שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''השכל הישר''' (באנגלית: '''Common sense''') הוא מונח המתאר שיקול דעת והחלטה המבוססים על תפיסה פשוטה של מצב או עובדות. המונח מניח כי הדעה הנפוצה בקרב רוב האנשים, ומה שניתן לנמק בצורה ברורה ובהירה, מייצגים שיפוט נכון ואמיתי, הן בנושאי מדעיים והן ביחס למוסר וערכים חברתיים. מונחים נפוצים הם שיקול דעת, הגיון בריא ועוד. | + | '''השכל הישר''' (באנגלית: '''Common sense''') הוא מונח המתאר שיפוט שנתפס כנכון ומעשי הנוגע לעניינים יומיומיים, או יכולת בסיסית לתפוס, להבין ולשפוט באופן המשותף כמעט לכל האנשים. המונח מניח כי הדעה הנפוצה בקרב רוב האנשים, ומה שניתן לנמק בצורה ברורה ובהירה, מייצגים שיפוט נכון ואמיתי, הן בנושאי מדעיים והן ביחס למוסר וערכים חברתיים. מונחים נפוצים הם '''שיקול דעת''', '''הגיון בריא''' ועוד. |
| | | |
− | תפיסה זו היא נפוצה למדי בקרב [[שמרנות|שמרנים]] ונתמכה על ידי פילוסופים שונים במהלך אלפי השנים האחרונות, היא גם נימוק נפוץ במערכת המשפט והחוק. עם התפתחות ה[[מדע]] הוטל ספק גדל והולך ביכולת של "השכל הישר" לספק תמונת מצב אמיתית של המציאות - התגלה כי תפיסות נפוצות של אנשים, וכן רעיונות שניתן "להוכיח" בקלות רבה הם בעצם דעות קדומות או קפיצה למסקנות. [[נכונות להודות בבורות]] יחד עם שימוש זהיר ב[[שיטה המדעית]] הובילו לעוד ועוד גילויים שעמדו בניגוד לשכל הישר של רוב החברה ואפילו רוב המלומדים באותה תקופה, עד שחלקם הפכו בהדרגה לתובנה נפוצה חדשה, עם זאת המדע מגלה דברים חדשים ומפתיעים על העולם וחלקם נפוץ בעיקר בקרב מדענים או האליטה המשכילה יותר והם בחזקת רעיונות מוזרים או כלל לא מובנים על ידי חלקים גדולים מהחברה. | + | תפיסה זו היא נפוצה למדי בקרב [[שמרנות|שמרנים]] ונתמכה על ידי פילוסופים שונים במהלך אלפי השנים האחרונות, היא גם נימוק נפוץ במערכת המשפט והחוק. עם התפתחות ה[[מדע]] הוטל ספק גדל והולך ביכולת של "השכל הישר" לספק תמונת מצב אמיתית של המציאות - התגלה כי תפיסות נפוצות של אנשים, וכן רעיונות שניתן "להוכיח" בקלות רבה, הם בעצם דעות קדומות או קפיצה למסקנות דוגמאות לכך כללו רעיונות כמו גיל היקום לפי התנ"ך, המצאות כדור הארץ במרכז היקום , כשהוא יציב והשמש זורחת ושוקעת, ורעיונות בתחום המוסר כמו [[צידוקים לעבדות]] -במיוחד הרעיון כי שחורים הם נחותים. עם [[התפתחות המדע]], [[נכונות להודות בבורות]] יחד עם שימוש זהיר ב[[שיטה המדעית]] הובילו לעוד ועוד גילויים שעמדו בניגוד לשכל הישר של רוב החברה ואפילו רוב המלומדים באותה תקופה, עד שחלקם הפכו בהדרגה לרעיון מיושן שמעטים מחזיקים בו, ובמקומם התפתחו תפיסות חדשות. תפיסות אלה הפכו לפעמים לדבר "מובן מאליו" - לדוגמה הגילוי שכדור הארץ הוא ספרה, כי הוא מקיף את השמש וסובב סביב צירו, כי העולם הוא בן מיליארדי שנים, כי מוצא האדם מהקוף או הרעיון לפיו כל בני האדם שווים ולא רואים בבני אדם שחורים אנשים נחותים שלטובת כולם כדאי שיהיו עבדם. |
| + | |
| + | עם זאת גם במאה ה-21, המדע מגלה דברים חדשים ומפתיעים על העולם וחלקם נפוץ בעיקר בקרב מדענים או האליטה המשכילה יותר, והם בחזקת רעיונות מוזרים או כלל לא מובנים על ידי חלקים גדולים מהחברה. דוגמה לכך היא חוסר ההכרות עם [[אקולוגיה]] או [[חוקי התרמודינמיקה]] וההשפעות שלהן על דברים כמו [[כלכלה]] או על [[גידול אוכלוסין]]. למרות השימוש הרב במדע כדי לפתח טכנולוגיות מדענים כמו [[ריצ'ארד פיינמן]] קובלים כי אנו חיים ב[[תרבות מבוססת מדע|תרבות אנטי-מדעית]] שבה אנשים ששים להשתמש בתוצרי המדע (כתחומים כמו מוצרי אלקטורניקה, גשרים, כבישים, מכוניות, חקלאות או רפואה) אבל לא בקיאים ברעיונות התרבותיים שאפשרו את המדע ולא חווים את המדע כדבר שקשור לחוויות יום יום או כדבר שקשור לנושאי עומק כמו נפש האדם או סוגיות חברתיות.{{ראו [[החדווה שבגילוי דברים]]}} |
| | | |
| ==דוגמאות להתנגשות בין השכל הישר לבין מדע== | | ==דוגמאות להתנגשות בין השכל הישר לבין מדע== |
− | הדוגמאות הידועות ביותר להתנגשות בין "שכל ישר" לבין מדע התפתחו עם פיתוח הפיזיקה המודרנית. | + | הדוגמאות הידועות ביותר להתנגשות בין "שכל ישר" לבין מדע התפתחו עם פיתוח הפיזיקה. |
− | * מהירות נפילה של דברים. לפי אריסטו, ככל שחפץ כבד יותר כך הוא נופל לרצפה מהר יותר. לכן מוסברת תופעה שקל לראות אותה לפיה כדור ברזל נופל מהר יותר לעומת נוצה. חוויה יומיומית זו הובילה לתמיכה רחבה ברעיון זה. גלילאו גליליי הטיל ספק בהנחה זו - הוא ביצע ניסוי שבו זרק ממגדל גבוה שני כדורים בעלי גודל וצורה דומים אבל בעל משקל שונה. הכדורים הגיעו באותו זמן לרצפה. מאז ניוטון פיזיקאים מסבירים כי הניסוי היומיומי שבה כדור ברזל מגיע לרצפה מהר יותר מנוצה נובע מחיכוך האוויר. בסביבה נטולת חיכוך חפצים עם תאוצה זהה נופלים באותה מהירות. בכדורים כבדים מספיק בעלי משקל שונה, השפעת חיכוך האוויר היא זניחה. על בסיס התורה של ניוטון פותחו טכנולוגיות ותגליות מדעיות רבות ולכן הרעיונות של אריסטו נדחקו לשוליים. עם זאת אנשים ללא השכלה מדעית או אנשים צעירים שעדיין לא למדו פיזיקה הם בעלי דעה קדומה נפוצה לפיה מה ששוקל יותר נמשך לרצפה במהירות גבוה יותר. | + | * '''מהירות נפילה של חפצים'''. לפי אריסטו, ככל שחפץ כבד יותר כך הוא נופל לרצפה מהר יותר. לכן מוסברת תופעה שקל לראות אותה לפיה כדור ברזל נופל מהר יותר לעומת נוצה. חוויה יומיומית זו הובילה לתמיכה רחבה ברעיון זה. גלילאו גליליי הטיל ספק בהנחה זו - הוא ביצע ניסוי שבו זרק ממגדל גבוה שני כדורים בעלי גודל וצורה דומים אבל בעל משקל שונה. הכדורים הגיעו באותו זמן לרצפה. מאז ניוטון פיזיקאים מסבירים כי הניסוי היומיומי שבה כדור ברזל מגיע לרצפה מהר יותר מנוצה נובע מחיכוך האוויר. בסביבה נטולת חיכוך, חפצים עם תאוצה זהה נופלים באותה מהירות. בכדורים כבדים מספיק בעלי משקל שונה, השפעת חיכוך האוויר היא זניחה. על בסיס התורה של ניוטון פותחו טכנולוגיות ותגליות מדעיות רבות ולכן הרעיונות של אריסטו נדחקו לשוליים. עם זאת אנשים ללא השכלה מדעית או אנשים צעירים שעדיין לא למדו פיזיקה הם בעלי דעה קדומה נפוצה לפיה מה ששוקל יותר נמשך לרצפה במהירות גבוה יותר. |
− | * סיבוב כדור הארץ סביב השמש - במשך אלפי שנים התקיימת האמונה שהשמש והכוכבים מקיפה את כדור הארץ. יש סיבות רבות להאמין בכך - נראה כאילו כדור הארץ נטוע במקום ואילו השמש עולה ושוקעת. אריסטו פיתח רעיון זה למודל שנראה הגיוני ומסודר. עם זאת היו במודל זה שגיאות ודברים בלתי מובנים. בהמשך אומץ המודל גם על ידי דתות ובמיוחד על ידי הכנסייה הקתולית. הדבר התאים להגיון הדתי לפיו האל ברא את היקום עבור בני האדם, והכל סובב סביב כדור הארץ - לכן האמונה היתה גם שכל הדברים מסתובבים סביב כדור הארץ ואין שום דבר שמסתובב סביב דברים אחרים. גלילאו סדק אמונה זו כאשר גילה כי הירחים של צדק סובבים סביבו ולא סביב כדור הארץ. המהפכה הקופארנית גילתה כי כדור הארץ סובב את השמש וכן כל כוכבי הלכת האחרים. בהמשך גילו מדענים כי גם השמש אינה מרכז היקום, אלא היא חלק ממיליארדי כוכבים אחרים שמהווים יחד גלקסיה, ובמהלך המאה ה-20 התגלה כי גלקסיית שביל החלב היא עצמה גלקסיה אחת מיני מיליארדי גלקסיות אחרות. | + | * '''סיבוב כדור הארץ סביב השמש''' - במשך אלפי שנים התקיימת האמונה שהשמש והכוכבים מקיפה את כדור הארץ. יש סיבות רבות להאמין בכך - נראה כאילו כדור הארץ נטוע במקום ואילו השמש עולה ושוקעת. אריסטו פיתח רעיון זה למודל שנראה הגיוני ומסודר. עם זאת היו במודל זה שגיאות ודברים בלתי מובנים. בהמשך אומץ המודל גם על ידי דתות ובמיוחד על ידי הכנסייה הקתולית. הדבר התאים להגיון הדתי לפיו האל ברא את היקום עבור בני האדם, והכל סובב סביב כדור הארץ - לכן האמונה היתה גם שכל הדברים מסתובבים סביב כדור הארץ ואין שום דבר שמסתובב סביב דברים אחרים. גלילאו סדק אמונה זו כאשר גילה כי הירחים של צדק סובבים סביבו ולא סביב כדור הארץ. המהפכה הקופארנית גילתה כי כדור הארץ סובב את השמש וכן כל כוכבי הלכת האחרים. בהמשך גילו מדענים כי גם השמש אינה מרכז היקום, אלא היא חלק ממיליארדי כוכבים אחרים שמהווים יחד גלקסיה, ובמהלך המאה ה-20 התגלה כי גלקסיית שביל החלב היא עצמה גלקסיה אחת מיני מיליארדי גלקסיות אחרות. |
− | * מהירות האור - בתחילת המאה ה-20 גילה איינשטיין כי לאור יש מהירות סופית וכי שום חומר לא יכול להגיע למהירות האור או לעקוף אותה, רעיון זה נראה אבסורדי בעיני אנשים רבים שכן הוא נוגד את הגיון הפשוט לפיו אם מאיצים עוד ועוד זוכים במהירות גבוה יותר. ההסבר של איינשטיין היה כי ככל שמתקרבים למהירות האור המסה גדלה - המסה היא בעצם התנגדות לתאוצה וככל שמתקרבים למהירות האור ההתנגדות לתאוצה גדלה ולכן צריך להשקיע יותר יותר אנרגיה כדי להוסיף עוד קצת מהירות. | + | * '''גילו של היקום''' - בעבר כמעט כל האנשים היו אנשים דתיים. לפני אלפי שנים המדע לא היה מפותח ולא היו דרכים להעריך את גיל היקום באמצעות תאוריות או ניסויים. רוב האנשים קיבלו כמובן מאליו שהתנ"ך הוא המקור המוסמך ביותר להסבר על ההיסטוריה בכלל ועל יצירת היקום בפרט, היות והתנ"ך ניתן כביכול לבני האדם על ידי אלוהים. בקרב יהודים דבר זה נתמך גם על ידי הטענה כי התורה ניתנה ליהודים על ידי אלוהים במעמד הר סיני (התגלות המונית) ודבר זה הועבר מאב לבן, מדור לדור - ולא הגיוני כי התורה תגיד משהו לא אמיתי , וכן לא הגיוני שהורים ישקרו לילדיהם. משום כך גילו של היקום חושב כפחות מ-6000 שנה. עם התפתחות המדע התגלה לחוקרים בתחומים שונים כמו אסטרונמיה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה וגאולוגיה כי כדור הארץ וכן היקום הם עתיקים בהרבה, גיל היקום הלך והתארך בתחילה למיליוני שנים ובהמשך למיליארדי שנים, עד לפיתוח תאוריית "המפץ הגדול". תאוריה זו מסבירה תופעות שונות כמו התרחקות הגלקסיות זו מזו, קרינת הרקע של היקום והיסט לאדום. התאוריה התגבשה יחד עם תאוריות נוספות כמו התפתחות יסודות בלב כוכבים, הווצרות מערכת השמש וכדור הארץ, התפתחות החיים בכדור הארץ והיבטים בגאולוגיה כמו טקוניקת הלוחות או היסטוריה של האטמוספירה של כדור הארץ. כיום לאנשים רבים מקבלים כי גילו של היקום הוא כ-14 מיליארד שנה. הפער בין 14 מיליארד שנה לבין 6000 שנה הוא משמעותי למדי - הוא דומה ליחס בין 6000 שנה לבין יום אחד. |
− | גם מדענים רבים התנגדו בתחילה לרעיונות של איינשטיין, ניסויים מדעיים ובהמשך גם המצאות טכנולוגיות כמו כורים גרעיניים, פצצות אטום או קיזוז מהירות של לווייני GPS כדי לאפשר להם לעבוד שכנוע מדענים ואת הציבור המשכיל בנכונות תורת היחסות של איינשטיין שנתפסת כיום כדבר "מובן מאליו", עם זאת אנשים שלא שמעו את התורה, במיוחד אנשים צעירים או אנשים ללא השכלה מדעית עלולים לראות בתאוריה דבר מוזר מאד שנוגד את הניסיון היומיומי. | + | * '''מהירות האור כמהירות מקסימלית''' - בתחילת המאה ה-20 גילה איינשטיין כי לאור יש מהירות סופית וכי שום חומר לא יכול להגיע למהירות האור או לעקוף אותה, רעיון זה נראה אבסורדי בעיני אנשים רבים שכן הוא נוגד את הגיון הפשוט לפיו אם מאיצים עוד ועוד זוכים במהירות גבוה יותר. ההסבר של איינשטיין היה כי ככל שמתקרבים למהירות האור המסה גדלה - המסה היא בעצם התנגדות לתאוצה וככל שמתקרבים למהירות האור ההתנגדות לתאוצה גדלה ולכן צריך להשקיע יותר יותר אנרגיה כדי להוסיף עוד קצת מהירות. גם מדענים רבים התנגדו בתחילה לרעיונות של איינשטיין. ניסויים מדעיים ובהמשך גם המצאות טכנולוגיות כמו כורים גרעיניים, פצצות אטום או קיזוז מהירות של לווייני GPS כדי לאפשר להם לעבוד שכנוע מדענים ואת הציבור המשכיל בנכונות תורת היחסות של איינשטיין שנתפסת כיום כדבר "מובן מאליו", עם זאת אנשים שלא שמעו את התורה, במיוחד אנשים צעירים או אנשים ללא השכלה מדעית עלולים לראות בתאוריה דבר מוזר מאד שנוגד את הניסיון היומיומי. |
− | * תורת הקוונאטים - בספר "התאוריה המוזרה של אור וחומר" מתאר ריצ'ארד פיינמן כיצד תורת הקוונאטים היא תורה מוזרה מאד שנוגדת את ההגיון הבריא של הציבור ושל מדענים - דברים שנראים לנו מובנים מאליהם - לא עובדים בניסויים, והתאוריה אף שהיא מניבה ניבויים טובים מאד לתוצאות של ניסויים ובהמשך גם הובילה להמצאות טכנולוגיות שונות (שימוש בהתקנים אופטיים שיש בטלוויזיות מודרניות לדוגמה) נראית בלתי הגיונית בעליל. ההסבר הנפוץ לכך הוא שהניסיון היומיומי שלנו מבוסס על התנהגות של מבנים גדולים של חומר - בסדר גודל גדול הרבה יותר מזו של חלקיקים אטומיים. ובסדר גודל זה החוקיות היא שונה לעומת מצבי החומר-אנרגיה בסדר גודל תת אטומי. פיינמן מסביר לדוגמה כי התפיסה הנפוצה היא שהאור מתקדם בקווים ישרים והוא חוזר ממראה בקו ישר. לעומת זאת תורת הקוואנטים מראה שהאור מתפשט בכל הכיוונים וקיימים דפוסים של התאבכות. דברים מוזרים אחרים של תורת הקוונאטים היא תופעות של גל-חלקיק של אור ושל אלקטרונים - כך שהם מתנהגים לפעמים כחלקיקים ולפעמים כגלים. | + | * '''תורת הקוונאטים''' - בספר "התאוריה המוזרה של אור וחומר" מתאר ריצ'ארד פיינמן כיצד תורת הקוונאטים היא תורה מוזרה מאד שנוגדת את ההגיון הבריא של הציבור ושל מדענים - דברים שנראים לנו מובנים מאליהם - לא עובדים בניסויים, והתאוריה אף שהיא מניבה ניבויים טובים מאד לתוצאות של ניסויים ובהמשך גם הובילה להמצאות טכנולוגיות שונות (שימוש בהתקנים אופטיים שיש בטלוויזיות מודרניות לדוגמה) נראית בלתי הגיונית בעליל. ההסבר הנפוץ לכך הוא שהניסיון היומיומי שלנו מבוסס על התנהגות של מבנים גדולים של חומר - בסדר גודל גדול הרבה יותר מזו של חלקיקים אטומיים. ובסדר גודל זה החוקיות היא שונה לעומת מצבי החומר-אנרגיה בסדר גודל תת אטומי. פיינמן מסביר לדוגמה כי התפיסה הנפוצה היא שהאור מתקדם בקווים ישרים והוא חוזר ממראה בקו ישר. לעומת זאת תורת הקוואנטים מראה שהאור מתפשט בכל הכיוונים וקיימים דפוסים של התאבכות. דברים מוזרים אחרים של תורת הקוונאטים היא תופעות של גל-חלקיק של אור ושל אלקטרונים - כך שהם מתנהגים לפעמים כחלקיקים ולפעמים כגלים. |
| | | |
| * פסיכולוגיה - הרעיון של פרויד לפיו יש לאנשים חלק תת מודע נראה בהתחלה רעיון מוזר ולא הגיוני וזכה להתנגדות בקרב אנשים רבים. הדבר נגד את הרעיון לפיו יש לנו שכל ולכן אנחנו יכולים לדעת הכל על עצמנו. | | * פסיכולוגיה - הרעיון של פרויד לפיו יש לאנשים חלק תת מודע נראה בהתחלה רעיון מוזר ולא הגיוני וזכה להתנגדות בקרב אנשים רבים. הדבר נגד את הרעיון לפיו יש לנו שכל ולכן אנחנו יכולים לדעת הכל על עצמנו. |
שורה 21: |
שורה 23: |
| * [[תרבות מבוססת מדע]] | | * [[תרבות מבוססת מדע]] |
| * [[הכחשת מדע]] | | * [[הכחשת מדע]] |
| + | * [[לחשוב מהר לחשוב לאט]] |
| + | * [[חקר המוסר באמצעות מדע]] |
| + | * [[הטיות קוגניטיביות]] |
| + | * [[פסיכולוגיה חברתית]] |
| + | * [[זהות]] |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
שורה 26: |
שורה 33: |
| | | |
| [[קטגוריה:תרבות ומדע]] | | [[קטגוריה:תרבות ומדע]] |
| + | [[קטגוריה:תרבות בת קיימא]] |
| + | [[קטגוריה:מוסר]] |
| + | [[קטגוריה:פסיכולוגיה]] |