמו עומר, מודיעין) וכן יותר תעבורת רכב פרטי ברחובות בגלל שהם מרכזים פעילות כלכלית גבוה יותר (תל אביב לדוגמה)
השפעה נוספת של קשיי תחבורה היא על השתתפות בבחירות דמוקרטיות. הדבר היה בולט במיוחד באיזורים שונים ומבודדים בארה"ב ובמדינות אחרות, בהן שיעור ההשתתפות של תושבים היה נמוך בגלל קשיי ניידות. הכלכלן [[אמרטיה סן]] כתב על כל בספריו כחלק מהגישה שלו לנושא זכויות אדם ומימוש זכויות בפועל. בישראל היבט זה בא לידי ביטוי בעיקר בהקשר של סטודנטים ושל אנשים צעירים שכתובתם רשומה בעיר אחרת ולכן משתתפים פחות בבחירות הכלליות ובבחירות לרשויות המקומיות.
==ראו גם==
* [[מלכודת עוני]]
* [[תחבורה בישראל]]
* [[פרבור בישראל]]
* [[אי שוויון בריאותי]]
* [[אי שוויון כלכלי]]
* [[הולכי רגל]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.cbs.gov.il/publications12/rep_05/word/part06_h.doc דו"ח פני החברה , פרק 6, תחבורה ותאונות דרכים] 2012
[[קטגוריה:אי שוויון]]
[[קטגוריה:תחבורה]]
ההסתמכות הגדלה על [[רכב פרטי]] לצרכי תחבורה, [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור]] תורמים לכך שמי שאין לו רכב סובל מקשיי ניידות. תושבים [[עוני|עניים]] וכן נשים, קשישים, ילדים ונוער, סובלים מגישה נחותה יותר למקומות לימוד, תעסוקה, קניות ובריאות בכך הרכב הפרטי מתפקד כאמצעי של [[מלכודת עוני]]. דבר זה בא ביתר ביטוי בישובים [[פרבור|פרבריים]] וכן בשכונות ובישובים שאין אליהם שירות טוב של [[תחבורה ציבורית]]. אוכלוסיות אלה הופכות תלויות באוכלוסיות אחרות לשם ניידות, או מבלות שעות נסיעה ארוכות ב[[תחבורה ציבורית]].
נשים נוהגות פחות מגברים, ותלויות יותר באחרים בהסעה מצד אחרים, [[תחבורה ציבורית]], [[הליכה ברגל]] או אמצעי תחבורה אחר. הפער בין המגדרים בנושא זה משתנה בגילאים שונים. בעוד שבגילאים 34-45 10% מהגברים ו30% מהנשים אינם מורשים לנהוג, 45% מהנשים בגיל 19-24, ו40% מהנשים בגיל 45-54 אינן מחזיקות ברשיון לרכב. מאוכלוסיית בני ה-65 ומעלה, 40% מהגברים ו-80% מהנשים אינם מורשים לנהוג. <ref name="cbs_pub12">[http://www.cbs.gov.il/publications12/rep_05/word/part06_h.doc דו"ח פני החברה , פרק 6, תחבורה ותאונות דרכים] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2011</ref>
עניים מחזיקים פחות ברכב פרטי באופן כללי, ולכן תלויים יותר ב[[תחבורה ציבורית]] ובאמצעי תחבורה אחרים. משקי בית עניים יותר מחזיקים פחות מכוניות בממוצע ולכן ההוצאות המוחלטות שלהם על רכב הן נמוכות יותר. <ref name="cbs_pub12"/> עם זאת, עניים שכן מחזיקים ברכב פרטי מוציאים עליו אחוז גבוה יותר מהכנסתם ולכן מדובר בהוצאה [[רגרסיבית]]. ככל שהשירות שמעניקה תחבורה ציבורית גרוע יותר יחסית לתחבורת הרכב הפרטי וככל ש[[תחבורת אופניים]] גרועה יותר, כך גדל הפער בין עשירים לעניים בהקשרים של [[ניידות חברתית]], ו[[מלכודת עוני|מלכודות עוני]], בעיקר בגלל גישה למקורות תעסוקה והשכלה.
קשיי הניידות של ילדים ונוער בולטים במיוחד באוכלוסיות ילדים ונערים ב[[פרבור]] שמתקשים להגיע לחברים או למוקדי בילוי. בשל המאפיינים הפיזים של [[פרבור|הפרבר]] [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] בו נדירה ואיטית, וקשה להתנייד בו ב[[אופניים]] או [[הולכי רגל|ברגל]] בשל מרחקי הנסיעה הגדולים. ה[[פרבור בישראל]] גורר לדוגמה אוכלוסיות שלמות של נערים שאין להם יכולת גישה למוקדי בילוי. הדבר בולט במיוחד בזמן החופש הגדול, וכן בסופי שבוע בגלל [[תחבורה ציבורית בישראל|העדרה של תחבורה ציבורית בשבת בישראל]].
השפעה נוספת היא המעבר מבתי ספר שכונתיים לבתי ספר איזורים וריכוזיים בגלל [[פרבור]]. הצפיפות הנמוכה בפרבר גוררת מחירי קרקע זולים יותר שמועדדים רשויות לבנות בתי ספר גדולים ומרכזיים. בתי ספר אלה והצפיפות הנמוכה בפרבר גוררים הסעה נרחבת של הילדים לבתי הספר, שכן קשה ומסוכן להגיע אליהם ב[[הולכי רגל|הליכה רגלית]]. בתי ספר גדולים יותר עלולים לגורר החרפה של בעיות אלימות. כמו כן חברים מבית ספר אינם נמצאים במרחק הליכה ויש צורך בהסעה של אחד ההורים, בדרך כלל של האמא, כדי להגיע אליהם.
אוכלוסיות שנמצאות בפריפרייה, בעיקר בדרום הארץ ובצפונה סובלות מ[[אי שוויון בריאותי בישראל|אי שוויון בריאותי]] שבא לידי ביטוי ב[[תוחלת חיים]] נמוכה יותר יחסית לאוכלוסיות בישובים מובססים ובמרכז. בין היתר הדבר נובע מאי שווין תחבורתי, ואפשרות גישה שונה לשירותי בריאות בישובים שונים. היבט בריאותי נוסף נגרם לתושבי הפרבים שמשתמשים יותר ברכב הפרטי ולכן מבצעים פחות [[תחבורה פעילה]] ובריאותם פחות טובה. תושבי מרכז הארץ, במיוחד באיזור גוש דן ותל אביב משתמשים יותר ב[[תחבורת אופניים בישראל|תחבורת אופניים]].
לרוב [[תאונות דרכים]] פוגעות יותר בתושבים היישובים החזקים יותר מבחינה כלכלית.<ref name="cbs_pub12"/> דבר זה יכול לנבוע מכך שבישובים אלה יש אחוז שימוש ברכב גבוה יותר (בפרברים עשירים כמו עומר, מודיעין) וכן יותר תעבורת רכב פרטי ברחובות בגלל שהם מרכזים פעילות כלכלית גבוה יותר (תל אביב לדוגמה)
השפעה נוספת של קשיי תחבורה היא על השתתפות בבחירות דמוקרטיות. הדבר היה בולט במיוחד באיזורים שונים ומבודדים בארה"ב ובמדינות אחרות, בהן שיעור ההשתתפות של תושבים היה נמוך בגלל קשיי ניידות. הכלכלן [[אמרטיה סן]] כתב על כל בספריו כחלק מהגישה שלו לנושא זכויות אדם ומימוש זכויות בפועל. בישראל היבט זה בא לידי ביטוי בעיקר בהקשר של סטודנטים ושל אנשים צעירים שכתובתם רשומה בעיר אחרת ולכן משתתפים פחות בבחירות הכלליות ובבחירות לרשויות המקומיות.
==ראו גם==
* [[מלכודת עוני]]
* [[תחבורה בישראל]]
* [[פרבור בישראל]]
* [[אי שוויון בריאותי]]
* [[אי שוויון כלכלי]]
* [[הולכי רגל]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.cbs.gov.il/publications12/rep_05/word/part06_h.doc דו"ח פני החברה , פרק 6, תחבורה ותאונות דרכים] 2012
[[קטגוריה:אי שוויון]]
[[קטגוריה:תחבורה]]