815
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 112:
שורה 112: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
גורז קורא לשינוי מבני של חיי העבודה, הצריכה, והקהילה, ובכך להפיג מעט מהלחץ המועמס על המשפחה הגרעינית.
גורז קורא לשינוי מבני של חיי העבודה, הצריכה, והקהילה, ובכך להפיג מעט מהלחץ המועמס על המשפחה הגרעינית.
מבחינת גורז, ישנן בעיות נוספת עם המודל של גלברייט. גלברייט טוען שמכיוון שהטכנוקרטיה חיונית לייצור כפי שהוא, הרי שהיא שולטת בו, אך זה אינו מתחייב. העבדים היו חיוניים למערכת הכלכלית של העבדות, אך לא היה להם הכוח לשלוט בה. גם הטכנוקרטים מבודדים זה מזה וסובלים מהניכור; כאשר ישנו עודף היצע של טכנוקרטים, בעלי ההון יכולים לבחור מתוכם את האלה שישרתו את האינטרסים שלהם.
הטכנוקרטיה רואה את עצמה כעומדת בתווך בין המעסיקים והעובדים, כאשר כל אחד מהצדדים מנסה להשפיע פוליטית על מקום העבודה לטובתו. הטכנוקרטיה מנסה לחשוף את שני הצדדים לאמיתות אובייקטיביות לא-פוליטיות של כלכלה וייצור על מנת להגדיל את הצמיחה. ואולם, שאיפה זו נידונה מראש לכישלון, מכיוון שכל תחומי הידע המשרתים את הטכנוקרטיה נוצרו במסגרת מציאות בה הכוח היה בידי המעסיקים ועוצבו בעידודם ותמיכתם, ולכן למעשה מאפשרים להם לשמר את כוחם.
'''יחסי מדינה-כלכלה'''
גורז לוקח את הניתוח של גלברייט על יחסי מדינה-תאגידים צעד אחד קדימה. אמנם, ברוב המקרים התאגידים מתחרים האחד בשני אך שותפים לעמדה לעומתית כלפי המדינה, כדוגמת רצון להסטת תקציבים מחינוך ורווחה להורדת מיסים; אך באופן בסיסי וארוך טווח, התאגידים והמדינה הם שותפים לדרך. ההבדל בין הקפיטליזם המוקדם למאוחר הוא בשימוש של התאגידים במדינה לקידום הכוח (המונופולי) שלהם:
* מערכת החינוך מייצרת אספקה שוטפת של אנשי מקצוע המתאימים לצרכי המערכת התעשייתית-תאגידית.
* מדינת הרווחה עוזרת למתן את מחזורי הצמיחה-מיתון בכלכלה ובשל כך ממתנת רעיונות מילטיננטים בקרב מעמד העובדים.
* הוצאות צבאיות מגדילות את רווחי התאגידים הגדולים.
גורז סבור שהלאמה של הייצור בטרם השיגו העובדים עמדת כוח במערכת היא מסוכנת, מכיוון שהיא יכולה להדק עוד יותר את הקשר בין המדינה והתאגידים ולהותיר את מעמד העובדים מנוצל עוד יותר. לכן, יש לקדם את כוחם של העובדים בתוך המסגרת התאגידית כבר כיום. אין דרך בטוחה לעשות כך: יש לפעול מלמטה למעלה ולהפעיל לחץ מיליטנטי.
'''בעיות בתיאוריה של גורז'''
* גורז מניח שללא התנגדות העובדים המערכת הקפיטליסטית תשרוד ותתחזק. ואולם, הקפיטליזם הוא שביר בפני עצמו, הוא תלוי באנרגיה זולה ולפיכך נסמך על אספקה סדירה של נפט.
* הרעיונות של גורז בדבר השגת כוח על ידי הפועלים נסמכים על דמותו של מעמד הפועלים הצרפתי, המאוחד יחסית ובעל מסורת סוציאליסטית. מעמד הפועלים האמריקני מפוצל ומפורד על ידי הבדלי גזע עמוקים. רוב המאבק של פועלים באמריקה מתבצע האחד על חשבון השני.
* גורז רואה את המדינה כמסייעת עוצמתית לקפיטליזם. ואלם גורז מתעלם מהאפשרות שהסיוע שמהדינה מעניקה לקפיטליזם יחליש אותה עד-כדי התמוטטות. במידה והמדינה לא תוכל לספק תעסוקה מלאה ולשלוט באינפלציה, היא עלולה להתפרק מנכסי הכוח שלה. בנוסף, קיימים בחלט מצבים בהם המדינה לא משרתת את הקפיטליזם אלא את האזרחים.