408
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 272:
שורה 272: − + שורה 311:
שורה 311: − + + + + + + +
←הבעייתיות שבדיור במגדלים: תשובה
::::אביעד, לא ניסיתי להוכיח משהו. אסתר זנדברג היא כותבת במשך שנים רבות בתחום תכנון עירוני בהארץ. אני לא אדריכל, ולא מתכנן ערים, אבל את הדעה שמגדל הוא יקר מאוד לבניה ולתחזוקה שמעתי ולא ממקור אחד. לא ניסיתי לא אז ולא כעת להוכיח את זה, או לנסות לברר כמה יקר מספרית (בין היתר, בגלל שמחירים כאלה הם דבר שתלוי בגורמים רבים אחרים כמו סוגי החומרים, גובה הקומות, גובה הבניין, מספר הקומות, עלות הנפט והאנרגיה, סוג מעטפת הבניין, מיקום, אקלים וכו') - כמובן שאשמח לראות מספרים כאלה. בכל מקרה - קח אותם בערבון מוגבל. (לא יודע למה אתה מפריד את העלויות לעלויות למבנה +לדירה אני מדבר על העלות הכוללת שמשלם כל דייר - והוא משלם על 2 הדברים). צר לי , אבל היות ויש לי הרבה על הראש בזמן האחרון היכולת שלי להמשיך בנקודה זו היא קצת מוגבלת (אתה מוזמן לשאול בקיעים ממני כמו יודן רופא, יואב לרמן, ואולי תהיה לי תשובה בעוד כשבוע ממכר שלי שבקיא בתחום). [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 00:03, 17 בדצמבר 2008 (IST)
::::אביעד, לא ניסיתי להוכיח משהו. אסתר זנדברג היא כותבת במשך שנים רבות בתחום תכנון עירוני בהארץ. אני לא אדריכל, ולא מתכנן ערים, אבל את הדעה שמגדל הוא יקר מאוד לבניה ולתחזוקה שמעתי ולא ממקור אחד. לא ניסיתי לא אז ולא כעת להוכיח את זה, או לנסות לברר כמה יקר מספרית (בין היתר, בגלל שמחירים כאלה הם דבר שתלוי בגורמים רבים אחרים כמו סוגי החומרים, גובה הקומות, גובה הבניין, מספר הקומות, עלות הנפט והאנרגיה, סוג מעטפת הבניין, מיקום, אקלים וכו') - כמובן שאשמח לראות מספרים כאלה. בכל מקרה - קח אותם בערבון מוגבל. (לא יודע למה אתה מפריד את העלויות לעלויות למבנה +לדירה אני מדבר על העלות הכוללת שמשלם כל דייר - והוא משלם על 2 הדברים). צר לי , אבל היות ויש לי הרבה על הראש בזמן האחרון היכולת שלי להמשיך בנקודה זו היא קצת מוגבלת (אתה מוזמן לשאול בקיעים ממני כמו יודן רופא, יואב לרמן, ואולי תהיה לי תשובה בעוד כשבוע ממכר שלי שבקיא בתחום). [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 00:03, 17 בדצמבר 2008 (IST)
:::::יש לך הרבה על הראש, אבל לא מספיק הרבה כדי להודות שאולי אמרת דברים שלא היית צריך להגיד ללא בדיקה (מילא התייחסות לדבר שלא קיים בהווה, ולכן לכאורה לא ניתן לבדוק את אמיתותו), וכך בעצם "להיפטר ממני", (לפחות עד שאגיב על הערותיך בדף השיחה שלי). אני מבין שאתה עסוק, ולכן אנסה לסכם את דברי בצורה כזו שלא תידרש לתגובה נוספת. אני הגעתי לדף השיחה הזה במטרה לברר שני דברים: הראשון, מדוע כתבת ש"[http://www.notes.co.il/erantamir/47468.asp המגדלים – מעל 8 קומות – הם יקרים לתחזוקה – ולכן יהפכו לסלאמס או שיגורו בהם רק העשירים]"; לפי דבריך כתבת זאת על בסיס מילתם של מומחים כאלה או אחרים (אתה דווקא אומר שזנדברג ספציפית מדברת על מגדלים "גבוהים"). לא מדובר פה על ויכוח באשר למה קרה או לא קרה ביוון העתיקה. אין צורך להביא חוות דעת מעורפלות ממומחים (אדריכלים קו נטוי סוציולוגים) אלו או אחרים. במקרה זה אני אסתפק בדעתה של סווטלנה, הפקידה בחברת "אחזקת מבנים זה אנחנו". ככל הידוע לי אחזקת מגדל העשוי בטון והמכיל כ-70 דירות ב-18 קומות, ללא מועדון ספורט ושוער, עולה סביב 500 ש"ח פר דירה פר חודש. באשר למבני זכוכית שגובהם כפול, אני יכול לשער שהסכום גבוה פי 2.5/2. מדוע? טרם הצלחתי לברר בדיוק. במקרה הראשון ההוצאה סבירה גם עבור המעמד הבינוני, ובמקרה השני היא סבירה עבור אוכלוסייה אמידה יותר, אך גם כזו שאינה עשירה. דיירי "מגדלי אקירוב" ומיזמים דומים משלמים סכומים גבוהים יותר, אך כך גם תושבי מיזם "צמוד קרקע" כמו "גבעת אנדרומדה". הסיבה לדמי האחזקה הגבוהים, כך אני מעריך, היא עלויות האבטחה (מאבטח/ים 24/7, לא שזה עזר לגברת ישורון המסכנה) ואחזקת מועדון הספורט. אתה שואל מדוע אני מפריד בין עלויות הבנייה לעלויות האחזקה, אז אשיב לך: אני מפריד כי אתה הפרדת בדבריך, ואני מפריד כי עלויות הבנייה הן רלוונטיות רק עבור הדייר שרוכש את הדירה מהקבלן, אך לא רלוונטיות בהמשך הדרך, כאשר הדיירים אולי ימכרו את הדירות בסכומים נמוכים יותר לאוכלוסייה פחות אמידה (ודאי לא התכוונת שהמגדל יהפוך לסלאם כאשר הוא מאכלס את אותה האוכלוסייה שרכשה את הדירות במקור). לאחר שסיכמתי את הנושא הזה קל לראות כי דבריך נאמרו ללא בדיקה, ללא ידיעה שלך על גובה העלויות (טענתך על-פיה לא התעמקת בנושא בשל מגוון העלויות והשינויים במחירים אינה רצינית ואינה עניינית), וככל הנראה שגויים בעליל.
:::::יש לך הרבה על הראש, אבל לא מספיק הרבה כדי להודות שאולי אמרת דברים שלא היית צריך להגיד ללא בדיקה (מילא התייחסות לדבר שלא קיים בהווה, ולכן לכאורה לא ניתן לבדוק את אמיתותו), וכך בעצם "להיפטר ממני", (לפחות עד שאגיב על הערותיך בדף השיחה שלי). אני מבין שאתה עסוק, ולכן אנסה לסכם את דברי בצורה כזו שלא תידרש לתגובה נוספת. אני הגעתי לדף השיחה הזה במטרה לברר שני דברים: הראשון, מדוע כתבת ש"[http://www.notes.co.il/erantamir/47468.asp המגדלים – מעל 8 קומות – הם יקרים לתחזוקה – ולכן יהפכו לסלאמס או שיגורו בהם רק העשירים]"; לפי דבריך כתבת זאת על בסיס מילתם של מומחים כאלה או אחרים (אתה דווקא אומר שזנדברג ספציפית מדברת על מגדלים "גבוהים"). לא מדובר פה על ויכוח באשר למה קרה או לא קרה ביוון העתיקה. אין צורך להביא חוות דעת מעורפלות ממומחים (אדריכלים קו נטוי סוציולוגים) אלו או אחרים. במקרה זה אני אסתפק בדעתה של סווטלנה, הפקידה בחברת "אחזקת מבנים זה אנחנו". ככל הידוע לי אחזקת מגדל העשוי בטון והמכיל כ-70 דירות ב-18 קומות, ללא מועדון ספורט ושוער, עולה סביב 500 ש"ח פר דירה פר חודש. באשר למבני זכוכית שגובהם כפול, אני יכול לשער שהסכום גבוה פי 2.5/2. מדוע? טרם הצלחתי לברר בדיוק. במקרה הראשון ההוצאה סבירה גם עבור המעמד הבינוני, ובמקרה השני היא סבירה עבור אוכלוסייה אמידה יותר, אך גם כזו שאינה עשירה. דיירי "מגדלי אקירוב" ומיזמים דומים משלמים סכומים גבוהים יותר, אך כך גם תושבי מיזם "צמוד קרקע" כמו "גבעת אנדרומדה". הסיבה לדמי האחזקה הגבוהים, כך אני מעריך, היא עלויות האבטחה (מאבטח/ים 24/7, לא שזה עזר לגברת ישורון המסכנה) ואחזקת מועדון הספורט. אתה שואל מדוע אני מפריד בין עלויות הבנייה לעלויות האחזקה, אז אשיב לך: אני מפריד כי אתה הפרדת בדבריך, ואני מפריד כי עלויות הבנייה הן רלוונטיות רק עבור הדייר שרוכש את הדירה מהקבלן, אך לא רלוונטיות בהמשך הדרך, כאשר הדיירים אולי ימכרו את הדירות בסכומים נמוכים יותר לאוכלוסייה פחות אמידה (ודאי לא התכוונת שהמגדל יהפוך לסלאם כאשר הוא מאכלס את אותה האוכלוסייה שרכשה את הדירות במקור). לאחר שסיכמתי את הנושא הזה קל לראות כי דבריך נאמרו ללא בדיקה, ללא ידיעה שלך על גובה העלויות (טענתך על-פיה לא התעמקת בנושא בשל מגוון העלויות והשינויים במחירים אינה רצינית ואינה עניינית), וככל הנראה שגויים בעליל.
:::::הדבר השני הוא טענתך בפורום זה או אחר כאילו אין תועלת בבניית מגדלים במטרה לחסוך בשטח כי נדרש רווח ביניהם. לא מצאתי דיון בו אכן טענת זאת (לא יצאתי מגדרי כדי למצוא), אך אם אכן אמרת זאת, דע כי זאת טעות, כי גם אם יש צורך ברווח (לא טכנית, אך על מנת להימנע ממקום שלא טוב לחיות בו, ושאולי לא ניתן יהיה לשווק בו דירות), אין הכרח שבין מגדל למגדל יהיה שטח אדמה ריק, ואפשר לנצל את השטח לבניית בניינים נמוכים. זה נוגע כמובן לציפוף על-ידי מגדלים בשטח גדול וריק. על שטחים פנויים וקטנים יחסית בעיר קיימת, אין צורך לבנות בניינים נמוכים, כי המבנים הקיימים בעיר כבר משרתים את המטרה הזו, ואפשר להשתמש בשטחים הפנויים לבניית מגדלים בלבד (אני מכליל כמובן, אך אני סבור שהצלחתי לבהיר את כוונתי). אם יש או אין דיירים פוטנציאליים בשל העלויות, זאת לא בעיה של הרשות המקומית, לא של התושבים, ולא של הבלוגרים, אלא של הקבלנים בלבד. אם הם רוצים לבנות מגדלים, של 18 קומות, או של 36 קומות, סימן שיש להם למי למכור את הדירות, והתוצאה מבחינת ציפוף היא חיובית. גם אם חלק מהדירות נמכרות לתושבי חוץ יש תועלת בכך, שכן אחרת אלו היו רוכשים דירות אחרות בעיר. ‏[[משתמש:Gridge|<span style="color: #007FFF;">Gridge</span>]] ۩ [[שיחת משתמש:Gridge|<span style="color: #33cc33;">שיחה</span>]] 23:20, 17 בדצמבר 2008 (IST).
:::::הדבר השני הוא טענתך בפורום זה או אחר כאילו אין תועלת בבניית מגדלים במטרה לחסוך בשטח כי נדרש רווח ביניהם. לא מצאתי דיון בו אכן טענת זאת (לא יצאתי מגדרי כדי למצוא), אך אם אכן אמרת זאת, דע כי זאת טעות, כי גם אם יש צורך ברווח (לא טכנית, אך על מנת להימנע ממקום שלא טוב לחיות בו, ושאולי לא ניתן יהיה לשווק בו דירות), אין הכרח שבין מגדל למגדל יהיה שטח אדמה ריק, ואפשר לנצל את השטח לבניית בניינים נמוכים. זה נוגע כמובן לציפוף על-ידי מגדלים בשטח גדול וריק. על שטחים פנויים וקטנים יחסית בעיר קיימת אין צורך לבנות בניינים נמוכים כי המבנים הקיימים בעיר כבר משרתים את המטרה הזו, ואפשר להשתמש בשטחים הפנויים לבניית מגדלים בלבד (אני מכליל כמובן, אך אני סבור שהצלחתי להבהיר את כוונתי). אם יש או אין דיירים פוטנציאליים בשל העלויות זאת לא בעיה של הרשות המקומית, לא של התושבים, ולא של הבלוגרים, אלא של הקבלנים בלבד. אם הם רוצים לבנות מגדלים של 18 קומות, או של 36 קומות, סימן שיש להם למי למכור את הדירות, והתוצאה מבחינת ציפוף היא חיובית. גם אם חלק מהדירות נמכרות לתושבי חוץ יש תועלת בכך, שכן אחרת אלו היו רוכשים דירות אחרות בעיר. ‏[[משתמש:Gridge|<span style="color: #007FFF;">Gridge</span>]] ۩ [[שיחת משתמש:Gridge|<span style="color: #33cc33;">שיחה</span>]] 23:20, 17 בדצמבר 2008 (IST).
::::::: זנדברג מצטטת את דוח 2020 בראשות אדם מזור שמדבר בפרוש על בניה מעל 8-10 קומות.
::::::: זנדברג מצטטת את דוח 2020 בראשות אדם מזור שמדבר בפרוש על בניה מעל 8-10 קומות.
::::::: אני לא זוכר שהפרדתי. ובכל מקרה הדייר משלם גם לוועד הבית, וגם לחברת חשמל.
::::::: אני לא זוכר שהפרדתי. ובכל מקרה הדייר משלם גם לוועד הבית, וגם לחברת חשמל.
מקווה שהייתי לעזר
מקווה שהייתי לעזר
יעקב
יעקב
:500 ש"ח לחודש בבניין בן כמה שנים דוגמת [http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Typical_residential_tower_in_Giv%27at_Shmuel.JPG המגדל הזה] שבגבעת שמואל. זה לא כולל תיקונים ושיפוצים שאינם בשגרה (ולא כולל את חימום וקירור הדירות הפרטיות, זה נושא נפרד, כפי שכבר אמרתי, ואתייחס אליו בהמשך), אך גם 200 השקלים שישלמו דייריו של בניין בן 7 קומות (+2 פנטהאוזים בקומה 8, כלומר סה"כ 30 דירות, לצורך הדיון) לא כוללים את ההוצאות הללו. השאלה מה גובה התיקונים והשיפוצים שיהיו דרושים לאחר בניית הבניין אינה רלוונטית. השאלה הרלוונטית היא מה היחס בין עלות התיקונים והשיפוצים של בניין גבוה לבין עלותם בבניין נמוך (אתה הרי לא מציע לשכן את האנשים באוהלים), או יותר נכון מה היחס בין העלויות כאשר מחשבים את ההוצאה פר מ"ר בנוי. אם נשברה דלת הכניסה, או שצריך מצלמת וידאו חדשה במגדל בן 70 דירות, וצריך לחלק את ההוצאה בין 70 דיירים, זה יעלה פחות כסף פר דייר מאשר לו נחלק את ההוצאה ל-30 דיירים. מובן שיש הוצאות שיהיו גבוהות יותר דווקא בבניין הגבוה גם באופן יחסי, אך השאלה היא מהו סך ההוצאות. אם אתה טוען שבמגדל ההוצאות גבוהות משמעותית גם ביחס למספר הדירות (המ"ר), עד כדי כך שההוצאה לאורך שנים היא כבדה ממש לכיסם של הדיירים, זה טיעון לגיטימי, אך אם תטען אותו, אני אשאל אותך כיצד בדיוק הגעת למסקנה הזו. אתה שואל מה גילו של המגדל, וכיצד הוא בנוי. השאלות האלה רלוונטיות גם כאשר מדובר בבניין בן 6-8 קומות. עלות החשמל שמשלמים הדיירים עבור דירותיהם הפרטיות היא עניין נפרד. גם בבניינים נמוכים הדיירים מקררים ומחממים את דירותיהם (אני מכיר זוג שמתגוררים בדירת גן בת 3 חדרים, ומוציאים על חשמל 8-9 אלף ש"ח בשנה). אם לשכור דירת 4.5 חדרים בקומה ה-15 של מגדל בגבעת שמואל עולה 4,500 ש"ח לחודש, אז מחירה, וכן גובה שכר הדירה, יירד אם מחירי החשמל יעלו. אם הדיירים יידרשו להוצאה נוספת של 2,000 ש"ח בחודש על חשמל, בהשוואה לדייריה של דירה בקומה ה-5, אז שכר הדירה ישקף את ההוצאה הזו ויעמוד בוודאי על 2,500 ש"ח בחודש, לעומת 4,500 ש"ח עבור דירה בקומה ה-5. אתה יכול לטעון שיש פה תוצאות אקולוגיות שליליות, אבל אני לא רואה מה בין זה לבין סלאם או עניים/עשירים.
:דרור, אינני מתעלם מכך שמחירי האנרגיה עלולים לעלות, אני פשוט לא רואה איך זה רלוונטי, אלא אם אתה טוען שדבריך הם בהנחה שכך יקרה. ואם כך, תגיד: "לצופף אנשים במגדלים זה רעיון רע, בין היתר מכיוון שעלויות האנרגיה בעתיד עלולות להרקיע שחקים, ואם כך יהיה אנשים אלו יפסידו כספים רבים, ובנוסף הנזק הסביבתי מהפקת האנרגיה יהיה כבד". אם היית מנסח את דבריך בצורה הזו לא הייתי בא לשאול אותך מה כל-כך יקר באחזקת מגדל.
:לגבי עלויות הבנייה (הערתך, וכן המכתב שאתה מציג פה, שרובו עוסק בכך) - כן, גם ככל הידוע לי הן גבוהות יותר. לא זו הייתה השאלה במעלה הדף.
:לגבי התגובה שלי אצל יודן, אני מסכים שכתבתי לפחות הערה אחת שלא הייתי צריך לכתוב.
:כתבת "כשבונים לך מגדל ליד הבית, אז אתה מפסיד כסף". נכון, לעתים זה יכול להביא לפגיעה בשווי הנכס ובאיכות החיים. ואם משפחה אתיופית מרובת ילדים עברה להתגורר בדירה שמעלי אז אני בכלל בצרות צרורות. רכישת דירה היא עסקה כלכלית שיכולה להניב תוצאות חיוביות או שליליות. יש שפע של גורמים שיכולים להביא לפגיעה או עלייה בשווי הנכס, את רובם או כולם אפשר לקחת בחשבון בטרם רכישת הנכס, כאשר הסבירות שדבר זה או אחר יקרה שונה בין נכס לנכס בשל סיבות כמו מיקום, גודל הנכס, קומה, ועוד. לאנשים שונים יש דעות שונות באשר למה צריך לאסור או להתיר כאשר כל אחד (כמעט) דואג לאינטרסים של עצמו. את הבעיה ניתן למנוע כאשר מקימים שכונה חדשה, וקובעים תקנון שמקובל על כל הדיירים (אחרת לא ירכשו שם דירה). אני לא חושב שאני ואתה יכולים להגיע להסכמה באשר למה צריך לאסור בעיר קיימת. למשל: אני לא מתנגד לעירוב שימושים. אתה לעומת זאת יכול להגיד שלא נאה לך ולא יאה לך שהשכן מקומת הקרקע יפתח משרד בדירתו ויקבל לקוחות, כי שטף האורחים פוגע לך בערך הדירה.
:לגבי אי שוויון כלכלי - זה נושא גדול בפני עצמו, שאני באמת מעדיף שלא להיכנס אליו (אני לא רואה טעם). ההבדל בינינו הוא שהנחת המוצא שלי היא שיש אי שיוויון גדול יותר כאשר קובעים איסורים (אם עורכי הדין הוותיקים והעשירים יעבירו חוק שאומר שצריך תואר שני בשביל לעסוק במשפטים, זה יגדיל או יקטין את אי השוויון לדעתך?), ושבכל מקרה יש הבדל בין אי שוויון "טבעי" (האזרח דרור מתרגם טקסטים מאנגלית בקצב גבוה פי 3 מגרידג', ולכן טבעי שירוויח פי 3 מגרידג' בעבודת תרגום), ולכן "טוב", לבין אי שוויון "בלתי טבעי" (האזרחית ריקי לא מורשית כלל לעסוק בתרגום כי אין לה תעודת תרגום, ואין לה תעודת תרגום כי בכל פעם שהיא ניגשת למבחן בתרגום היא נהיית חולה, ולכן על אף שהיא מתרגמת טוב יותר מגרידג' היא לא עוסקת בתרגום אלא במכירת כפפות וגרביים, ולכן היא מרוויחה פחות מהאזרח דרור ואפילו פחות מגרידג') ולכן "רע". את חוסר השוויון שבדוגמה השנייה אנשי מדינת הרווחה לא רוצים לפתור, אלא להחמיר. לעומת זאת, את חוסר השוויון שבדוגמה הראשונה הם כן שואפים לפתור, על-ידי מיסוי (הממסד מעביר לסבא של גרידג' שליש משכרו של האזרח דרור, כי סבא של גרידג' חי מעל יכולתו במשך 50 שנות עבודתו, לא חסך לפנסיה, ואת ירושת הוריו חילק בין אבא של גרידג' לבין דודה של גרידג' וכעת הוא הרי צריך לחיות איכשהו, וכעת האזרח דרור מרוויח רק כפול מגרידג' על אף שהוא מוכשר פי 3). באקולוגיה אינני מבין כמעט דבר (נכון לעתה). ‏[[משתמש:Gridge|<span style="color: #007FFF;">Gridge</span>]] ۩ [[שיחת משתמש:Gridge|<span style="color: #33cc33;">שיחה</span>]] 22:22, 18 בדצמבר 2008 (IST).