שורה 27: |
שורה 27: |
| | | |
| ==עולם מלא - אי חי== | | ==עולם מלא - אי חי== |
− | רובינזון קרוזו האמיתי לא היה יכול להתקיים אפילו 5 דקות בעולם ריק. בעולם כזה, שאין בו מלאי אוויר עם חמצן, ושאין בו שרותי טיהור של האויר מדו תחמוצת הפחמן, הוא היה נחנק ומת. גם החברה האנושית כולה נמצאת בתוך ביוספרה ומשתמשת במלאים שמצויים בפלנטה ובשרותי ה"חינם" שהביוספרה מספקת, כמו טיהור מים או ייצור של חמצן. עוד לפני שהחקלאי נוקף אצבע, הצמחים שנעזרים באור השמש, באוויר, במים באדמה ובמיקרו- אורגניזמים, הם אלו המייצרים חמצן לנשימה ולמזון לאכילה. | + | רובינזון קרוזו האמיתי לא היה יכול להתקיים אפילו 5 דקות בעולם ריק. בעולם כזה, שאין בו מלאי אוויר עם חמצן, ושאין בו שרותי טיהור של האויר מדו תחמוצת הפחמן, הוא היה נחנק ומת. גם החברה האנושית כולה נמצאת בתוך ביוספרה ומשתמשת במלאים שמצויים בפלנטה ובשרותי ה"חינם" שהביוספרה מספקת, כמו טיהור מים או ייצור של חמצן. עוד לפני שהחקלאי נוקף אצבע, הצמחים שנעזרים באור השמש, באוויר, במים באדמה ובמיקרו- אורגניזמים, הם אלו המייצרים חמצן לנשימה ומזון לאכילה. |
| | | |
− | ברור שרוביזון קרוזו יכול להגדיל את כמות המזון שעומדת לרשותו אם יקטוף יותר פירות (יבצע עבודות לקטות). או לחלופין יסב חלקות "בלתי מועילות" של יער לחלקות גידולים, יאגור מי-גשמים, יגן על הצמחים ממזיקים וכו'. אולם בכל הפעולות האלו הוא משפיע על הרכב הביוספרה. כל עוד ההשפעה קטנה ניתן להתעלם מהשפעתה, אולם ברמות השינוי שהאדם גורם להן היום, התעלמות מהמרכיב הביולוגי והביוספרי של הכלכלה שלנו יכולה להוביל רק למקום אחד – הרס של המערכת ולפיכך הרס של הכלכלה. | + | ברור שרוביזון קרוזו יכול להגדיל את כמות המזון שעומדת לרשותו אם יקטוף יותר פירות (יבצע עבודות לקטות). או לחלופין יסב חלקות "בלתי מועילות" של יער לחלקות גידולים, יאגור מי-גשמים, יגן על הצמחים ממזיקים וכו'. אולם בכל הפעולות האלו הוא משפיע על הרכב הביוספרה. כל עוד ההשפעה קטנה ניתן להתעלם מהשפעתה, אולם ברמות השינוי שהאדם גורם להן היום, התעלמות מהמרכיב הביולוגי והביוספרי של הכלכלה שלנו יכולה להוביל להרס של המערכת ולפיכך להרס של הכלכלה. |
| + | |
| + | כלומר מה שהכלכלנים כ"ייצור", אינו ייצור כלל, כי אם פעולה בתוך מערכת קיימת. רובינזון אינו "מייצר" פירות, אלא לוקח פירות אלו מתוך הטבע. אם הוא מגדל חלקות אדמה, הוא לוקח שטחי אדמה, מים, דשן, חמצן, מרחב ללכידת אור שמש, ופחמן שהיו יכולים לשמש ייצורים אחרים. במילים אחרות, רובניזון פועל בתוך [[מערכות מורכבות|מערכת מורכבת]]. כאשר אנו פועלים במערכת מורכבת אנו משנים אותה. |
| + | |
| + | הכלכלנים מתארים עולם דומה לפיסת נייר ריקה. בנקודה אחת, רובניזון לא עובד, וצורך 3 תפוחים. בנקודה שניה, רובניזון עובד שעתיים ביום וצורך 10 תפוחים, בנקודה שלישית רובניזון עובד 5 שעות וצורך 15 תפוחים וכך הלאה. זה מתאים לניתוח נאיבי ולוקאלי של פעילות של אדם אחד. בכל מה שנוגע למערכות מורכבות כמו הכלכלה או הביוספרה זו טעות. המערכת שבתוכה רובניזון פועל, נמצאת ב-3 מצבים שונים בגלל הפעילות שלו. |
| + | |
| + | הבה נניח שהעצים המניבים לרובניזון את התפוחים שלו, תלויים ברווחתו של מין אחר (לדוגמא דבורים). זו לא הנחה מוזרה כל כך, היות וכל המינים המוכרים לנו תלויים זה בזה. הדבורים מצידן תלויות (לשם הדיון) בעצי אלון שאינם מניבים לרובניזון תועלת כלל. אם רובניזון כורת את כל עצי האלון באי, ימותו כל הדבורים. וללא דבורים, יפסיקו גם עצי התפוח לחיות. זו דוגמא לקשרים מורכבים הקיימים במערכת, וכמה החשיבה של עולם ריק יכולה להיות הרסנית. מתוך הרצון לגדל תפוחים על 100 אחוזים משטח האי, נוצר ההפך הגמור. |
| | | |
| כלכלנים מניחים ש[[כל דבר הוא הפיך]] (היות והניתוח שלהם הוא שולי והפיכות היא תנאי מתמטי נוח). אבל במערכת ביולוגית המבוססת על תרמודינמיקה, יש פגיעות ומחלות שהתוצאה שלהן אינה הפיכה, ומוות אישי או הכחדה של מינים שלמים הן עוד שתי דוגמאות ליחס בלתי הפיך בזמן. אנו יודעים מעט מידי על מערכות ביוספריות מכדי להעריך אם וכיצד ניתן להחיות מחדש מערכות כאלו שבהן יש תלות הדדית בין מספר מינים שונים. | | כלכלנים מניחים ש[[כל דבר הוא הפיך]] (היות והניתוח שלהם הוא שולי והפיכות היא תנאי מתמטי נוח). אבל במערכת ביולוגית המבוססת על תרמודינמיקה, יש פגיעות ומחלות שהתוצאה שלהן אינה הפיכה, ומוות אישי או הכחדה של מינים שלמים הן עוד שתי דוגמאות ליחס בלתי הפיך בזמן. אנו יודעים מעט מידי על מערכות ביוספריות מכדי להעריך אם וכיצד ניתן להחיות מחדש מערכות כאלו שבהן יש תלות הדדית בין מספר מינים שונים. |