47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 10:
שורה 10: + + + + + + + + + + + + + − + + + + + + + + + + + + + − + − * [[סחר חופשי]] שמוביל להתמחות של מדינות ולניצול [[יתרון יחסי]] ([[דיוויד ריקארדו]]), יתרונות לגודל יכולים להיות עוד סיבה להוזלת הייצור. − * תחרות כלכלית בין פירמות ובין מדינות (לדוגמה אירופה מאז ימי הביניים, ובעידן הגלובלי) ולכן לחץ לפתח טכנולגיות חדשות ולהוזיל את הייצור. (הסבר במסגרת [[כלכלה היסטורית]]) שורה 32:
שורה 55: − + + − * הגדלת מספר האנשים, [[מעבר דמוגרפי]] - ירידת מספר הילדים למשפחה, ירידת קצב הריבוי האנושי. − +
אין תקציר עריכה
[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] מאמינים שיש מגמה ארוכת טווח לצמיחה, וסביב מגמה זו יש תנודות של עליות וירידות הקרויים [[מחזור עסקים|מחזורי עסקים]] כאשר המשק עולה מעל למגמה ארוכת הטווח יש עלייה בצמיחה, או "בום" כלכלי, או האצה של הצמיחה, כלכלנים רבים, לפחות בתאוריה, ממליצים "לקרר" את הכלכלה. כאשר יש ירידה בשעור הצמיחה מתחת לקו המגמה הכללי (עוד הרבה לפני שיש צמיחה שלילית - מיתון) כלכלנים מדברים על האטה במשק, וממליצים ל"האיץ" את הכלכלה.
[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] מאמינים שיש מגמה ארוכת טווח לצמיחה, וסביב מגמה זו יש תנודות של עליות וירידות הקרויים [[מחזור עסקים|מחזורי עסקים]] כאשר המשק עולה מעל למגמה ארוכת הטווח יש עלייה בצמיחה, או "בום" כלכלי, או האצה של הצמיחה, כלכלנים רבים, לפחות בתאוריה, ממליצים "לקרר" את הכלכלה. כאשר יש ירידה בשעור הצמיחה מתחת לקו המגמה הכללי (עוד הרבה לפני שיש צמיחה שלילית - מיתון) כלכלנים מדברים על האטה במשק, וממליצים ל"האיץ" את הכלכלה.
==הצמיחה הכלכלית כיעד לאומי מרכזי==
היעד של הגדלת הפיריון הלאומי היה קיים באירופה כדי להגדיל את היכולת הצבאית והפוליטית של המדינה. עם זאת, עד להמצאת ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]] בשלהי מלחמת העולם השניה, היעדים של ממשלות כללו קידום של תוכניות ספציפיות כמו בינוי של כך וכך בתים, בנייה של כך וכך כבישים וכו'.
עם הזמן הצמיחה הכלכלית הפכה להיות יעד לאומי מרכזי, מתוך המחשבה שאם המשק יהיה עשיר יותר, באופן אוטומטי הדבר יגרור עליה ברווחה הכלכלית, וממילא יהיו גם יותר כספים ציבוריים להשקעה בחברה.
מספר כלכלנים התנגדו לדבר זה. בספרו [[חברת השפע (ספר)|חברת השפע]], טוען [[ג'ון קנת גלבריית]] שמתן דגש לצמיחה כלכלית ולמיקסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך צריכה פרטית (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי על מוצרים ושרותים ציבוריים, פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי וכן לתוצאות לא רצויות נוספות.
[[דונאלה מדווז]] והכלכלנים [[קנת בולדינג]] ו[[הרמן דיילי]] והוגים נוספים בזרם ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]], טענו שצמיחה חומרית אינסופית היא דבר בלתי אפשרי בעולם סופי, וקראו למדיניות של אפס צמיחה או [[כלכלת מצב יציב]].
הסופר הכלכלי-חברתי [[דיוויד קורטן]] טוען שהבעיה אינה רק בצמיחה כלכלית אלא במאמץ להשיג אותה. לטענתו המדיניות שבה נוקטות ממשלות בנסיון תמידי להגדיל את הצמיחה גורמת להגדלת הפערים ולגידול בבעיות חברתיות וסביבתיות אחרות.
מספר כלכלנים הציעו שיטות אחרות למדוד את הרווחה החברתית והכלכלית. ראו פרוט ב[[מדדים חלופיים לתמ"ג]].
==גורמים לצמיחה הכלכלית==
==גורמים לצמיחה הכלכלית==
יש גורמים רבים לצמיחה הכלכלית ובמשך השנים הוצאו מנגונים ותהליכים רבים שיכולים להסביר מדוע היא מתרחשת, ומה מחזק אותה. בין ההסברים:
יש גורמים רבים לצמיחה הכלכלית ובמשך השנים הוצאו מנגונים ותהליכים רבים שיכולים להסביר מדוע היא מתרחשת, ומה מחזק אותה.
;'''התמחות''':
הכלכלן הקלאסי [[אדם סמית]] דיבר על המושג של [[התמחות]] גדלה בקרב עובדים ומפעלים בגלל מנגנון חלוקת העבודה. סמית נתן את הדוגמה של מפעל קטן לייצור סיכות. קו ייצור של כ-10 עובדים גורם לכך שפועל אחד יוצק את הברזל לסיכות, פועל אחר מרדד חוט, אחר חותך, פועל נוסף מחדד את הסיכות ועוד אחד מתאים ראש לסיכות, כשהפועל האחרון דואג לאריזה. כאשר הם עובדים כצוות הם מייצרים כמות גדולה בהרבה של סיכות מאשר אם כל אחד מהם היה מייצר את כל שלבי התהליך. הדבר נובע מהתמחות בתנועות ובכישורים, כמו גם מחסכון זמן שנובע משינוי בין משימות.
תהליך דומה של התמחות מתרחש גם עבור מפעלים ואפילו אומות. סמית נתן הסבר משכנע לכך שהייצור התעשייתי עלה בצורה משמעותית מאז תחילת המהפכה התעשתיית יחסית לתקופה שלפניה שהתאפיינה בחקלאות ובתעשייה זעירה של בעלי מלאכה. מאז תקופת סמית גודל המפעלים גדל מאוד, [[יתרונות לגודל]] של מפעלים הביאו לעליה חדה בכמויות של ייצור שנתי של [[פלדה]] לדוגמה. דבר זה היה מעורב גם בשיפורים טכנולוגיים שהוא מנגנון נוסף המסביר צמיחה כלכלית.
;''' תחרות כלכלית''':
תחרות כלכלית בין פירמות ובין מדינות (לדוגמה אירופה מאז ימי הביניים, ובעידן הגלובלי) גורמת לפירמות לחץ לפתח טכנולגיות חדשות, לשפר את הניהול, ולהוזיל את הייצור. (לתחרות בין מדינות ראו הסבר במסגרת [[כלכלה היסטורית]])
;'''סחר חופשי''':
הכלכלן הקלאסי [[דיוויד ריקארדו]] הציע מנגנון נוסף שמקדם את הצמיחה הכלכלית - [[סחר חופשי]]. הסחר החופשי מוביל להתמחות של מדינות ולניצול [[יתרון יחסי]] שלהן. לפי ריקארדו , 2 המדינות ירוויחו מהמצב, והתוצאה תהיה שבשתי המדינות תהננה מתפוקה תעשייתית או חקלאית גבוה יותר יחסית למצב לפני הסחר.
* התמחות גדלה בקרב עובדים ומפעלים בגלל מנגנון חלוקת העבודה ([[אדם סמית]]).
* [[יתרונות לגודל]] הם סיבה נוספת להוזלת הייצור.
* דמוקרטיציה, הגנה על זכויות קניין, הקטנה של שחיתות. (אסימוגלו)
* דמוקרטיציה, הגנה על זכויות קניין, הקטנה של שחיתות. (אסימוגלו)
* [[גלובלזיציה]] וייצור רב-לאומי הגורמים להגדלת ההתמחות והתחרות.
* [[גלובלזיציה]] וייצור רב-לאומי הגורמים להגדלת ההתמחות והתחרות.
* שיפורים בטכנולוגיה הגורמים להוזלת הייצור (יש לחץ לבצע שיפורים טכנולוגיים בגלל התחרות בין מדינות ופירמות).
* שיפורים בטכנולוגיה הגורמים להוזלת הייצור (יש לחץ לבצע שיפורים טכנולוגיים בגלל התחרות בין מדינות ופירמות).
* שינויים במבנה השווקים, ויתרונות לגודל ([[יוזף שומפטר]]).
* שינויים במבנה השווקים, ויתרונות לגודל ([[יוזף שומפטר]]).
==השפעות==
==השפעות==
* הגדלת תוחלת החיים, הורדת תמותת תינוקות, שינוי בחתך גיל האוכלוסיה.
* הגדלת תוחלת החיים, הורדת תמותת תינוקות, שינוי בחתך גיל האוכלוסיה.
* מלחמה במחלות מדבקות ובמגפות, שכלול הרפואה, מעבר למחלות כרוניות
* בטווח הקצר - הגדלת מספר האנשים. עם הזמן קיים [[מעבר דמוגרפי]] - ירידת מספר הילדים למשפחה, ירידת קצב הריבוי האנושי.
* מלחמה במחלות מדבקות ובמגפות, שכלול הרפואה, מעבר למחלות כרוניות.
* הגדלת תחלואה בסרטן, מחלות לב ובמחלות של גיל מבוגר כמו פרקינסון ואלצהיימר
* הגדלת תחלואה בסרטן, מחלות לב ובמחלות של גיל מבוגר כמו פרקינסון ואלצהיימר
* הגדלת הצריכה של מוצרים ושירותים בכלל האוכלוסיה ולנפש. הגדלת צריכת האנרגיה. הגדלת [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]].
* הגדלת הצריכה של מוצרים ושירותים בכלל האוכלוסיה ולנפש. הגדלת צריכת האנרגיה. הגדלת [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]].
* מעבר אוכלוסיות מהכפר לעיר וכלכלת [[חקלאות]] לתעשייה ולאחר מכן לשירותים.
* מעבר אוכלוסיות מהכפר לעיר וכלכלת [[חקלאות]] לתעשייה ולאחר מכן לשירותים.
* ניתוק מהטבע, ניתוק ממחזורי הטבע, ומעבר לאורך חיים עירוני, תעשייתי וממושטר.
* ניתוק מהטבע, ניתוק ממחזורי הטבע, ומעבר לאורך חיים עירוני, תעשייתי וממושטר.
* שינויים בהרגלי התזונה
* שינויים בהרגלי התזונה - מעבר לתזונה עשירה יותר , מעובדת יותר, שמנה יותר.
* שיפור הטכנולוגיה ופיתוח המצאות טכנולגיות רבות: המהפכה התעשייתית, פיתוח מנועי קיטור, ייצור ברזל ופלדה, רכבת, אוניות מפלדה, נול אריגה, תאורה בגז ולאחר מכן בחשמל, חשמל ואלקטורניקה, טלגרף, טלפון, סניתציה, ביוב, מערכות להולכת מים, מים חמים, מנוע בערה פנימית, טורבינות קיטור, מטוס, מכונית, טרקטור וקוביין, מכונת כביסה, תנור חשמלי, מקרר חשמלי, רדיו, טלוויזיה, פלסטיק, אריגים סינתתיים וניילון, מיקרו גל, אנרגיה אטומית, חומרים מורכבים, טרנזיסטורים, מחשבים, אינטרנט, ביולוגיה מולקולרית, חלליות ולווינים, הנדסה גנטית, ננו טכנולוגיה.
* שיפור הטכנולוגיה ופיתוח המצאות טכנולגיות רבות: המהפכה התעשייתית, פיתוח מנועי קיטור, ייצור ברזל ופלדה, רכבת, אוניות מפלדה, נול אריגה, תאורה בגז ולאחר מכן בחשמל, חשמל ואלקטורניקה, טלגרף, טלפון, סניתציה, ביוב, מערכות להולכת מים, מים חמים, מנוע בערה פנימית, טורבינות קיטור, מטוס, מכונית, טרקטור וקוביין, מכונת כביסה, תנור חשמלי, מקרר חשמלי, רדיו, טלוויזיה, פלסטיק, אריגים סינתתיים וניילון, מיקרו גל, אנרגיה אטומית, חומרים מורכבים, טרנזיסטורים, מחשבים, אינטרנט, ביולוגיה מולקולרית, חלליות ולווינים, הנדסה גנטית, ננו טכנולוגיה.
* קידום והרחבת המדע
* קידום והרחבת המדע