שורה 26: |
שורה 26: |
| | | |
| =="היעלמותם" של הוגים כלכליים מלימודי הכלכלה== | | =="היעלמותם" של הוגים כלכליים מלימודי הכלכלה== |
− | ישנה רשימה ארוכה של כלכלנים חשובים ששמותיהם "נשכחו" או שרעיונות חשובים שלהם "נעלמו" או עוותו. אמנה בקצרה כמה דוגמאות: אדם סמית: חשיבותם של בעלות מקומית ושל אי-הפרדת בעלות וניהול - לעקרון היד הנעלמה (בניגוד לתאגיד רב-לאומי) [5]; דיוויד ריקרדו: תורת הערך של העבודה, יתרון יחסי במסחר קיים רק כל עוד אי-אפשר לנייד הון; פיירו סראפה: תשואה להון אינה קשורה לריבית, ניגוח של תפוקה שולית פוחתת; טורסטין ובלן, "סוציולוג" שהוצעה לו נשיאות ה- AEA (American Economic Association): צריכה כסיגנל חברתי; ג'וזף סטיגליץ: ביקורת על מדיניות הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית; קנת גלבריית: כלכלת כדור הארץ בספינת חלל; ג'יימס טובין: מס טובין. וזו רשימה חלקית מאוד. [6] | + | ישנה רשימה ארוכה של כלכלנים חשובים ששמותיהם "נשכחו" או שרעיונות חשובים שלהם "נעלמו" או עוותו. אמנה בקצרה כמה דוגמאות: |
| + | * [[אדם סמית]]: חשיבותם של בעלות מקומית ושל אי-הפרדת בעלות וניהול - לעקרון היד הנעלמה (בניגוד ל[[תאגיד רב-לאומי]]) <ref>הפעם היחידה שסמית מזכיר בספרו את 'היד הנעלמה' היא בהקשר של העדפת בעלות מקומית. Adam Smith, An Inquiry into the Nature of and Causes of the Wealth of Nations, (1776; New York: Modern Library, 1937) pp. 423</ref> |
| + | * [[דייוויד ריקארדו]]: [[תורת הערך של העבודה]], יתרון יחסי במסחר קיים רק כל עוד אי-אפשר לנייד הון |
| + | * [[פיירו סראפה]]: תשואה להון אינה קשורה לריבית, ניגוח של תפוקה שולית פוחתת. |
| + | * [[תורסטן ובלן]], "סוציולוג" שהוצעה לו נשיאות ה- AEA (American Economic Association): צריכה כסיגנל חברתי; |
| + | * [[ג'וזף שטיגליץ]]: ביקורת על מדיניות הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית; |
| + | * [[קנת בולדינג]]: [[ספינת החלל כדור הארץ|כלכלת כדור הארץ בספינת חלל]]; |
| + | * [[ג'יימס טובין]]: מס טובין. |
| + | וזו רשימה חלקית מאוד. <ref>ראו עוד באתר "[http://cepa.newschool.edu/het/home.htm ההיסטוריה של החשיבה הכלכלית]" </ref> |
| | | |
− | "צעד אחד מאחורי הזרם הכלכלי המרכזי, שוכן משולש ברמודה אינטלקטואלי שבו נעלמים ללא זכר נוסעי מחשבה שונים." [7] .
| + | {{ציטוט|תוכן=צעד אחד מאחורי הזרם הכלכלי המרכזי, שוכן משולש ברמודה אינטלקטואלי שבו נעלמים ללא זכר נוסעי מחשבה שונים. |מקור=[[פרנק אקרמן]],<ref>The Consumer Society, בעריכת [[נאווה גודווין]], [[פרנק אקרמן]] ו[[דיוויד קירון]], (1997 Island Press) p149</ref>}} |
− | קיינס ומארקס מהווים דוגמאות מאלפות. קיינס פרסם את ספרו בשנת 1936. ב -1937 הציע האייק את מודל IS-LM (מודל הנלמד עד היום בקורסים למאקרו-כלכלה בתואר הראשון. המודל נדחה עם עליית המוניטריזם עקב ההשפעות "הקיינסיאניות" שיש בו) כדרך לשלב את קיינס בתוך התיאוריה הניאו-קלאסית. הדבר גרם לכך שחלק גדול מהניסיון של קיינס לשנות את המתודיקה של המחקר הכלכלי עלה בתוהו. בנוסף, האכזבה מקיינס היא במידה רבה דחיית מודל IS-LM ולאו דווקא דחיית רעיונותיו של קיינס עצמו [8].
| |
− | מארקס מעניין עוד יותר. במשך ארבעים שנה הכלכלנים התעלמו לחלוטין מקיומו. למעשה, מתעורר החשד כי חלק נכבד מהנכונות לאימוץ התיאוריה הניאו-קלאסית, היה ניסיון להתחמק ממענה למארקס במסגרת הדיון של הכלכלה הקלאסית ותורת הערך של העבודה.
| |
| | | |
| + | [[קיינס]] ו[[מארקס]] מהווים דוגמאות מאלפות. קיינס פרסם את ספרו בשנת 1936. ב-1937 הציע היקס את [[מודל IS-LM]] כדרך לשלב את קיינס בתוך התיאוריה הניאו-קלאסית (המודל נלמד עד היום בקורסים ל[[מאקרו כלכלה]] בתואר הראשון. המודל נדחה עם עליית ה[[מוניטריזם]] עקב ההשפעות "הקיינסיאניות" שיש בו) . הדבר גרם לכך שחלק גדול מהניסיון של קיינס לשנות את המתודיקה של המחקר הכלכלי עלה בתוהו. בנוסף, האכזבה מקיינס היא במידה רבה דחיית מודל IS-LM ולאו דווקא דחיית רעיונותיו של קיינס עצמו <ref>"[http://cepa.newschool.edu/het/home.htm ההיסטוריה של החשיבה הכלכלית]" ראו פרק על נאו-קיינסיאנים</ref> |
| + | . |
| + | מארקס מעניין עוד יותר. במשך ארבעים שנה הכלכלנים התעלמו לחלוטין מקיומו. למעשה, מתעורר החשד כי חלק נכבד מהנכונות לאימוץ התיאוריה הנאו-קלאסית, היה ניסיון להתחמק ממענה למארקס במסגרת הדיון של הכלכלה הקלאסית ותורת הערך של העבודה. |
| + | |
| ==האם הכלכלה התנתקה מהמציאות?== | | ==האם הכלכלה התנתקה מהמציאות?== |
| | | |