שינויים

{{מאמר דעה|[[ג'ון גאודי]] ו[[ג'ון די אריקסון]]}}

{{מאמר דעה|[[ג'ון גאודי]] ו[[ג'ון די אריקסון]]}}

==מבוא==

==מבוא==

ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]] תשחק כנראה תפקיד מרכזי בהתאמת התאוריה והמדיניות הכלכלית לידע הקיים בתחומי המדע האחרים. [[כלכלת רווחה|כלכלת הרווחה]] הנאו קלאסית, למרות שהיא ממשיכה להיות הגורם העיקרי בשיח קביעת המדיניות באירופה וארה"ב, נמצאת במשבר בגלל ההתקפה על שניים מעמודי התווך שלה -

ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]] תשחק כנראה תפקיד מרכזי בהתאמת התאוריה והמדיניות הכלכלית לידע הקיים בתחומי המדע האחרים. [[כלכלת רווחה|כלכלת הרווחה]] [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]], למרות שהיא ממשיכה להיות הגורם העיקרי בשיח קביעת המדיניות באירופה וארה"ב, נמצאת במשבר בגלל ההתקפה על שניים מעמודי התווך שלה -

# התאוריה על ההתנהגות האנושית שמוטבעת באקסיומות של [[תורת הצרכן]]

# התאוריה על ההתנהגות האנושית שמוטבעת באקסיומות של [[תורת הצרכן]]

# [[תאוריית הייצור הנאו קלאסית|תאוריית הייצור]] המוטבעת בתוך הרעיון של [[תחרות משוכללת]] ובתאוריית החלוקה של [[תפוקה שולית פוחתת|התפוקה השולית]]

# [[תאוריית הייצור הנאו קלאסית|תאוריית הייצור]] המוטבעת בתוך הרעיון של [[תחרות משוכללת]] ובתאוריית החלוקה של [[תפוקה שולית פוחתת|התפוקה השולית]].

למרות נסיונות שנעשו כדי לעקוף הנחות אלו הן עדיין עמודים מרכזיים בתאוריית הרווחה ובמושג של [[יעילות פארטו]]. רוב התאורטיקינים הנאו קלאסיים נטשו את [[האדם הכלכלי]] ואת [[תחרות משוכללת|התחרות המשוכללת]], אבל המדיניות עדיין מבוססת על מושגים מיושנים אלה. כלכלת הרווחה הנאו קלאסית ממשיכה לתת עצות גרועות ההתמודדות עם חלק מהבעיות החברתיות והסביבתיות הבוערות ביותר במאה ה-21 כולל גידול ב[[אי שוויון כלכלי|אי השווין בהכנסות]], [[התחממות עולמית]] או אובדן המגוון הגנטי.

למרות נסיונות שנעשו כדי לעקוף הנחות אלו הן עדיין מהוות עמודים מרכזיים בתאוריית הרווחה ובמושג של [[יעילות פארטו]]. רוב התאורטיקינים הנאו-קלאסיים נטשו את [[האדם הכלכלי]] ואת [[תחרות משוכללת|התחרות המשוכללת]], אבל המדיניות עדיין מבוססת על מושגים מיושנים אלה. כלכלת הרווחה הנאו-קלאסית ממשיכה לתת עצות גרועות ההתמודדות עם חלק מהבעיות החברתיות והסביבתיות הבוערות ביותר במאה ה-21 כולל גידול ב[[אי שוויון כלכלי|אי השווין בהכנסות]], [[התחממות עולמית]] או אובדן המגוון הגנטי.

בהיותה קשורה לניתוח העולם הכלכלי החברתי והטבעי, הכלכלה האקולוגית מקיפה חלק גדול מהכלכלה הנאו קלאסית העכשווית, כמו גם זרמים מורדים כמו [[כלכלה התנהגותית]], [[כלכלה אבולוציונית]], [[כלכלה מוסדית]], [[כלכלה פוסט קיינסינית]], [[כלכלה רדיקלית]] ו[[כלכלה חברתית]].

בהיותה קשורה לניתוח העולם הכלכלי החברתי והטבעי, הכלכלה האקולוגית מקיפה חלק גדול מהכלכלה הנאו קלאסית העכשווית, כמו גם זרמים מורדים כמו [[כלכלה התנהגותית]], [[כלכלה אבולוציונית]], [[כלכלה מוסדית]], [[כלכלה פוסט קיינסינית]], [[כלכלה רדיקלית]] ו[[כלכלה חברתית]].

==כלכלת רווחה==

==כלכלת רווחה==

יש שתי תגובות עיקריות של הכלכלנים הנאו קלאסיים לטענות של כלכלנים אקולוגים. האחת היא "אנחנו יודעים את זה כבר", כלומר שהכלכלה הנאו קלאסית כבר לא נסמכת על ההנחות הנתקפות. התגובה השניה מתוארת ומקבלת מענה  על ידי bromley 1990 והיא שאי אפשר לבקר תאוריה בלי להביא תאוריה חלופית. ברומלי בתגובה טוען כי אי אפשר להמשיך להחזיק בתאוריה שגויה רק בגלל שהמבקרים לא הביאו תאוריה חלופית, וכי אין שום חובה על המבקרים לעסוק גם בבנית תאוריות חלופיות.  

יש שתי תגובות עיקריות של [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלנים הנאו קלאסיים]] לטענות של כלכלנים אקולוגים. האחת היא "אנחנו יודעים את זה כבר", כלומר שהכלכלה הנאו קלאסית כבר לא נסמכת על ההנחות הנתקפות. התגובה השניה מתוארת ומקבלת מענה  על ידי bromley 1990 והיא שאי אפשר לבקר תאוריה בלי להביא תאוריה חלופית. בתגובה, טוען ברומלי כי אי אפשר להמשיך להחזיק בתאוריה שגויה רק בגלל שהמבקרים לא הביאו תאוריה חלופית, וכי אין שום חובה על המבקרים לעסוק גם בבנית תאוריות חלופיות.  

התגובה לטענה הראשונה היא שלמרות שיש צעדים החוצה מהתאוריה, רוב הניתוח והמדיניות מבוססים עדיין על אותן הנחות.  

התגובה לטענה הראשונה היא שלמרות שיש צעדים החוצה מהתאוריה, רוב הניתוח והמדיניות מבוססים עדיין על אותן הנחות.  

אחד הכלים שמשתמשים בהם הכי הרבה בניתוח מדיניות כלכלית הוא "פוטנציאל שיפור פארטו" שבו חלק מהרווחה של חלק מהאנשים נפגע, אבל אנשים אחרים מקבלים רווחה יותר גבוהה. אבל ההנחות לקיום מודל זה נתקפו על ידי כלכלנים רבים (ראו עמודים 4-5 במאמר).  

אחד הכלים שמשתמשים בהם הכי הרבה בניתוח מדיניות כלכלית הוא "פוטנציאל לשיפור פארטו" שבו חלק מהרווחה של חלק מהאנשים נפגע, אבל אנשים אחרים מקבלים רווחה יותר גבוהה. אבל ההנחות לקיום מודל זה נתקפו על ידי כלכלנים רבים (ראו עמודים 4-5 במאמר).  

היסודות של כלכלת הרווחה הנאו קלאסית הם גם היסודות של גישת "[[כשל שוק|כשלי שוק]]" למדיניות כלכלית. על פי גישה זו, לא ניתן להגיע ל[[יעילות פארטו]] אם נשלחים אותות "שגויים" לגבי מחירים, ולממשלות או מוסדות יש תפקיד לגיטמי לתקן את כשלי השוק האלה. התפקיד של מדיניות כלכלת הרווחה לפי הגישה הנאו קלאסית, לא חשוב מה היא הבעיה הנידונה, הוא ליצור את התנאים של כלכלה תחרותית כדי להשיג יעילות פארטו. ניתן להרחיב את יעילות הפארטו כדי להכיל מוצרים ושרותים שאינם נסחרים בשוק, או כדי להתחשב ב[[השפעות חיצוניות]] חסרות מחיר, פשוט על ידי הרחבה של תחום שלטונם של המחירים. שיטות של קביעת המחיר של השפעות חיצוניות שולטות בעבודות המחקר המעשיות של כלכלה סביבתית, החל משנות ה-1970, ומהווים הרחבה של [[אנליזה של עלות-תועלת]] לתחום הסביבתית. גם כאן, הפתרון לכל בעיה שעולה - החל מהתחממות עולמית ואובדן מגוון מינים ועד לתנאים של מסחר או חלוקת הכנסות הוא תוצאה משנית לשאלה "איך לקבוע שהמחירים יהיו נכונים". על ידי הספקה של מחיר מדוייק כביכול לרווחה החברתית, המטרה של יעילות פארטו גרמה לחנק הדיון בשאלות של חלוקה או בשאלות לגבי מטרות חברתיות שאינן יעילות בהקצאה.  

היסודות של כלכלת הרווחה הנאו-קלאסית הם גם היסודות של גישת "[[כשל שוק|כשלי שוק]]" למדיניות כלכלית. על פי גישה זו, לא ניתן להגיע ל[[יעילות פארטו]] אם נשלחים אותות "שגויים" לגבי מחירים, ולממשלות או מוסדות יש תפקיד לגיטמי לתקן את כשלי השוק האלה. התפקיד של מדיניות כלכלת הרווחה לפי הגישה הנאו-קלאסית, לא חשוב מה היא הבעיה הנידונה, הוא ליצור את התנאים של כלכלה תחרותית כדי להשיג יעילות פארטו. ניתן להרחיב את יעילות הפארטו כדי להכיל מוצרים ושרותים שאינם נסחרים בשוק, או כדי להתחשב ב[[השפעות חיצוניות]] חסרות מחיר, פשוט על ידי הרחבה של תחום שלטונם של המחירים. שיטות של קביעת המחיר של השפעות חיצוניות שולטות בעבודות המחקר המעשיות של כלכלה סביבתית, החל משנות ה-1970, ומהווים הרחבה של [[אנליזה של עלות-תועלת]] לתחום הסביבתית. גם כאן, הפתרון לכל בעיה שעולה - החל מהתחממות עולמית ואובדן מגוון מינים ועד לתנאים של מסחר או חלוקת הכנסות הוא תוצאה משנית לשאלה "איך לקבוע שהמחירים יהיו נכונים". על ידי הספקה של מחיר מדוייק כביכול לרווחה החברתית, המטרה של יעילות פארטו גרמה לחנק הדיון בשאלות של חלוקה או בשאלות לגבי מטרות חברתיות שאינן יעילות בהקצאה.  

===שינויי אקלים ויעילות פארטו===

===שינויי אקלים ויעילות פארטו===

אפשר להדגים את חשיבות הקבעון של כלכלנים נאו קלאסיים על הערך של "[[יעילות פארטו|יעילות]]" תוך זניחה של ערכים אחרים באמצעות הנושא של [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]. [[הפנל הבין-ממשלתי על שינויי אקלים]] מטעם ארגון האומות המאוחדות הזהיר בדוחות שלו מפני תוצאות אפשריות חמורות הכוללות הפשרת קרחוני יבשה וים, עלייה במפלס מי ים, פליטים סביבתיים, התפרצות של מחלות ושינויי אקלים שישפיעו על החקלאות ומלאיי המזון בעולם.  

אפשר להדגים את חשיבות הקבעון של כלכלנים נאו קלאסיים על הערך של "[[יעילות פארטו|יעילות]]" תוך זניחה של ערכים אחרים באמצעות הנושא של [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]. [[הפנל הבין-ממשלתי על שינויי אקלים]] מטעם ארגון [[האומות המאוחדות]] הזהיר בדוחות שלו מפני תוצאות אפשריות חמורות הכוללות הפשרת קרחוני יבשה וים, עלייה במפלס מי ים, פליטים סביבתיים, התפרצות של מחלות ושינויי אקלים שישפיעו על ה[[חקלאות]] ו[[ביטחון תזונתי|מלאיי המזון]] בעולם.  

המודל של הכלכלן ויליאם נורדהוס (1992, 2001 William Nordhaus) הוא המודל שלרוב מתייחסים אליו מקבלי החלטות ונעשו בו שימוש כדי להצדיק עיכובים של צמצום פליטות. על פי הרוח של [[כלכלת רווחה|מודל הרווחה]] הנאו קלאסי המודל מתמקד בקבלה של תוצאה יעילה שבה העלויות השוליות שוות לתועלות השוליות.  המודל מתעלם מתוצאות הנוגעות ל[[חלוקת הכנסות]], הבדלים בין פליטות לשם מותרות לבין פליטות קיומיות, או סיכון של אוכלוסיות מסויימות (תושבי איים נמוכים לדוגמה, תושבי בנגלדש והולנד). לא נלקחות בחשבון גם בעיות אחרות הנוגעות לעולם האמיתי כמו [[עלות עסקה|עלויות עסקה]], אי וודאות מוחלטת, וחוסר הכרות עם מצבים חדשים.  

המודל של הכלכלן [[ויליאם נורדהוס]] (1992, 2001 William Nordhaus) הוא המודל שלרוב מתייחסים אליו מקבלי החלטות ונעשה בו שימוש כדי להצדיק עיכובים של צמצום פליטות של [[גז חממה|גזי חממה]]. על פי הרוח של [[כלכלת רווחה|מודל הרווחה]] הנאו קלאסי המודל מתמקד בקבלה של תוצאה יעילה שבה העלויות השוליות שוות לתועלות השוליות.  המודל מתעלם מתוצאות הנוגעות ל[[חלוקת הכנסות]], הבדלים בין פליטות לשם מותרות לבין פליטות קיומיות, או סיכון של אוכלוסיות מסויימות (תושבי איים נמוכים לדוגמה, תושבי בנגלדש והולנד). לא נלקחות בחשבון גם בעיות אחרות הנוגעות לעולם האמיתי כמו [[עלות עסקה|עלויות עסקה]], אי וודאות מוחלטת, וחוסר הכרות עם מצבים חדשים.  

המודלים של נורדהוס מניחים וודאות, תשואה קבועה לגודל בייצור, כל ההנחות של תאוריית [[בחירת הצרכן]] (consumer choice), השפעות חלקות ומתמשכות של שינויי האקלים ואת קיומה של פונקציית רווחה חברתית. הם מניחים גם שכל התשוקות האנושיות יכולות להיות מיוצגות על ידי צרכן יחיד יודע-כל ושמערכות הכלכלה העולמית יכולות להיות מיוצגות על ידי [[פונקציית ייצור]] עולמית יחידה או מספר פונקציות אזוריות אשר "מתנהגות היטב" (היינו גזירות, לינאריות וכו'). אין בעיה להוון את העתיד בהשוואה לערך של אקלים יציב בעתיד הרחוק.  

המודלים של נורדהוס מניחים וודאות, תשואה קבועה לגודל בייצור, כל ההנחות של תאוריית [[בחירת הצרכן]] (consumer choice), השפעות חלקות ומתמשכות של [[שינויי אקלים|שינויי האקלים]] ואת קיומה של [[פונקציית רווחה חברתית]]. הם מניחים גם שכל התשוקות האנושיות יכולות להיות מיוצגות על ידי צרכן יחיד יודע-כל ושמערכות הכלכלה העולמית יכולות להיות מיוצגות על ידי [[פונקציית ייצור]] עולמית יחידה או מספר פונקציות אזוריות אשר "מתנהגות היטב" (היינו גזירות, לינאריות וכו'). אין בעיה ל[[היוון|הוון]] את העתיד בהשוואה לערך של אקלים יציב בעתיד הרחוק.  

נורדהוס טוען כי יש להשתמש במשאבים החברה כדי למתן את שינויי האקלים רק אם הדבר יביא להגדלה של התוצר הכלכלי. ההצדקה התאורטית למדיניות זו כי דבר זה יוביל לשיפור פארטו פוטנציאלי.  

נורדהוס טוען כי יש להשתמש במשאבים החברה כדי למתן את שינויי האקלים רק אם הדבר יביא להגדלה של ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר הכלכלי]]. ההצדקה התאורטית למדיניות זו כי דבר זה יוביל לשיפור פארטו פוטנציאלי.  

מודלים של רווחה כלכלית של שינויי אקלים הם הרבה יותר מאשר ניסוי מדעי בלתי מזיק. הם מצוטטים בהרחבה על ידי קובעי מדיניות כהוכחה מדעית לכך שמדיניות אגרסיבית למאבק בהתחממות העולמית אינה כדאית מבחינה כלכלית.  ארגונים המפעילים לובי כנגד פעולה מול ההתחממות העולמית כמו [[קואליציית הראשים הקרים]], או [[קואליציית הצרכנים הלאומית]], מצטטים את התוצאות של נורדהוס כדי לטעון ש "התוצאות הכלכליות של ההתחממות העולמית יהיו צנועות" וכי "יישומה של [[אמנת קיוטו]] יהיה יקר ומזיק לרווחה הכלכלית של העם האמריקאי". (ראו www.globalwarming.org(

מודלים של רווחה כלכלית של שינויי אקלים הם הרבה יותר מאשר ניסוי מדעי בלתי מזיק. הם מצוטטים בהרחבה על ידי קובעי מדיניות כהוכחה מדעית לכך שמדיניות אגרסיבית למאבק ב[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]] אינה כדאית מבחינה כלכלית.  ארגונים המפעילים לובי כנגד פעולה מול ההתחממות העולמית כמו [[קואליציית הראשים הקרים]], או [[קואליציית הצרכנים הלאומית]], מצטטים את התוצאות של נורדהוס כדי לטעון ש "התוצאות הכלכליות של ההתחממות העולמית יהיו צנועות" וכי "יישומה של [[אמנת קיוטו]] יהיה יקר ומזיק לרווחה הכלכלית של העם האמריקאי". (ראו www.globalwarming.org(

כשעובדים בתוך המסגרת של כלכלת רווחה, ההשפעות היחידות של אפקט החממה שבאמת שמשנות הן אלו המשפיעות על ה[[תמ"ג]], והיות והמודל של נורדהואס מתבסס על תסריט נטול הפתעות, של שינויים קטנים וצפויים, הוא צפה  שהשפעות אלו יהיו קטנות (תוצאות ש[[דו"ח שטרן]] חולק עליהן). התוצאה הזאת לא מתבססת על אובייקטיביות מדעית, אלה על [[נורמטיבי|הנחות מבוססות ערכים]] אודות היוון, שינוייים טכנולוגיים, ועלויות פוחתות שבמקרה הטוב משקפות את ההשקפה האישית של החוקר ובמקרה הרע את הציפיות של מי שנתן מימון להמחקר (Chapman & Khanna, 2000).  

כשעובדים בתוך המסגרת של כלכלת רווחה, ההשפעות היחידות של אפקט החממה שבאמת שמשנות הן אלו המשפיעות על ה[[תמ"ג]], והיות והמודל של נורדהואס מתבסס על תסריט נטול הפתעות, של שינויים קטנים וצפויים, הוא צפה  שהשפעות אלו יהיו קטנות (תוצאות ש[[דו"ח שטרן]] חולק עליהן). התוצאה הזאת לא מתבססת על אובייקטיביות מדעית, אלה על [[נורמטיבי|הנחות מבוססות ערכים]] אודות היוון, שינוייים טכנולוגיים, ועלויות פוחתות שבמקרה הטוב משקפות את ההשקפה האישית של החוקר ובמקרה הרע את הציפיות של מי שנתן מימון להמחקר (Chapman & Khanna, 2000).