שורה 66: |
שורה 66: |
| במטבע מקומי כגון שעות איתקה, מספיק שאדם יסכים לקבל שעות תמורת שירותים או סחורות כדי להשתתף. איך מסופק הכסף? כל מצטרף המסכים לקבל תמורה בשעות מזוכה בשתי שעות, כך מי שהסכים לייצר סחורות או שירותים למערכת זוכה למעשה לחלק יחסי מהרווח שבייצור הכסף. זה הרבה יותר הגיוני מהבנקים שם אין קשר בין ייצור עושר אמיתי חדש לבין הרווח. יש ועדה המפקחת על כמות הכסף ודנה בהלוואות שעות (ללא ריבית) או בקשה לתרומת שעות מצד ארגונים חברתיים. עד להיום ה"שעה" של איתקה שומרת על ערכה מול הדולר בערך של 10 דולר לשעה בערך מאז הקמתה. | | במטבע מקומי כגון שעות איתקה, מספיק שאדם יסכים לקבל שעות תמורת שירותים או סחורות כדי להשתתף. איך מסופק הכסף? כל מצטרף המסכים לקבל תמורה בשעות מזוכה בשתי שעות, כך מי שהסכים לייצר סחורות או שירותים למערכת זוכה למעשה לחלק יחסי מהרווח שבייצור הכסף. זה הרבה יותר הגיוני מהבנקים שם אין קשר בין ייצור עושר אמיתי חדש לבין הרווח. יש ועדה המפקחת על כמות הכסף ודנה בהלוואות שעות (ללא ריבית) או בקשה לתרומת שעות מצד ארגונים חברתיים. עד להיום ה"שעה" של איתקה שומרת על ערכה מול הדולר בערך של 10 דולר לשעה בערך מאז הקמתה. |
| | | |
| + | ==הלימות הון== |
| הטריק המאפשר לבנקים לייצר כסף הוא הלימות הון. לו נדרשו לשמור על רזרבה של מאה אחוז מכספי המפקידים כדי לענות על כל בקשת משיכה לא היו יכולים ליצור כסף בכלל. על כך דיברו הכלכלנים בתחילת המאה. לשמור על היתרונות של כספות לבטחון, צ'קים וכדומה ואף של שירותי מימון- הלוואת פקדונות של אחד לאחר הזקוק לכסף תמורת עמלה אך מבלי לייצר כסף. | | הטריק המאפשר לבנקים לייצר כסף הוא הלימות הון. לו נדרשו לשמור על רזרבה של מאה אחוז מכספי המפקידים כדי לענות על כל בקשת משיכה לא היו יכולים ליצור כסף בכלל. על כך דיברו הכלכלנים בתחילת המאה. לשמור על היתרונות של כספות לבטחון, צ'קים וכדומה ואף של שירותי מימון- הלוואת פקדונות של אחד לאחר הזקוק לכסף תמורת עמלה אך מבלי לייצר כסף. |
| | | |
− | אך נניח שדרישה להלימות הון היא 10% (כיום היא הולכת ופוחתת ובקנדה למשל כמעט נעלמה בכלל- משהוא כמו שליש אחוז). הבנק צריך לשמור רק על 10 אחוז מההון כדי להבטיח שיוכל לשלם לבודדים שמחליטים לפדות באותו רגע. את כל היתר ניתן להלוות שוב וכך להרוויח את הריבית. בהתירה לבנק באופן חוקי להלוות כסף שאין לו, הפריטה הממשלה למעשה את אספקת הכסף. שוב אין כאן בעיה עד שהלווים לא רוצים את כספם חזרה ביחד. דבר זה מבטיח היזון חוזר שלילי שכן אם נוצר ספק לגבי יציבות הבנק אנשים רצים למשוך מה שאפשר, מה שפוגע הלאה באמינות וכך נוצר מעגל בדיוק עד לקריסה שבה כולם רוצים את כספם והבנק קורס. לשם כך קיים ביטוח הנועד למנוע פניקה ולמנוע מאנשים לגרום להתמוטטות ממנה הם חוששים. אך ביטוח כזה גורם לאנשים להיות עוד פחות זהירים במחשבה עד כמה הבנק יכול להיות יציב לטווח הארוך. | + | אך נניח שדרישה להלימות הון היא 10% (כיום היא הולכת ופוחתת ובקנדה למשל כמעט נעלמה בכלל- משהוא כמו שליש אחוז). הבנק צריך לשמור רק על 10 אחוז מההון כדי להבטיח שיוכל לשלם לבודדים שמחליטים לפדות באותו רגע. את כל היתר ניתן להלוות שוב וכך להרוויח את הריבית. בהתירה לבנק באופן חוקי להלוות כסף שאין לו, הפריטה הממשלה למעשה את אספקת הכסף. שוב אין כאן בעיה עד שהלווים לא רוצים את כספם חזרה ביחד. דבר זה מבטיח היזון חוזר חיובי שכן אם נוצר ספק לגבי יציבות הבנק אנשים רצים למשוך מה שאפשר, מה שפוגע הלאה באמינות וכך נוצר תהליך שמחזק את עצמו, עד לקריסה שבה כולם רוצים את כספם והבנק לא יכול לספק כסף (שכן הוא מלווה יותר כסף ממה שיש לו באמת). לשם כך קיים ביטוח הנועד למנוע פניקה ולמנוע מאנשים לגרום להתמוטטות ממנה הם חוששים. אך ביטוח כזה גורם לאנשים להיות עוד פחות זהירים במחשבה עד כמה הבנק יכול להיות יציב לטווח הארוך. |
| | | |
| אז מהו הליך יצירת כסף? בדוגמה תאורטית של מונופול בנקאי אם מישהוא מפקיד 100 שקל. לבנק עכשיו יש 100 שקל רזרבה, אם הלימות ההון היא 10% אז הוא יכול עכשיו להלוות 900 שקל ולהסתפק ב100 כרזרבה, אלו מופקדים חזרה בבנק בידי מי שעשה בהם שימוש ועכשיו יש בבנק פקדון של 1000 ונוצרו 900 שקל חדשים. | | אז מהו הליך יצירת כסף? בדוגמה תאורטית של מונופול בנקאי אם מישהוא מפקיד 100 שקל. לבנק עכשיו יש 100 שקל רזרבה, אם הלימות ההון היא 10% אז הוא יכול עכשיו להלוות 900 שקל ולהסתפק ב100 כרזרבה, אלו מופקדים חזרה בבנק בידי מי שעשה בהם שימוש ועכשיו יש בבנק פקדון של 1000 ונוצרו 900 שקל חדשים. |
| במערכת של היום זה עובד אותו דבר רק בין הרבה בנקים אני בנק א' ומהמאה שקל שמרתי 10 לרזרבה והלוותי תשעים אלה מופקדים בבנק ב' ששומר 9 ומלווה 81 אלה מופקדים בבנק ג' ששומר 8.1 ומלווה 72.9 וכך הלאה עד שבכל מקרה נוצרו אותם 900 שקל חדשים כנגד המאה. | | במערכת של היום זה עובד אותו דבר רק בין הרבה בנקים אני בנק א' ומהמאה שקל שמרתי 10 לרזרבה והלוותי תשעים אלה מופקדים בבנק ב' ששומר 9 ומלווה 81 אלה מופקדים בבנק ג' ששומר 8.1 ומלווה 72.9 וכך הלאה עד שבכל מקרה נוצרו אותם 900 שקל חדשים כנגד המאה. |
| | | |
| + | ==כסף כמוצר ציבורי== |
| לכסף יש רק משמעות קולקטיבית ולעולם לא פרטית לכן הוא מוצר ציבורי. ניתן להניח שאם יש בידך כסף אתה מונע מאחרים להשתמש באותו כסף, אך לו היינו ממשיכים עם הגיון זה הכסף היה מאבד לחלוטין את ערכו. כמו כן הוא מוצר nonrival (איך זה בעברית), כלומר כשאני עושה בו שימוש ערכו לשימוש שלך לא נפגע. כיוון שהוא מוצר ציבורי ניתן היה לצפות שהרווח מייצורו (seniorage), יהיה רווח ציבורי ולא פרטי. ניתן להתייחס לעושר הוירטואלי של קהילה כמשאב ציבורי כמו האטמוספירה. אך בפועל הוא מולווה בידי המגזר הפרטי תמורת ריבית דבר המביא להטיה חריפה לטובת צמיחה. אין סיבה כלכלית לקשור בין המערכת הכספית לפעילות פרטית של מלווים ולווים. | | לכסף יש רק משמעות קולקטיבית ולעולם לא פרטית לכן הוא מוצר ציבורי. ניתן להניח שאם יש בידך כסף אתה מונע מאחרים להשתמש באותו כסף, אך לו היינו ממשיכים עם הגיון זה הכסף היה מאבד לחלוטין את ערכו. כמו כן הוא מוצר nonrival (איך זה בעברית), כלומר כשאני עושה בו שימוש ערכו לשימוש שלך לא נפגע. כיוון שהוא מוצר ציבורי ניתן היה לצפות שהרווח מייצורו (seniorage), יהיה רווח ציבורי ולא פרטי. ניתן להתייחס לעושר הוירטואלי של קהילה כמשאב ציבורי כמו האטמוספירה. אך בפועל הוא מולווה בידי המגזר הפרטי תמורת ריבית דבר המביא להטיה חריפה לטובת צמיחה. אין סיבה כלכלית לקשור בין המערכת הכספית לפעילות פרטית של מלווים ולווים. |
| | | |
− | הפתרון שמציע סודי הוא הרעיון שנזכר- העלאת הלימות הון עד למאה אחוז כך שהבנקים יפסיקו לייצר כסף ויחזרו לספק שרותי שמירה עליו ותיאום בין לווים ומלווים תמורת עמלה. אך אם יוחזר ייצור הכסף לממשלה כיצד תקבע זו את אספקת הכסף? לשיטתו של סודי אם האינפלציה בירידה על הממשלה להדפיס כסף ולשלם בו עבור הוצאותיה. כשהאינפלציה בעליה עליה להפסיק להדפיס ולגבות סך מיסים הגדול מהוצאותיה. (נשמע הגיוני אבל לא ברור לי שהבנתי למה זה בהכרח עובד). עד כאן לכלכלת לאום אך בסחר בינלאומי מאזן הסחר משפיע גם הוא על כמות הכסף. סודי הציע ב 26 (כשסטנדרט הזהב עוד קיבע הכסף לחומר) שערי חליפין גמישים הנקבעים בשוק משוכלל ללא התערבות. כך שתמיד נגיע לנקודת האיזון בין סחר לערך המטבע. (שוב לא הבנתי מה מונע את החוליים של היום ולמה סטנדרט הזהב משנה לענין יחסי זה). ההסבר שלו: | + | הפתרון שמציע סודי הוא הרעיון שנזכר- העלאת הלימות הון עד למאה אחוז כך שהבנקים יפסיקו לייצר כסף ויחזרו לספק שרותי שמירה עליו ותיאום בין לווים ומלווים תמורת עמלה. אך אם יוחזר ייצור הכסף לממשלה כיצד תקבע זו את אספקת הכסף? לשיטתו של סודי אם האינפלציה בירידה על הממשלה להדפיס כסף ולשלם בו עבור הוצאותיה. כשהאינפלציה בעליה עליה להפסיק להדפיס ולגבות סך מיסים הגדול מהוצאותיה. (נשמע הגיוני אבל לא ברור לי שהבנתי למה זה בהכרח עובד). עד כאן לכלכלת לאום אך בסחר בינלאומי מאזן הסחר משפיע גם הוא על כמות הכסף. סודי הציע ב 1926 (כשסטנדרט הזהב עוד קיבע הכסף לחומר) שערי חליפין גמישים הנקבעים בשוק משוכלל ללא התערבות. כך שתמיד נגיע לנקודת האיזון בין סחר לערך המטבע. (שוב לא הבנתי מה מונע את החוליים של היום ולמה סטנדרט הזהב משנה לענין יחסי זה). ההסבר שלו: |
| | | |
| כיום המצב רע כי אין סטנדרט זהב ושערי החליפין הם גמישים אך לא פועלים בשוק עולמי משוכלל ללא הגבלות הנחשב לא מספיק יציב לעולם הסחר של היום (או שלא הבנתי נכון את שהוא אומר או שהנקודה לא ברורה לי- הוא מפנה לפרק 19 בספר שאין לי). אספקת הכסף נקבעת בידי הבנקים המסחריים בעולם בהשפעה מסוימת של קביעות הפד. | | כיום המצב רע כי אין סטנדרט זהב ושערי החליפין הם גמישים אך לא פועלים בשוק עולמי משוכלל ללא הגבלות הנחשב לא מספיק יציב לעולם הסחר של היום (או שלא הבנתי נכון את שהוא אומר או שהנקודה לא ברורה לי- הוא מפנה לפרק 19 בספר שאין לי). אספקת הכסף נקבעת בידי הבנקים המסחריים בעולם בהשפעה מסוימת של קביעות הפד. |
| | | |
− | הפד הוא למעשה קואליציה של הבנקים האמריקניים ששולטים בו והתערבותם נעשית בקביעת גובה הריבית ואספקת הכסף (כמות ההלוואות שנותנים). הכלים שבידיו הם: | + | ==הפדרל ריזרב== |
| + | הפדרל ריזרב או הפד, הוא למעשה קואליציה של הבנקים האמריקניים ששולטים בו והתערבותם נעשית בקביעת גובה הריבית ואספקת הכסף (כמות ההלוואות שנותנים). הכלים שבידיו הם: |
| קביעת הלימות ההון בתוך הטווח המוגדר בחוק (צריך לבדוק האספקט החוקי). בכלי זה כמעט מעולם לא נעשה שימוש כי פוגע בבנקים (מעניין לבדוק היסטורית אם נספיק). קביעת הריבית במשק (אם הבנתי נכון אז זו הריבית שהבנקים המסחריים משלמים לפד עבור הכסף שמשמש לכל יתר ההלוואות הממונפות). זה קובע לטענת דיילי כמה ריווחי לבנק לחלק הלוואות ולפי זה כמה כסף ייוצר למרות שהבנק המסחרי עובד ממילא על מרווח קבוע מריבית הפריים (discount rate), אז לא ברור לי איך זה משפיע. ושלישית הוא קובע את כמות הכסף באמצעות מכירת אגרות חוב של הממשלה. כשהפד מוכר אג"ח אספקת הכסף מצטמצמת וכשהוא קונה הוא מפקיד עבורם כסף חדש בבנקים שאותו הם מלווים הלאה ואז האספקה גדלה. | | קביעת הלימות ההון בתוך הטווח המוגדר בחוק (צריך לבדוק האספקט החוקי). בכלי זה כמעט מעולם לא נעשה שימוש כי פוגע בבנקים (מעניין לבדוק היסטורית אם נספיק). קביעת הריבית במשק (אם הבנתי נכון אז זו הריבית שהבנקים המסחריים משלמים לפד עבור הכסף שמשמש לכל יתר ההלוואות הממונפות). זה קובע לטענת דיילי כמה ריווחי לבנק לחלק הלוואות ולפי זה כמה כסף ייוצר למרות שהבנק המסחרי עובד ממילא על מרווח קבוע מריבית הפריים (discount rate), אז לא ברור לי איך זה משפיע. ושלישית הוא קובע את כמות הכסף באמצעות מכירת אגרות חוב של הממשלה. כשהפד מוכר אג"ח אספקת הכסף מצטמצמת וכשהוא קונה הוא מפקיד עבורם כסף חדש בבנקים שאותו הם מלווים הלאה ואז האספקה גדלה. |
| | | |
| הנובל של סודי היה בכימיה. אבל הוא האמין שבמדע נעשה שימוש לרעה במקום שימוש לקידום המין האנושי בגלל שהוא מופעל בתוך מערכת כלכלית אי רציונאלית. בשיטה הנוכחית המדע רק מביא לחיסול יותר "יעיל" של העולם הגשמי. אבל למרות שאת מחצית חייו השניה הקדיש לכלכלה ותרמודינמיקה הוא התמקד בכסף. זאת משום שהכסף שנוצר יש מאין בניגוד לחוקי התרמודינמיקה הפך למסמן המודד את העושר הגשמי המוגבל בחוקים אלה ובפער הזה "קבור הכלב". וקל מאוד לעשות את קפיצת המחשבה שהכל יכול להתנהג כמו כסף ואם בודדים יכולים לחיות מריבית אז כנראה שגם כולם יכולים: כסף יכול לקנות אדמה היכולה לייצר הכנסה קבועה לכן הכסף מספק הכנסה קבועה. | | הנובל של סודי היה בכימיה. אבל הוא האמין שבמדע נעשה שימוש לרעה במקום שימוש לקידום המין האנושי בגלל שהוא מופעל בתוך מערכת כלכלית אי רציונאלית. בשיטה הנוכחית המדע רק מביא לחיסול יותר "יעיל" של העולם הגשמי. אבל למרות שאת מחצית חייו השניה הקדיש לכלכלה ותרמודינמיקה הוא התמקד בכסף. זאת משום שהכסף שנוצר יש מאין בניגוד לחוקי התרמודינמיקה הפך למסמן המודד את העושר הגשמי המוגבל בחוקים אלה ובפער הזה "קבור הכלב". וקל מאוד לעשות את קפיצת המחשבה שהכל יכול להתנהג כמו כסף ואם בודדים יכולים לחיות מריבית אז כנראה שגם כולם יכולים: כסף יכול לקנות אדמה היכולה לייצר הכנסה קבועה לכן הכסף מספק הכנסה קבועה. |
| + | |
| ואז פיסקה שלמה על המשמעות של גידול אקספוננציאלי עם דוגמת לוח השחמט או הפני של ישו המוכיחות שצמיחה קבועה היא תופעה בת חלוף בפרקי זמן לא מאוד ארוכים. | | ואז פיסקה שלמה על המשמעות של גידול אקספוננציאלי עם דוגמת לוח השחמט או הפני של ישו המוכיחות שצמיחה קבועה היא תופעה בת חלוף בפרקי זמן לא מאוד ארוכים. |
| ערך חליפין דורש דבר מה גשמי להחליף. אם אנו מוציאים כסף שאין מאחוריו עושר אמיתי אז כל שיקרה זה שמחירם של הדברים שאנו באמת רוצים יעלה ותיווצר אינפלציה שתקרב חזרה את הכסף המודפס ככה לערכם של הדברים שהוא אמור לייצג. אך האם יש גבול לדברים הממשיים שאנשים יוותרו עליהם כדי להחזיק בכסף? אם התשובה שלילית אז העושר הוירטואלי יכול לגדול ללא מגבלה. כך קיבלנו את הגידול העצום בכסף ספקולטיבי (כסף שקונה השקעה במטבע אחר) ובשרותים פיננסיים (אני מניח שמתכוון לכל הקרנות השקעות וגידור המנהלות את רוב הקזינו של כספי ההשקעות). | | ערך חליפין דורש דבר מה גשמי להחליף. אם אנו מוציאים כסף שאין מאחוריו עושר אמיתי אז כל שיקרה זה שמחירם של הדברים שאנו באמת רוצים יעלה ותיווצר אינפלציה שתקרב חזרה את הכסף המודפס ככה לערכם של הדברים שהוא אמור לייצג. אך האם יש גבול לדברים הממשיים שאנשים יוותרו עליהם כדי להחזיק בכסף? אם התשובה שלילית אז העושר הוירטואלי יכול לגדול ללא מגבלה. כך קיבלנו את הגידול העצום בכסף ספקולטיבי (כסף שקונה השקעה במטבע אחר) ובשרותים פיננסיים (אני מניח שמתכוון לכל הקרנות השקעות וגידור המנהלות את רוב הקזינו של כספי ההשקעות). |