שינויים

אתה מעלה מספר טיעונים שאותם הצרכן צריך לשקול בעצמו - למשל, חשיבות לימוד השפה בגיל צעיר, סדר הלימוד האידיאלי לתחום הדעת, והאינטרס לגדל אנשים מחונכים ומשכילים. אלו שיקולים שגם הורים שוקלים, ובבית ספר שכזה הם יבואו לידי ביטוי (מורה שיכריז שהוא פותח כיתה א' שבה לא ילמדו קרוא וכתוב, לא יקבל תלמידים - אלא אם כן יהיו הורים שירצו בכך, בשל אמונותיהם). כך גם באשר למספר התלמידים בכיתה, וליכולת ולזמן לתקשר עם תלמידים מכיתות אחרות (כיתות מסויימות תוכלנה לקבוע "הפסקה" אחידה, לשם קיום אינטראקציה בין הכיתות - הורים שירצו בכך, ירשמו את ילדיהם לכיתות אלו).

אתה מעלה מספר טיעונים שאותם הצרכן צריך לשקול בעצמו - למשל, חשיבות לימוד השפה בגיל צעיר, סדר הלימוד האידיאלי לתחום הדעת, והאינטרס לגדל אנשים מחונכים ומשכילים. אלו שיקולים שגם הורים שוקלים, ובבית ספר שכזה הם יבואו לידי ביטוי (מורה שיכריז שהוא פותח כיתה א' שבה לא ילמדו קרוא וכתוב, לא יקבל תלמידים - אלא אם כן יהיו הורים שירצו בכך, בשל אמונותיהם). כך גם באשר למספר התלמידים בכיתה, וליכולת ולזמן לתקשר עם תלמידים מכיתות אחרות (כיתות מסויימות תוכלנה לקבוע "הפסקה" אחידה, לשם קיום אינטראקציה בין הכיתות - הורים שירצו בכך, ירשמו את ילדיהם לכיתות אלו).

יותר מכך, תיפתחנה בבית ספר שכזה כיתות שתתמחינה בתיקון טעויות עבר שכאלה - למשל, כיתה ז' שתטפח כישורי אנגלית לתלמידים שמכל סיבה שהיא לא הצליחו להגיע לרמה טובה באנגלית, או מורה שיתחייב לטעת עמוק בלב תלמידיו את הרצון להשיג השכלה גבוהה.

יותר מכך, תיפתחנה בבית ספר שכזה כיתות שתתמחינה בתיקון טעויות עבר מכיתות קודמות - למשל, כיתה ז' שתטפח כישורי אנגלית לתלמידים שמכל סיבה שהיא לא הצליחו להגיע לרמה טובה באנגלית, או מורה שיתחייב לטעת עמוק בלב תלמידיו את הרצון להשיג השכלה גבוהה.

כך, אגב, גם בנוגע לשעמום. אתה טוען שיש חשיבות לשעמום, אחרים חושבים אחרת ממך. מדוע לכפות על כולם את דעתך, ולא לתת לכל אחד לבחור במה שהוא מאמין? באותו אופן, הרי, יוכל חרדי לטעון שהחינוך למצוות הוא חינוך חיוני: בתרבות הישראלית רואים בו אסון, בתרבות החרדית זה חלק מהחיים וחלק חשוב מאוד מהם. אנא שים לב היכן אתה גולש לטיעונים בהם יש אימפריאליזם תרבותי: עליך להניח ש'''הצרכן מסוגל לדעת מה טוב בשבילו''', ושאמונותיו הן בעלות משקל בהכרעותיו, ואין להתערב בהן גם אם קיימות אמונות אחרות.

כך, אגב, גם בנוגע לשעמום. אתה טוען שיש חשיבות לשעמום, אחרים חושבים אחרת ממך. מדוע לכפות על כולם את דעתך, ולא לתת לכל אחד לבחור במה שהוא מאמין? באותו אופן, הרי, יוכל חרדי לטעון שהחינוך למצוות הוא חינוך חיוני: בתרבות הישראלית רואים בו אסון, בתרבות החרדית זה חלק מהחיים וחלק חשוב מאוד מהם. אנא שים לב היכן אתה גולש לטיעונים בהם יש אימפריאליזם תרבותי: עליך להניח ש'''הצרכן מסוגל לדעת מה טוב בשבילו''', ושאמונותיו הן בעלות משקל בהכרעותיו, ואין להתערב בהן גם אם קיימות אמונות אחרות.

==כשל חוסר במידע מלא==

==כשל חוסר במידע מלא==

ומכאן אנחנו עוברים לטענתך לפיה הצרכן לא מסוגל לדעת מה טוב בשבילו. בעיית כשל השוק של חוסר מידע מלא היא בעייה הקיימת בכל שוק. אלא שזהו כשל שוק הניתן לפתרון. כל מה שצריך הצרכן לעשות הוא ללמוד את הנושא. אנשים עושים מחקר שווקים לפני רכישת מכונית, לפני קניית מזגן ולפני חתימה על עסקה עם מפעיל סלולרי. כך גם עליהם לעשות בחינוך. בעיית חוסר המידע אינה מובילה בהכרח למסקנה שיש להפעיל פיקוח ממשלתי (שגם הוא נתון לבעיות חוסר מידע ככל אחד אחר).

ומכאן אנחנו עוברים לטענתך לפיה הצרכן לא מסוגל לדעת מה טוב בשבילו. בעיית כשל השוק של חוסר מידע מלא היא בעייה הקיימת בכל שוק. אלא שזהו כשל שוק הניתן לפתרון. כל מה שצריך הצרכן לעשות הוא ללמוד את הנושא. אנשים עושים מחקר שווקים לפני רכישת מכונית, לפני קניית מזגן ולפני חתימה על עסקה עם מפעיל סלולרי. כך גם עליהם לעשות בחינוך. בעיית חוסר המידע אינה מובילה בהכרח למסקנה שיש להפעיל פיקוח ממשלתי (שגם הוא נתון לבעיות חוסר מידע ככל אחד אחר).