47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 285:
שורה 285: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
←הבעייתיות שבדיור במגדלים
::::::: אני מבין שאתה חושב ש[[אי שוויון כלכלי]] הוא אף פעם לא בעיה , או לחלופין בעיה רק של העניים עצמם. זו אידאולוגיה קפיטליסטית, אבל אין לה שום קשר למציאות - בין היתר בגלל שאתה והם חולקים את אותן מערכות אקולוגיות.
::::::: אני מבין שאתה חושב ש[[אי שוויון כלכלי]] הוא אף פעם לא בעיה , או לחלופין בעיה רק של העניים עצמם. זו אידאולוגיה קפיטליסטית, אבל אין לה שום קשר למציאות - בין היתר בגלל שאתה והם חולקים את אותן מערכות אקולוגיות.
[[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 09:28, 18 בדצמבר 2008 (IST)
[[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 09:28, 18 בדצמבר 2008 (IST)
והנה תגובה נוספת בנושא זה, לא מה שרצית אולי, אבל זה מה שקיבלתי.
דרור שלום,
הנה כמה נימוקים בעד הדעה כי מבנים רבי קומות הם יקרים יותר.
למרות שאני מהנדס, אני מעדיף טיעונים "רכים" על טבלאות ומספרים, וחוץ מזה, כבר כמה שנים איני במקצוע.
צריך לומר כי יש טענות לחיוב ציפוף הבניה, ובראשן השמירה על השטחים הפתוחים, וריכוז האוכלוסיה בעיר בה מרחקי הניסעה או ההליכה היומיים קצרים יותר ומכאן חיסכון באנרגיה ובזיהום.
אני תומך בציפוף הערים, השאלה היא האם יש הציפוף צריך להיעשות ע"י מגדלים.
ויטרוביוס, המהנדס הרומאי, המשיל מבנה לגזע של עץ. ככל שמתקרבים לאדמה, הגזע עבה יותר, וככל שהעץ גבוה יותר, גזעו רחב יותר בבסיסו. על עץ פועלים כוחות רוח שניתן ממש להרגיש בעת שהעץ נע ברוח. על בניין פועלים כוחות רוח, וכן כיוון שמסתו גבוהה יותר, פועלים עליו כוחות גדולים יותר כגון עומסי רעידת אדמה, משקל עצמי ועומס שימושי.
עכשיו דמיין בניין רגיל של ארבע קומות. שים אותו באוויר ותחתיו הכנס עוד ארבע קומות. אם ארבע הקומות המקוריות היו בעלות עמודים בחתך מסוים, הרי ארבע הקומות שמתחתיהן צריכות להיות בעלות עמודים עבים יותר - והרי לך יותר בטון על אותו שטח קומה.
ככל שהבנין גבוה יותר, העומסים מכל הסוגים גדלים. עכשיו בוא נוסיף קירות בטון לכל הגובה להקשחה אופקית, פירי מדרגות, פירי מעלית - כל אלה אינם קיימים בבניה נמוכה.
בבנין עד ארבע קומות אין צורך במעלית. עם העליה בגובה נגיע גם לשתי מעליות ויותר, כמובן מהירות ועם מערכות בקרה משוכללות.
מעל גובה מסוים מתחילות דרישות של מכבי האש - החל בחדר מדרגות מבטון עם דלתות עמידות אש הנפתחות לתוך לובי קומתי במקום ישר לתוך הדירות, עבור בגלגלונים לכיבוי אש, מעל גובה או גודל מסוים גם מערכת מתזים, ספרינקלרים, בשטחים הציבוריים, וברבי קומות - גם כיסוי ספרינקלרים מלא בתוך הדירות. יש רבי קומות בהם נדרשת מערכת דיחוס בחדרי המדרגות, על מנת למנוע כניסת עשן בעת שמישהו פותח את דלת חדר המדרגות בקומה בה יש שריפה.
אצלי בבית ניתן לפתוח חלון לאוורור, במגדל אם תפתח חלון תזכה לרוח פרצים שתהפוך את כל תכולת הדירה. קירות הזכוכית במגדלים לא תמיד מבודדים כמו שצריך, וכמעט תמיד אינם מוצללים כלל, ומכאן צורך בשימוש רב יותר במזגנים. מצד שני צריך לומר שבמגדלים יש בדרך כלל מערכות מיזוג מתקדמות יותר, וכן בידוד תרמי לקירות.
בביתי המים מגיעים אלי ישירות מהרשת העירונית. מעל כעשר קומות לכל היותר, צריך להוסיף משאבה להגברת הלחץ.
מערכות סולריות (דודי שמש דירתיים או מרכזיים), עובדות עד כשש קומות לכל היותר, מעל גובה זה מתקינים דוד סולר או גז ומשאבות סחרור.
מקווה שהייתי לעזר
יעקב