שינויים

'''השכל הישר'''  (Common sense) הוא מונח המתאר שיקול דעת והחלטה המבוססים על תפיסה פשוטה של מצב או עובדות. המונח מניח כי הדעה הנפוצה בקרב רוב האנשים, ומה שניתן לנמק בצורה ברורה ובהירה, מייצגים שיפוט נכון ואמיתי, הן בנושאי מדעיים והן ביחס למוסר וערכים חברתיים. מונחים נפוצים הם שיקול דעת, הגיון בריא ועוד.  

'''השכל הישר'''  (באנגלית: '''Common sense''') הוא מונח המתאר שיקול דעת והחלטה המבוססים על תפיסה פשוטה של מצב או עובדות. המונח מניח כי הדעה הנפוצה בקרב רוב האנשים, ומה שניתן לנמק בצורה ברורה ובהירה, מייצגים שיפוט נכון ואמיתי, הן בנושאי מדעיים והן ביחס למוסר וערכים חברתיים. מונחים נפוצים הם שיקול דעת, הגיון בריא ועוד.  

תפיסה זו היא נפוצה למדי בקרב [[שמרנות|שמרנים]] ונתמכה על ידי פילוספים שונים במהלך אלפי השנים האחרונות, היא גם נימוק נפוץ במערכת המשפט והחוק. עם התפתחות ה[[מדע]] הוטל ספק גדל והולך ביכולת של "השכל הישר" לספק תמונת מצב אמיתית של המציאות - התגלה כי תפיסות נפוצות של אנשים, וכן רעיונות שניתן "להוכיח" בקלות רבה הם בעצם דעות קדומות או קפיצה למסקנות. [[נכונות להודות בבורות]] יחד עם שימוש זהיר ב[[שיטה המדעית]] הובילו לעוד ועוד גילויים שעמדו בניגוד לשכל הישר של רוב החברה ואפילו רוב המלומדים באותה תקופה, עד שחלקם הפכו בהדרגה לתובנה נפוצה חדשה, עם זאת המדע מגלה דברים חדשים ומפתיעים על העולם וחלקם נפוץ בעיקר בקרב מדענים או האליטה המשכילה יותר והם בחזקת רעיונות מוזרים או כלל לא מובנים על ידי חלקים גדולים מהחברה.  

תפיסה זו היא נפוצה למדי בקרב [[שמרנות|שמרנים]] ונתמכה על ידי פילוסופים שונים במהלך אלפי השנים האחרונות, היא גם נימוק נפוץ במערכת המשפט והחוק. עם התפתחות ה[[מדע]] הוטל ספק גדל והולך ביכולת של "השכל הישר" לספק תמונת מצב אמיתית של המציאות - התגלה כי תפיסות נפוצות של אנשים, וכן רעיונות שניתן "להוכיח" בקלות רבה הם בעצם דעות קדומות או קפיצה למסקנות. [[נכונות להודות בבורות]] יחד עם שימוש זהיר ב[[שיטה המדעית]] הובילו לעוד ועוד גילויים שעמדו בניגוד לשכל הישר של רוב החברה ואפילו רוב המלומדים באותה תקופה, עד שחלקם הפכו בהדרגה לתובנה נפוצה חדשה, עם זאת המדע מגלה דברים חדשים ומפתיעים על העולם וחלקם נפוץ בעיקר בקרב מדענים או האליטה המשכילה יותר והם בחזקת רעיונות מוזרים או כלל לא מובנים על ידי חלקים גדולים מהחברה.  

==דוגמאות להתנגשות בין השכל הישר לבין מדע==

==דוגמאות להתנגשות בין השכל הישר לבין מדע==

הדוגמאות הידועות ביותר להתנגשות בין "שכל ישר" לבין מדע התפתחו עם פיתוח הפיזיקה המודרנית.  

הדוגמאות הידועות ביותר להתנגשות בין "שכל ישר" לבין מדע התפתחו עם פיתוח הפיזיקה המודרנית.  

* מהירות נפילה של דברים. לפי אריסטו, ככל שחפץ כבד יותר כך הוא נופל לרצפה מהר יותר. לכן מוסברת תופעה שקל לראות אותה לפיה כדור ברזל נופל מהר יותר לעומת נוצה. חוויה יומיומית זו הובילה לתמיכה רחבה ברעיון זה. גלילאו גליליי הטיל ספק בהנחה זו - הוא ביצע ניסוי שבו זרק ממגדל גבוה שני כדורים בעלי גודל וצורה דומים אבל בעל משקל שונה. הכדורים הגיעו באותו זמן לרצפה. מאז ניוטון פיזיקים מסבירים כי הניסוי היומיומי שבה כדור ברזל מגיע לרצפה מהר יותר מנוצה נובע מחיכוך האוויר. בסביבה נטולת חיכוך חפצים עם תאוצה זהה נופלים באותה מהירות. בכדורים כבדים מספיק בעלי משקל שונה , השפעת חיכוך האוויר היא זניחה. על בסיס התורה של ניוטון פותחו טכנולוגיות ותגליות מדעיות רבות ולכן הרעיונות של אריטסו נדחקו לשוליים. עם זאת אנשים ללא השכלה מדעית או אנשים צעירים שעדיין לא למדו פיזיקה הם בעלי דעה קדומה נפוצה לפיה מה ששוקל יותר נמשך לרצפה במהירות גבוה יותר.  

* מהירות נפילה של דברים. לפי אריסטו, ככל שחפץ כבד יותר כך הוא נופל לרצפה מהר יותר. לכן מוסברת תופעה שקל לראות אותה לפיה כדור ברזל נופל מהר יותר לעומת נוצה. חוויה יומיומית זו הובילה לתמיכה רחבה ברעיון זה. גלילאו גליליי הטיל ספק בהנחה זו - הוא ביצע ניסוי שבו זרק ממגדל גבוה שני כדורים בעלי גודל וצורה דומים אבל בעל משקל שונה. הכדורים הגיעו באותו זמן לרצפה. מאז ניוטון פיזיקאים מסבירים כי הניסוי היומיומי שבה כדור ברזל מגיע לרצפה מהר יותר מנוצה נובע מחיכוך האוויר. בסביבה נטולת חיכוך חפצים עם תאוצה זהה נופלים באותה מהירות. בכדורים כבדים מספיק בעלי משקל שונה, השפעת חיכוך האוויר היא זניחה. על בסיס התורה של ניוטון פותחו טכנולוגיות ותגליות מדעיות רבות ולכן הרעיונות של אריסטו נדחקו לשוליים. עם זאת אנשים ללא השכלה מדעית או אנשים צעירים שעדיין לא למדו פיזיקה הם בעלי דעה קדומה נפוצה לפיה מה ששוקל יותר נמשך לרצפה במהירות גבוה יותר.  

* סיבוב כדור הארץ סביב השמש - במשך אלפי שנים התקיימת האמונה שהשמש והכוכבים מקיפה את כדור הארץ. יש סיבות רבות להאמין בכך - נראה כאילו כדור הארץ נטוע במקום ואילו השמש עולה ושוקעת. אריסטו פיתח רעיון זה למודל שנראה הגיוני ומסודר. עם זאת היו במודל זה שגיאות ודברים בלתי מובנים. בהמשך אומץ המודל גם על ידי דתות ובמיוחד על ידי הכנסייה הקתולית. הדבר התאים להגיון הדתי לפיו האל ברא את היקום עבור בני האדם, והכל סובב סביב כדור הארץ - לכן האמונה היתה גם שכל הדברים מסתובבים סביב כדור הארץ ואין שום דבר שמתסובב סביב דברים אחרים. גלילאו סדק אמונה זו כאשר גילה כי הירחים של צדק סובבים סביבו ולא סביב כדור הארץ. המהפכה הקופארנית גילתה כי כדור הארץ סובב את השמש וכן כל כוכבי הלכת האחרים. בהמשך גילו מדענים כי גם השמש אינה מרכז היקום, אלא היא חלק ממיליארדי כוכבים אחרים שמהווים יחד גלקסיה, ובמהלך המאה ה-20 התגלה כי גלקסיית שביל החלב היא עצמה גלקסייה אחת מיני מיליאררדי גלקסיות אחרות.  

* סיבוב כדור הארץ סביב השמש - במשך אלפי שנים התקיימת האמונה שהשמש והכוכבים מקיפה את כדור הארץ. יש סיבות רבות להאמין בכך - נראה כאילו כדור הארץ נטוע במקום ואילו השמש עולה ושוקעת. אריסטו פיתח רעיון זה למודל שנראה הגיוני ומסודר. עם זאת היו במודל זה שגיאות ודברים בלתי מובנים. בהמשך אומץ המודל גם על ידי דתות ובמיוחד על ידי הכנסייה הקתולית. הדבר התאים להגיון הדתי לפיו האל ברא את היקום עבור בני האדם, והכל סובב סביב כדור הארץ - לכן האמונה היתה גם שכל הדברים מסתובבים סביב כדור הארץ ואין שום דבר שמסתובב סביב דברים אחרים. גלילאו סדק אמונה זו כאשר גילה כי הירחים של צדק סובבים סביבו ולא סביב כדור הארץ. המהפכה הקופארנית גילתה כי כדור הארץ סובב את השמש וכן כל כוכבי הלכת האחרים. בהמשך גילו מדענים כי גם השמש אינה מרכז היקום, אלא היא חלק ממיליארדי כוכבים אחרים שמהווים יחד גלקסיה, ובמהלך המאה ה-20 התגלה כי גלקסיית שביל החלב היא עצמה גלקסיה אחת מיני מיליארדי גלקסיות אחרות.  

* מהירות האור - בתחילת המאה ה-20 גילה אינשטיין כי לאור יש מהירות סופית וכי שום חומר לא יכול להגיע למהירות האור או לעקוף אותה, רעיון זה נראה אבסורדי בעיני אנשים רבים שכן הוא נוגד את הגיון הפשוט לפיו אם מאיצים עוד ועוד זוכים במהירות גבוה יותר. ההסבר של איינשטין היה כי ככל שמתקרבים למהירות האור המסה גדלה - המסה היא בעצם התנגדות לתאוצה וככל שמתקרבים למהירות האור ההתנגדות לתאוצה גדלה ולכן צריך להשקיע יותר יותר אנרגיה כדי להוסיף עוד קצת מהירות.  

* מהירות האור - בתחילת המאה ה-20 גילה איינשטיין כי לאור יש מהירות סופית וכי שום חומר לא יכול להגיע למהירות האור או לעקוף אותה, רעיון זה נראה אבסורדי בעיני אנשים רבים שכן הוא נוגד את הגיון הפשוט לפיו אם מאיצים עוד ועוד זוכים במהירות גבוה יותר. ההסבר של איינשטיין היה כי ככל שמתקרבים למהירות האור המסה גדלה - המסה היא בעצם התנגדות לתאוצה וככל שמתקרבים למהירות האור ההתנגדות לתאוצה גדלה ולכן צריך להשקיע יותר יותר אנרגיה כדי להוסיף עוד קצת מהירות.  

גם מדענים רבים התנגדו בתחילה לרעיונות של איינשטיין, ניסויים מדעיים ובהמשך גם המצאות טכנולוגיות כמו כורים גרעייניים, פצצות אטום או קיזוז מהירות של לוויני GPS כדי לאפשר להם לעבוד שכנוע מדענים ואת הציבור המשכיל בנכונות תורת היחסות של איינשטין שנתפסת כיום כדבר "מובן מאליו" , עם זאת אנשים שלא שמעו את התורה, במיוחד אנשים צעירים או אנשים ללא השכלה מדעית עלולים לראות בתאוריה דבר מוזר מאד שנוגד את הנסיון היומיומי.  

גם מדענים רבים התנגדו בתחילה לרעיונות של איינשטיין, ניסויים מדעיים ובהמשך גם המצאות טכנולוגיות כמו כורים גרעיניים, פצצות אטום או קיזוז מהירות של לווייני GPS כדי לאפשר להם לעבוד שכנוע מדענים ואת הציבור המשכיל בנכונות תורת היחסות של איינשטיין שנתפסת כיום כדבר "מובן מאליו", עם זאת אנשים שלא שמעו את התורה, במיוחד אנשים צעירים או אנשים ללא השכלה מדעית עלולים לראות בתאוריה דבר מוזר מאד שנוגד את הניסיון היומיומי.  

* תורת הקוונאטים - בספר "התאוריה המוזרה של אור וחומר" מתאר ריצ'ארד פיינמן כיצד תורת הקוונאטים היא תורה מוזרה מאד שנוגדת את ההגיון הבריא של הציבור ושל מדענים - דברים שנראים לנו מובנים מאליהם - לא עובדים בניסויים, והתאוריה אף שהיא מניבה ניבויים טובים מאד לתוצאות של ניסויים ובהמשך גם הובילה להמצאות טכנולוגיות שונות (שימוש בהתקנים אופטיים שיש בטלוויזיות מודרניות לדוגמה) נראית בלתי הגינונית בעליל. ההסבר הנפוץ לכך הוא שהנסיון היומיומי שלנו מבוסס על התנהגות של מבנים גדולים של חומר - בסדר גודל גדול הרבה יותר מזו של חלקיקים אטומיים. ובסדר גודל זה החוקיות היא שונה לעומת מצבי החומר-אנרגיה בסדר גודל תת אטומי. פיינמן מסביר לדוגמה כי התפיסה הנפוצה היא שהאור מתקדם בקווים ישרים והוא חוזר ממראה בקו ישר. לעומת זאת תורת הקוואנטים מראה שהאור מתפשפט בכל הכיוונים וקיימים דפוסים של התאבכות. דברים מוזרים אחרים של תורת הקוונאטים היא תופעות של גל-חלקיק של אור ושל אלקטרונים - כך שהם מתנהגים לפעמים כחלקיקים ולפעמים כגלים.  

* תורת הקוונאטים - בספר "התאוריה המוזרה של אור וחומר" מתאר ריצ'ארד פיינמן כיצד תורת הקוונאטים היא תורה מוזרה מאד שנוגדת את ההגיון הבריא של הציבור ושל מדענים - דברים שנראים לנו מובנים מאליהם - לא עובדים בניסויים, והתאוריה אף שהיא מניבה ניבויים טובים מאד לתוצאות של ניסויים ובהמשך גם הובילה להמצאות טכנולוגיות שונות (שימוש בהתקנים אופטיים שיש בטלוויזיות מודרניות לדוגמה) נראית בלתי הגיונית בעליל. ההסבר הנפוץ לכך הוא שהניסיון היומיומי שלנו מבוסס על התנהגות של מבנים גדולים של חומר - בסדר גודל גדול הרבה יותר מזו של חלקיקים אטומיים. ובסדר גודל זה החוקיות היא שונה לעומת מצבי החומר-אנרגיה בסדר גודל תת אטומי. פיינמן מסביר לדוגמה כי התפיסה הנפוצה היא שהאור מתקדם בקווים ישרים והוא חוזר ממראה בקו ישר. לעומת זאת תורת הקוואנטים מראה שהאור מתפשט בכל הכיוונים וקיימים דפוסים של התאבכות. דברים מוזרים אחרים של תורת הקוונאטים היא תופעות של גל-חלקיק של אור ושל אלקטרונים - כך שהם מתנהגים לפעמים כחלקיקים ולפעמים כגלים.  

* פסיכולוגיה - הרעיון של פרויד לפיו יש לאנשים חלק תת מודע נראה בהתחלה רעיון מוזר ולא הגיוני וזכה להתנגדות בקרב אנשים רבים. הדבר נגד את הריעיון לפיו יש לנו שכל ולכן אנחנו יכולים לדעת הכל על עצמנו.  

* פסיכולוגיה - הרעיון של פרויד לפיו יש לאנשים חלק תת מודע נראה בהתחלה רעיון מוזר ולא הגיוני וזכה להתנגדות בקרב אנשים רבים. הדבר נגד את הרעיון לפיו יש לנו שכל ולכן אנחנו יכולים לדעת הכל על עצמנו.  

* ביולוגיה - תורת האבולוציה של דארווין זכתה ועדיין זוכה להתנגדות בקרב אנשים המאמינים בבריאת העולם, דבר נוסף שזכה להתנגדות של "השכל הישר" הוא מוצא האדם מקופי אדם.  

* ביולוגיה - תורת האבולוציה של דארווין זכתה ועדיין זוכה להתנגדות בקרב אנשים המאמינים בבריאת העולם, דבר נוסף שזכה להתנגדות של "השכל הישר" הוא מוצא האדם מקופי אדם.  

* אקולוגיה - אנשים ללא השכלה מדעית ואנשים שהתחנכו על ברכי תאוריות כלכליות רואים לרוב את האדם כיצור ששולט בגורלו ומעצב את העולם ואת הטבע הדומם. העולם מורכב מחומרי גלם , עבודה והון שבני האדם מעצבים בעצמם. האדם עליון על הטבע ואו מנותק מהטבע . דברים אלה התנגשו עם רעיונות וגילויים מתחום האקולוגיה לפיהם בני האדם הם חלק ממערכת אקולוגית והתלות שלהם בדברים כמו אקלים יציב או חקלאות שתלויים בעצמם בקשרים עם בעלי חיים צמחים ויצורים רבים נוספים. האדם תלוי גם ב[[מחזור ביו-גאו-כימי]] של מחזורי חמצן, זרחן, חנקן שריכוזים מתאימים שלהם מאפשרים חיים. ראו גם [[ספינת החלל כדור הארץ]] וניסוי [[ביוספרה 2]]. עם זאת ריעונות אלה לא זכו לאהדה רבה מצד האליטה העסקית ומצד ממשלות ונשארו בשולי הזרם המקובל בגלל התנגשות שלהם עם תפיסות של [[שמרנות]], [[ליברליזם]], [[דת]], לאומיות , לאומנות ו[[קפיטליזם]].  

* אקולוגיה - אנשים ללא השכלה מדעית ואנשים שהתחנכו על ברכי תאוריות כלכליות רואים לרוב את האדם כיצור ששולט בגורלו ומעצב את העולם ואת הטבע הדומם. העולם מורכב מחומרי גלם, עבודה והון שבני האדם מעצבים בעצמם. האדם עליון על הטבע ו/או מנותק מהטבע. דברים אלה התנגשו עם רעיונות וגילויים מתחום האקולוגיה לפיהם בני האדם הם חלק ממערכת אקולוגית והתלות שלהם בדברים כמו אקלים יציב או חקלאות שתלויים בעצמם בקשרים עם בעלי חיים צמחים ויצורים רבים נוספים. האדם תלוי גם ב[[מחזור ביו-גאו-כימי]] של מחזורי חמצן, זרחן, חנקן שריכוזים מתאימים שלהם מאפשרים חיים. ראו גם [[ספינת החלל כדור הארץ]] וניסוי [[ביוספרה 2]]. עם זאת ריעיונות אלה לא זכו לאהדה רבה מצד האליטה העסקית ומצד ממשלות ונשארו בשולי הזרם המקובל בגלל התנגשות שלהם עם תפיסות של [[שמרנות]], [[ליברליזם]], [[דת]], לאומיות, לאומנות ו[[קפיטליזם]].  

==ראו גם==

==ראו גם==

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Common_sense קומון סנס] בויקיפדיה באנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Common_sense קומון סנס] בוויקיפדיה האנגלית

[[קטגוריה:תרבות ומדע]]

[[קטגוריה:תרבות ומדע]]