שינויים

משקי החי אחראים ל-18% מהפליטות של [[גז חממה|גזי חממה]], ובעיקר [[מתאן]]. משקי החי יוצרים [[זיהום קרקע|זיהומי קרקע]] ו[[זיהום מים|זיהומי מים]] נרחבים שמקורם בחוות הגידול והרפתות. כמו כן נודעת להם השפעה שלילית על המגוון הביולוגי.

משקי החי אחראים ל-18% מהפליטות של [[גז חממה|גזי חממה]], ובעיקר [[מתאן]]. משקי החי יוצרים [[זיהום קרקע|זיהומי קרקע]] ו[[זיהום מים|זיהומי מים]] נרחבים שמקורם בחוות הגידול והרפתות. כמו כן נודעת להם השפעה שלילית על המגוון הביולוגי.

=====תפיסת שטחי חקלאות=====

=====תפיסת שטחי חקלאות=====

חלק גדול מהאנרגיה הגלומה במזונם של בעלי חיים משמשת לטובת קיומם השוטף, וחלק משני לשם צבירת מסה. האנרגיה שבני האדם יכולים להפיק מתזונה בשרית הינה רק האנרגיה ששימשה את בעלי החיים לצבירת המסה שלהם. כתוצאה מכך השטחים החלקאיים הדרושים להזין בעלי חיים לטובת תזונה בשרית גדול פי כמה מזה שהיה דרוש לספק את אותה התזונה ממקורות צמחיים. כבר כיום כ-60%, משטחי כדור הארץ שאינם מכוסים קרח עד, משמשים לתעשיית הבשר, בעיקר למרעה וגידול מספוא. שטחי חקלאות אלו כוללים את השטחים שנוצרו כתוצאה מ[[כריתת יערות הגשם|בירוא יערות]]. רוב אוכלוסיית כדור הארץ ניזונה מכמויות קטנות מאוד של בשר, אם בכלל. לפיכך, להזנת כל אוכלוסיית כדור הארץ בבשר ידרשו שטחי חקלאות עצומים, גם לאחר בירוא כל היערות שעוד נותרו.

חלק גדול מהאנרגיה הגלומה במזונם של בעלי חיים משמשת לטובת קיומם השוטף, וחלק משני לשם צבירת מסה. האנרגיה שבני האדם יכולים להפיק מתזונה בשרית הינה רק האנרגיה ששימשה את בעלי החיים לצבירת המסה שלהם. כתוצאה מכך השטחים החלקאיים הדרושים להזין בעלי חיים לטובת תזונה בשרית גדול פי כמה מזה שהיה דרוש לספק את אותה התזונה ממקורות צמחיים. כבר כיום כ-60%, משטחי כדור הארץ שאינם מכוסים קרח עד, משמשים לתעשיית הבשר, בעיקר למרעה וגידול מספוא{{מקור}}. שטחי חקלאות אלו כוללים את השטחים שנוצרו כתוצאה מ[[כריתת יערות הגשם|בירוא יערות]]. רוב אוכלוסיית כדור הארץ ניזונה מכמויות קטנות מאוד של בשר, אם בכלל. לפיכך, להזנת כל אוכלוסיית כדור הארץ בבשר ידרשו שטחי חקלאות עצומים, גם לאחר בירוא כל היערות שעוד נותרו.

===טעמים כלכליים===

===טעמים כלכליים===