47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 22:
שורה 22: − ==ביקורת== − למרות שהמטרה המוצהרת של כלכלה היא הגדלת התועלת החברתית, כלכלנים רבים מהזרם של [[כלכלה נאו קלאסית]] מתעלמים מהסקרים האלה, ומעדיפים כלים כמו [[תוצר מקומי גולמי]] לנפש, כדי למדוד רווחה חברתית. טענות מרכזיות נגד הסקרים היא שהם לא אובייקטיביים, ותלויים בדרך שבה השאלות מנוסחות, בסדר השאלות, בתרבות וכו'. − + + + + + + + + + + + + + + שורה 40:
שורה 51: + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
# מדידות רישום פעילות חשמלית במוח (EEG) של האונה הקדמית (Prefrontal cortex)
# מדידות רישום פעילות חשמלית במוח (EEG) של האונה הקדמית (Prefrontal cortex)
למרות זאת, יש מספר גדל של כלכלנים שמתחילים להתייחס לשיטת מחקר זו, במיוחד בזרמים כמו [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]].
==שביעות רצון וצמיחה כלכלית==
[[תמונה:Life Satisfaction vs GDP.gif|600px|ממוזער|שביעות רצון מהחיים במדינות מול תמ"ג לנפש בדולרים במדינות שונות. במדינות עניות, גידול בתמ"ג גורם לעליה בשביעות הרצון הממוצעת, במדינות עשירות יותר קשר כזה אינו קיים.]]
על פי התאוריה הכלכלית המקובלת, [[כלכלה נאו קלאסית]], [[צמיחה כלכלית]] או גידול שנתי ב[[תוצר מקומי גולמי]] היא דבר הכרחי לשם בריאות הכלכלה, וכן היא דבר רצוי כדי להגדיל את הרווחה החברתית. לטענת התאוריה הנאו קלאסית, כאשר הכלכלה "גדלה", אנשים צורכים יותר ולפי הניתוח של [[מיקרו כלכלכה]] גידול כזה בצריכה משפר את הרווחה האישית הממוצעת ולכן את הרווחה החברתית כולה. אלא שדבר זה לא מתגלה בסקרי שביעות רצון.
כאשר משווים שביעות רצון מהחיים במדינות מול תמ"ג לנפש בדולרים במדינות שונות, רואים דבר אחר. במדינות עניות, גידול בתמ"ג גורם לעליה בשביעות הרצון הממוצעת, במדינות עשירות יותר קשר כזה אינו קיים. דבר זה מתקיים בצורה עקבית במספר רב של מחקרים. הן כאשר בודקים קשר לתוצר במונחים דולאריים, הן במונחי שווי כוח קנייה ([[PPP]]). אין קשר בין צמיחה כלכלית של מדינות עשירות לבין שביעות רצון מהחיים גם כאשר מחפשים קשר כזה בתוך אותה מדינה לאורך זמן. מחקרים מבריטניה ומארצות הברית מצאו שיש ירידה מתונה באושר המדווח על פני שנים.
יש לדבר זה מספר הסברים שיכולים להיות משלימים. הסבר אחד הוא [[תועלת שולית פוחתת]] - אם אדם עני משפר את התזונה שלו ב-10 דולר, והוא קונה בהם לחם במקום להיות רעב, זה תורם לרווחה הרבה יותר מאשר אם אדם עשיר מקבל 10 דולר או אפילו 100 דולר שבהם הוא יכול לקנות נעליים , נוסף ל-10 הזוגות שכבר יש לו. למרות שהבחנה כזו קיימת במיקרו כלכלה לגבי אדם בודד, היא לא קיימת בכלכלה נאו קלאסית לגבי מאקרו כלכלה ובהשוואה בין אנשים שונים.
הסבר אחר הוא של הרגלים והשוואה לאנשים אחרים. אנשים מתרגלים למצב שלהם, ולכן זכייה בלוטו שיכולה לגרום לאושר רב בתחילה, מתעמעמת עם הזמן. יש מנגונים טבעיים שגורמים להתרגלות למצב החדש ורמת האושר חוזרת למצב דומה למה שהיא היתה בו קודם. דבר זה מכונה "הסתגלות הדונית" או [[מרוץ הנאה]]. כמו כן, פעמים רבות לצריכה יש תפקיד של סינגל חברתי, לאו דווקא כדי לספק תפקודים גופניים (כמו תזונה להשקטת רעב) אלא כדי למלא תפקיד סמלי ביחסים חברתיים. דירה גדולה, מכונית יקרה או בגד אופנתי הם סוג של מוצרים שיש להם היבט חשוב של [[צריכת ראווה]] שבה מנסים לאותת לבני אדם אחרים וכן לנסות לשדר מסר חברתי לאחרים. מסיבה זו יש חשיבות לא רק לגובה ההכנסה והצריכה אלא גם להכנסה או הצריכה מול אנשים דומים - אנשים בעלי אותו גיל, מאותו חתך סוציו-דמוגרפי ומאותו רקע השכלתי (לדוגמה חברים שלמדו יחד, שכנים, קרובי משפחה וכו').
הסבר שלישי הוא שהגידול בצמיחה הכלכלית לא הרחש ללא שינויים אחרים. הוא היא כרוך בשינויים חברתיים רבים כמו החלשות קהילות, עליה בשיעור הגירושים, ירידה בקשרים החברתיים בתוך המשפחה, פחות זמן איכות של הורים וילדים ובין בני זוג, יותר מעברי דירות בין ישובים שונים, קושי גדול יותר לשמור על קשרים עם חברים או למצוא בן או בת זוג ועוד. לדוגמה הניוד הגדל של עובדים בין עבודות גרם למעברי דירות שמחלישים את הקשרים החברתיים ויוצרים גם מתחים משפחתיים. באופן כללי הטנעה לדוגמה של [[נוח הררי]]] ב[[קיצור תולדות האנושות]] היא שהתחזקות השוק והמדינה באו על חשבון [[מוסדות חברתיים]] מרכזיים אחרים - הקהילה והמשפחה. היות וסקרים רבים מראים שקשרי משפחה וקהילה תורמים בצורה משמעותית לרווחה במדינות עשירות, החלשות שלהם פוגעת באופן מהותי ברווחה. היבטים חברתיים אחרים הם בעיות בריאות כרוניות אופיינות לעולם המערבי כמו [[דיכאון]], [[השמנה]], הפרעות אכילה, מתח, הרגשת [[בדידות]] גוברת והתמכרויות שונות לסמים, אלכוהול והתמכרויות אחרות. היבט נוסף של [[קפיטליזם|המערכת הקפיטליסטית]] בסוף המאה ה-20 הוא ירידה באי-בטחון תעסוקתי ובעקבותיה תחושה גוברת בקרב אנשים רבים של אי בטחון כלכלי, דבר שמייצר מתח, בעיות משפחתיות ומשפיעה בצורה חזקה על הרווחה.
הסבר נוסף [[אי שוויון כלכלי]] גובר בתוך מדינות מערביות גורם לכך שהצמיחה הכלכלית אינה מתחלקת בצורה שווה. בעוד שעשירונים עליונים משפרים את מצבם. ההכנסה הראלית של העשירונים התחתונים ושל מעמד הביניים דורכת במקום ואפילו יורדת בחלק מהמקרים. כמו כן התייקרות המוצרים אינה שווינית כך שסל מוצרים בסיסי של דיור, מזון, דלק וחשמל עולה ומשפיע יותר על הרווחה של העניים יותר מאשר הוזלה של כרטיסי טיסות או מוצרי אלקטרוניקה.
==דוגמה למחקר==
==דוגמה למחקר==
* עושר יורד עד גיל 40-43, ולאחר מכן יש תקופה שניה של אושר בסביבות גיל 60.
* עושר יורד עד גיל 40-43, ולאחר מכן יש תקופה שניה של אושר בסביבות גיל 60.
* מאורעות כמו גרושין או [[אבטלה]] משפיעים בצורה דרמטית על האושר
* מאורעות כמו גרושין או [[אבטלה]] משפיעים בצורה דרמטית על האושר
==ביקורת==
למרות שהמטרה המוצהרת של כלכלה היא הגדלת התועלת החברתית, כלכלנים רבים מהזרם של [[כלכלה נאו קלאסית]] התעלמו במשך שנים רבות מסקרי שביעות רצון מהחיים. עד היום המדד המרכזי בבדיקת הרווחה הכלכלית והחברתית הוא [[תוצר מקומי גולמי]] לנפש. טענות מרכזיות נגד הסקרים היא שהם לא אובייקטיביים, תלויים בדרך שבה השאלות מנוסחות, בסדר השאלות, הם תלויים בתרבות ולא ברור כיוון הסיבתיות בין אושר לבין משתנים כמו הצלחה בעבודה או בחיי המשפחה.
ביקורת אחת של כלכנים היא של היות המדד לא אובייקטיבי ותלוי בתפיסה העצמית של האדם העונה לסקר. זאת בניגוד למדדים אחרים כמו תוצר מקומי גולמי שהם יותר אובייקטיבים. עם זאת, פסיכלוגים הראו שיש קורלציה גבוהה בין שביעות רצון מהחיים כפי שהיא משתקפת בסקרים לבין מדדים אובייקטיבים יותר של אושר. טענה אחרת היא שיש תלות באופי של ניסוח השאלות ובאפשרויות של סדר הצגת התשובות. עם השנים המתדולוגיה של הסקרים השתכללה והתבססה כך שמחקרים רבים יש התייחסות לאותה שאלה, דבר שמאפשר להשוות בין מחקרים שונים, כמו כן נבדקו דרכים שונות של הצגת השאלות או של הצגת סדר התשובות ולא נמצאו הבדלים משמעותיים.
שאלה נוספת היא שלא ברור מה כיוון הסיבתיות - האם אנשים מובטלים או גרושים הופכים לאומללים יותר, או שאנשים אומללים יותר הם מצליחים פחות לשמור על מקומות העבודה שלהם ועל קשרי הנישואים שלהם. גם כאן, מחקרים הראו שלמרות שיש קשר מסויים גם בכיוון ההפוך, ההשפעה העיקרית היא של נסיבות החיים על רמת האושר.
לאנשים בתרבויות שונות יש משקולות שונותים במקצת על היבטים שונים בחיים. בתרבות אחת מעמד כלכלי או תעסוקה יהיו חשובים יותר מאשר קשרי משפחה. כמו כן לאנשים בתרבויות שונות יש נטיה לדווח בצורה אחרת על רמת האושר שלהם. עם זאת גורמים כמו אבטלה או קשרי משפחה או בריאות הם אוניברסלים. בכל מקרה קיימים הבדלים בין הסקרים באשר למידת הקורלציה לגורמים שונים וניתנים הסברים שונים בקשר להבדלים בין תרבויות שונות.
לאור המענה לטנות, יש מספר גדל של כלכלנים שמתחילים להתייחס לשיטת מחקר זו, במיוחד בזרמים כמו [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]]. מספר גדל של מחקרים מהאקדמיה ומטעם מדינות מבצע סקרי שביעות רצון.
==קשר לכלכלת מצב יציב==
היבט נוסף חשוב של צמיחה כלכלית הוא שבמערכת הכלכלית הקיימת היום, ללא צמיהה המשק נכנס ל[[מיתון כלכלי]] דבר הגורם לאבטלה, ירידת שכר, משבר פיננסי וירידה של הבטחון התעסוקתי שהם כולם משפיעים לרעה על היציבות החברתית ועל שביעות הרצון מהחיים. עם זאת, כלכלנים כמו [[הרמן דיילי]] ו[[טים ג'קסון]] מצביעים על כך שהמשך צמיחה כלכלית אינה דבר אפשרי מבחינה [[הסביבה הטבעית|סביבתית]] בשל מגבלות של משאבים ובשל השפעות על [[מערכות אקולוגיות]]. לכן יש צורך לטענתם לעבור ל[[כלכלת מצב יציב]] שבה תהיה מערכת כלכלית אחרת שיכולה לספק יציבות חברתית וכלכלית, ויש לקוות שתהיה גם רווחה חברתית בלי לפגוע ביציבות המערכת.
==ראו גם==
==ראו גם==