47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 22:
שורה 22: − + − להלן תאור מבנה ספר תכנית ב 4.0: הפרקים ראשונים עוסקים באיומים ובאתגרים הקשורים ל[[קיימות]]. הפרק הראשון העוסק במזון, במחסור במזון ובפוליטיקה של מזון ובכלכלה העולמית. + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + − + + + + − החלק השני של הספר עוסק בפתרונות. + + + + + שורה 43:
שורה 72: +
←מבנה הספר
המחיר הכולל שבראון נותן למימון התוכניות שהוא מציע הוא 161 מיליארד דולר בשנה (בספר השני משנת 2006). להשוואה, התגמול הגולמי של תאגיד הנפט אקסון-מוביל בשנת 2006 היה 377 מיליארד, ו-39 מיליארד רווח. עלות המלחמה בעיראק ואפגניסטן עד אפריל 2006 היתה 811 מיליארד דולר - עלות 5 שנים של התוכנית.
המחיר הכולל שבראון נותן למימון התוכניות שהוא מציע הוא 161 מיליארד דולר בשנה (בספר השני משנת 2006). להשוואה, התגמול הגולמי של תאגיד הנפט אקסון-מוביל בשנת 2006 היה 377 מיליארד, ו-39 מיליארד רווח. עלות המלחמה בעיראק ואפגניסטן עד אפריל 2006 היתה 811 מיליארד דולר - עלות 5 שנים של התוכנית.
==מבנה הספר==
==איומים ואתגרים==
הפרקים ראשונים בספר '''תכנית ב' 4.0''' עוסקים באיומים ובאתגרים הקשורים ל[[קיימות]], בעיקר בהקשר של [[משבר המזון העולמי]].
==משבר המזון העולמי===
הפרק הראשון העוסק במזון, במחסור במזון ובפוליטיקה של מזון ובכלכלה העולמית.
מגמות ה[[רעב]] ו[[תת תזונה]] היו במגמרת ירידה במהלך סוף המאה ה-20, אבל לאחר שמספר הרעבים ירד לשפל של 825 מיליון [[בני אדם]] באמצע שנות ה-1990, הוא החל לעלות שוב והגיע ל-915 מיליון רעבים ב-2008. בשנת 2009 המספר קפץ ל-מעל מיליארד רעבים, בגישת [[עסקים כרגיל]] בהקשר של [[גידול אוכלוסין]], [[חקלאות]] ו[[אנרגיה]] צפויים מעל 1.2 מיליארד רעבים עד שנת 2015.
בין אמצע 2006 ואמצע 2008 מחירי החיטה, האורז וגרעינים אחרים ומחירי הסויה התייקרו פי 3. ([[משבר המזון העולמי ב-2008]] ההשפעה היתה עולמית אבל העניים ביותר נפגעו בצורה הקשה ביותר. העניים נאלצו להוציא 50-70% מהכנסתם על מזון. עבור אנשים עניים במדינות מתפתחות שקונים את הגרעינים בצורה ישירה, ההוצאות על מזון גדלו פי 3. ה[[משבר הכלכלי ב-2008]] הוביל להורדת המחירים, אבל הם נשראו מעל הרמות ההיסטוריות שלהן.
בעבר מחירי המזון עלו בצורה חדה בעבר בגלל אירועים נקודתיים כמו בעיה ביבולים בהודו עקב עונה לא מוצלחת. המשבר הנוכחי, לטענת בראון הוא תוצאה של מגמות ארוכות טוווח של מגבלות על הספקת המזון והגברת הביקוש.
המגבלות על הספקת המזון כוללות:
* מעט אדמות ברות עיבוד שעוד לא משתמשים בהם, אובדן אדמות חקלאות לטובת בנייה, תעשייה ושימושי קרקע אחראים.
* [[שאיבת יתר]] באקוויפרים ו[[המלחת מי תהום]], ירידה במפלסי [[מי תהום]], הקצאת יתר של נהרות להשקיה.
* האטה בגידול בפריון צמחי יבול.
* [[בליית קרקע]], [[מידבור|התפשטות המדבר]] עקב [[רעיית יתר]], [[חריש יתר]], ו[[בירוא יערות]].
הביקוש למזון גדל בגלל:
* [[גידול אוכלוסין|אוכלוסיית העולם גדלה]] ב-79 מיליון בני אדם בשנה.
* כ -3 מילאירד בני אדם רוצים לאכול יותר מוצרים מהחי, דבר שדורש גידול של עוד תבואה.
* מזון מול דלק: הרחבת הייצור של [[דלק צמחי]] גורר תחרות בין מכוניות לבני אדם על תבואה.
===גידול אוכלוסין===
הפרק השני עוסק באתגרים הקשורים ל[[גידול אוכלוסין]] - [[משבר המים העולמי]], העברת המים מחקלאות לשימוש עירוני, קונפליקטים הנוגעים למים ולאדמה, תחרות בין אנשים לבין מכוניות על תבואה, ופליטי הסביבה המתרבים.
הפרק השני עוסק באתגרים הקשורים ל[[גידול אוכלוסין]] - [[משבר המים העולמי]], העברת המים מחקלאות לשימוש עירוני, קונפליקטים הנוגעים למים ולאדמה, תחרות בין אנשים לבין מכוניות על תבואה, ופליטי הסביבה המתרבים.
===שינויי אקלים ושיא תפוקת הנפט===
הפרק השלישי עוסק ב[[שינויי אקלים]] ובשינויים במקורות האנרגיה - [[התחממות עולמית]] והשפעותיה, עליית הימים, הפשרת קרחונים יבשתיים, פגיעה בחקלאות, [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיא תפוקת הפחם]].
הפרק השלישי עוסק ב[[שינויי אקלים]] ובשינויים במקורות האנרגיה - [[התחממות עולמית]] והשפעותיה, עליית הימים, הפשרת קרחונים יבשתיים, פגיעה בחקלאות, [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיא תפוקת הפחם]].
לסיכום פרק זה מתאר המחבר כיצד האתגרים האלה הם חסרי תקדים עבור האנושות.
לסיכום חלק זה מתאר המחבר כיצד האתגרים האלה הם חסרי תקדים עבור האנושות.
==פתרונות==
החלק השני של הספר עוסק ביעדים ופתרונות.
ארבעת היעדים העיקריים של הספר הם
* [[ייצוב אוכלוסין|ייצוב גודל האוכלוסיה]]
* [[בעור העוני]]
* שיקום של [[מערכות התמיכה הטבעיות]] של [[כדור הארץ]]
* [[ייצוב אקלים|ייצוב האקלים]]
פרק 4 עוסק בייצוב האקלים תוך התמקדות ב [[התייעלות אנרגטית]] - שינוים בטכנולוגיית תאורה, יישומים חסכוניים באנרגיה ובניינים בעלי פליטה 0 של פחמן, מעבר לתחבורה חשמלית, כלכלת חומרים חדשים. גם פרק 5 עוסק בייצוב האקלים, אך הוא מתמקד ב[[אנרגיה מתחדשת]] - [[אנרגיית רוח]], [[אנרגיית שמש]], [[אנרגיה גאו תרמית]], אנרגיה מצמחים, אנרגיה הידרואלקטרית
פרק 4 עוסק בייצוב האקלים תוך התמקדות ב [[התייעלות אנרגטית]] - שינוים בטכנולוגיית תאורה, יישומים חסכוניים באנרגיה ובניינים בעלי פליטה 0 של פחמן, מעבר לתחבורה חשמלית, כלכלת חומרים חדשים. גם פרק 5 עוסק בייצוב האקלים, אך הוא מתמקד ב[[אנרגיה מתחדשת]] - [[אנרגיית רוח]], [[אנרגיית שמש]], [[אנרגיה גאו תרמית]], אנרגיה מצמחים, אנרגיה הידרואלקטרית
פרק 9 עוסק בשאלה כיצד מאכילים 8 מיליארד בני אדם בתזונה הולמת ותוך שמירה על [[ביטחון תזונתי]] - הגברת הפריון של האדמות, הגברת הפריון של המים , ייצור יעיל יותר של חלבון, הפיכת החלקאות למקומית יותר, והקטנה אסטרגטית של הביקושים.
פרק 9 עוסק בשאלה כיצד מאכילים 8 מיליארד בני אדם בתזונה הולמת ותוך שמירה על [[ביטחון תזונתי]] - הגברת הפריון של האדמות, הגברת הפריון של המים , ייצור יעיל יותר של חלבון, הפיכת החלקאות למקומית יותר, והקטנה אסטרגטית של הביקושים.
===קידום התוכנית===
החלק השלישי של הספר מכיל את פרק 10 ששואל על אודות קידום התוכנית - האם אנו יכולים לפעול מהר מספיק? הפרק מתאר שינוי של מיסים וסובסידיות, שינויים בכלכלת הפחמן, ייצוב האקלים, ושינויים חברתיים שונים. הפרק כולל גם המלצות מה האזרח הפשוט יכול לעשות.
החלק השלישי של הספר מכיל את פרק 10 ששואל על אודות קידום התוכנית - האם אנו יכולים לפעול מהר מספיק? הפרק מתאר שינוי של מיסים וסובסידיות, שינויים בכלכלת הפחמן, ייצוב האקלים, ושינויים חברתיים שונים. הפרק כולל גם המלצות מה האזרח הפשוט יכול לעשות.