שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,325 בתים ,  11:07, 29 באוגוסט 2012
מ
שורה 19: שורה 19:  
Dacher Keltner טוען כי בתחומים של פסיכולוגיה, מדעי המוח ואבולוציה ההנחה הבסיסית היא כי בני אדם וחיות בנויים כך שהתחרותיות טבועה בהם. החברה המדעית מדגישה את האינדיבדואליזם. דבר זה מוביל לבידוד של אנשים. [[נועם חומסקי]] טוען כי הבידוד הזה יוצר פאסיביות וחוסר אמפטתיה, מייצרת אנשים שהם לא פעילים מבחינת פוליטית, אבל מאד פעילים מבחינה צרכנית. Thom hartmann טוען כי בחברה המערבית הנוכחית התפקיד שלנו הוא לא להיות אזרחים טובים אלא צרכנים טובים.  
 
Dacher Keltner טוען כי בתחומים של פסיכולוגיה, מדעי המוח ואבולוציה ההנחה הבסיסית היא כי בני אדם וחיות בנויים כך שהתחרותיות טבועה בהם. החברה המדעית מדגישה את האינדיבדואליזם. דבר זה מוביל לבידוד של אנשים. [[נועם חומסקי]] טוען כי הבידוד הזה יוצר פאסיביות וחוסר אמפטתיה, מייצרת אנשים שהם לא פעילים מבחינת פוליטית, אבל מאד פעילים מבחינה צרכנית. Thom hartmann טוען כי בחברה המערבית הנוכחית התפקיד שלנו הוא לא להיות אזרחים טובים אלא צרכנים טובים.  
   −
==עושר = אושר===
+
==עושר הוא אושר===
 +
{{הפניה לערך מורחב|תרבות הצריכה}}
 
Chris jordan, צלם, טוען שאחד המסרים המרכזיים של החברה המערבית שמשווקת על ידי יחסי ציבור ומערכות פרסום היא ערבוב בין אושר לעושר כחלק מ[[תרבות הצריכה]]. אם אתה רוצה להיות מאושר עליך להיות עשיר ואתה צריך לקנות דברים.  
 
Chris jordan, צלם, טוען שאחד המסרים המרכזיים של החברה המערבית שמשווקת על ידי יחסי ציבור ומערכות פרסום היא ערבוב בין אושר לעושר כחלק מ[[תרבות הצריכה]]. אם אתה רוצה להיות מאושר עליך להיות עשיר ואתה צריך לקנות דברים.  
   שורה 26: שורה 27:  
טום הארטמן מסביר כי אם אתה נמצא במקום לא נוח כמו יער בחורף ואתה רעב, הספקה של כמה דברים חומריים כמו בית, אוכל חם וביגוד יכולים לגרום להבדל גדול ברווחה. כולם מסכימים על זה. אבל השקר מצוי בטענה כי אם מעט הדברים האלה הפכו אותך למאושר במידה מסויימת, אז פי 10 דברים יהפכו אותך למאושר פי 10 וכו' - כלומר שהמשך צריכה של עוד ועוד מוצרים יהפכו אותך ליותר ויותר מאושר.  
 
טום הארטמן מסביר כי אם אתה נמצא במקום לא נוח כמו יער בחורף ואתה רעב, הספקה של כמה דברים חומריים כמו בית, אוכל חם וביגוד יכולים לגרום להבדל גדול ברווחה. כולם מסכימים על זה. אבל השקר מצוי בטענה כי אם מעט הדברים האלה הפכו אותך למאושר במידה מסויימת, אז פי 10 דברים יהפכו אותך למאושר פי 10 וכו' - כלומר שהמשך צריכה של עוד ועוד מוצרים יהפכו אותך ליותר ויותר מאושר.  
    +
ההיסטוריון הווארד זין (Howard Zinn‏) טוען שיש כאן בעיה פיסכולוגית, שאם יש לך פי 2 כסף לא תהיה מאושר פי 2. שאנשים מכוונים לכך שהם יצרכו עוד ועוד, יצברו עוד ועוד בלי שהם שואלים את עצמם האם זה באמת יהפוך אותי למאושר יותר. הסביבתן john francis מעיד כי הוא פגש הרבה אנשים שחיים את החלום האמריקאי אבל הם לא מאושרים. דזמונד טוטו טוען טענה דומה. המשורר Coleman barks טוען שזה מסר חתרני בתרבות הצריכה שבה אנחנו אמורים להגדיל עוד ועוד את הרצונות שלנו.
 +
 +
טום הארטמן מזכיר את עבדותו של פרופסור צ'אק דייויס מומחה לחקר התרבות, דיוויס חקר ילידי ארצות הברית שבשפתם "וותיקה" שפרושו "קניבל", לא כזה שאוכל את הבשר של אדם אחר אלא כזה שזולל את החיים שלו. לפי טענה זו האינדיאנים הם הבינו מהר כי האדם האירופאי נגוע ב"מחלה", לטענת טום זוהי מחלת נפש.
    
שדיאק מתייחס ל[[תרבות הצריכה]] ולמסרים לפיהם עלינו תמיד להתחרות באחרים ולנצח אותם. הדבר הזה נובע לכאורה מתוך הגותו של דארווין "[[מוצא המינים]]" שמציירת לכאורה את העולם כמקום מאד תחרותי ואלים. אבל גם דארווין עצמו מציג את העולם כמקום שבו יש חשיבות גדולה לשיתופי פעולה, לאהבה. מסר זה הושכח על ידי התרבות הנוכחית.  
 
שדיאק מתייחס ל[[תרבות הצריכה]] ולמסרים לפיהם עלינו תמיד להתחרות באחרים ולנצח אותם. הדבר הזה נובע לכאורה מתוך הגותו של דארווין "[[מוצא המינים]]" שמציירת לכאורה את העולם כמקום מאד תחרותי ואלים. אבל גם דארווין עצמו מציג את העולם כמקום שבו יש חשיבות גדולה לשיתופי פעולה, לאהבה. מסר זה הושכח על ידי התרבות הנוכחית.  

תפריט ניווט