שינויים

==שביעות רצון וצמיחה כלכלית==

==שביעות רצון וצמיחה כלכלית==

[[תמונה:Life Satisfaction vs GDP.gif|600px|ממוזער|שביעות רצון מהחיים במדינות מול תמ"ג לנפש בדולרים במדינות שונות. במדינות עניות, גידול בתמ"ג גורם לעליה בשביעות הרצון הממוצעת, במדינות עשירות יותר קשר כזה אינו קיים.]]

[[תמונה:Life Satisfaction vs GDP.gif|600px|ממוזער|שביעות רצון מהחיים מול תמ"ג לנפש בדולרים, במדינות שונות. במדינות עניות, גידול בתמ"ג גורם לעליה בשביעות הרצון הממוצעת, במדינות עשירות יותר קשר כזה אינו קיים.]]

על פי התאוריה הכלכלית המקובלת, [[כלכלה נאו קלאסית]], [[צמיחה כלכלית]] או גידול שנתי ב[[תוצר מקומי גולמי]] היא דבר הכרחי לשם בריאות הכלכלה, וכן היא דבר רצוי כדי להגדיל את הרווחה החברתית. לטענת התאוריה הנאו קלאסית, כאשר הכלכלה "גדלה", אנשים צורכים יותר ולפי הניתוח של [[מיקרו כלכלכה]] גידול כזה בצריכה משפר את הרווחה האישית הממוצעת ולכן את הרווחה החברתית כולה. אלא שדבר זה לא מתגלה בסקרי שביעות רצון.  

על פי התאוריה הכלכלית המקובלת, [[כלכלה נאו קלאסית]], [[צמיחה כלכלית]] או גידול שנתי ב[[תוצר מקומי גולמי]] היא דבר הכרחי לשם בריאות הכלכלה, וכן היא דבר רצוי כדי להגדיל את הרווחה החברתית. לטענת התאוריה הנאו קלאסית, כאשר הכלכלה "גדלה", אנשים צורכים יותר ולפי הניתוח של [[מיקרו כלכלה]] גידול כזה מאפשר גידול בצריכה שמשפר את הרווחה האישית הממוצעת ולכן את הרווחה החברתית כולה. אלא שדבר זה לא מתגלה בסקרי שביעות רצון.  

כאשר משווים שביעות רצון מהחיים במדינות מול תמ"ג לנפש בדולרים במדינות שונות, רואים דבר אחר.  במדינות עניות, גידול בתמ"ג גורם לעליה בשביעות הרצון הממוצעת, במדינות עשירות יותר קשר כזה אינו קיים. דבר זה מתקיים בצורה עקבית במספר רב של מחקרים. הן כאשר בודקים קשר לתוצר במונחים דולאריים, הן במונחי שווי כוח קנייה ([[PPP]]). אין קשר בין צמיחה כלכלית של מדינות עשירות לבין שביעות רצון מהחיים גם כאשר מחפשים קשר כזה בתוך אותה מדינה לאורך זמן. מחקרים מבריטניה ומארצות הברית מצאו שיש ירידה מתונה באושר המדווח על פני שנים.  

כאשר משווים שביעות רצון מהחיים במדינות מול תמ"ג לנפש בדולרים במדינות שונות, רואים דבר אחר.  במדינות עניות, גידול בתמ"ג גורם לעליה בשביעות הרצון הממוצעת, במדינות עשירות יותר קשר כזה אינו קיים. דבר זה מתקיים בצורה עקבית במספר רב של מחקרים. הן כאשר בודקים קשר לתוצר במונחים דולאריים, הן במונחי שווי כוח קנייה ([[PPP]]). לדוגמה לפי מחקר של [[הקרן לכלכלה חדשה]] לאוסטריה יש תוצר לנפש גבוה פי 2 ויותר מאשר מקסיקו אבל התושבים בה למ]י מדד שביעות רצון הם נמוכים יותר, לארצות הברית יש תמ"ג לנפש גבוה פי 3 מקוסטה-ריקה אבל רמת אושר מדווחת נמוכה יותר.

יש לדבר זה מספר הסברים שיכולים להיות משלימים. הסבר אחד הוא [[תועלת שולית פוחתת]] - אם אדם עני משפר את התזונה שלו ב-10 דולר, והוא קונה בהם לחם במקום להיות רעב,  זה תורם לרווחה הרבה יותר מאשר אם אדם עשיר מקבל 10 דולר או אפילו 100 דולר שבהם הוא יכול לקנות נעליים , נוסף ל-10 הזוגות שכבר יש לו. למרות שהבחנה כזו קיימת במיקרו כלכלה לגבי אדם בודד, היא לא קיימת בכלכלה נאו קלאסית לגבי מאקרו כלכלה ובהשוואה בין אנשים שונים.  

אין קשר בין צמיחה כלכלית של מדינות עשירות לבין שביעות רצון מהחיים גם כאשר מחפשים קשר כזה בתוך אותה מדינה לאורך זמן. מחקרים מבריטניה ומארצות הברית מצאו שיש ירידה מתונה באושר המדווח על פני שנים.  

הסבר אחר הוא של הרגלים והשוואה לאנשים אחרים. אנשים מתרגלים למצב שלהם, ולכן זכייה בלוטו שיכולה לגרום לאושר רב בתחילה, מתעמעמת עם הזמן. יש מנגונים טבעיים שגורמים להתרגלות למצב החדש ורמת האושר חוזרת למצב דומה למה שהיא היתה בו קודם. דבר זה מכונה "הסתגלות הדונית" או [[מרוץ הנאה]]. כמו כן, פעמים רבות לצריכה יש תפקיד של סינגל חברתי, לאו דווקא כדי לספק תפקודים גופניים (כמו תזונה להשקטת רעב) אלא כדי למלא תפקיד סמלי ביחסים חברתיים. דירה גדולה, מכונית יקרה או בגד אופנתי הם סוג של מוצרים שיש להם היבט חשוב של [[צריכת ראווה]] שבה מנסים לאותת לבני אדם אחרים וכן לנסות לשדר מסר חברתי לאחרים. מסיבה זו יש חשיבות לא רק לגובה ההכנסה והצריכה אלא גם להכנסה או הצריכה מול אנשים דומים - אנשים בעלי אותו גיל, מאותו חתך סוציו-דמוגרפי ומאותו רקע השכלתי (לדוגמה חברים שלמדו יחד, שכנים, קרובי משפחה וכו').  

יש לדבר זה מספר הסברים ששאינם סותרים בהכרח זה את זה.  

הסבר שלישי הוא שהגידול בצמיחה הכלכלית לא הרחש ללא שינויים אחרים. הוא היא כרוך בשינויים חברתיים רבים כמו החלשות קהילות, עליה בשיעור הגירושים, ירידה בקשרים החברתיים בתוך המשפחה, פחות זמן איכות של הורים וילדים ובין בני זוג, יותר מעברי דירות בין ישובים שונים, קושי גדול יותר לשמור על קשרים עם חברים או למצוא בן או בת זוג ועוד. לדוגמה הניוד הגדל של עובדים בין עבודות גרם למעברי דירות שמחלישים את הקשרים החברתיים ויוצרים גם מתחים משפחתיים. באופן כללי הטנעה לדוגמה של [[נוח הררי]]] ב[[קיצור תולדות האנושות]] היא שהתחזקות השוק והמדינה באו על חשבון [[מוסדות חברתיים]] מרכזיים אחרים - הקהילה והמשפחה. היות וסקרים רבים מראים שקשרי משפחה וקהילה תורמים בצורה משמעותית לרווחה במדינות עשירות, החלשות שלהם פוגעת באופן מהותי ברווחה. היבטים חברתיים אחרים הם בעיות בריאות כרוניות אופיינות לעולם המערבי כמו [[דיכאון]], [[השמנה]], הפרעות אכילה, מתח, הרגשת [[בדידות]] גוברת והתמכרויות שונות לסמים, אלכוהול והתמכרויות אחרות. היבט נוסף של [[קפיטליזם|המערכת הקפיטליסטית]] בסוף המאה ה-20 הוא ירידה באי-בטחון תעסוקתי ובעקבותיה תחושה גוברת בקרב אנשים רבים של אי בטחון כלכלי, דבר שמייצר מתח, בעיות משפחתיות ומשפיעה בצורה חזקה על הרווחה.  

הסבר אחד הוא [[תועלת שולית פוחתת]] - אם אדם עני משפר את התזונה שלו ב-10 דולר, והוא קונה בהם לחם במקום להיות רעב, זה תורם לרווחה הרבה יותר מאשר אם אדם עשיר מקבל 10 דולר או אפילו 100 דולר שבהם הוא יכול לקנות נעליים , נוסף ל-10 הזוגות שכבר יש לו. למרות שהבחנה כזו קיימת במיקרו כלכלה לגבי אדם בודד, היא לא קיימת בכלכלה נאו קלאסית לגבי מאקרו כלכלה ובהשוואה בין אנשים שונים.  

הסבר נוסף [[אי שוויון כלכלי]] גובר בתוך מדינות מערביות גורם לכך שהצמיחה הכלכלית אינה מתחלקת בצורה שווה. בעוד שעשירונים עליונים משפרים את מצבם. ההכנסה הראלית של העשירונים התחתונים ושל מעמד הביניים דורכת במקום ואפילו יורדת בחלק מהמקרים. כמו כן התייקרות המוצרים אינה שווינית כך שסל מוצרים בסיסי של דיור, מזון, דלק וחשמל עולה ומשפיע יותר על הרווחה של העניים יותר מאשר הוזלה של כרטיסי טיסות או מוצרי אלקטרוניקה.  

הסבר אחר הוא של הרגלים והשוואה לאנשים אחרים. אנשים מתרגלים למצב שלהם, ולכן זכייה בלוטו שיכולה לגרום לאושר רב בתחילה, מתעמעמת עם הזמן. יש מנגונים טבעיים שגורמים להתרגלות למצב החדש ורמת האושר חוזרת למצב דומה למה שהיא היתה בו קודם. דבר זה מכונה "הסתגלות הדונית" או '''[[מרוץ הנאה]]'''. כמו כן, פעמים רבות לצריכה יש תפקיד של סינגל חברתי, לאו דווקא כדי לספק תפקודים גופניים (כמו תזונה להשקטת רעב) אלא כדי למלא תפקיד סמלי ביחסים חברתיים. דירה גדולה, מכונית יקרה או בגד אופנתי הם סוג של מוצרים שיש להם היבט חשוב של [[צריכת ראווה]] שבה מנסים לאותת לבני אדם אחרים וכן לנסות לשדר מסר חברתי לאחרים. מסיבה זו יש חשיבות לא רק לגובה ההכנסה והצריכה אלא גם להכנסה או הצריכה מול אנשים דומים - אנשים בעלי אותו גיל, מאותו חתך סוציו-דמוגרפי ומאותו רקע השכלתי (לדוגמה חברים שלמדו יחד, שכנים, קרובי משפחה וכו').

 

הסבר שלישי הוא שהגידול בצמיחה הכלכלית לא הרחש ללא שינויים אחרים. הוא היא כרוך בשינויים חברתיים רבים כמו החלשות קהילות, עליה בשיעור הגירושים, ירידה בקשרים החברתיים בתוך המשפחה, פחות זמן איכות של הורים וילדים ובין בני זוג, עבודה רבה יותר של נשים, יותר מעברי דירות בין ישובים שונים, קושי גדול יותר לשמור על קשרים עם חברים או למצוא בן או בת זוג ועוד. לדוגמה הניוד הגדל של עובדים בין עבודות גרם למעברי דירות תכופים יותר שמחלישים את הקשרים החברתיים ויוצרים גם מתחים משפחתיים. באופן כללי הטענה לדוגמה של [[יובל הררי]]] ב[[קיצור תולדות האנושות]] היא שהתחזקות השוק והמדינה באו על חשבון [[מוסדות חברתיים]] מרכזיים אחרים - הקהילה והמשפחה. היות וסקרים רבים מראים שקשרי משפחה וקהילה תורמים בצורה משמעותית לרווחה במדינות עשירות, החלשות שלהם פוגעת באופן מהותי ברווחה. היבטים חברתיים אחרים הם בעיות בריאות כרוניות אופיינות לעולם המערבי כמו [[דיכאון]], [[השמנה]], הפרעות אכילה, מתח, הרגשת [[בדידות]] גוברת והתמכרויות שונות לסמים, אלכוהול והתמכרויות אחרות. היבט נוסף של [[קפיטליזם|המערכת הקפיטליסטית]] בסוף המאה ה-20 הוא ירידה באי-בטחון תעסוקתי ובעקבותיה תחושה גוברת בקרב אנשים רבים של אי בטחון כלכלי, דבר שמייצר מתח, בעיות משפחתיות ומשפיעה בצורה חזקה על הרווחה.

 

הסבר נוסף הוא ש [[אי שוויון כלכלי]] גובר בתוך מדינות מערביות גורם לכך שהצמיחה הכלכלית אינה מתחלקת בצורה שווה. בעוד שעשירונים עליונים משפרים את מצבם. ההכנסה הראלית של העשירונים התחתונים ושל מעמד הביניים דורכת במקום ואפילו יורדת בחלק מהמקרים. כמו כן התייקרות המוצרים אינה שווינית כך שסל מוצרים בסיסי של דיור, מזון, דלק וחשמל עולה ומשפיע יותר על הרווחה של העניים יותר מאשר הוזלה של כרטיסי טיסות או מוצרי אלקטרוניקה.

==דוגמה למחקר==

==דוגמה למחקר==