שינויים

לקראת סוף שנות ה-80 של המאה שעברה, החלה להתפתח תיאוריה כלכלית חדשה: כלכלה אקולוגית. נקודת המוצא של הכלכלה האקולוגית שונה לחלוטין מהתיאוריה הניאו קלאסית: הכלכלה הינה רק תת מערכת במערכת גדולה יותר- הפלנטה שלנו. מכאן נגזר שהכלכלה מוגבלת במגבלות של הפלנטה וגודלה סופי. מצד אחד היא מוגבלת בחומרי גלם בהם היא משתמשת כמו נפט, מים ועצים. מצד שני היא מוגבלת בקצב ייצור הפסולת אותה היא פולטת, אשר חייב להיות קטן מיכולת הטיפול של המערכות הביולוגיות בפסולת זו- למשל פליטות CO₂. אם הכלכלה תחרוג ממגבלות אלו יאזלו במשך הזמן המשאבים או שהפסולת תצטבר עד כדי הפרת האיזון האקולוגי. כך שלאורך זמן כלכלה כזו אינה בת קיימא.  

לקראת סוף שנות ה-80 של המאה שעברה, החלה להתפתח תיאוריה כלכלית חדשה: כלכלה אקולוגית. נקודת המוצא של הכלכלה האקולוגית שונה לחלוטין מהתיאוריה הניאו קלאסית: הכלכלה הינה רק תת מערכת במערכת גדולה יותר- הפלנטה שלנו. מכאן נגזר שהכלכלה מוגבלת במגבלות של הפלנטה וגודלה סופי. מצד אחד היא מוגבלת בחומרי גלם בהם היא משתמשת כמו נפט, מים ועצים. מצד שני היא מוגבלת בקצב ייצור הפסולת אותה היא פולטת, אשר חייב להיות קטן מיכולת הטיפול של המערכות הביולוגיות בפסולת זו- למשל פליטות CO₂. אם הכלכלה תחרוג ממגבלות אלו יאזלו במשך הזמן המשאבים או שהפסולת תצטבר עד כדי הפרת האיזון האקולוגי. כך שלאורך זמן כלכלה כזו אינה בת קיימא.  

בבסיס הכלכלה האקולוגית עומד מושג הקיימות, והשאלה הגדולה אותה היא מציגה הינה: מהוא הגודל הראוי של הכלכלה ביחס למערכות אחרות איתן היא ביחסי גומלין - הביוספרה וההחברה. שאלה זו כלל לא נשאלת בתיאוריה הניאו קלאסית, אשר מניחה שהכלכלה יכולה, ורצוי, שתצמח לאין סוף.

בבסיס הכלכלה האקולוגית עומד מושג הקיימות, והשאלה הגדולה אותה היא מציגה הינה: מהוא הגודל הראוי של הכלכלה ביחס לכדה"א. שאלה זו כלל לא נשאלת בתיאוריה הניאו קלאסית, אשר מניחה שהכלכלה יכולה, ורצוי, שתצמח לאין סוף.

שאלת גודלה הראוי של הכלכלה לא הייתה רלוונטית כל עוד הכלכלה הייתה קטנה מאוד ביחס לביוספירה. אך כיום ברור (למשל עפ"י מדדי טביעת רגל אקולוגית והתחממות כדור הארץ), שאנו קרובים מאוד או שעברנו כבר את יכולת נשיאתה של הביוספירה את הפעילות הכלכלית האנושית. במילים פשוטות, אנו בדרך להתנגשות חזיתית עם המגבלות הפיסיקליות והביולוגיות של כדור הארץ, כשבכלכלה הניאו קלאסית אין כלל התייחסות למגבלות שכאלו.

שאלת גודלה הראוי של הכלכלה לא הייתה רלוונטית כל עוד הכלכלה הייתה קטנה מאוד ביחס לביוספירה. אך כיום ברור (למשל עפ"י מדדי טביעת רגל אקולוגית והתחממות כדור הארץ), שאנו קרובים מאוד או שעברנו כבר את יכולת נשיאתה של הביוספירה את הפעילות הכלכלית האנושית. במילים פשוטות, אנו בדרך להתנגשות חזיתית עם המגבלות הפיסיקליות והביולוגיות של כדור הארץ, כשבכלכלה הניאו קלאסית אין כלל התייחסות למגבלות שכאלו.