294
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
פיתוח עסקים שיתופיים: הצעה לכלכלה הוגנת (הצגת מקור)
גרסה מ־13:31, 23 בדצמבר 2012
, 13:31, 23 בדצמבר 2012יצירת דף עם התוכן "ההתמודדות עם תהליכים גלובליים ומקומיים והשאיפה לייצר אלטרנטיבה כלכלית-חברתית הוגנת יות..."
ההתמודדות עם תהליכים גלובליים ומקומיים והשאיפה לייצר אלטרנטיבה כלכלית-חברתית הוגנת יותר בעידן הנוכחי הולידו את אסטרטגיית הפיתוח של עסקים שיתופיים.
הפתרון למשברים הכלכליים, כפי שהוא מנוסח הלכה למעשה באירופה ובארצות הברית, נשען על חיזוק האליטות הכלכליות על חשבון האוכלוסייה הכללית. פתרון ניאו-ליברלי זה מתבסס על דרישות לצמצום בהוצאת ממשלות ותהליכי הפרטה מואצים, ועל שבירת כוחם של ארגוני עובדים. לטענתנו, מענה הולם לאתגרים הגלובליים כמו גם המקומיים, טמון באסטרטגיות פיתוח נוספות מאלו הנקוטות היום, שאינן עונות לדרישות הפיתוח ההוגן, כפי שנפרט להלן.
==פיתוח הוגן וכלכלה מקומית==
פיתוח הוגן הוא פיתוח הפועל לרווחת האוכלוסייה כולה, בימינו אנו ובדורות הבאים, ומשרת את התפיסה שאנו מכנים כלכלה מקומית מקיימת . כלכלה כזו מהווה תשתית לאסטרטגיית פיתוח המתחשבת בשלושה מעגלי חיים השזורים זה בזה:
- המעגל הכלכלי
- המעגל החברתי
- המעגל הסביבתי
בכל אחד מן המעגלים, במסגרת תהליך הפיתוח, נשאלות מספר שאלות מפתח:
למי נועד הפיתוח? באיזה מידה התהליך יאפשר לתושבי המקום נגישות למשאבים? כיצד מבטיחים שהפיתוח הכלכלי אכן יתרום לאיכות החיים של התושבים המקומיים? באילו אופנים בונים את יכולותיהם של תושבים מקומיים במטרה לשלבם בתהליכי הפיתוח?
שאלות אלה קושרות יחד שני עולמות תוכן ושיח: קיימות וצדק חברתי וכלכלי . התשובות לשאלות אלה כוללות מגוון אסטרטגיות התערבות המקדמות, בין היתר, כלכלה קהילתית, המבוססת על עקרון הסולידאריות ועל פרקטיקות מגוונות של שיתופי פעולה רב מגזריים, המתבצעים ברמות שונות.
[הקמה ופיתוח של עסקים שיתופיים וקואופרטיבים|פיתוח עסקים שיתופיים] היא אסטרטגיה מקובלת בעולם הפיתוח הכלכלי והקהילתי. הביטוי המפורסם ביותר של פיתוח פעילות עסקית על בסיס התארגנות שיתופית הוא [הקואופרטיב|קואופרטיב].
==מודלים קואופרטיבים בעולם==
באירופה, בקנדה ואפילו בארצות הברית, מודלים קואופרטיביים משמשים אוכלוסיות גדולות ביותר ומאפשרים להן לממש את האינטרסים הכלכליים, החברתיים והתרבותיים שלהן. בכלל זה ניתן למנות יצירת מקומות תעסוקה בתנאים הוגנים, דיור בר-השגה, חינוך לגיל הרך, מזון בטוח במחירים סבירים, שירותים פיננסיים, שימוש באנרגיה ירוקה, מתן מגוון שירותים קהילתיים בתחום הבריאות והסיעוד, ארגון והפעלה של מוקדי תרבות ופנאי ועוד. מעל 800 מיליון אנשים בעולם חברים בקואופרטיבים. התנועה הקואופרטיבית מהווה עמוד שדרה בכלכלה החברתית באירופה ובצפון אמריקה. מספר הקואופרטיבים הפעילים והיקף פעילותם הכלכלית הולכים וגדלים. הדיון הציבורי במדינות ה-OECD לגבי חיזוק מדינת הרווחה נעשה תוך השתתפות של נציגי תנועות קואופרטיביות. אנו סבורים, כי פיתוח חלופות קואופרטיביות עשוי לתרום רבות לשינוי המדיניות הכלכלית-חברתית בישראל.
==המקרה הישראלי==
במקרה הישראלי, זכה המושג "קואופרטיב" להסתייגות. ומעורר אסוציאציות הקשורות לתנועה הקיבוצית, ל"אגד" ודומיהם. להפתעתנו, תהליך הלמידה שערכנו גילה לנו את היקפיה וחיוניותה של התופעה באירופה, ואפילו בארה"ב – ליבת המערכת הקפיטליסטית הבינלאומית. יתר על כן, במהלך עבודתנו הבנו שקיים מנעד עשיר של צורות פעילות כלכלית המבוססות על מידות שונות של סולידאריות ושיתוף, ושהקומונה הקיבוצית איננה המודל היחיד של סולידאריות כלכלית. למדנו, שפיתוח עסקים שיתופיים הוא הצעה להתנהלות כלכלית-קהילתית שיש בכוחה להעצים יחידים ועסקים קטנים, מקומיים, למול השוק הניאו-ליברלי ומדיניות פיתוח הפריפריה הנוכחית, המייצרת תנאי העדפה לגורמי כלכלה גדולים מהמרכז הגיאוגרפי והפוליטי. כך, ברמה המקומית, בנגב, מדיניות "פיתוח הנגב", לדורותיה, מתאפיינת בהקצאה של משאבים לפיתוח האזור שבפועל מחזקת את תלותו במרכז הפוליטי והכלכלי, כשהנהנים העיקריים ממשאבים אלה הם גורמים עסקיים מחוץ לנגב ולא האוכלוסיות המקומיות תושבות הנגב.
הארגון הבריטי nef (the new economics foundation) מתאר מצב זה כמצב של דלי דולף (leaky bucket) שבו משאבים מוזרמים אל מחוץ לאזור דרך העברת תמריצים ותשלומים לקבלנים וספקים מהמרכז חלק מזערי של המשאבים נותר בדלי עצמו - בנגב. במובן זה, חיזוק פעילות כלכלית מקומית חיונית לעיגון משאבים באזור, לטובת אוכלוסיות מקומיות, וליצירה של מכפילים מקומיים.
==תהליך הלמידה==
תהליך הלמידה שלנו התקיים במהלך שנת 2010, ושיקף שיח כלכלי-חברתי שונה מזה הנוכחי. התובנות אליהן הגענו בתהליך הלמידה צמחו מאז גל המחאה החברתית של קיץ 2011 לא רק בקרב שלל קבוצות והתארגנויות, אלא גם בקרב גורמי ממשל, עסקים ואקדמיה. במהלך 2012 התקיימו עשרות מפגשי למידה של הנושא הקואופרטיבי שהולידו קואופרטיבים ומסגרות שיתופיות של פעילות צרכנית ויצרנית. קשת תחומי הפעילות – מקואופרטיב הצרכנייה של "העגלה" במצפה רמון, המהלכים להקמת קופת גמל וקרן פנסיה קואופרטיביים ראשונים על ידי קואופרטיב "[[שלנו]]", פאב "בר-קיימא" בתל אביב והקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות – מבטאת את החיוניות שיש בהתארגנות הכלכלית-קהילתית כחלופה בונה (constructive) להתנהלות השוק: פעילות כלכלית המבוססת על עקרונות שיתופיים וחברתיים, בכלל זה חברות חופשית וולונטרית ללא אפליה מכל סוג, שליטה דמוקרטית בארגון, הכשרה חינוך ומידע לחברים, ודאגה לקהילה. כשמביאים את כל אלה בחשבון אפשר להבין מדוע יש מי שרואים בהתארגנות כלכלית-שיתופית בשורה כלכלית-חברתית אמיתית.
החוברת שלפניכם מורכבת משני חלקים עיקריים: מבוא כללי ובו רקע רעיוני לפיתוח עסקים שיתופיים כחלק ממרחב גדול יותר של כלכלה מקומית מקיימת. פרקים א – ה' עוסקים במאפייני התהליך של פיתוח עסקים שיתופיים על פני ממדים שונים. הפרק הראשון מציע הגדרה להתארגנות זו, ופירוט נלווה למרכיבי ההגדרה. הפרקים הבאים מתייחסים לשלושה ממדים מרכזיים בהתארגנות של עסקים שיתופיים: היבטים כלכליים, היבטים משפטיים והיבטים קבוצתיים. לגבי כל אחד מממדים אלו מוצג הסבר לגבי חשיבותו בפעילות של עסקים שיתופיים, הסוגיות המרכזיות הקשורות בו ומסקנות מהתמודדות עמן מתוך הניסיון בשדה. בשל השונות באופיים של עסקים שיתופיים, מוצגות גם דילמות שיש לעסוק בהן כחלק מעיצוב זהותו הייחודית של כל עסק שיתופי. בחלקה האחרון של החוברת, תוצג מסגרת מארגנת של מוקדים אלה על פני ציר התפתחות כרונולוגי.
הפתרון למשברים הכלכליים, כפי שהוא מנוסח הלכה למעשה באירופה ובארצות הברית, נשען על חיזוק האליטות הכלכליות על חשבון האוכלוסייה הכללית. פתרון ניאו-ליברלי זה מתבסס על דרישות לצמצום בהוצאת ממשלות ותהליכי הפרטה מואצים, ועל שבירת כוחם של ארגוני עובדים. לטענתנו, מענה הולם לאתגרים הגלובליים כמו גם המקומיים, טמון באסטרטגיות פיתוח נוספות מאלו הנקוטות היום, שאינן עונות לדרישות הפיתוח ההוגן, כפי שנפרט להלן.
==פיתוח הוגן וכלכלה מקומית==
פיתוח הוגן הוא פיתוח הפועל לרווחת האוכלוסייה כולה, בימינו אנו ובדורות הבאים, ומשרת את התפיסה שאנו מכנים כלכלה מקומית מקיימת . כלכלה כזו מהווה תשתית לאסטרטגיית פיתוח המתחשבת בשלושה מעגלי חיים השזורים זה בזה:
- המעגל הכלכלי
- המעגל החברתי
- המעגל הסביבתי
בכל אחד מן המעגלים, במסגרת תהליך הפיתוח, נשאלות מספר שאלות מפתח:
למי נועד הפיתוח? באיזה מידה התהליך יאפשר לתושבי המקום נגישות למשאבים? כיצד מבטיחים שהפיתוח הכלכלי אכן יתרום לאיכות החיים של התושבים המקומיים? באילו אופנים בונים את יכולותיהם של תושבים מקומיים במטרה לשלבם בתהליכי הפיתוח?
שאלות אלה קושרות יחד שני עולמות תוכן ושיח: קיימות וצדק חברתי וכלכלי . התשובות לשאלות אלה כוללות מגוון אסטרטגיות התערבות המקדמות, בין היתר, כלכלה קהילתית, המבוססת על עקרון הסולידאריות ועל פרקטיקות מגוונות של שיתופי פעולה רב מגזריים, המתבצעים ברמות שונות.
[הקמה ופיתוח של עסקים שיתופיים וקואופרטיבים|פיתוח עסקים שיתופיים] היא אסטרטגיה מקובלת בעולם הפיתוח הכלכלי והקהילתי. הביטוי המפורסם ביותר של פיתוח פעילות עסקית על בסיס התארגנות שיתופית הוא [הקואופרטיב|קואופרטיב].
==מודלים קואופרטיבים בעולם==
באירופה, בקנדה ואפילו בארצות הברית, מודלים קואופרטיביים משמשים אוכלוסיות גדולות ביותר ומאפשרים להן לממש את האינטרסים הכלכליים, החברתיים והתרבותיים שלהן. בכלל זה ניתן למנות יצירת מקומות תעסוקה בתנאים הוגנים, דיור בר-השגה, חינוך לגיל הרך, מזון בטוח במחירים סבירים, שירותים פיננסיים, שימוש באנרגיה ירוקה, מתן מגוון שירותים קהילתיים בתחום הבריאות והסיעוד, ארגון והפעלה של מוקדי תרבות ופנאי ועוד. מעל 800 מיליון אנשים בעולם חברים בקואופרטיבים. התנועה הקואופרטיבית מהווה עמוד שדרה בכלכלה החברתית באירופה ובצפון אמריקה. מספר הקואופרטיבים הפעילים והיקף פעילותם הכלכלית הולכים וגדלים. הדיון הציבורי במדינות ה-OECD לגבי חיזוק מדינת הרווחה נעשה תוך השתתפות של נציגי תנועות קואופרטיביות. אנו סבורים, כי פיתוח חלופות קואופרטיביות עשוי לתרום רבות לשינוי המדיניות הכלכלית-חברתית בישראל.
==המקרה הישראלי==
במקרה הישראלי, זכה המושג "קואופרטיב" להסתייגות. ומעורר אסוציאציות הקשורות לתנועה הקיבוצית, ל"אגד" ודומיהם. להפתעתנו, תהליך הלמידה שערכנו גילה לנו את היקפיה וחיוניותה של התופעה באירופה, ואפילו בארה"ב – ליבת המערכת הקפיטליסטית הבינלאומית. יתר על כן, במהלך עבודתנו הבנו שקיים מנעד עשיר של צורות פעילות כלכלית המבוססות על מידות שונות של סולידאריות ושיתוף, ושהקומונה הקיבוצית איננה המודל היחיד של סולידאריות כלכלית. למדנו, שפיתוח עסקים שיתופיים הוא הצעה להתנהלות כלכלית-קהילתית שיש בכוחה להעצים יחידים ועסקים קטנים, מקומיים, למול השוק הניאו-ליברלי ומדיניות פיתוח הפריפריה הנוכחית, המייצרת תנאי העדפה לגורמי כלכלה גדולים מהמרכז הגיאוגרפי והפוליטי. כך, ברמה המקומית, בנגב, מדיניות "פיתוח הנגב", לדורותיה, מתאפיינת בהקצאה של משאבים לפיתוח האזור שבפועל מחזקת את תלותו במרכז הפוליטי והכלכלי, כשהנהנים העיקריים ממשאבים אלה הם גורמים עסקיים מחוץ לנגב ולא האוכלוסיות המקומיות תושבות הנגב.
הארגון הבריטי nef (the new economics foundation) מתאר מצב זה כמצב של דלי דולף (leaky bucket) שבו משאבים מוזרמים אל מחוץ לאזור דרך העברת תמריצים ותשלומים לקבלנים וספקים מהמרכז חלק מזערי של המשאבים נותר בדלי עצמו - בנגב. במובן זה, חיזוק פעילות כלכלית מקומית חיונית לעיגון משאבים באזור, לטובת אוכלוסיות מקומיות, וליצירה של מכפילים מקומיים.
==תהליך הלמידה==
תהליך הלמידה שלנו התקיים במהלך שנת 2010, ושיקף שיח כלכלי-חברתי שונה מזה הנוכחי. התובנות אליהן הגענו בתהליך הלמידה צמחו מאז גל המחאה החברתית של קיץ 2011 לא רק בקרב שלל קבוצות והתארגנויות, אלא גם בקרב גורמי ממשל, עסקים ואקדמיה. במהלך 2012 התקיימו עשרות מפגשי למידה של הנושא הקואופרטיבי שהולידו קואופרטיבים ומסגרות שיתופיות של פעילות צרכנית ויצרנית. קשת תחומי הפעילות – מקואופרטיב הצרכנייה של "העגלה" במצפה רמון, המהלכים להקמת קופת גמל וקרן פנסיה קואופרטיביים ראשונים על ידי קואופרטיב "[[שלנו]]", פאב "בר-קיימא" בתל אביב והקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות – מבטאת את החיוניות שיש בהתארגנות הכלכלית-קהילתית כחלופה בונה (constructive) להתנהלות השוק: פעילות כלכלית המבוססת על עקרונות שיתופיים וחברתיים, בכלל זה חברות חופשית וולונטרית ללא אפליה מכל סוג, שליטה דמוקרטית בארגון, הכשרה חינוך ומידע לחברים, ודאגה לקהילה. כשמביאים את כל אלה בחשבון אפשר להבין מדוע יש מי שרואים בהתארגנות כלכלית-שיתופית בשורה כלכלית-חברתית אמיתית.
החוברת שלפניכם מורכבת משני חלקים עיקריים: מבוא כללי ובו רקע רעיוני לפיתוח עסקים שיתופיים כחלק ממרחב גדול יותר של כלכלה מקומית מקיימת. פרקים א – ה' עוסקים במאפייני התהליך של פיתוח עסקים שיתופיים על פני ממדים שונים. הפרק הראשון מציע הגדרה להתארגנות זו, ופירוט נלווה למרכיבי ההגדרה. הפרקים הבאים מתייחסים לשלושה ממדים מרכזיים בהתארגנות של עסקים שיתופיים: היבטים כלכליים, היבטים משפטיים והיבטים קבוצתיים. לגבי כל אחד מממדים אלו מוצג הסבר לגבי חשיבותו בפעילות של עסקים שיתופיים, הסוגיות המרכזיות הקשורות בו ומסקנות מהתמודדות עמן מתוך הניסיון בשדה. בשל השונות באופיים של עסקים שיתופיים, מוצגות גם דילמות שיש לעסוק בהן כחלק מעיצוב זהותו הייחודית של כל עסק שיתופי. בחלקה האחרון של החוברת, תוצג מסגרת מארגנת של מוקדים אלה על פני ציר התפתחות כרונולוגי.