47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 62:
שורה 62: − + − אפשר להרחיב את התאוריה לא רק להרעלת הסביבה אלא גם לתחומים אחרים. + − * לפגיעה כללית בסביבה - כמו על ידי חקלאות, תחרות על מקורות, ציד, דיג, קיטוע שטחי גידול וכו'. אם כי לא ברורים המנגנונים כמו הגדלת ההשהיות בזמן או הרחקת הפגיעה ממקור הפגיעה. − * פגיעה כללית בחברה - על ידי יצרית נזקים חברתיים שההשפעה שלהם מרוחקת במקום ובזמן ממקור הפגיעה. לדוגמה בעיות של חינוך קלוקל, הגדלת ניעות העובדים בעולם ופרירור המרקם הקהילתי, [[תרבות הצריכה]] , שיווק לילדים וכדומה.+ + + + + + +
←הרחבות אפשרית
ההשפעות הופכות בלתי ידועות יותר בגלל שמידע גנטי עלול "לזלוג" לאורגניזמים אחרים על ידי העברה גנטית אופקית לדוגמה. קשה מאוד לבצע בדיקות לגבי מה ההשפעות האפשריות. ומה ההשפעה של דבר זה על הביוספרה והחברה האנושית. עם זאת ברור שבעד שניקוי של רעלים כימיים יכול להיות קשה, משימה של ניקוי זיהום גנטי היא בלתי אפשרית כמעט. שכן זיהום זה משכפל את עצמו ומסרב להעלם.
ההשפעות הופכות בלתי ידועות יותר בגלל שמידע גנטי עלול "לזלוג" לאורגניזמים אחרים על ידי העברה גנטית אופקית לדוגמה. קשה מאוד לבצע בדיקות לגבי מה ההשפעות האפשריות. ומה ההשפעה של דבר זה על הביוספרה והחברה האנושית. עם זאת ברור שבעד שניקוי של רעלים כימיים יכול להיות קשה, משימה של ניקוי זיהום גנטי היא בלתי אפשרית כמעט. שכן זיהום זה משכפל את עצמו ומסרב להעלם.
==הרחבות אפשרית==
==תאוריית ההפרעה המצטברת==
[[זיהום]] הוא רק סוג אחד של השפעות (אנושיות) על הסביבה הטבעית. לדוגמה [[בירוא יערות]] עלול להיות בעיה קשה אם מנסים להשיג [[חקלאות בת קיימא]] גם אם אין זיהום בכלל. לפיכך אפשר להרחיב את התאוריה להיבט רחב יותר של יחס האדם והטבע:
בעיה טבעית כלשהי מציגה מגבלה על גודל האוכלוסיה, על אושרה או על אינטרסים קצרי טווח של אליטה או חברה מסויימת. כדי להתגבר על בעיה זו מבוצעים שינויים של המוסדות החברתיים, או שקיימת [[טכנולוגיה]] שמאפשרת את שינוי הבעיה הטבעית. אולם, אם פתרון זה אינו הוליסטי ומקיים - אם אינו מתחשב בכלל הההיבטים הסביבתיים והחברתיים , הוא עלול לגרום לבעיה גדולה יותר מאשר הבעיה אותה הוא ניסה לתקן.
בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מתאר [[ג'ראד דיימונד]] חברת [[האנסאזי]] שחיה בעבר באיזור שנמצא היום בדרום מערב ארצות הברית, בני האנזסי פיתחו פתרונות שונים ויצרתיים לאתגרים הטבעיים שעמדו בפני חברה זו - בין היתר התמודדות עם איזור שמשטר הגשמים בו מועט והפכפך ש. דיימונד מראה כי האינדאנים העתיקים בחרו במגוון של אסטרטגיות להתמודדות עם דבר זה. אולם רוב האסטרטגיות פתרו בעיה לטווח קצר ויצרו בעיה גדולה יותר לטווח ארוך. כאשר בעיה זו התפרצה, היא התרחשה בחברה בת יותר אנשים שהיה להם יחס זרם- מאגר נמוך יותר - הרזרבות שלהם ביחס לצריכת המזון היו נמוכות יותר, והאפשרויות שלהם לנסות למצוא חלופות היו נמוכות יותר. דבר זה הביאה לכלייה של החקלאות האנסאזית ואיתה גם את אובדן תרבות זו. רק אסטרטגיה אחת שרדה והיא חיים באיזורים שנמצאים מעל איזורים מועדים להצפות.
הרחבה זו היא אם כן הרחבה לכלל סוגי הפגיעה בסביבה ולא רק להרעלה.
ניתן אולי להרחיב את התאוריה גם לצורות של פגיעה במערכות חברתיות - על ידי יצרית נזקים חברתיים שההשפעה שלהם מרוחקת במקום ובזמן ממקור הפגיעה. לדוגמה בעיות של חינוך קלוקל, הגדלת ניעות העובדים בעולם ופירוד המרקם הקהילתי, [[תרבות הצריכה]] , שיווק לילדים וכדומה. אם כן, ניתן להגיד שזו הרחבה מפגיעה ארוכת טווח ב[[הון טבעי]] לפגיעה ארוכת טווח של [[הון חברתי]] ו[[הון אנושי]].
==ראו גם==
==ראו גם==