שינויים

אך נניח שדרישה להלימות הון היא 10% (כיום היא הולכת ופוחתת ובקנדה למשל כמעט נעלמה בכלל- משהוא כמו שליש אחוז). הבנק צריך לשמור רק על 10 אחוז מההון כדי להבטיח שיוכל לשלם לבודדים שמחליטים לפדות באותו רגע. את כל היתר ניתן להלוות שוב וכך להרוויח את הריבית. בהתירה לבנק באופן חוקי להלוות כסף שאין לו, הפריטה הממשלה למעשה את אספקת הכסף. שוב אין כאן בעיה עד שהלווים לא רוצים את כספם חזרה ביחד. דבר זה מבטיח היזון חוזר חיובי שכן אם נוצר ספק לגבי יציבות הבנק אנשים רצים למשוך מה שאפשר, מה שפוגע הלאה באמינות וכך נוצר תהליך שמחזק את עצמו, עד לקריסה שבה כולם רוצים את כספם והבנק לא יכול לספק כסף (שכן הוא מלווה יותר כסף ממה שיש לו באמת). לשם כך קיים ביטוח הנועד למנוע פניקה ולמנוע מאנשים לגרום להתמוטטות ממנה הם חוששים. אך ביטוח כזה גורם לאנשים להיות עוד פחות זהירים במחשבה עד כמה הבנק יכול להיות יציב לטווח הארוך.

אך נניח שדרישה להלימות הון היא 10% (כיום היא הולכת ופוחתת ובקנדה למשל כמעט נעלמה בכלל- משהוא כמו שליש אחוז). הבנק צריך לשמור רק על 10 אחוז מההון כדי להבטיח שיוכל לשלם לבודדים שמחליטים לפדות באותו רגע. את כל היתר ניתן להלוות שוב וכך להרוויח את הריבית. בהתירה לבנק באופן חוקי להלוות כסף שאין לו, הפריטה הממשלה למעשה את אספקת הכסף. שוב אין כאן בעיה עד שהלווים לא רוצים את כספם חזרה ביחד. דבר זה מבטיח היזון חוזר חיובי שכן אם נוצר ספק לגבי יציבות הבנק אנשים רצים למשוך מה שאפשר, מה שפוגע הלאה באמינות וכך נוצר תהליך שמחזק את עצמו, עד לקריסה שבה כולם רוצים את כספם והבנק לא יכול לספק כסף (שכן הוא מלווה יותר כסף ממה שיש לו באמת). לשם כך קיים ביטוח הנועד למנוע פניקה ולמנוע מאנשים לגרום להתמוטטות ממנה הם חוששים. אך ביטוח כזה גורם לאנשים להיות עוד פחות זהירים במחשבה עד כמה הבנק יכול להיות יציב לטווח הארוך.

אז מהו הליך יצירת כסף? בדוגמה תאורטית של מונופול בנקאי אם מישהוא מפקיד 100 שקל. לבנק עכשיו יש 100 שקל רזרבה, אם הלימות ההון היא 10% אז הוא יכול עכשיו להלוות 900 שקל ולהסתפק ב100 כרזרבה, אלו מופקדים חזרה בבנק בידי מי שעשה בהם שימוש ועכשיו יש בבנק פקדון של 1000 ונוצרו 900 שקל חדשים.  

אז מהו הליך יצירת כסף? נאמר שמישהוא מפקיד 100 שקלים בבנק. לבנק עכשיו יש 100 שקלים רזרבה, אם הלימות ההון היא 10% אז הוא יכול עכשיו להלוות 90 שקל ולהסתפק ב-10 כרזרבה. 90 השקלים הללו מופקדים חזרה בבנק (זה או אחר) בידי מי שעשה בהם שימוש. כעת יכול הבנק להשאיר 9 לשם הלימות הון, ולהלוות 81. 81 אלו מוצאים את דרכם חזרה לבנק, ושוב הוא ישאיר בידיו 10% וילווה את השאר. כך הלאה והלאה. בסופו של התהליך יהיה בבנק פקדון של 1000 שקלים, כך שנוצרו בתהליך 900 שקלים יש מאין!

במערכת של היום זה עובד אותו דבר רק בין הרבה בנקים אני בנק א' ומהמאה שקל שמרתי 10 לרזרבה והלוותי תשעים אלה מופקדים בבנק ב' ששומר 9 ומלווה 81 אלה מופקדים בבנק ג' ששומר 8.1 ומלווה 72.9 וכך הלאה עד שבכל מקרה נוצרו אותם 900 שקל חדשים כנגד המאה.

==כסף כמוצר ציבורי==

==כסף כמוצר ציבורי==