שורה 8: |
שורה 8: |
| | | |
| על בסיס קטגוריות הניתוח האלו מסיקים המחברים כי: | | על בסיס קטגוריות הניתוח האלו מסיקים המחברים כי: |
− | # מתחת לקשרים הכלכליים באמרקיה מסתתרים קשרים פוליטיים, המכפיפים את העובדות לבעלי ההון, את הצרכניות ליצרנים, את היצרניות הקטנות לתאגידים ואת האינטרס הקהילתי לפרטי. התופעות בכלכלה האמריקנית של אותו הזמן מפוררות את הקשרים החברתיים ויוצרות במקומם קשרים פוליטיים. | + | # מתחת לקשרים הכלכליים באמריקה מסתתרים קשרים פוליטיים, המכפיפים את העובדות לבעלי ההון, את הצרכניות ליצרנים, את היצרניות הקטנות לתאגידים ואת האינטרס הקהילתי לפרטי. התופעות בכלכלה האמריקנית של אותו הזמן מפוררות את הקשרים החברתיים ויוצרות במקומם קשרים פוליטיים. |
| # ככל שהקשרים הכלכליים הופכים להיות קשרים פוליטיים, ההכרה בכך גוברת. התוצאה היא פנייה למדינה, הגוף הפוליטי המרכזי, כדי לפתור באמצעותות את הנושאים הפוליטיים של הכלכלה. | | # ככל שהקשרים הכלכליים הופכים להיות קשרים פוליטיים, ההכרה בכך גוברת. התוצאה היא פנייה למדינה, הגוף הפוליטי המרכזי, כדי לפתור באמצעותות את הנושאים הפוליטיים של הכלכלה. |
| # מדינת הרווחה היא הניסיון לפתור את המתחים הפוליטיים הקיימים בכלכלה. ואולם, גם כאשר קובעי המדיניות מנסים לשיים מדיניות הומאנית הם נכשלים. למדינה אין הכלים להתמודד עם המבנה של הקפיטליזם התאגידי. המצב הוא שלאחראים על האינטרס הציבורי, המדינה, אין את הכוח לממש אותו, ולבעלי הכוח, התאגידים, אין אחריות כלפי האינטרס הציבורי. ניסיות קובעי המדיניות לתקן את הכלכלה לרוב רק מחמירים את הבעיה. | | # מדינת הרווחה היא הניסיון לפתור את המתחים הפוליטיים הקיימים בכלכלה. ואולם, גם כאשר קובעי המדיניות מנסים לשיים מדיניות הומאנית הם נכשלים. למדינה אין הכלים להתמודד עם המבנה של הקפיטליזם התאגידי. המצב הוא שלאחראים על האינטרס הציבורי, המדינה, אין את הכוח לממש אותו, ולבעלי הכוח, התאגידים, אין אחריות כלפי האינטרס הציבורי. ניסיות קובעי המדיניות לתקן את הכלכלה לרוב רק מחמירים את הבעיה. |
שורה 23: |
שורה 23: |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
− | *[http://www.amazon.com/Politicized-Economy-Michael-H-Best/dp/0669971626/ref=sr_1_1?ie=UTF8&s=books&qid=1223560974&sr=1-1 באמזון] | + | *[http://www.amazon.com/Politicized-Economy-Michael-H-Best/dp/0669971626/ref=sr_1_1?ie=UTF8&s=books&qid=1223560974&sr=1-1 הספר באמזון] |
| | | |
| ==פרק 1: מבט על כלכלה פוליטית== | | ==פרק 1: מבט על כלכלה פוליטית== |
שורה 101: |
שורה 101: |
| * גלברייט רואה את הטכנוקרטיה כהתפתחות טבעית ומתחייבת של התפתחות הטכנולוגיה. ואולם, אין הרכח שכל התקדמות טכנולוגית תגיע לשלב זה. אם מקבלים רעיון זה, עולה הצורך לבדוק באופן היסטורי מדוע התפתחה בארה"ב הצורה הזו של שליטה טכנולוגית, הכוללת תאגידים פרטיים גדולים, עבודה לפי שעה תלולת גדולה של העובדים וכו'. | | * גלברייט רואה את הטכנוקרטיה כהתפתחות טבעית ומתחייבת של התפתחות הטכנולוגיה. ואולם, אין הרכח שכל התקדמות טכנולוגית תגיע לשלב זה. אם מקבלים רעיון זה, עולה הצורך לבדוק באופן היסטורי מדוע התפתחה בארה"ב הצורה הזו של שליטה טכנולוגית, הכוללת תאגידים פרטיים גדולים, עבודה לפי שעה תלולת גדולה של העובדים וכו'. |
| | | |
− | * למרות ההתקדמות בניפוץ המיתוס של האוטונומיה הצרכנית, גלברייט לא עוסק בדטרמיניזם העמוק של הצרכן בקפיטליזם התאגידי. (הערה: לא ברור למה הכוונה. -[[משתמש:Yjonas83|יונתן]].) | + | * למרות ההתקדמות בניפוץ המיתוס של האוטונומיה הצרכנית, גלברייט לא עוסק בדטרמיניזם העמוק של הצרכן בקפיטליזם התאגידי. |
| | | |
| * כמו קודמיו, גלברייט נוטה להתרכז ביחסים הכלכליים בין מוכרים וקונים, ולהזניח את העיסוק ביחסים הכלכליים בין עובדים ומקום העבודה. | | * כמו קודמיו, גלברייט נוטה להתרכז ביחסים הכלכליים בין מוכרים וקונים, ולהזניח את העיסוק ביחסים הכלכליים בין עובדים ומקום העבודה. |
| | | |
| ===הפוליטיזציה של יחסי הייצור=== | | ===הפוליטיזציה של יחסי הייצור=== |
| + | |
| + | [[אנדרה גורז]] פיתח תיאוריה של כלכלה-פוליטית הנסמכת על רעיון הניכור של [[מרקס]]. כאשר עובדים מועסקים באופן שבו הם אינם שותפים לתהליך הייצור אלא משחקים בו תפקיד פאסיבי בלבד, הם נוטים לשכפל את הניכור שהם חווים בעבודתם בחיים הפרטיים ונדחפים לכיוון של צריכה מנוכרת. גורז לוקח את הביקורת של גלברייט על האוטונומיה הצרכנית צעד נוסף קדימה ומדגיש את אפשרויות הבחירה המצומצמות מראש של הצרכנים. גלברייט מדגיש את השפעות הפרסום והשיווק על בחירות הצרכנים. גורז מדגיש את ההיבטים המבניים המשפיעים על החלטות הצרכנים. לדוגמה, כאשר מכוניות הופכות לאמצעי התחבורה הנפוץ בחברה, כל סביבתי החיים מתעצבת בהתאם לשימוש ברכב פרטי. כך, הופכת רכישת רכב לצורך ממשי שלא ניתן להתסדר בלעדיו, גם אם מעדיפים אמצעי תחבורה אחרים. הבעיות שמערכת הייצור התאגידית יוצרת, הופכות למקור למוצרים חדשים למכירה לצרכנים. |
| + | |
| + | ואולם, תיאוריה של כלכלה פוליטית לא יכולה לראות אנשים כצרכנים בלבד, אלא חייבת להתייחס אליהם כבני אדם שלמים. בני אדם אינם סוכנים כלכליים חסרי היסטוריה, אלא חלק ממערכת פוליטית-כלכלית-חברתית. כאשר העבודה יוצרת חוויה של דיכוי וניכור, המערכת מציעה מוצרי צריכה על מנת להקל על הלחץ הנפשי, אבל הצריכה הזו מחריפה את הבעיות החברתיות. חלק גדול מהצרכים שלנו הם חברתיים, מערכת הייצור לא מאפשרת לנו למלא אותם מכיוון שהיא מוכרת לנו מוצרים כבודדים, והיא מחריפה את הבעיות מכיוון שהיא לא יוצרת מקומות עבודה שמסוגלים למלא את הצרכים הללו אלא כאלה המחריפים אותם. |
| + | |
| + | גורז קורא לשינוי מבני של חיי העבודה, הצריכה, והקהילה, ובכך להפיג מעט מהלחץ המועמס על המשפחה הגרעינית. |