שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 301 בתים ,  09:14, 16 במרץ 2009
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:  
צמיחה כלכלית נחשבת לנתון הכלכלי החשוב ביותר בקרב כל זרמי הכלכלה כמעט, כולל בזרם המרכזי של ה[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]]. כלכלנים שמבקרים את חשיבותו של המדד הזה כמדד לבריאות הכלכלית ולרווחה חברתית בעיקר מזרם ה[[כלכלה אקולוגית]] אך גם מזרמים שונים מעט כמו לדוגמה הכלכלן [[אמרטיה סן]].  
 
צמיחה כלכלית נחשבת לנתון הכלכלי החשוב ביותר בקרב כל זרמי הכלכלה כמעט, כולל בזרם המרכזי של ה[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]]. כלכלנים שמבקרים את חשיבותו של המדד הזה כמדד לבריאות הכלכלית ולרווחה חברתית בעיקר מזרם ה[[כלכלה אקולוגית]] אך גם מזרמים שונים מעט כמו לדוגמה הכלכלן [[אמרטיה סן]].  
   −
צמיחה כלכלית מקושרת בדרך כלל לתופעות חברתיות וכלכליות שונות - עלייה בתוצר הפיזי (יותר מוצרים פיזיים), עליה בצריכה הקטנה באבטלה, עלייה בהשקעות. כמו גם למגמות ארוכות טווח יותר כמו עליה בתוחלת החיים, מעבר לאורח חיים מערבי (מבחינת סוג וכמות המוצרים שנצרכים) כולל לדוגמה שינויי תזונה, מעבר לחברה דמוקטרית יותר וכן לחברת שפע, שינוי בהרכב המחלות (ממחלות זיהומיות למחלות כרוניות), הגדלת [[טביעת הרגל האקולוגית]], [[שינוי דמוגרפי]], מעבר מכלכלת חלקאות לכלכלת תעשייה ולכלכלת שירותים, מעבר מהכפר לעיר, פריחה של המדע ואימוץ טכנולוגיות חדשות ועוד.  
+
צמיחה כלכלית מקושרת בדרך כלל לתופעות חברתיות וכלכליות שונות - עלייה בתוצר הפיזי (יותר מוצרים פיזיים), עליה בצריכה הקטנה באבטלה, עלייה בהשקעות. כמו גם למגמות ארוכות טווח יותר כמו עליה בתוחלת החיים, מעבר לאורח חיים מערבי (מבחינת סוג וכמות המוצרים שנצרכים) כולל לדוגמה שינויי תזונה, מעבר לחברה דמוקטרית יותר וכן לחברת שפע (או ל[[תרבות הצריכה]]), שינוי בהרכב המחלות (ממחלות זיהומיות למחלות כרוניות), הגדלת [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]], [[מעבר דמוגרפי]], מעבר מכלכלת חקלאות לכלכלת תעשייה ולכלכלת שירותים, מעבר מהכפר לעיר, פריחה של המדע, אימוץ טכנולוגיות חדשות ועוד.  
   −
[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] מאמינים שיש מגמה ארוכת טווח לצמיחה, וסביב מגמה זו יש תנודות של עליות וירידות הקרויים [[מחזור עסקים|מחזורי עסקים]] כאשר המשק עולה מעל למגמה ארוכת הטווח יש עלייה בצמיחה, או "בום" כלכלי, או האצה של הצמיחה, לפחות בתאוריה כלכלנים רבים ממליצים "לקרר" את הכלכלה. כאשר יש ירידה בשעור הצמיחה מתחת לקו המגמה הכללי (עוד הרבה לפני שיש צמיחה שלילית - מיתון) כלכלנים מדברים על האטה במשק, וממליצים ל"האיץ" את הכלכלה.   
+
[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] מאמינים שיש מגמה ארוכת טווח לצמיחה, וסביב מגמה זו יש תנודות של עליות וירידות הקרויים [[מחזור עסקים|מחזורי עסקים]] כאשר המשק עולה מעל למגמה ארוכת הטווח יש עלייה בצמיחה, או "בום" כלכלי, או האצה של הצמיחה, כלכלנים רבים, לפחות בתאוריה, ממליצים "לקרר" את הכלכלה. כאשר יש ירידה בשעור הצמיחה מתחת לקו המגמה הכללי (עוד הרבה לפני שיש צמיחה שלילית - מיתון) כלכלנים מדברים על האטה במשק, וממליצים ל"האיץ" את הכלכלה.   
    
==גורמים לצמיחה הכלכלית==
 
==גורמים לצמיחה הכלכלית==
שורה 16: שורה 16:  
* התמחות גדלה בקרב עובדים ומפעלים בגלל מנגנון חלוקת העבודה ([[אדם סמית]]).  
 
* התמחות גדלה בקרב עובדים ומפעלים בגלל מנגנון חלוקת העבודה ([[אדם סמית]]).  
 
* [[סחר חופשי]] שמוביל להתמחות של מדינות ולניצול [[יתרון יחסי]] ([[דיוויד ריקארדו]]), יתרונות לגודל יכולים להיות עוד סיבה להוזלת הייצור.  
 
* [[סחר חופשי]] שמוביל להתמחות של מדינות ולניצול [[יתרון יחסי]] ([[דיוויד ריקארדו]]), יתרונות לגודל יכולים להיות עוד סיבה להוזלת הייצור.  
* דמוקרטיציה, הגנה על זכויות קניין, הקטנה של שחיתות.  
+
* דמוקרטיציה, הגנה על זכויות קניין, הקטנה של שחיתות. (אסימוגלו)
 
* [[גלובלזיציה]] וייצור רב-לאומי הגורמים להגדלת ההתמחות והתחרות.  
 
* [[גלובלזיציה]] וייצור רב-לאומי הגורמים להגדלת ההתמחות והתחרות.  
 
* תחרות כלכלית בין פירמות ובין מדינות (לדוגמה אירופה מאז ימי הביניים, ובעידן הגלובלי) ולכן לחץ לפתח טכנולגיות חדשות ולהוזיל את הייצור. (הסבר במסגרת [[כלכלה היסטורית]])
 
* תחרות כלכלית בין פירמות ובין מדינות (לדוגמה אירופה מאז ימי הביניים, ובעידן הגלובלי) ולכן לחץ לפתח טכנולגיות חדשות ולהוזיל את הייצור. (הסבר במסגרת [[כלכלה היסטורית]])
* שיפורים בטכנולוגיה הגורמים להוזלת הייצור.
+
* שיפורים בטכנולוגיה הגורמים להוזלת הייצור (יש לחץ לבצע שיפורים טכנולוגיים בגלל התחרות בין מדינות ופירמות).  
 
* שינויים במבנה השווקים, ויתרונות לגודל ([[יוזף שומפטר]]).  
 
* שינויים במבנה השווקים, ויתרונות לגודל ([[יוזף שומפטר]]).  
 
* טכנולגיית מידע וניצול כלים של מחשוב כדי להוזיל הוראה, ניהול, שליטה ובקרה. טכנולוגיית מידע מאפשרת לנצל טוב יותר יתרונות לגודל ולהקטין חסרונות לגודל ולכן להוזלת עלויות ייצור.  
 
* טכנולגיית מידע וניצול כלים של מחשוב כדי להוזיל הוראה, ניהול, שליטה ובקרה. טכנולוגיית מידע מאפשרת לנצל טוב יותר יתרונות לגודל ולהקטין חסרונות לגודל ולכן להוזלת עלויות ייצור.  
 
* צמיחה שמובילה לשיפור ההשכלה וכתוצאה מכך שיפור המחקר המדעי והכשרת עובדים מיומנים שמובילים לעוד המצאות טכנולוגיות.  
 
* צמיחה שמובילה לשיפור ההשכלה וכתוצאה מכך שיפור המחקר המדעי והכשרת עובדים מיומנים שמובילים לעוד המצאות טכנולוגיות.  
* מנגנון משוב של הוזלת עלויות, הגדלת ביקושים ושכלול רתימת האנרגיה. ([[רוברט איירס]]).   
+
* [[לולאת משוב|מנגנון משוב]] של הוזלת עלויות, הגדלת ביקושים ושכלול רתימת האנרגיה. ([[רוברט איירס]]).   
* מתן סובסדיות לניצול אוצרות טבע בצורה זולה ולמחירי מזון נמוכים - על ידי ברית בין הקפיטליסטים לבין הפועלים ([[הרמן דיילי]]).  
+
* מתן סובסדיות לניצול אוצרות טבע, ולהוזלת מחירי קרקע (רנטה) ומזון - על ידי ברית בין הקפיטליסטים לבין הפועלים ([[הרמן דיילי]]).  
* [[קולוניליזם]] - כיבוש של איזורים עניים או חלשים יותר, וניצול אוצרות טבע וכן כוח עבודה זול תוך ניצול העוני של הילידים. וכן [[נאו קולונליאיזם]] - קבלת זכיונות לכריית אוצרות טבע, או בנייה של איזורי עבודה ללא זכויות ועתירי זיהום תוך מתן שוחד או במסגרת שחיתות של פקידים ופוליטיקאים מקומיים.
+
* [[קולוניליזם]] - כיבוש של איזורים עניים או חלשים יותר, וניצול אוצרות טבע וכן כוח עבודה זול תוך ניצול העוני של הילידים. וכן [[נאו קולונליאיזם]] - קבלת זכיונות לכריית אוצרות טבע, או בנייה של איזורי עבודה ללא זכויות ועתירי זיהום תוך מתן שוחד או במסגרת שחיתות של פקידים ופוליטיקאים מקומיים. (הוגים סוציאליסטים)
* ניצול - לקיחת עבודה מפועלים עניים ללא תשלום של תמורה הוגנת.
+
* ניצול - לקיחת עבודה מפועלים עניים ללא תשלום של תמורה הוגנת. (הוגים סוציאליסטים)
 
* העברת השפעות שליליות של הצמיחה ([[עלויות חיצוניות]] כמו זיהום) לאזורים ולאוכלוסיות עניות יותר ולדורות העתיד. ללא צורך עם התמודדות  השפעות אלה [[כלכלת מחיר מלא|המחיר האמיתי]] של הצמיחה הוא נמוך מכפי שהוא היה ללא יכולת העברה כזו.  
 
* העברת השפעות שליליות של הצמיחה ([[עלויות חיצוניות]] כמו זיהום) לאזורים ולאוכלוסיות עניות יותר ולדורות העתיד. ללא צורך עם התמודדות  השפעות אלה [[כלכלת מחיר מלא|המחיר האמיתי]] של הצמיחה הוא נמוך מכפי שהוא היה ללא יכולת העברה כזו.  
 
* הדפסת כסף על ידי ממשלות ובעיקר על ידי מנגוננים פיננסיים כמו [[כסף תלוי חוב]], ויצירת חוב תופח כלפי העתיד.
 
* הדפסת כסף על ידי ממשלות ובעיקר על ידי מנגוננים פיננסיים כמו [[כסף תלוי חוב]], ויצירת חוב תופח כלפי העתיד.

תפריט ניווט