שורה 15: |
שורה 15: |
| בתרבויות שבטיות היחס לטבע היה של שייכות האדם למערכת טבעית חובקת כל גדולה ממנו. כחלק מדתות אנימסטיות האדם היה חלק ממארג שלם של יצורים חיים, רוחות, סלעים, מקומות כוחות שארוגים יחד במכלול [[הוליזם|הוליסטי]]. | | בתרבויות שבטיות היחס לטבע היה של שייכות האדם למערכת טבעית חובקת כל גדולה ממנו. כחלק מדתות אנימסטיות האדם היה חלק ממארג שלם של יצורים חיים, רוחות, סלעים, מקומות כוחות שארוגים יחד במכלול [[הוליזם|הוליסטי]]. |
| | | |
− | מאוחר יותר, בתרבות העברית-יהודית של תקופת התנ"ך יש יחס של שילוש בין ארץ (ארץ ישראל, ובמובן הכללי יותר הטבע), האל (אלוהים היהודי), ועם (ישראל). אם העם מתנהג לפי הכללים שנותן לו האל הוא מקבל פרס - "גן עדן" בדמות אדמה טובה ומניבה. אין גמול לאחר המוות, אלא גמול מיידי כמו "איש תחת גפנו ותחת תאנתו". בהתאם לכך יש מצוות רבות ביהדות שיש להן היגיון [[סביבתנות|סביבתי]] - ראו לדגומה את הערך [[שמיטה וקיימות]]. | + | מאוחר יותר, בתרבות העברית-יהודית של תקופת התנ"ך יש יחס של שילוש בין ארץ (ארץ ישראל, ובמובן הכללי יותר הטבע), האל (אלוהים היהודי), ועם (ישראל). אם העם מתנהג לפי הכללים שנותן לו האל הוא מקבל פרס - "גן עדן" בדמות אדמה טובה ומניבה. אין גמול לאחר המוות, אלא גמול מיידי כמו "איש תחת גפנו ותחת תאנתו". בהתאם לכך יש מצוות רבות ביהדות שיש להן היגיון [[סביבתנות|סביבתי]] - ראו לדגומה את הערך [[שנת שמיטה וקיימות]]. |
| | | |
| בהמשך טוענים דיילי וקוב כי הקשר בין האדם לטבע הלך והתנתק בתרבות הנוצרית. הנוצרים הם בעלי אל אוניברסלי וללא עם וארץ ספציפית, ולכן היה קשה להכין מערכת תאולוגית כמו זו היהודית. הקשר בין האדם לטבע ניתק עוד יותר וגן העדן עבר להיות בעולם הבא, ואין מצוות הקשורות בארץ או במקום. בהמשך הדרך התאולוגיה הפרוטסטטנית מקדשת את החומרנות וטוענת כי הסימן לכך שהאל רואה בעין יפה את פועלם של אנשים מסויימים הוא הצלחה כלכלית שלהם. | | בהמשך טוענים דיילי וקוב כי הקשר בין האדם לטבע הלך והתנתק בתרבות הנוצרית. הנוצרים הם בעלי אל אוניברסלי וללא עם וארץ ספציפית, ולכן היה קשה להכין מערכת תאולוגית כמו זו היהודית. הקשר בין האדם לטבע ניתק עוד יותר וגן העדן עבר להיות בעולם הבא, ואין מצוות הקשורות בארץ או במקום. בהמשך הדרך התאולוגיה הפרוטסטטנית מקדשת את החומרנות וטוענת כי הסימן לכך שהאל רואה בעין יפה את פועלם של אנשים מסויימים הוא הצלחה כלכלית שלהם. |
שורה 21: |
שורה 21: |
| לאחר מכן צומח ה[[קפיטליזם]] שמתעלם מהטבע כמערכת עוטפת, טוען לבעלות האדם על הטבע, ומתייחס אליו כאל "אדמה" חסרת תפקוד או כאל [[חומר גלם]] או "משאבי טבע" פאסיביים. | | לאחר מכן צומח ה[[קפיטליזם]] שמתעלם מהטבע כמערכת עוטפת, טוען לבעלות האדם על הטבע, ומתייחס אליו כאל "אדמה" חסרת תפקוד או כאל [[חומר גלם]] או "משאבי טבע" פאסיביים. |
| | | |
− | פרק 10 מציע ניתוח של המחברים של הטבע ומתמקד בנושאים של [[אנרגיה]] ושל [[אנטרופיה]] בתוך [[מערכת ביוספרית]]. | + | פרק 10 מציע ניתוח של המחברים של הטבע ומתמקד בנושאים של [[אנרגיה]] ושל [[אנטרופיה]] בתוך [[מערכת ביוספרית]]. |
| | | |
| ==שוק תחרותי== | | ==שוק תחרותי== |