הספר בוחן כיצד [[דיקטטור]]ים ו[[אוטוקרט]]ים מתמקדים בשיטות [[תעמולה]] כמו [[ספין תקשורתי|ספינים]], [[דיסאינפורמציה]] ו[[לוחמה פסיכולוגית]] על האוכלוסייה כדי לגרום לה לפחד מ[[אחר (פילוסופיה)|האחר]], במקום שיטות של [[רדיפה|רדיפה פוליטית]] ו[[דיכוי|דיכוי פוליטי]] שהיו נהוגות על ידי דיקטטורים בעבר, בהם [[יוסיף סטלין]] ב[[ברית המועצות]] ו[[מאו דזה-דונג]] ב[[סין]]. על פי הספר, הספין-דיקטטורים הראשונים היו [[לי קואן יו]] ב[[סינגפור]] ו[[אלברטו פוג'ימורי]] ב[[פרו]], ושיטותיהם הועתקו על ידי [[ולדימיר פוטין]] ב[[רוסיה]], [[רג'פ טאיפ ארדואן]] ב[[טורקיה]], [[ויקטור אורבן]] ב[[הונגריה]] ו[[הוגו צ'אווס]] ב[[ונצואלה|וונצואלה]]. | הספר בוחן כיצד [[דיקטטור]]ים ו[[אוטוקרט]]ים מתמקדים בשיטות [[תעמולה]] כמו [[ספין תקשורתי|ספינים]], [[דיסאינפורמציה]] ו[[לוחמה פסיכולוגית]] על האוכלוסייה כדי לגרום לה לפחד מ[[אחר (פילוסופיה)|האחר]], במקום שיטות של [[רדיפה|רדיפה פוליטית]] ו[[דיכוי|דיכוי פוליטי]] שהיו נהוגות על ידי דיקטטורים בעבר, בהם [[יוסיף סטלין]] ב[[ברית המועצות]] ו[[מאו דזה-דונג]] ב[[סין]]. על פי הספר, הספין-דיקטטורים הראשונים היו [[לי קואן יו]] ב[[סינגפור]] ו[[אלברטו פוג'ימורי]] ב[[פרו]], ושיטותיהם הועתקו על ידי [[ולדימיר פוטין]] ב[[רוסיה]], [[רג'פ טאיפ ארדואן]] ב[[טורקיה]], [[ויקטור אורבן]] ב[[הונגריה]] ו[[הוגו צ'אווס]] ב[[ונצואלה|וונצואלה]]. |