שורה 51:
שורה 51:
אתה טוען שהעשירים יקבלו יחס מועדף. הדבר עשוי להיות נכון. אם כך, ההורים העניים יותר, אלו המתעניינים באיכות החינוך שבנם מקבל, יוכלו להעביר אותו לכיתה שבה העשירים לא מקבלים יחס מועדף, או בחזרה לחינוך הציבורי. מי שלא מתעניין באיכות החינוך שבנו מקבל, יזכה בחינוך שעדיין, לדעתי, הוא יהיה טוב יותר מבחינוך הציבורי.
אתה טוען שהעשירים יקבלו יחס מועדף. הדבר עשוי להיות נכון. אם כך, ההורים העניים יותר, אלו המתעניינים באיכות החינוך שבנם מקבל, יוכלו להעביר אותו לכיתה שבה העשירים לא מקבלים יחס מועדף, או בחזרה לחינוך הציבורי. מי שלא מתעניין באיכות החינוך שבנו מקבל, יזכה בחינוך שעדיין, לדעתי, הוא יהיה טוב יותר מבחינוך הציבורי.
==איכות החיים היחסית==
==איכות החיים היחסית==
−
זוהי הבעיה הגדולה ביותר, אולי, של תרבות המערב. אנשים חיים בקונפליקט מתמיד: הם מעוניינים לשפר את רמת חייהם, אלא שברגע שהם מצליחים להעלות את רמת חייהם הם "עולים דרגה", ומשווים את רמת החיים שלהם למעמד בחדש שאליו הגיעו. כך, אדם שהתעשר במונחים של דרום תל אביב יכול להמשיך לחיות בשכונת שפירא, ולהרגיש בעל הבית וכל יכול - או לעבור לסביון ולהרגיש שהוא בתחתית החבית. אלא שבשכונת שפירא רמת החיים שלו תהיה תמיד נמוכה יותר מאשר רמת החיים הנמוכה ביותר הקיימת בסביון.
+
זוהי הבעיה הגדולה ביותר, אולי, של תרבות המערב. אנשים חיים בקונפליקט מתמיד: הם מעוניינים לשפר את רמת חייהם, אלא שברגע שהם מצליחים להעלות את רמת חייהם הם "עולים דרגה", ומשווים את רמת החיים שלהם למעמד החדש שאליו הגיעו. כך, אדם שהתעשר במונחים של דרום תל אביב יכול להמשיך לחיות בשכונת שפירא, ולהרגיש בעל הבית וכל יכול - או לעבור לסביון ולהרגיש שהוא בתחתית החבית. אלא שבשכונת שפירא רמת החיים שלו תהיה תמיד נמוכה יותר מאשר רמת החיים הנמוכה ביותר הקיימת בסביון.
אלא שזוהי הבחירה של כל אדם ואדם. אני שוב טוען שאין להיות אימפריאליסט תרבותי, ואל לך לכפות את ערכיך על הפרט. אנשים שמעדיפים לשפר את איכות חייהם היחסית יכולים ללמוד בבית הספר המעלה את רמת החינוך שלהם באופן אובייקטיבי. אחרים, אולי, יעדיפו לשהות בסביבה שבה כולם שווים ברמה נמוכה. האושר, הנובע ככל הנראה מיחסיות מצבך ביחס לאחרים, גורם לרצון להשתפר ביחס לסביבה - האם לדעתך באמת יש לקצוץ את כולם לגובה הדשא כדי שכולם יהיו מאושרים? והאם לדעתך באמת אז כולם יהיו מאושרים? בין כה וכה, כפיית ערכיך על הפרט היא אימפריאליזם תרבותי, שלדעתי עליך לחדול ממנו.
אלא שזוהי הבחירה של כל אדם ואדם. אני שוב טוען שאין להיות אימפריאליסט תרבותי, ואל לך לכפות את ערכיך על הפרט. אנשים שמעדיפים לשפר את איכות חייהם היחסית יכולים ללמוד בבית הספר המעלה את רמת החינוך שלהם באופן אובייקטיבי. אחרים, אולי, יעדיפו לשהות בסביבה שבה כולם שווים ברמה נמוכה. האושר, הנובע ככל הנראה מיחסיות מצבך ביחס לאחרים, גורם לרצון להשתפר ביחס לסביבה - האם לדעתך באמת יש לקצוץ את כולם לגובה הדשא כדי שכולם יהיו מאושרים? והאם לדעתך באמת אז כולם יהיו מאושרים? בין כה וכה, כפיית ערכיך על הפרט היא אימפריאליזם תרבותי, שלדעתי עליך לחדול ממנו.
+
==סמכות, חינוך והשכלה==
==סמכות, חינוך והשכלה==
מורה בעל כישרון וידע יוכל להנחיל הכרה בסמכות לתלמידיו, יוכל לחנך אותם, ולהעניק להם השכלה ראויה. מכיוון שלא יתקיים פיקוח חיצוני על בית הספר, אלא רק פיקוח על ידי ההורים, איני מבין מדוע יש בעיה בהקשר של מתן ציונים: המורה לא יוערך על ידי הציונים אותם הוא מעניק לתלמידיו, אלא על פי הערכת ההורה עצמו, המחפש תוצאות בשטח. תיפתחנה כיתות שתנסינה להוכיח את ההשכלה על ידי מבחנים - כאשר אלו מבחנים פנימיים, ההורה לא מוכרח להאמין להם. הוא יכול לדרוש קיום מבחן חיצוני. לחילופין, יכול להיות שההורה כלל לא מתעניין בציונים, למשל בין כיתות א-ד, והוא מעוניין רק בהחדרת אהבה ללימוד לילדו, וקשר אורגני ופנימי עם כל הטבע והדומם בעולם. האם אתה צריך לכפות עליו את דרכי ההערכה של הצלחת החינוך? אימפריאליזם תרבותי, שוב.
מורה בעל כישרון וידע יוכל להנחיל הכרה בסמכות לתלמידיו, יוכל לחנך אותם, ולהעניק להם השכלה ראויה. מכיוון שלא יתקיים פיקוח חיצוני על בית הספר, אלא רק פיקוח על ידי ההורים, איני מבין מדוע יש בעיה בהקשר של מתן ציונים: המורה לא יוערך על ידי הציונים אותם הוא מעניק לתלמידיו, אלא על פי הערכת ההורה עצמו, המחפש תוצאות בשטח. תיפתחנה כיתות שתנסינה להוכיח את ההשכלה על ידי מבחנים - כאשר אלו מבחנים פנימיים, ההורה לא מוכרח להאמין להם. הוא יכול לדרוש קיום מבחן חיצוני. לחילופין, יכול להיות שההורה כלל לא מתעניין בציונים, למשל בין כיתות א-ד, והוא מעוניין רק בהחדרת אהבה ללימוד לילדו, וקשר אורגני ופנימי עם כל הטבע והדומם בעולם. האם אתה צריך לכפות עליו את דרכי ההערכה של הצלחת החינוך? אימפריאליזם תרבותי, שוב.