שינויים

==השפעה כניסת מהגרי עבודה על שוק העבודה==

==השפעה כניסת מהגרי עבודה על שוק העבודה==

[[קובץ:F-wage3.gif|שמאל|thumb|תרשים 3 - כניסת מהגרי עבודה מסין למשק הישראלי. S-סין הוא היצע העובדים הסינים, S0 הוא ההיצע המקורי של עובדים ישרלים לא מיומנים לפני הייב ו-S1 הוא היצע העבודה החדש לאחר כניסה של כמות מסויימת של עובדים זרים למשק]]

[[קובץ:F-wage3.gif|שמאל|thumb|תרשים 3 - כניסת מהגרי עבודה מסין למשק הישראלי. S-סין הוא היצע העובדים הסינים, S0 הוא ההיצע המקורי של עובדים ישרלים לא מיומנים לפני הייב ו-S1 הוא היצע העבודה החדש לאחר כניסה של כמות מסויימת של עובדים זרים למשק]]

נתמקד בשוק העובדים הלא מיומנים, ונראה כיצד כניסה של עובדים זרים - לדוגמא מסין, תשפיע על עובדים אלו.  

נתמקד בשוק העובדים הלא מיומנים, ונראה כיצד כניסה של עובדים זרים - לדוגמא מסין, תשפיע על עובדים אלו.  

הקו הכחול שמסומן S-סין, היא עקומת היצע העבודה של הפועלים הסינים, בשכר גבוה מעט יותר מאשר השכר בסין. יש מאות מיליוני סינים שמוכנים לעבוד כאן בשכר נמוך (W-סין) - ולכן הקו S-סין הוא אופקי.

הקו הכחול שמסומן S-סין, היא עקומת היצע העבודה של הפועלים הסינים, בשכר גבוה מעט יותר מאשר השכר בסין. יש מאות מיליוני סינים שמוכנים לעבוד כאן בשכר נמוך (W-סין) - ולכן הקו S-סין הוא אופקי.

הדבר שחלק מהעובדים הישראלים פוטרו והם מובטלים שלא נקלטו חזרה בשוק עבודה זה.

הדבר שחלק מהעובדים הישראלים פוטרו והם מובטלים שלא נקלטו חזרה בשוק עבודה זה.

לכן כניסת עובדים זרים, גורמת להורדת השכר של העובדים הישראלים הלא מיומנים ולהקטנת מספר המועסקים הישראלים. אולם המצב בישראל גרוע יותר.

לכן כניסת עובדים זרים, גורמת להורדת השכר של העובדים הישראלים הלא מיומנים ולהקטנת מספר המועסקים הישראלים.

במשק הישראלי, העובדים הישראלים מקבלים שכר W1 והעובדים הזרים שכר נמוך יותר W-סין. ההפרש הזה בשכר מהווה תמריץ כלכלי עבור העובד הזר לעזוב את המעביד החוקי שלו, לעבור לעבודה אחרת (באופן בלתי חוקי) ולהרוויח יותר מ W-סין. כמו כן, הוא מהווה תמריץ עבור מעסיקים ישראלים שאין להם רשיון ליבוא עובדים, להעסיק עובדים זרים בשכר נמוך מ W1. אילו יכלו העובדים הזרים לבחור מעסיק, הם היו יכולים לעבור למעסיק אחר ולקבל שכר של W1. הם אינם יכולים לעשות זאת - היות ועל פי החוק הישראלי הנוכחי הם קשורים למעסיק שייבא אותם.

במשק הישראלי, אין סתם הגירה של עובדים זרים, כמו במקרה שתואר קודם, אלה הגירה המלווה לכבילה למעביד בודד.

 

העובדים הישראלים מקבלים שכר W1 והעובדים הזרים שכר נמוך יותר W-סין. ההפרש הזה בשכר מהווה תמריץ כלכלי עבור העובד הזר לעזוב את המעביד החוקי שלו, לעבור לעבודה אחרת (באופן בלתי חוקי) ולהרוויח יותר מ W-סין. כמו כן, הוא מהווה תמריץ עבור מעסיקים ישראלים שאין להם רשיון ליבוא עובדים, להעסיק עובדים זרים בשכר נמוך מ W1. אילו יכלו העובדים הזרים לבחור מעסיק, הם היו יכולים לעבור למעסיק אחר ולקבל שכר של W1. הם אינם יכולים לעשות זאת באופן חוקי, היות ועל פי החוק הישראלי הנוכחי הם קשורים למעסיק שייבא אותם.

[[קובץ:F-wage5.gif|שמאל|thumb|תרשים 5- הריבוע האדום מציין את התמריץ הכלכלי שנוצר להמשך כבילת המהגרים למעסיק]]

[[קובץ:F-wage5.gif|שמאל|thumb|תרשים 5- הריבוע האדום מציין את התמריץ הכלכלי שנוצר להמשך כבילת המהגרים למעסיק]]

מה התמריץ של המעסיקים לתמוך בבשיטה מוזרה כזו של הצמדת עובד למעביד, שיטה שמזכירה עבדות? התשובה נמצאת בריבוע האדום בתרשים - סך ההפרש בשכר בין W1 לבין W-סין, כפול כמות העובדים הזרים - זהו סכום נכבד בן כמה מיליארדי שקלים שהמעסקים מרווחים. הרווח נוצר לא מעצם הבאת העובדים הזרים (הרווח הזה הוא ההפרש בין השכר המקורי W1 לבין השכר החדש W0, כפול כמות העובדים שיש למעסיק) אלא מעצם השיטה המעוותת של הצמדת עובד

 

התמריץ הכלכלי של המעסיקים לתמוך בשיטה של הצמדת עובד למעביד, נמצאת בריבוע האדום בתרשים - סך ההפרש בשכר בין W1 לבין W-סין, כפול כמות העובדים הזרים - זהו סכום נכבד בן כמה מיליארדי שקלים שהמעסיקים מרווחים. הרווח הזה נוצר לא מעצם הבאת העובדים הזרים (הרווח הזה הוא ההפרש בין השכר המקורי W1 לבין השכר החדש W0, כפול כמות העובדים שיש למעסיק) אלא מעצם השיטה של הצמדת עובד

למעביד.

למעביד.