שינויים

'''שיתוף פעולה'''

'''שיתוף פעולה'''

את שיתוף הפעולה אין להבין במובן של כלכלה ריכוזית, שכן אין המדובר פה בשיתוף פעולה אמיתי, אלא למעשה בסוג של כלכלת תכתיבים, אלא יש להבין שיתוף פעולה זה במובן של כלכלה מבוזרת, שבה אין גורמים כלכליים היכולים לשלוט אחד בשני, אך מצד שני כלכלה מבוזרת מעין זו אינה פועל יוצא של תחרות, שכן זו אינה אלא כלכלת ג'ונג'ל פרועה, שבה קומץ זעיר של בעלי יכולת כלכלית, משליט בכוח את רצונו בנצלו את הכוח הכלכלי, כך שבסופו של דבר גם כאן מדובר בסוג של כלכלת תכתיבים. בשני המקרים, בין אם מדובר בכלכלה ריכוזית, או בין אם המדובר בכלכלה מבוססת תחרות, בין אם היא נשלטת על ידי המדינה או על ידי תאגידים ובעלי הון, בסופו של דבר בשני המקרים לא מתקיים שיתוף פעולה, אלא תכתיב כוחני של בעלי האמצעים, שמכריחים בכוח את הרוב להיכנע לתכתיבי המיעוט. שיתוף פעולה אמיתי מתבצע בכלכלה מבוזרת ודמוקרטית אמיתית, שבה אין גורמים מנצלים ומנוצלים, גורמים כוחניים וכאלה שחסרי כל הגנה, שאין ביכולתו של צד אחד לכפות בכוח הזרוע הכלכלית את גחמותיו על הצד השני, כלומר בכלכלה שבה כולם הם שווים או שווי ערך, אך לא במובן האבסולוטי, שבו אין פערים כלל, אלא במובן שפערים קיימים במובן היחסי, לא מסוגלים במובן האבסולוטי לגרום לתלות של גורם אחד בגורם אחר. במילים אחרות, הפערים צריכים להיות קטנים באופן כזה שאין ביכולתם לגרום לתלות של גורם אחד בשני, ולכן בסופו של דבר מתקיים כאן שוויון יחסי ברמת הפערים, ושוויון אבסולוטי במובן של היכלות של כל צד וצד!  

את שיתוף הפעולה אין להבין במובן של כלכלה ריכוזית, שכן אין המדובר פה בשיתוף פעולה אמיתי, אלא למעשה בסוג של כלכלת תכתיבים, אלא יש להבין שיתוף פעולה זה במובן של כלכלה מבוזרת, שבה אין גורמים כלכליים היכולים לשלוט אחד בשני, אך מצד שני כלכלה מבוזרת מעין זו אינה פועל יוצא של תחרות, שכן זו אינה אלא כלכלת ג'ונג'ל פרועה, שבה קומץ זעיר של בעלי יכולת כלכלית, משליט בכוח את רצונו בנצלו את הכוח הכלכלי שלו, כך שבסופו של דבר גם כאן מדובר בסוג של כלכלת תכתיבים. בשני המקרים, בין אם מדובר בכלכלה ריכוזית, או בין אם המדובר בכלכלה מבוססת תחרות, בין אם היא נשלטת על ידי המדינה או על ידי תאגידים ובעלי הון, בסופו של דבר בשני המקרים לא מתקיים שיתוף פעולה, אלא תכתיב כוחני של בעלי האמצעים, שמכריחים בכוח את הרוב להיכנע לתכתיבי המיעוט. שיתוף פעולה אמיתי מתבצע בכלכלה מבוזרת ודמוקרטית אמיתית, שבה אין גורמים מנצלים ומנוצלים, גורמים כוחניים וכאלה שחסרי כל הגנה, שאין ביכולתו של צד אחד לכפות בכוח הזרוע הכלכלית את גחמותיו על הצד השני, כלומר בכלכלה שבה כולם הם שווים או שווי ערך, אך לא במובן האבסולוטי, שבו אין פערים כלל, אלא במובן שפערים קיימים במובן היחסי, לא מסוגלים במובן האבסולוטי לגרום לתלות של גורם אחד בגורם אחר. במילים אחרות, הפערים צריכים להיות קטנים באופן כזה שאין ביכולתם לגרום לתלות של גורם אחד בשני, ולכן בסופו של דבר מתקיים כאן שוויון יחסי ברמת הפערים, ושוויון אבסולוטי במובן של היכלות של כל צד וצד!  

בניגוד לתחרות, שמקורה במזהמי וערפילי התודעה, ובמילים אחרות בשלושת הרעלים של חמדנות (הדוניזם), רוע (דחייה) ואשליה (בערות), ובעיקר בהיצמדות/היקשרות כאנרגיה רצונית עיוורת, אוטומטית, מותנית, מבוססת בערות ואשליה, והמקושרת לרצונות דואליים אינסופיים, שלא ניתן לספקם מעצם טבעם זה, כפי שהסברתי בדיון על שלושת מאפייני המציאות הכלכלית, וארבעת האמיתות הכלכליות האצילות, שעומדת בסתירה לחכמה ותובנה כאנרגיה רצונית נון דואלית, הנותנת מענה אמיתי לצרכיו של האדם, המניע של שיתוף הפעולה מקורו בטבעו הנון דואלי, האוהב, הטוב, החכם והחומל של האדם, והוא מונע על ידי הרצון לעשות טוב, על ידי חכמה, נדיבות ורוחב לב (Generosity). בעוד כאשר האדם פועל מתוך שלושת הרעלים של חמדנות, אשליה ורוע, כמניע או מוטיב למעשיו, בין אם המדובר בפעילות כלכלית או כל פעילות אחרת, ובין אם הוא ישיג עושר חומרי רב או לא, התוצאה תמיד תהייה סבל; לעומת זאת, כאשר המניעים או המוטיבציה של האדם תתבסס על נדיבות, רוחב לב, חכמה, תובנה, אהבה, וחמלה כאנרגיה רצונית, בין אם המדובר בפעילות כלכלית או כל פעילות אחרת, ובין אם הוא ישיג עושר חומרי רב או לא,  התוצאה תמיד תהייה אושר.  

בניגוד לתחרות, שמקורה במזהמי וערפילי התודעה, ובמילים אחרות בשלושת הרעלים של חמדנות (הדוניזם), רוע (דחייה) ואשליה (בערות), ובעיקר בהיצמדות/היקשרות כאנרגיה רצונית עיוורת, אוטומטית, מותנית, מבוססת בערות ואשליה, והמקושרת לרצונות דואליים אינסופיים, שלא ניתן לספקם מעצם טבעם זה, כפי שהסברתי בדיון על שלושת מאפייני המציאות הכלכלית, וארבעת האמיתות הכלכליות האצילות, שעומדת בסתירה לחכמה ותובנה כאנרגיה רצונית נון דואלית, הנותנת מענה אמיתי לצרכיו של האדם, המניע של שיתוף הפעולה מקורו בטבעו הנון דואלי, האוהב, הטוב, החכם והחומל של האדם, והוא מונע על ידי הרצון לעשות טוב, על ידי חכמה, נדיבות ורוחב לב (Generosity). בעוד כאשר האדם פועל מתוך שלושת הרעלים של חמדנות, אשליה ורוע, כמניע או מוטיב למעשיו, בין אם המדובר בפעילות כלכלית או כל פעילות אחרת, ובין אם הוא ישיג עושר חומרי רב או לא, התוצאה תמיד תהייה סבל; לעומת זאת, כאשר המניעים או המוטיבציה של האדם תתבסס על נדיבות, רוחב לב, חכמה, תובנה, אהבה, וחמלה כאנרגיה רצונית, בין אם המדובר בפעילות כלכלית או כל פעילות אחרת, ובין אם הוא ישיג עושר חומרי רב או לא,  התוצאה תמיד תהייה אושר.