שורה 54: |
שורה 54: |
| כותבים וארגונים שונים יצאו נגד הפרטה והרפורמה במנהל מקרקעי ישראל, מתוך נימוקים שונים -ביקורת על ההפרטה כצעד אנטי יהודי ואנטי ציוני. התנגדות להפרטה ולרפורמות המלוות אותה מחשש להפרטה פרועה שעלולה לגרום להגדלת [[אי השוויון במדינת ישראל]] ולעודד [[שחיתות]], והתנגדות על רקע חשש מ[[פברור]] והרס השטחים הפתוחים הטבעיים והחקלאיים במרכז הארץ - דבר שיצור בעיות תחבורה, [[זיהום אוויר]]. | | כותבים וארגונים שונים יצאו נגד הפרטה והרפורמה במנהל מקרקעי ישראל, מתוך נימוקים שונים -ביקורת על ההפרטה כצעד אנטי יהודי ואנטי ציוני. התנגדות להפרטה ולרפורמות המלוות אותה מחשש להפרטה פרועה שעלולה לגרום להגדלת [[אי השוויון במדינת ישראל]] ולעודד [[שחיתות]], והתנגדות על רקע חשש מ[[פברור]] והרס השטחים הפתוחים הטבעיים והחקלאיים במרכז הארץ - דבר שיצור בעיות תחבורה, [[זיהום אוויר]]. |
| | | |
− | ===מכירת קרקע כצעד אנטי יהודי ואנטי ציוני=== | + | ===מכירת קרקע כצעד אנטי יהודי === |
| נימוק אחד נגד ההפרטה היא שמדובר בצעד אנטי-יהודי. ביהדות קרקע של ארץ ישראל שייכת לאלוהים ולא לאדם פרטי כלשהו. כך לדוגמה נבות הישראלי מסרב למכור למלך אחאב את נחלתו בגלל שלא ניתן למכור אדמה. ניתן רק להחכיר אותה. | | נימוק אחד נגד ההפרטה היא שמדובר בצעד אנטי-יהודי. ביהדות קרקע של ארץ ישראל שייכת לאלוהים ולא לאדם פרטי כלשהו. כך לדוגמה נבות הישראלי מסרב למכור למלך אחאב את נחלתו בגלל שלא ניתן למכור אדמה. ניתן רק להחכיר אותה. |
| | | |
שורה 60: |
שורה 60: |
| {{ציטוט|תוכן=וקדשתם את שנת החֲמִשים שנה, וקראתם דרור בארץ לכל יושביה. יוֹבֵל הִוא תהיה לכם, ושבתם איש אל אֲחֻזָּתוֹ ואיש אל משפחתו תָּשֻׁבוּ. יובל הִוא שנת החמִשים שנה תהיה לכם [...] ועשׂיתם את חֻקֹּתַי, ואת משפטי תשמרו, ועשׂיתם אֹתָם, וִישַׁבְתֶּם על הארץ לבטח. ונתנה הארץ פִּרְיָהּ, ואכלתם לָשֹׂבַע, וישבתם לבטח עליה [...] והארץ לא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת, כי לי הארץ. כי גֵרים ותושבים אתם עִמָּדִי. ובכל ארץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תתנו לארץ.| מקור= ויקרא כה י-כד}} | | {{ציטוט|תוכן=וקדשתם את שנת החֲמִשים שנה, וקראתם דרור בארץ לכל יושביה. יוֹבֵל הִוא תהיה לכם, ושבתם איש אל אֲחֻזָּתוֹ ואיש אל משפחתו תָּשֻׁבוּ. יובל הִוא שנת החמִשים שנה תהיה לכם [...] ועשׂיתם את חֻקֹּתַי, ואת משפטי תשמרו, ועשׂיתם אֹתָם, וִישַׁבְתֶּם על הארץ לבטח. ונתנה הארץ פִּרְיָהּ, ואכלתם לָשֹׂבַע, וישבתם לבטח עליה [...] והארץ לא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת, כי לי הארץ. כי גֵרים ותושבים אתם עִמָּדִי. ובכל ארץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תתנו לארץ.| מקור= ויקרא כה י-כד}} |
| | | |
− | נימוק אחד הוא שההפרטה היא צעד אנטי ציוני, היות ומאז הקמת המדינה היו הקרקעות רכוש הכלל שלא ניתן למכור אותו. גורמים בימין המדיני, כמו ישראל הראל הביעו חשש שההפרטה תאפשר לערבים להשתלט על אדמות המדינה. | + | ===מכירת קרקע כצעד אנטי ציוני=== |
| + | נימוק דומה הוא שההפרטה היא צעד אנטי ציוני, היות וגם לפי התפיסה הציונית קרקעות המדינה הן רכוש הכלל שלא ניתן למכור אותו. הרצל לדוגמה מתאר זאת כך. |
| + | |
| + | {{ציטוט|תוכן=העם יהיה לא רק המייסד, אלא גם בעליו של הרכוש התכליתי הזה [הקרקע] לצמיתות. על ידי זה אי אפשר יהיה ליחידים להשתמש בו ברצון עצמם, באופן שאינו מתאים עם כוונותיו של המייסד. עלינו לדאוג גם להבא כי יהיה הרכוש הזה נשמר באמונה הכי גדולה, וכי ינתהגו בו בצמצום, בפחד, יותר מאשר בעוז|מקור= |
| + | בנימין זאב הרצל, נאום בקונגרס הציוני החמישי, 1901}} |
| + | |
| + | הצעדים שמציע באוצר הם צעד מהפכני, ואשר מקודמים במסגרת הדיונים על התקציב (דבר שמחייב את חברי הכנסת בקואליציה להצביע בעדם) מקודמים ללא דיון ציבורי משמעותי בנושא. צעדים אלה מנוגדים לחוק יסוד מקרקי ישראל (1960) ולאמנת קק"ל עם המדינה (1961). |
| + | |
| + | בנוסף, גורמים בימין המדיני, בינהם ישראל הראל, הביעו חשש שההפרטה תאפשר לערבים להשתלט על אדמות המדינה. |
| | | |
| ===פגיעה בשטחים הפתוחים=== | | ===פגיעה בשטחים הפתוחים=== |