שינויים

ההתמודדות עם תהליכים גלובליים ומקומיים והשאיפה לייצר אלטרנטיבה כלכלית-חברתית הוגנת יותר בעידן הנוכחי הולידו את אסטרטגיית הפיתוח של עסקים שיתופיים.  

ההתמודדות עם תהליכים גלובליים ומקומיים והשאיפה לייצר אלטרנטיבה כלכלית-חברתית הוגנת יותר בעידן הנוכחי הולידו את אסטרטגיית הפיתוח של עסקים שיתופיים.  

הפתרון למשברים הכלכליים, כפי שהוא מנוסח הלכה למעשה באירופה ובארצות הברית, נשען על חיזוק האליטות הכלכליות על חשבון האוכלוסייה הכללית. פתרון ניאו-ליברלי זה מתבסס על דרישות לצמצום בהוצאת ממשלות ותהליכי הפרטה מואצים, ועל שבירת כוחם של ארגוני עובדים. לטענתנו, מענה הולם לאתגרים הגלובליים כמו גם המקומיים, טמון באסטרטגיות פיתוח נוספות מאלו הנקוטות היום, שאינן עונות לדרישות הפיתוח ההוגן, כפי שנפרט להלן.  

הפתרון למשברים הכלכליים, כפי שהוא מנוסח הלכה למעשה באירופה ובארצות הברית, נשען על חיזוק האליטות הכלכליות על חשבון האוכלוסייה הכללית. פתרון ניאו-ליברלי זה מתבסס על דרישות לצמצום בהוצאת ממשלות ותהליכי הפרטה מואצים, ועל שבירת כוחם של ארגוני עובדים. לטענתנו, מענה הולם לאתגרים הגלובליים כמו גם המקומיים, טמון באסטרטגיות פיתוח נוספות מאלו הנקוטות היום, שאינן עונות לדרישות הפיתוח ההוגן.

 

==פיתוח הוגן וכלכלה מקומית==

==פיתוח הוגן וכלכלה מקומית==

==תהליך הלמידה==

==תהליך הלמידה==

תהליך הלמידה שלנו התקיים במהלך שנת 2010, ושיקף שיח כלכלי-חברתי שונה מזה הנוכחי. התובנות אליהן הגענו בתהליך הלמידה  צמחו מאז גל המחאה החברתית של קיץ 2011 לא רק בקרב שלל קבוצות והתארגנויות, אלא גם בקרב גורמי ממשל, עסקים ואקדמיה. במהלך 2012 התקיימו עשרות מפגשי למידה של הנושא הקואופרטיבי שהולידו קואופרטיבים ומסגרות שיתופיות של פעילות צרכנית ויצרנית. קשת תחומי הפעילות – מקואופרטיב הצרכנייה של "העגלה" במצפה רמון, המהלכים להקמת קופת גמל וקרן פנסיה קואופרטיביים ראשונים על ידי קואופרטיב "[[שלנו]]", פאב "בר-קיימא" בתל אביב  והקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות – מבטאת את החיוניות שיש בהתארגנות הכלכלית-קהילתית כחלופה בונה (constructive) להתנהלות השוק: פעילות כלכלית המבוססת על עקרונות שיתופיים וחברתיים, בכלל זה חברות חופשית וולונטרית ללא אפליה מכל סוג, שליטה דמוקרטית בארגון, הכשרה חינוך ומידע לחברים, ודאגה לקהילה. כשמביאים את כל אלה בחשבון אפשר להבין מדוע יש מי שרואים בהתארגנות כלכלית-שיתופית בשורה כלכלית-חברתית אמיתית.  

תהליך הלמידה שלנו התקיים במהלך שנת 2010, ושיקף שיח כלכלי-חברתי שונה מזה הנוכחי. התובנות אליהן הגענו בתהליך הלמידה  צמחו מאז גל המחאה החברתית של קיץ 2011 לא רק בקרב שלל קבוצות והתארגנויות, אלא גם בקרב גורמי ממשל, עסקים ואקדמיה. במהלך 2012 התקיימו עשרות מפגשי למידה של הנושא הקואופרטיבי שהולידו קואופרטיבים ומסגרות שיתופיות של פעילות צרכנית ויצרנית. קשת תחומי הפעילות – מקואופרטיב הצרכנייה של "העגלה" במצפה רמון, המהלכים להקמת קופת גמל וקרן פנסיה קואופרטיביים ראשונים על ידי קואופרטיב [http://shelanoo.co.il/ שלנו], פאב [http://barkayma.co.il/ בר-קיימא] בתל אביב  [http://www.ecoop.org.il/ והקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות] – מבטאת את החיוניות שיש בהתארגנות הכלכלית-קהילתית כחלופה בונה (constructive) להתנהלות השוק: פעילות כלכלית המבוססת על עקרונות שיתופיים וחברתיים, בכלל זה חברות חופשית וולונטרית ללא אפליה מכל סוג, שליטה דמוקרטית בארגון, הכשרה חינוך ומידע לחברים, ודאגה לקהילה. כשמביאים את כל אלה בחשבון אפשר להבין מדוע יש מי שרואים בהתארגנות כלכלית-שיתופית בשורה כלכלית-חברתית אמיתית.  

 

 

 

 

 

 

 

 

החוברת שלפניכם מורכבת משני חלקים עיקריים: מבוא כללי ובו רקע רעיוני לפיתוח עסקים שיתופיים כחלק ממרחב גדול יותר של כלכלה מקומית מקיימת. פרקים א – ה' עוסקים במאפייני התהליך של פיתוח עסקים שיתופיים על פני ממדים שונים. הפרק הראשון מציע הגדרה להתארגנות זו, ופירוט נלווה למרכיבי ההגדרה. הפרקים הבאים מתייחסים לשלושה ממדים מרכזיים בהתארגנות של עסקים שיתופיים: היבטים כלכליים, היבטים משפטיים והיבטים קבוצתיים. לגבי כל אחד מממדים אלו מוצג הסבר לגבי חשיבותו בפעילות של עסקים שיתופיים, הסוגיות המרכזיות הקשורות בו ומסקנות מהתמודדות עמן מתוך הניסיון בשדה. בשל השונות באופיים של עסקים שיתופיים, מוצגות גם דילמות שיש לעסוק בהן כחלק מעיצוב זהותו הייחודית של כל עסק שיתופי. בחלקה האחרון של החוברת, תוצג מסגרת מארגנת של מוקדים אלה על פני ציר התפתחות כרונולוגי.

החוברת שלפניכם מורכבת משני חלקים עיקריים: מבוא כללי ובו רקע רעיוני לפיתוח עסקים שיתופיים כחלק ממרחב גדול יותר של כלכלה מקומית מקיימת. פרקים א – ה' עוסקים במאפייני התהליך של פיתוח עסקים שיתופיים על פני ממדים שונים. הפרק הראשון מציע הגדרה להתארגנות זו, ופירוט נלווה למרכיבי ההגדרה. הפרקים הבאים מתייחסים לשלושה ממדים מרכזיים בהתארגנות של עסקים שיתופיים: היבטים כלכליים, היבטים משפטיים והיבטים קבוצתיים. לגבי כל אחד מממדים אלו מוצג הסבר לגבי חשיבותו בפעילות של עסקים שיתופיים, הסוגיות המרכזיות הקשורות בו ומסקנות מהתמודדות עמן מתוך הניסיון בשדה. בשל השונות באופיים של עסקים שיתופיים, מוצגות גם דילמות שיש לעסוק בהן כחלק מעיצוב זהותו הייחודית של כל עסק שיתופי. בחלקה האחרון של החוברת, תוצג מסגרת מארגנת של מוקדים אלה על פני ציר התפתחות כרונולוגי.