47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 69:
שורה 69: − ===חקלאות בישראל=== − {{הפניה לערך מורחב|חקלאות בישראל}} − 2.8% מ[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] מקורם ב[[חקלאות בישראל|חקלאות]]. לטענת [[משרד החקלאות]] מתוך כוח עבודה של 2.7 מיליון עובדים, 2.6% עובדים בחקלאות, בעוד ש-6.3% עובדים במתן שירותים לחקלאות.<ref>[http://www.moag.gov.il/agri/files/agriculture/index.html Agriculture in Israel – Facts and Figures 2008] מצגת באנגלית של משרד החקלאות</ref>. לעומת זאת, לפי הלמ"ס בשנת 2011 עסקו בחקלאות 42 אלף איש, מתוך 3 מיליון מועסקים, כלומר 1.4% מכלל המועסקים במשק עבדו בחקלאות. כאשר 22 אלף מהם עבדו בגידולי צמחים, 8000 עבדו בחקלאות מהחי ו-11 אלף עבדו בגינון ויערנות.<ref name="lamas12.11"/> − בעוד שישראל מייבאת חלק ניכר מגרעיני התבואה שלה (כ-80% מהצריכה המקומית) וכן מזון מהחי, היא מספקת לעצמה את רוב הירקות והפירות. במשך מאות שנים, חקלאי האיזור גידלו סוגים רבים של גידולים כמו תמרים, תאנים, חיטה, שעורה, זית ורימון. במאה השנים האחרונות החל גידול פירות ההדר באיזור ועד היום מיוצאים פירות אלה תחת המותג JAFFA לאירופה. ישראל נחשבת אחת המדינות המובילות בגידול מזון בחממות לצרכי ייצוא. כמו כן החקלאות מייצאת פרחים לאירופה. בשנים האחרונות החקלאות הישראלית היא אחד המעסיקים הגדולים של [[עובדים זרים בישראל]].+ − + − החל מתחילת שנות ה-90 החלו להתפתח בישראל תעשיית הון-סיכון (venture-capital), וכיום יש בה כ-70 [[קרנות הון סיכון]], מתוכם 14 קרנות בינלאומיות. עסקי ההון סיכון והחממות לעסקים שיחקו תפדי חשוב בעליית תעשיית ההי-טק במדינה. בשנת 2008, תעשיית ההון סיכון בישראל עלתה ב-19% ל-1.8 מיליארד דולר. <ref>[http://venturebeat.com/2009/02/18/international-venture-funding-rose-15-percent-in-2008/ International Venture funding rose 15 percent in 2008], VentureBeat, February 18, 2009</ref>+ − בין 1991 ל-2000 עלו השקעות ההון-סיכון, רובן פרטיות, פי 60, מ-58 מיליון דולר ל-3.3 מיליארד דולר. מספר החברות שהוזנקו על ידי קרנות סיכון ישראליות עלה מ-100 ל-800, וההכנסות מתעשיית ה-IT עלו מ-1.6 מיליארד דולר ל-12 מיליארד דולר. עד שנת 1999, רק ארצות הברית היתה לפני ישראל באחוז ההשקעות של הון פרטי, ישראל היתה המובילה בעולם בשיעור הגידול בתמ"ג שיוחס להשקעות בהי-טק - 70%.<ref>Gilder, George. "[http://www.city-journal.org/2009/19_3_jewish-capitalism.html Silicon Israel – How market capitalism saved the Jewish state]". City Journal - Summer 2009 19 (3).</ref> + + − לישראל יש גם סקטור קטן אך צומח של [[קרנות גידור]]. בין 2007 ל-2012 מספר קרנות הגידור הכפיל את עצמו והגיע ל-60 קרנות, וסך הנכסים שבשליטת הקרנות גדל פי 4 מאז 2006. קרנות הגידור דיווחו על גידול של 162% מאז 2006 וכיום הן מנהלות נכסים בסך 2 מיליארד דולר, כשהן מעסיקות כ 300 אנשים. תעשיה זו מושכת משקיעים רבים מרחבי העולם, במיוחד מארצות הברית. + − + + − ===הסקטור הטכנולוגי===+ − סקטור המדע והטכנולוגיה הוא אחד הסקטורים המפותחים ביותר במדינה. אחוז הישראלים שמעורבים במחקר מדעי וטכנולוגי ואחוז הכסף שמושקע במחקר ופיתוח ביחס לתוצר המקומי הגולמי הוא מבין הגבוהים בעולם. ישראל מדורגת במקום הרביעי בעולם בפעילות מדעית, על פי מדד של מספר הפרסומים המדעיים למיליון אזרחים. אחוז המאמרים המדעיים מבין סך המאמרים המדעיים בעולם גבוה בערך פי 10 מגודלה היחסי של [[אוכלוסיית ישראל]] ביחס ל[[אוכלוסיית העולם]]. + − המדע בישראל תרם להישגים בחקלאות, במדעי המחשב, אלקטרוניקה, גנטיקה, רפואה, אופטיקה, [[אנרגיה סולארית]] ותחומים שונים של הנדסה. ישראל מארחת מספר חברות מובילות בתחום תעשיית ההי-טק, והיא אחת מהמדינות המשכילות ביותר מבחינה טכנולוגיות. בשנת 1998 המגזין ניוזוויק כינה את תל אביב אחת מ-10 הערים המשפיעות ביותר מבחינה טכנולוגיות בעולם. בשנת 2012 "סיליקון וואדי" בתל-אביב דורג כאחד המקומות הטובים ביותר בעולם לחברות הזנק (סטארט-אפ), שני רק לעמק הסילקון בקליפורניה. + − ===שרותים עסקיים===+ − 429 אלף עובדים עסקו בשירותים עסקיים. הדבר כולל עובדים בהיטק, עורכי דין, אדריכלים, רואי חשבון, וכן עובדי נקיון, שמירה ועוד.<ref name="lamas12.11"/> − − ===מנהל ציבורי=== − 146 אלף עובדים עבדו במנהל הציבורי - עובדי מדינה ורשויות.<ref name="lamas12.11"/> − − ===חינוך=== − 385 אלף עובדים עבדו בתחום החינוך.<ref name="lamas12.11"/> − ===בריאות רווחה וסעד=== − 306.8 אלף עובדים עבדו בשנת 2011 בתחומי הבריאות הרווחה והסעד<ref name="lamas12.11"/> − − ===שירותים קהילתיים חברתיים, אישיים ואחרים=== − 150 אלף עובדים עבדו בשנת 2011 שירותים קהילתיים חברתיים, אישיים ואחרים בתחומים כמו נקיון, ספורט, שירותי דת, מספרות ועוד. <ref name="lamas12.11"/> שורה 110:
שורה 97: − ===עסקי היהלומים===+ + + + + + שורה 117:
שורה 109: − + + + + + + + + + + + + + שורה 123:
שורה 127: +
←סקטורים
|
|
|}
|}
סה"כ עבדו במשק 3.024 מיליון עובדים נכון לשנת 2011. חמשת הסקטורים הגדולים ביותר מבחינת עובדים הם שירותים עסקיים, תעשייה ומסחר קמעונאי וסיטונאי (כל אחד מהם כ13-14% וכן החינוך (12%) ושירותי הבריאות והרווחה (10%) 5 ענפי על אלה מעסיקים יחד חצי מהעובדים במשק. כל 30 אלף עובדים מהווים אחוז אחד מהעובדים.
===הסקטור הפיננסי===
===שרותים עסקיים, מחקר והיטק ===
נכון לשנת 2011 היו 429 אלף עובדים עסקו בשירותים עסקיים שהם 14% מהעובדים. הדבר כולל עובדים בהיטק המספקים "שירותי מחשוב - כ-90 אלף איש, 32 אלף עובדים במחקר ופיתוח, 44 אלף עורכי דין, 51 אלף אדריכלים ומקצועות דומים, 32 אלף רואי חשבון, 10 אלפים עובדים בהשמת כוח אדם, 30 אלף שעובדים בהשכרת נדל"ן ובהשכרת ציוד מכונות, 70 אלף עובדים בנקיון, ושמירה. 190 אלף עובדים ב"פעילויות עסקיות אחרות".<ref name="lamas12.11"/>
;הסקטור הטכנולוגי:
סקטור המדע והטכנולוגיה הוא אחד הסקטורים המפותחים ביותר במדינה. אחוז הישראלים שמעורבים במחקר מדעי וטכנולוגי ואחוז הכסף שמושקע במחקר ופיתוח ביחס לתוצר המקומי הגולמי הוא מבין הגבוהים בעולם. ישראל מדורגת במקום הרביעי בעולם בפעילות מדעית, על פי מדד של מספר הפרסומים המדעיים למיליון אזרחים. אחוז המאמרים המדעיים מבין סך המאמרים המדעיים בעולם גבוה בערך פי 10 מגודלה היחסי של [[אוכלוסיית ישראל]] ביחס ל[[אוכלוסיית העולם]].
המדע בישראל תרם להישגים בחקלאות, במדעי המחשב, אלקטרוניקה, גנטיקה, רפואה, אופטיקה, [[אנרגיה סולארית]] ותחומים שונים של הנדסה. ישראל מארחת מספר חברות מובילות בתחום תעשיית ההי-טק, והיא אחת מהמדינות המשכילות ביותר מבחינה טכנולוגיות. בשנת 1998 המגזין ניוזוויק כינה את תל אביב אחת מ-10 הערים המשפיעות ביותר מבחינה טכנולוגיות בעולם. בשנת 2012 "סיליקון וואדי" בתל-אביב דורג כאחד המקומות הטובים ביותר בעולם לחברות הזנק (סטארט-אפ), שני רק לעמק הסילקון בקליפורניה.
מערכת ה[[בנקאות בישראל]] מורכבת ממספר מצומצם של בנקים גדולים. גם [[פנסיה בישראל|הפנסיה בישראל]] וה[[ביטוח בישראל]] נשלטים על ידי מספר מצומם של שחקנים. בשנת 2011 עבדו בתחום הפיננסים 118 אלף עובדים, 74 אלף מהם עבדו בבנקים ומוסדות פיננסים ו44 אלף עבדו בתחום הביטוח. <ref name="lamas12.11"/>
===הסקטור הפיננסי, בנקים וביטוח===
מערכת ה[[בנקאות בישראל]] מורכבת ממספר מצומצם של בנקים גדולים. גם [[פנסיה בישראל|הפנסיה בישראל]] וה[[ביטוח בישראל]] נשלטים על ידי מספר מצומם של שחקנים. בשנת 2011 עבדו בתחום הפיננסים 118 אלף עובדים, שהם 4% מכלל העובדים במשק, 74 אלף מהם עבדו בבנקים ובמוסדות פיננסים ו-44 אלף עבדו בתחום הביטוח. <ref name="lamas12.11"/>
;הון סיכון וקרנות גידור:
החל מתחילת שנות ה-90 החלו להתפתח בישראל תעשיית הון-סיכון (venture-capital), וכיום יש בה כ-70 [[קרנות הון סיכון]], מתוכם 14 קרנות בינלאומיות. עסקי ההון סיכון והחממות לעסקים שיחקו תפדי חשוב בעליית תעשיית ההי-טק במדינה. בשנת 2008, תעשיית ההון סיכון בישראל עלתה ב-19% ל-1.8 מיליארד דולר. <ref>[http://venturebeat.com/2009/02/18/international-venture-funding-rose-15-percent-in-2008/ International Venture funding rose 15 percent in 2008], VentureBeat, February 18, 2009</ref>
בין 1991 ל-2000 עלו השקעות ההון-סיכון, רובן פרטיות, פי 60, מ-58 מיליון דולר ל-3.3 מיליארד דולר. מספר החברות שהוזנקו על ידי קרנות סיכון ישראליות עלה מ-100 ל-800, וההכנסות מתעשיית ה-IT עלו מ-1.6 מיליארד דולר ל-12 מיליארד דולר. עד שנת 1999, רק ארצות הברית היתה לפני ישראל באחוז ההשקעות של הון פרטי, ישראל היתה המובילה בעולם בשיעור הגידול בתמ"ג שיוחס להשקעות בהי-טק - 70%.<ref>Gilder, George. "[http://www.city-journal.org/2009/19_3_jewish-capitalism.html Silicon Israel – How market capitalism saved the Jewish state]". City Journal - Summer 2009 19 (3).</ref>
לישראל יש גם סקטור קטן אך צומח של [[קרנות גידור]]. בין 2007 ל-2012 מספר קרנות הגידור הכפיל את עצמו והגיע ל-60 קרנות, וסך הנכסים שבשליטת הקרנות גדל פי 4 מאז 2006. קרנות הגידור דיווחו על גידול של 162% מאז 2006 וכיום הן מנהלות נכסים בסך 2 מיליארד דולר, כשהן מעסיקות כ 300 אנשים. תעשיה זו מושכת משקיעים רבים מרחבי העולם, במיוחד מארצות הברית.
===תעשייה===
===תעשייה===
עסקי תעשייה בולטים בישראל כוללים את [[כימיקלים לישראל]] כולל [[מפעלי ים המלח]], [[מכתשים אגן]], [[נייר חדרה]], [[חיפה כימיקלים]], נשר מלט, [[בתי הזיקוק לנפט]] מפעלי המזון הגדולים כוללים את מפעלי הפירמות אוסם-נסטלה, תנובה-אייפקס, ושטראוס-עלית. מפעל ישקר בגליל עוסק בייצור סכינים ומחרטות למתכת ומייצא לכל העולם.
עסקי תעשייה בולטים בישראל כוללים את [[כימיקלים לישראל]] כולל [[מפעלי ים המלח]], [[מכתשים אגן]], [[נייר חדרה]], [[חיפה כימיקלים]], נשר מלט, [[בתי הזיקוק לנפט]] מפעלי המזון הגדולים כוללים את מפעלי הפירמות אוסם-נסטלה, תנובה-אייפקס, ושטראוס-עלית. מפעל ישקר בגליל עוסק בייצור סכינים ומחרטות למתכת ומייצא לכל העולם.
;עסקי היהלומים:
ישראל היא אחד מ-3 המרכזים העולמיים ליהלומים מלוטשים, לצד בלגיה והודו. היצוא הנקי (יצוא בניקוי יבוא) של יהלומים מלוטשים ירד באופן חד ב 22.8% בשנת 2012 כאשר ייצוא היהלומים ירד מ7.2 מיליארד דולר ב2011 ל5.56 מיליארד דולר ב-2012. היצוא הנקי של יהלומים בלתי מלוטשים ירד ב-20% ל-2.8 מיליארד דולר, כאשר ירידות חדות נרשמו גם בייבוא. הירידות החזקות בייצוא היהלומים נובעות מהמשבר הפיננסי העולמי המתמשך, במיוחד באירופה ובארצות הברית. ארצות הברית היא שוק היהלומים העיקרי לייצוא והיא קולטת 36% מייצוא היהלומים של ישראל, הונג קונג קולטת 28% מהייצוא ובלגיה קולטת 8%.
ישראל היא אחד מ-3 המרכזים העולמיים ליהלומים מלוטשים, לצד בלגיה והודו. היצוא הנקי (יצוא בניקוי יבוא) של יהלומים מלוטשים ירד באופן חד ב 22.8% בשנת 2012 כאשר ייצוא היהלומים ירד מ7.2 מיליארד דולר ב2011 ל5.56 מיליארד דולר ב-2012. היצוא הנקי של יהלומים בלתי מלוטשים ירד ב-20% ל-2.8 מיליארד דולר, כאשר ירידות חדות נרשמו גם בייבוא. הירידות החזקות בייצוא היהלומים נובעות מהמשבר הפיננסי העולמי המתמשך, במיוחד באירופה ובארצות הברית. ארצות הברית היא שוק היהלומים העיקרי לייצוא והיא קולטת 36% מייצוא היהלומים של ישראל, הונג קונג קולטת 28% מהייצוא ובלגיה קולטת 8%.
===חינוך===
נכון לשנת 2011 כ-385 אלף עובדים עבדו בתחום החינוך.<ref name="lamas12.11"/>
===בריאות רווחה וסעד===
306.8 אלף עובדים עבדו בשנת 2011 בתחומי הבריאות הרווחה והסעד<ref name="lamas12.11"/>
===בנייה ותשתיות===
===בנייה ותשתיות===
===מסחר סיטונאי וקמעונאות===
===מסחר סיטונאי וקמעונאות===
בשנת 2011 עבדו בתחום המסחר סיטונאי וקמעוני ותיקונים עבדו בישראל 401 אלף איש, שהם 13.5% מסך העובדים בישראל. מתוך 111 אלף עסקו במסחר סיטונאי ו211 עסקו במסחר קמעונאי. <ref name="lamas12.11"/>
בשנת 2011 בתחום המסחר סיטונאי והקמעוני ובתחום תיקונים עבדו בישראל 401 אלף איש, שהם 13.5% מסך העובדים בישראל. מתוך 111 אלף עסקו במסחר סיטונאי ו211 עסקו במסחר קמעונאי. <ref name="lamas12.11"/>
===חקלאות בישראל===
{{הפניה לערך מורחב|חקלאות בישראל}}
2.8% מ[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] מקורם ב[[חקלאות בישראל|חקלאות]]. לטענת [[משרד החקלאות]] מתוך כוח עבודה של 2.7 מיליון עובדים, 2.6% עובדים בחקלאות, בעוד ש-6.3% עובדים במתן שירותים לחקלאות.<ref>[http://www.moag.gov.il/agri/files/agriculture/index.html Agriculture in Israel – Facts and Figures 2008] מצגת באנגלית של משרד החקלאות</ref>. לעומת זאת, לפי הלמ"ס בשנת 2011 עסקו בחקלאות 42 אלף איש, מתוך 3 מיליון מועסקים, כלומר 1.4% מכלל המועסקים במשק עבדו בחקלאות. כאשר 22 אלף מהם עבדו בגידולי צמחים, 8000 עבדו בחקלאות מהחי ו-11 אלף עבדו בגינון ויערנות.<ref name="lamas12.11"/>
בעוד שישראל מייבאת חלק ניכר מגרעיני התבואה שלה (כ-80% מהצריכה המקומית) וכן מזון מהחי, היא מספקת לעצמה את רוב הירקות והפירות. במשך מאות שנים, חקלאי האיזור גידלו סוגים רבים של גידולים כמו תמרים, תאנים, חיטה, שעורה, זית ורימון. במאה השנים האחרונות החל גידול פירות ההדר באיזור ועד היום מיוצאים פירות אלה תחת המותג JAFFA לאירופה. ישראל נחשבת אחת המדינות המובילות בגידול מזון בחממות לצרכי ייצוא. כמו כן החקלאות מייצאת פרחים לאירופה. בשנים האחרונות החקלאות הישראלית היא אחד המעסיקים הגדולים של [[עובדים זרים בישראל]].
===מנהל ציבורי===
146 אלף עובדים עבדו במנהל הציבורי - עובדי מדינה ורשויות.<ref name="lamas12.11"/>
===שירותים קהילתיים חברתיים, אישיים ואחרים===
150 אלף עובדים עבדו בשנת 2011 שירותים קהילתיים חברתיים, אישיים ואחרים בתחומים כמו נקיון, ספורט, שירותי דת, מספרות ועוד. <ref name="lamas12.11"/>
===שירותי אירוח מזון ותיירות===
===שירותי אירוח מזון ותיירות===
===תחבורה אכסנה ותקשורת===
===תחבורה אכסנה ותקשורת===
{{הפניה לערך מורחב|תחבורה בישראל}}
בשנת 2011 עבדו בתחומי התחבורה, האחסנה והתקשורת 196 אלף עובדים, שהם 6.5 אחוז מכלל העבודים במשק. 75 אלף מהם עבדו בהובלה יבשתית (אוטובוסים ומשאיות) ו52 אלף עבדו בתחום התקשורת. <ref name="lamas12.11"/>
בשנת 2011 עבדו בתחומי התחבורה, האחסנה והתקשורת 196 אלף עובדים, שהם 6.5 אחוז מכלל העבודים במשק. 75 אלף מהם עבדו בהובלה יבשתית (אוטובוסים ומשאיות) ו52 אלף עבדו בתחום התקשורת. <ref name="lamas12.11"/>