שורה 23: |
שורה 23: |
| | | |
| במאמר [[מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21]] מונה המחבר [[ברנרד ליטר]] את 3 תפקודי הכסף: אמצעי תיווך להמרת סחורות זו בזו (במקום סחר חליפין), אמצעי לקביעת מחירים יחסיים ואמצעי לאגירת ערך. ליטר טוען (ואני איתו) שכסף לא צריך לשמש לשם אגירת ערך משום שהדבר מפריע ל-2 התפקודים החשובים יותר שלו. מעבר לזה, אגירת הערך על ידי הכסף, בדומה לפנסיה, היא דבר בעייתי שיוצר בעיות חברה וסביבה. | | במאמר [[מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21]] מונה המחבר [[ברנרד ליטר]] את 3 תפקודי הכסף: אמצעי תיווך להמרת סחורות זו בזו (במקום סחר חליפין), אמצעי לקביעת מחירים יחסיים ואמצעי לאגירת ערך. ליטר טוען (ואני איתו) שכסף לא צריך לשמש לשם אגירת ערך משום שהדבר מפריע ל-2 התפקודים החשובים יותר שלו. מעבר לזה, אגירת הערך על ידי הכסף, בדומה לפנסיה, היא דבר בעייתי שיוצר בעיות חברה וסביבה. |
| + | |
| + | בהקשר הזה, הבעיה של פנסיה היום היא שהיא מעודדת מגמה כללית יותר של הרס הסביבה והחברה כדי "לעשות כסף". לדוגמה כריתה של יער ומכירת העצים, או הרס של ה[[קרקע]] על ידי [[חקלאות תעשייתית]] מכירת תוצרת חלקאית והשגת רווח כספי. לאחר שלב זה, שמים כסף בבנק או מתרגמים אותו לאפיקי השקעה אחרים כמו אג"ח ממשלתי. רוב הכסף זה הוא [[כסף מובסס חוב]] ש"יוצר" על ידי המערכת הבנקאית - מלבד היותו מבוסס על מערכת שהורסת את הסביבה, הוא גם מסתמך על ההנחה שהכלכלה תמשיך ותגדל לעולמי עד ללא [[גבולות לצמיחה]]. |
| + | |
| + | כלומר התהליך כיום הוא תהליך המרה חברתי של עבודה+השקעת אנרגיה , תוך כדי ניצול משאבי טבע ואנרגיה ותוך כדי הרס של מערכות חברתיות וסביבתיות כדי לקבל כסף. את הכסף שמים בבנק, או במוסד חברתי דומה ובעוד הרבה שנים יש תקווה שתמורת כסף זה נקבל ערך - לדוגמה דברים שאנו רוצים כזקנים כמו תרופות, ביגוד, מחסה, מזון וכדומה. |
| + | |
| + | בד בבד, תהליך הזה של "חסכון לפנסיה" מפרנס תהליכים אחרים של הרס חברתי וסביבתי, שמבטיחים שההוצאות שלנו בגיל הפנסיה יגדלו. לדוגמה זיהום מים יאלץ אותנו לקנות מים מינרלים או מערכות לטיהור מים. במקביל יש ספק כמה מקורות ישארו לדור הבא כדי לפרנס את הדור החוסך כיום - לדוגמה [[שיא תפוקת הנפט]] עלול לגרום להתייקרות אנרגטית. כלומר תהליך זה של "חסכון" עלול להוביל להגדלת ההוצאות האנרגטיים והכספיים ולהקטנת החסכונות. |
| + | |
| + | פנסיה צריכה לעשות בצורה הוליסטית יותר - תוך חישוב של גורמים דמוגרפיים, גומרים חברתיים וסביבתיים. כך לדוגמה הגיוני שקרנות פנסיה ישקיעו לא סתם בכסף אלא בזכויות ישירות להספקת מזון , קרקע בריאה, מגורים וכו'. השקעה בנכסים ובתפקודן של מערכות חברתיות וסביבתיות. מערכות ונכסים אלה דורשים אמנם תחזוקה של אנרגיה וחומר כדי להמשיך ולהתקיים, אבל כל עוד הם צורכים [[אנרגיה מתחדשת]] שגם היא חלק ממהשקעה הפנסיונית, הם מספקים באופן ישיר רווחה, וכך הם תורמיל לרווחה במקום להרוס אותה. |
| + | |
| + | דבר זה נוגע למימד אחר של הפנסיה. החסכון בכסף סובל מבעיות של אובדן ערך. הדבר נובע מניפוח הכסף על ידי ממשלות פירמות ובנקים, כך שהחוסכים באפיק של כספים תמיד נמצאים בבעיה של הבטחות שהופרו. הם השקיעו ערך אבל במקום לקבל חזרה ערך דומה בתקופת חיים אחרת, הם מקבלים ערך בניקוי "מיסים" שונים מצד פירמות וממשלות. |
| + | |
| + | אבל בעוד שאנו לא יודעים מה יהיה עתידם של אג"חים ממשלתיים, מטבעות זרים או אג"חים של חברות בעתיד, אנחנו יודעים שבהיותנו זקנים נדרש כולנו למגורים, מלבושים, אנרגיה ומזון לדוגמה. |
| + | |
| + | הדבר הזה נוגע לעוד מימדים שהתייחסתי אליהם מקודם. הכלכלה דהיום יוצרת מחסורים לא רק על ידי יצירת אי-בטחון כלכלי, ועל ידי הרס סביבתי, אלא גם על ידי קריעת המרקם החברתי. מנגנון אחד הוא קריעת המבנה הקהילתי והמשפחתי -על ידי תהליכים שונים - הפרטת המרחב הציבורי, [[פרבור]], [[תרבות הצריכה]], התמחות עבודות וניוד עבודות אל מעבר לים, גלובליצזיה של העבודה , גידול באחוז הגירושים, והדרה של אוכלסיות זקנות אל מחוץ לחברה הן חברתית והן פיזית כחלק מתהליך הפרבור. |
| + | |
| + | פנסיה ירוקה צריכה להתייחס גם למרכיב זה - במקום הדרה של הזקנים, וניכור, יש לשלב אותם בתוך הקהילה. לבנות [[אקולוגיה עירונית|ערים אקולוגיות]] לפי עקרונות של [[עירוניות מתחדשת]]- וקהילות שבהם [[הליכה ברגל]], או שימוש בתחבורה ציבורית יכולים לשלב את הזקנים לתוך הקהילה. למצוא מקצועות בהם הזקנים יכולים לתרום בהתנדבות או בשכר - לדוגמה חינוך ערכי, [[עשה זאת בעצמך]], ניטור, חיזוק הקהילות, שיטור קהילתי ועוד. |
| + | |
| + | ממקרים רבים של פרופסורים זקנים, ידוע היום שאנשים יכולים להיות צלולים גם מאוד גם בגיל מבוגר וכי חלק מהסימנים של זיקנה כמו שכחון או קושי מחשבתי הם סימנים של מחלות זיקנה ולאו דווקא של הזקנה עצמה. יש מקצועות רבים בהם זקנים יוכולים לתרום לא פחות מצעירים - במיוחד בכלכלה שמבוססת על מידע, ולא רק על מאמץ של שרירים או מלאכות קשות. והדבר עובד גם להפך - מחקרים רבים מראים שכל עוד לאדם יש תחשוה של תרומה ומעורבות הדבר תורם בצורה ניכרת לאיכות החיים שלו. הגדלת המעורבת של הזקנים בעבדות התנדבות ובכלכלה לא רק תוריד את כמות הפנסיה הנדרשת אלא גם תשפר את איכות החיים שלהם ושל שאר האוכלוסיה. |