47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + − שדיאק מתחיל בכך שההכרות שלנו עם העולם, דרך המדע, מציגה את העולם בצורה מכאניסטית. כאילו בני אדם נפרדים זה מזה, וכאילו האדם נפרד מהטבע. העולם מוצג כמין מכונה גדולה. אבל החיים הם לא מכונה. אם ניקח מכונית נפרק אותה ונחזיר בחזרה את חלקיה, בסדר הנכון היא תפעל מחדש. אם ניקח כלב נחתוך אותו לחתיכות ונחזיר אותן חזרה למקום הוא יחזור לפעול. החיים שונים מאשר מכונה.
אין תקציר עריכה
'''הנני ''' (I AM) הוא סרט תעודה משנת 2010 של במאי הקולנוע טום שדיאק Tom Shadyac. שדיאק היה במאי קומדיות מצליח של סרטים כמו "אייס וונטורה" שעבד עם כוכבי קולנוע כמו אדי מרפי וג'ים קארי. זעזוע מוח בעקבות תאונת אופני הרים, גרמה לשדיאק לעינוי מתמשך והוא החל לחשוב מחשבות על מוות. בעקבות כך הוא החל לשאול מה המסר שהוא רוצה להעביר לעולם ולשאול שאלות קיומיות. לאחר מספר חודשים הכאב נעלם ושדיאק היה יכול לתפקד בצורה נורמלית. הוא החליט להכין סרט תעודי שבו הוא מראיין סופרים, הוגי דעות כמו [[דיוויד סוזוקי]], הבישוף [[דזמונד טוטו]] או [[נועם חומסקי]] ושואל אותם שתי שאלות מרכזיות: '''מה לא בסדר בעולם?''' ו'''מה אנחנו יכולים לעשות לגבי זה?'''
'''הנני ''' (I AM) הוא סרט תעודה משנת 2011 של במאי הקולנוע טום שדיאק Tom Shadyac. שדיאק היה במאי קומדיות מצליח של סרטים כמו "אייס וונטורה" שעבד עם כוכבי קולנוע כמו ג'ים קארי, אדי מרפי ואחרים וחי באחוזה גדולה בלוס אנג'לס. זעזוע מוח בעקבות תאונת אופני הרים, גרמה לשדיאק לעינוי מתמשך והוא החל לחשוב מחשבות על מוות. בעקבות כך הוא החל לשאול לשאול שאלות קיומיות כמו מה המסר שהוא רוצה להעביר לעולם לפני מותו. לאחר מספר חודשים הכאב נעלם ושדיאק היה יכול לתפקד בצורה נורמלית. הוא החליט להכין סרט תעודי שבו הוא מראיין סופרים, הוגי דעות כמו [[דיוויד סוזוקי]], הבישוף [[דזמונד טוטו]] ו[[נועם חומסקי]] ושואל אותם שתי שאלות מרכזיות: '''מה לא בסדר בעולם?''' ו'''מה אנחנו יכולים לעשות לגבי זה?'''
[[קובץ:I Am documentary 2011 Poster.jpg|ממוזער|200px|כרזת הסרט]]
שדיאק ראה את הסרט [[אמת מטרידה]] של אל גור על [[התחממות עולמית]], את החדשות ממלחמת עיראק השנייה ותופעות כמו [[עוני]], וחשב לעצמו כי אלו הן לא הבעיות היסודיות, אלא שיש סיבה מאחדת לכל התופעות האלה. האם יש בעיה שגורמת לכל הבעיות האחרות.
{{ציטוט|תוכן=האנושות תזדקק לדרך חשיבה חדשה באופן משמעותי, כדי שתוכל לשרוד|מקור=[[אלברט איינשטיין]]}}
==ביקורת על התפיסה המכניסטית==
[[דיוויד סוזוקי]] טוען כי כמו שיש [[ביוספרה]] שעוטפת כל כל היצורים החיים, יש שכבה נוספת שקרוייה [[אנתוספרה]] שעוטפת את כל [[בני אדם|בני האדם]]. האתנוספרה היא סך כל הסיפורים, [[מיתוס|מיתוסים]] שבני האדם הכינו לגבי העולם.
לין מקטאגרט Lynne McTaggart טוענת שככל הנראה הסיפור הגדול ביותר שסיפרנו לעצמנו הוה המדע, או ליתר דיוק המדע המכניסטי. המדע, במיוחד הפיזיקה של ניוטון, מציג את העולם בצורה מאד מסודרת, ומכאניסטית כאילו הוא מורכב מהמון דברים נפרדים שפועלים זה על זה על ידי חוקים קבועים. החלק השני של הסיפור הוא הצגת העבודה של צ'ארלס דארווין כדבר שמתרכז רק בתחרות לשם שרידה. לטנעת לין, דבר זה עיצב את העולם שלנו.
דבר זה מוביל למחשבה כאילו בני אדם נפרדים זה מזה, וכדי שאני אשפיע על אדם אחר אני צריך לפעול עליו פיזית כמו להרביץ לו או להפיל אותו וכו'. אם לא ניתן לגעת בזה, או למדוד את זה או לבצע לזה מינפולציה, אז כנראה שזה לא אמיתי. Dean Radin טוען כי במשך מאות שנים התמונה שעלתה מהמדע היא מכאניסטית. טום הארטמן Thom hartmann מספק אנלוגיה: אם ניקח מכונית נפרק אותה לחלקים ונחזיר בחזרה את חלקיה בסדר הנכון, היא תפעל מחדש. אם ניקח כלב נחתוך אותו לחתיכות ונחזיר אותן חזרה למקום הוא לא יחזור לחיים. יש משהו שונה באופן בסיסי בין החיים לבין מכונות. אחת הבעיות המרכזיות שלנו היא שאנחנו מנהלים את העולם כאילו אנחנו חלק ממכונה, כאילו העולם הוא מכונה.
==תרבות תחרותית==
לין מקטארגט טוענת שהעולם מעוצב כך שאנחנו נפרדים. בחברה שמדגישה ערכים של אינדיבדואליזם, הפרדה ותחרותיות. אנחנו עם מערכת חינך שמעודדת עצמאות ותחרות. הסביבה העסקית מעוצבת על בסיס הרעיון של מחסור ושל תחרות, והערים, ובעיקר [[פרברים]] שלנו מעוצבים בהתאם לערך של הפרדה (בית פרטי, חצר פרטית וכו'). הרעיון הוא שההישג שלי נובע מכך שאני יכול להשיג דברים על חשבונם של אחרים.
Dacher Keltner טוען כי בתחומים של פסיכולוגיה, מדעי המוח ואבולוציה ההנחה הבסיסית היא כי בני אדם וחיות בנויים כך שהתחרותיות טבועה בהם. החברה המדעית מדגישה את האינדיבדואליזם. דבר זה מוביל לבידוד של אנשים. [[נועם חומסקי]] טוען כי הבידוד הזה יוצר פאסיביות וחוסר אמפטתיה, מייצרת אנשים שהם לא פעילים מבחינת פוליטית, אבל מאד פעילים מבחינה צרכנית. Thom hartmann טוען כי בחברה המערבית הנוכחית התפקיד שלנו הוא לא להיות אזרחים טובים אלא צרכנים טובים.
==עושר = אושר===
Chris jordan, צלם, טוען שאחד המסרים המרכזיים של החברה המערבית שמשווקת על ידי יחסי ציבור ומערכות פרסום היא ערבוב בין אושר לעושר כחלק מ[[תרבות הצריכה]]. אם אתה רוצה להיות מאושר עליך להיות עשיר ואתה צריך לקנות דברים.
שדיאק מתייחס לנסיון האישי שלו, כיצד הוא הצליח בחייו הפרטיים. הוא התחיל את דרכו כאומן מתחיל. אבל הוא הימר על ג'ים קארי וזכה בהצלחה גדולה. הוא קנה בתים גדולים יותר ויותר, קנה הרבה מוצרים, מטוס פרטי בריכה וכו'. אבל הוא לא הפך להיות מאושר יותר.
טום הארטמן מסביר כי אם אתה נמצא במקום לא נוח כמו יער בחורף ואתה רעב, הספקה של כמה דברים חומריים כמו בית, אוכל חם וביגוד יכולים לגרום להבדל גדול ברווחה. כולם מסכימים על זה. אבל השקר מצוי בטענה כי אם מעט הדברים האלה הפכו אותך למאושר במידה מסויימת, אז פי 10 דברים יהפכו אותך למאושר פי 10 וכו' - כלומר שהמשך צריכה של עוד ועוד מוצרים יהפכו אותך ליותר ויותר מאושר.
שדיאק מתייחס ל[[תרבות הצריכה]] ולמסרים לפיהם עלינו תמיד להתחרות באחרים ולנצח אותם. הדבר הזה נובע לכאורה מתוך הגותו של דארווין "[[מוצא המינים]]" שמציירת לכאורה את העולם כמקום מאד תחרותי ואלים. אבל גם דארווין עצמו מציג את העולם כמקום שבו יש חשיבות גדולה לשיתופי פעולה, לאהבה. מסר זה הושכח על ידי התרבות הנוכחית.
שדיאק מתייחס ל[[תרבות הצריכה]] ולמסרים לפיהם עלינו תמיד להתחרות באחרים ולנצח אותם. הדבר הזה נובע לכאורה מתוך הגותו של דארווין "[[מוצא המינים]]" שמציירת לכאורה את העולם כמקום מאד תחרותי ואלים. אבל גם דארווין עצמו מציג את העולם כמקום שבו יש חשיבות גדולה לשיתופי פעולה, לאהבה. מסר זה הושכח על ידי התרבות הנוכחית.