שינויים

הקשרים בין '''מדע ודת''' נוגעים בדיונים המחברים בין ה[[מדע]] ו[[השיטה המדעית]] לרבות חקר עולם הטבע, ההיסטוריה, הפילוסופיה והתאולוגיה, לבין דתות שונות.  

הקשרים בין '''מדע ודת''' נוגעים בדיונים המחברים בין ה[[מדע]] ו[[השיטה המדעית]] לרבות חקר עולם הטבע, ההיסטוריה, הפילוסופיה והתאולוגיה, לבין דתות שונות.  

הן המדע והן הדת הם מאמצים חברתיים ותרבותיים בעלי [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] מורכבים, שמנסים להסביר את המציאות בעולם במונחים לוגיים. לפני פרוץ [[המהפכה המדעית]] רוב החידושים ביחס לשאלה איך העולם עובד, וכן [[חידושים טכנולוגיים]] ו[[תהליך חברתי|שינויים חברתיים]] הושגו על ידי מסורות דתיות. חוקרים פגאניים, אסלאמיים ונוצרים עתיקים היו חלוצים במרכיבים שונים של השיטה המדעית. ככל שחולף הזמן מתגלה מתח בין המדע לבין הדתות. המדע החל לתאר חלקים נרחבים יותר מן המציאות - לדוגמה אסטרו-פיזיקה שעוסקת בתנועת כדור הארץ בחלל, היסטוריה של היקום, היסטוריה של כדור הארץ, ביולוגיה שעוסקת בהתפתחות החיים בכדור הארץ, תהליך ההשתנות של החיים (אבולוציה ביולוגית), מוצא האדם והקשר בין בעלי חיים שונים לבין סביבתם ([[אקולוגיה]]) לרבות הקשר בין האדם לבין מערכות טבעיות. פסיכולוגיה , רפואה ומדעי המיח חוקרים תהליכי חשיבה של האדם ואת הקשר בין האדם לבין חלקים בטבע (כמו חיידקים, זיהום וכו'). תהליכים אלה גרמו לדחיקה החוצה של הסברים דתיים ומסורתיים בתחומים שונים. במאות השנים האחרונות החלו להווצר מספר מחלוקות בין המדע לבין הדת , כאשר המפורסמות בהן נוגעות לסיבוב כדור הארץ סביב השמש, גילו של היקום, התפתחות החיים בכדור הארץ ומוצא האדם. ההגיון של המדע בשאלות הנוגעות לברור האמת שונות מאלו של הדת - בעוד דת מקבלת ראיות כמו התגלות אלוהית , כתבי קודש או מעשי ניסים, המדע דוחה שיטות אלה ונסמך בעיקר על לוגיקה תצפתיות מסודרות וניוסיים. כמו כן המדע תרם לעליית תופעות של חילוניות של ספקנות בקשר לקיום האל (אגנוסטיות) ואתאיזם. אחוז המדענים שהם אתאיסטים או אגנוסטיים הוא גבוה יותר ביחס לאכולוסיה שבה הם נולדו.  

הן המדע והן הדת הם מאמצים חברתיים ותרבותיים בעלי [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] מורכבים, שמנסים להסביר את המציאות בעולם במונחים לוגיים. לפני פרוץ [[המהפכה המדעית]] רוב החידושים ביחס לשאלה איך העולם עובד, וכן [[חידושים טכנולוגיים]] ו[[תהליך חברתי|שינויים חברתיים]] הושגו על ידי מסורות דתיות. חוקרים פגאניים, אסלאמיים ונוצרים עתיקים היו חלוצים במרכיבים שונים של השיטה המדעית. ככל שחולף הזמן מתגלה מתח בין המדע לבין הדתות. המדע החל לתאר חלקים נרחבים יותר מן המציאות - לדוגמה אסטרו-פיזיקה שעוסקת בתנועת כדור הארץ בחלל, היסטוריה של היקום, היסטוריה של כדור הארץ, ביולוגיה שעוסקת בהתפתחות החיים בכדור הארץ, תהליך ההשתנות של החיים (אבולוציה ביולוגית), מוצא האדם והקשר בין בעלי חיים שונים לבין סביבתם ([[אקולוגיה]]) לרבות הקשר בין האדם לבין מערכות טבעיות. פסיכולוגיה, רפואה ומדעי המח חוקרים תהליכי חשיבה של האדם ואת הקשר בין האדם לבין חלקים בטבע (כמו חיידקים, זיהום וכו'). תהליכים אלה גרמו לדחיקה החוצה של הסברים דתיים ומסורתיים בתחומים שונים. במאות השנים האחרונות החלו להיווצר מספר מחלוקות בין המדע לבין הדת, כאשר המפורסמות בהן נוגעות לסיבוב כדור הארץ סביב השמש, גילו של היקום, התפתחות החיים בכדור הארץ ומוצא האדם. ההגיון של המדע בשאלות הנוגעות לברור האמת שונות מאלו של הדת - בעוד דת מקבלת ראיות כמו התגלות אלוהית, כתבי קודש או מעשי ניסים, המדע דוחה שיטות אלה ונסמך בעיקר על לוגיקה, תצפיות מסודרות וניסויים. כמו כן המדע תרם לעליית תופעות של חילוניות של ספקנות בקשר לקיום האל (אגנוסטיות) ואתאיזם. אחוז המדענים שהם אתאיסטים או אגנוסטיים הוא גבוה יותר ביחס לאוכלוסייה שבה הם נולדו.  

רבים טועונים כי המדע ודת עוסקים בתחומים נפרדים. המדע עוסק בשאלה "מה קיים" - שאלות פוזיטיבות, ואילו הדת עוסקת בשאלות "איך ראוי להתנהג" - שאלות נורמטיביות. טענה נוספית היא שהמדע לא יכול לאמת או לשלול קיומו של אל.  

רבים טוענים כי המדע ודת עוסקים בתחומים נפרדים. המדע עוסק בשאלה "מה קיים" - שאלות פוזיטיביות, ואילו הדת עוסקת בשאלות "איך ראוי להתנהג" - שאלות נורמטיביות. טענה נוספת היא שהמדע לא יכול לאמת או לשלול קיומו של אל.  

מדענים שונים כמו [[ריצ'ירד דוקינס]] טוענים כי הטענה כי יש [[מרחבי עיון לא חופפים]] הן לא נכונות - יקום שבו מתקיים אלוהים הוא יקום שונה מייקום ללא אלוהים וניתן לבצע הערכה לסבירות קיומו של אלוהים באמצעות מחקר מדעי. כמו כן מתקיים [[חקר המוסר באמצעות מדע]] שבו משתמשים בכלים מדעיים כדי לגבש תובנות על המוסר. דוקינס טוען כי המדע יכול לסייע לנו להבין את המוסר טוב יותר מאשר דתות.  

מדענים שונים כמו [[ריצ'רד דוקינס]] טוענים כי הטענה כי יש [[מרחבי עיון לא חופפים]] הן לא נכונות - יקום שבו מתקיים אלוהים הוא יקום שונה מייקום ללא אלוהים וניתן לבצע הערכה לסבירות קיומו של אלוהים באמצעות מחקר מדעי. כמו כן מתקיים [[חקר המוסר באמצעות מדע]] שבו משתמשים בכלים מדעיים כדי לגבש תובנות על המוסר. דוקינס טוען כי המדע יכול לסייע לנו להבין את המוסר טוב יותר מאשר דתות.  

==היסטוריה של יחסי דת ומדע==

==היסטוריה של יחסי דת ומדע==

עם זאת הפילוסופים האתונאים גם נוטעים יסודות נוספים שישמשו את המדע בהמשך. בדיאלוג 'מנון' סוקרטס מעלה את החשיבות של [[נכונות להודות בבורות]] כתנאי חיוני התקדמות וחיפוש שאלות כדי לפתור את הלא ידוע. סוקרטס מדבר עם אציל צעיר שמתחיל לשאול אותו על המידה הטובה. סוקרטס שואל אותו שאלות ומראה לו שקשה להבין מהי "המידה הטובה", תוך כדי כך הוא מדגים לאציל כי חשוב להכיר בבורות של עצמך כדי לחפש אחר שאלות. הוא לוקח עבד ומתחיל לשאול אותו  כיצד להכפיל פי שתיים את שטחו של מרובע. בתחילה העבד משוכנע שהוא יכול להגיע לתשובה בקלות, לאחר מספר ניסיונות כושלים הוא נאלץ להודות שאינו יודע את התשובה. בשלב זה סוקרטס פונה לאציל ומפנה את תשומת ליבו ששלב זה הוא חיוני כדי שאפשר יהיה להתקדם הלאה בחיפוש אחר תשובות לשאלה. זהו אחד המרכיבים החיוניים של תרבות מדעית. נכונות זו היא היכולת להודות בכך שאינך יודע את התשובה לשאלה מסוימת וכי אתה נכון לחפש תשובות לשאלה זו. זאת בניגוד ל[[שמרנות]] ולזרמים רבים בדת שמצהירים כי כל התשובות, במיוחד לשאלות החשובות - כבר ידועות לנו.

עם זאת הפילוסופים האתונאים גם נוטעים יסודות נוספים שישמשו את המדע בהמשך. בדיאלוג 'מנון' סוקרטס מעלה את החשיבות של [[נכונות להודות בבורות]] כתנאי חיוני התקדמות וחיפוש שאלות כדי לפתור את הלא ידוע. סוקרטס מדבר עם אציל צעיר שמתחיל לשאול אותו על המידה הטובה. סוקרטס שואל אותו שאלות ומראה לו שקשה להבין מהי "המידה הטובה", תוך כדי כך הוא מדגים לאציל כי חשוב להכיר בבורות של עצמך כדי לחפש אחר שאלות. הוא לוקח עבד ומתחיל לשאול אותו  כיצד להכפיל פי שתיים את שטחו של מרובע. בתחילה העבד משוכנע שהוא יכול להגיע לתשובה בקלות, לאחר מספר ניסיונות כושלים הוא נאלץ להודות שאינו יודע את התשובה. בשלב זה סוקרטס פונה לאציל ומפנה את תשומת ליבו ששלב זה הוא חיוני כדי שאפשר יהיה להתקדם הלאה בחיפוש אחר תשובות לשאלה. זהו אחד המרכיבים החיוניים של תרבות מדעית. נכונות זו היא היכולת להודות בכך שאינך יודע את התשובה לשאלה מסוימת וכי אתה נכון לחפש תשובות לשאלה זו. זאת בניגוד ל[[שמרנות]] ולזרמים רבים בדת שמצהירים כי כל התשובות, במיוחד לשאלות החשובות - כבר ידועות לנו.

לאחר הקמת האימפריה של אלכסנדר מוקדון מתקיימים מספר [[תהליך חברתי|תהליכים חברתיים]] שונים - מצד אחד יש מפגש בין דתות שונות ואמונות שונות ויש ספקנות של חלק מהאנשים במסורות - בגלל שבמקומות שונים יש מסורות שונות עם הסברים שונים מאד על העולם. כמו כן התפתחות אתונה והאימפריה ההלניסטית מקדמת את החקירות לגבי תחומים רבים כמו מטלורגיה, ניווט, מתמטיקה, ספרות, היסטוריה, אדריכלות ועוד - ודבר זה מערער את ההנחה של תרבויות שונות כי הן התרבות המתקדמת ביותר בעולם. גם הקיום הסדר [[מלוכנות|הדתי-מלוכני]] מתערער במידה מסויימת שכן המלכים שכביכול שלטו בממלכות בזכות חסדי האלים, והרעיון כי סדר זה יכון לעולם ועד - ואינו משתנה לעולם - מתערער בגלל הכיבוש ההלניסטי שמערר את כל הממלכות באזור המזרח התיכון - שחלקן בעלות מסורות של אלפי שנים.  אחד האלמנטים של הכיבוש ההלניסטי הוא יצירתן של ספריות בערים המרכזיות אשר איגדו לתוכם את מצבור הידע האזורי לצד זה היווני, כדי להקל על היוונים את הבנת התרבות המקומית. הנגישות של השלטון החדש להבנת מערכות הדת, החוקים והתרבות המקומיים היו כלי שלטוני חזק מאוד. בתקופה ז בסביבות שנת 295 לפנה"ס, תחת שלטונו של תלמי הראשון, הוקמה באלכסנדריה "הספריה הגדולה" שמכילה מאות אלפי כתבים מתקופות שונות, תחומי ידע שונים ומסורות שונות. קיום הספריה, וכן ספריות נוספות כמו  ספריית פרגמון בעיר הבירה של השושלת האטלידית (כיום במערב טורקיה) יצר אוסף של כתבים שמלומדים קוראים ומתרגמים וכך נצבר ידע והועבר ידע בין דורות שונים ובין תרבויות שונות מתחיל להתפתח מעמד של מלומדים שאינם בהכרח כהני דת.  

לאחר הקמת האימפריה של אלכסנדר מוקדון מתקיימים מספר [[תהליך חברתי|תהליכים חברתיים]] שונים - מצד אחד יש מפגש בין דתות שונות ואמונות שונות ויש ספקנות של חלק מהאנשים במסורות - בגלל שבמקומות שונים יש מסורות שונות עם הסברים שונים מאד על העולם. כמו כן התפתחות אתונה והאימפריה ההלניסטית מקדמת את החקירות לגבי תחומים רבים כמו מטלורגיה, ניווט, מתמטיקה, ספרות, היסטוריה, אדריכלות ועוד - ודבר זה מערער את ההנחה של תרבויות שונות כי הן התרבות המתקדמת ביותר בעולם. גם הקיום הסדר [[מלוכנות|הדתי-מלוכני]] מתערער במידה מסויימת שכן המלכים שכביכול שלטו בממלכות בזכות חסדי האלים, והרעיון כי סדר זה יכון לעולם ועד - ואינו משתנה לעולם - מתערער בגלל הכיבוש ההלניסטי שמערר את כל הממלכות באזור המזרח התיכון - שחלקן בעלות מסורות של אלפי שנים.  אחד האלמנטים של הכיבוש ההלניסטי הוא יצירתן של ספריות בערים המרכזיות אשר איגדו לתוכם את מצבור הידע האזורי לצד זה היווני, כדי להקל על היוונים את הבנת התרבות המקומית. הנגישות של השלטון החדש להבנת מערכות הדת, החוקים והתרבות המקומיים היו כלי שלטוני חזק מאוד. בתקופה ז בסביבות שנת 295 לפנה"ס, תחת שלטונו של תלמי הראשון, הוקמה באלכסנדריה "הספריה הגדולה" שמכילה מאות אלפי כתבים מתקופות שונות, תחומי ידע שונים ומסורות שונות. קיום הספרייה, וכן ספריות נוספות כמו  ספריית פרגמון בעיר הבירה של השושלת האטלידית (כיום במערב טורקיה) יצר אוסף של כתבים שמלומדים קוראים ומתרגמים וכך נצבר ידע והועבר ידע בין דורות שונים ובין תרבויות שונות מתחיל להתפתח מעמד של מלומדים שאינם בהכרח כהני דת.  

בתקופה זו מתקיים פיתוח של מתמטיקה, שאינו תלוי במסורת מיסטית (בניגוד לתחילת התחום על ידי פיתגורס). המתמטיקה היא ידע מופשט שאינו תלוי בהנחות תאולוגיות, והוא משותף לכל העוסקים בו - ללא קשר לגילם, מעמדם החברתי, או הרקע התרבותי- תאולוגי שלהם. למתמטיקה מתגלים חוקים שתלוים רק בהנחות יסוד - ולא ברצון של אלים כלשהם. בהמשך הדבר גורם לאחדות של דעות והתכנסות להסבר אחד המקובל על כל העוסקים בתחום ידע מסויים - [[קונצנזוס מדעי]] - הגעה להסבר אחד על ידי תרבויות שונות מאד - כך לדוגמה החוקרים הערבים מתרגמים כתבים רבים של ההוגים היוונים הקלאסיים. דבר זה של ביסוס הלוגיקה בצורה מסודרת וקיום הוכחות משפיע בהמשך על תחומים נוספים, במיוחד בתחומי הנדסה ופיזיקה. דבר זה גם נמצא בניגוד גמור להסברים תאולוגיים ודתיים שנמצאים בתהליך מתמיד של פיצולים וסכסוכים - גם כאשר המקור של הרעיונות הוא זהה.   

בתקופה זו מתקיים פיתוח של מתמטיקה, שאינו תלוי במסורת מיסטית (בניגוד לתחילת התחום על ידי פיתגורס). המתמטיקה היא ידע מופשט שאינו תלוי בהנחות תאולוגיות, והוא משותף לכל העוסקים בו - ללא קשר לגילם, מעמדם החברתי, או הרקע התרבותי- תאולוגי שלהם. למתמטיקה מתגלים חוקים שתלויים רק בהנחות יסוד - ולא ברצון של אלים כלשהם. בהמשך הדבר גורם לאחדות של דעות והתכנסות להסבר אחד המקובל על כל העוסקים בתחום ידע מסויים - [[קונצנזוס מדעי]] - הגעה להסבר אחד על ידי תרבויות שונות מאד - כך לדוגמה החוקרים הערבים מתרגמים כתבים רבים של ההוגים היוונים הקלאסיים. דבר זה של ביסוס הלוגיקה בצורה מסודרת וקיום הוכחות משפיע בהמשך על תחומים נוספים, במיוחד בתחומי הנדסה ופיזיקה. דבר זה גם נמצא בניגוד גמור להסברים תאולוגיים ודתיים שנמצאים בתהליך מתמיד של פיצולים וסכסוכים - גם כאשר המקור של הרעיונות הוא זהה.   

===במהלך ימי הביניים===

===במהלך ימי הביניים===

עם הזמן מתחיל להתפתח ידע מדעי שמקיים מתח גדל עם הסברים מקובלים על ידי מוסדות הדת - ההתנגשות הראשונה היא המודל של עולם קופרני עם המודל של אריסטו ושל הכנסייה הקתולית - לפיו כדור הארץ נמצא במרכז היקום והשמש הירח, הכוכבים  סובבים אותו. בנוסף גם היה רעיון כי כל דבר סובב את הארץ - לכן לדוגמה לכוכבים אחרים אין ירחים. כאשר קופרניקוס ואחרי גלילאו וקפלר מגלים כי דבר זה לא נכון מתקיים עימות בינם לבין הכנסייה הקתולית בהמשך החישובים של קפלר ופיתוחי האסטרונומיה של גלילאו ואחרים מאפשרים את המהפכה של ניוטון והאמת לגבי סיבוב הארץ סביב צירה והמכניקה הניוטונית הופכות להיות דבר נפוץ יותר ויותר.  

עם הזמן מתחיל להתפתח ידע מדעי שמקיים מתח גדל עם הסברים מקובלים על ידי מוסדות הדת - ההתנגשות הראשונה היא המודל של עולם קופרני עם המודל של אריסטו ושל הכנסייה הקתולית - לפיו כדור הארץ נמצא במרכז היקום והשמש הירח, הכוכבים  סובבים אותו. בנוסף גם היה רעיון כי כל דבר סובב את הארץ - לכן לדוגמה לכוכבים אחרים אין ירחים. כאשר קופרניקוס ואחרי גלילאו וקפלר מגלים כי דבר זה לא נכון מתקיים עימות בינם לבין הכנסייה הקתולית בהמשך החישובים של קפלר ופיתוחי האסטרונומיה של גלילאו ואחרים מאפשרים את המהפכה של ניוטון והאמת לגבי סיבוב הארץ סביב צירה והמכניקה הניוטונית הופכות להיות דבר נפוץ יותר ויותר.  

תקופת הרנסנס מתחילה ואיתה הנכונות החברתית לערער על סדרים ישנים ועל הנחות מימי הביניים. כמו כן המתחים בין ממלכות שונות ובין זרמים שונים בדת הנוצרית - מאפשרים הפצה של רעיונות שונים לגבי הדת והסדר הטבעי בעולם - שכן זרמים שונים מעוניינים לנגח את כוחה של הכנסיה הקתולית. כך לדוגמה ספרו המאוחר של גליליאו שנכתב במעצר בית הוברח להולנד.  

תקופת הרנסנס מתחילה ואיתה הנכונות החברתית לערער על סדרים ישנים ועל הנחות מימי הביניים. כמו כן המתחים בין ממלכות שונות ובין זרמים שונים בדת הנוצרית - מאפשרים הפצה של רעיונות שונים לגבי הדת והסדר הטבעי בעולם - שכן זרמים שונים מעוניינים לנגח את כוחה של הכנסייה הקתולית. כך לדוגמה ספרו המאוחר של גליליאו שנכתב במעצר בית הוברח להולנד.  

בימי הביניים וכן בתקופת הרנסנס ואפילו בעידן הנאורות, רבים מבין העוסקים במדע היו בעלי רקע דתי, כמרים, נזירים וכו'. יש מספר סיבות לכך. ראשית רוב האוכלוסיה לא יודעת לקרוא ולכתוב, ואנשים שלומדים לקרוא ולכתוב עושים זאת בדרך כלל על רקע מקצועי (כמו סוחרים, פקידים) או על רקע לימודי דת. שנית עדיין מדובר בחברה חקלאית ברובה ללא הרבה פנאי ומשאבים, עבור אנשים שרצו לעסוק בחקירת עולם הטבע ותאורו, מקצועות כמו כמורה או נזיר היו עיסוק אידאלי. סיבה שלישית היא שעל ידי הכרת הטיעונים התאולוגיים ידעו הכמרים איך להציג את הממצאים שלהם בצורה שלא תעורר את חמת הכנסיה. כמו כן רבים מהחוקרים עשו זאת במטרה להלל את גאוניות האל. כל מדען חשף חתיכה קטנה מהפזל שהרכיב לאט לאט את התפתחות הידע המדעי, כך שאנשים דתיים פיתחו לאט ידע מדעי, כאשר חלק מההשלכות של ידע זה הוביל בהמשך לפעמים להתנגשות עם עמדות דתיות שהם עצמם החזיקו בהם.   

בימי הביניים וכן בתקופת הרנסנס ואפילו בעידן הנאורות, רבים מבין העוסקים במדע היו בעלי רקע דתי, כמרים, נזירים וכו'. יש מספר סיבות לכך. ראשית רוב האוכלוסייה לא יודעת לקרוא ולכתוב, ואנשים שלומדים לקרוא ולכתוב עושים זאת בדרך כלל על רקע מקצועי (כמו סוחרים, פקידים) או על רקע לימודי דת. שנית עדיין מדובר בחברה חקלאית ברובה ללא הרבה פנאי ומשאבים, עבור אנשים שרצו לעסוק בחקירת עולם הטבע ותאורו, מקצועות כמו כמורה או נזיר היו עיסוק אידאלי. סיבה שלישית היא שעל ידי הכרת הטיעונים התאולוגיים ידעו הכמרים איך להציג את הממצאים שלהם בצורה שלא תעורר את חמת הכנסיה. כמו כן רבים מהחוקרים עשו זאת במטרה להלל את גאוניות האל. כל מדען חשף חתיכה קטנה מהפאזל שהרכיב לאט לאט את התפתחות הידע המדעי, כך שאנשים דתיים פיתחו לאט ידע מדעי, כאשר חלק מההשלכות של ידע זה הוביל בהמשך לפעמים להתנגשות עם עמדות דתיות שהם עצמם החזיקו בהם.   

===תקופת הנאורות והתקופה המודרנית===

===תקופת הנאורות והתקופה המודרנית===

איך מבררים מהי התשובה לשאלה מסויימת - הולכים לכומר, ואם הוא לא יודע הוא הולך לבישוף ואם הוא לא יודע הוא מנסה לברר את התשובה בהסתמכות על כתבי קודש עתיקים. המדע לעומת זאת מנסה לעודד ספק כלפי התאוריות שלו עצמו ומעודד אנשים למצוא ממצאים לאישוש או לסתירה של תאוריות קיימות. הנכונות להודות בבורות פותחת פתח לשאול שאלות ולנסות למצוא להן תשובות. מדען עשוי להגיד "אני לא יודע את התשובה לזה, כדאי לערוך ניסוי או לנסות לאסוף מידע כדי לענות על שאלה זו" ודבר זה שונה מאד מדרך החשיבה של דתות שמניחות שאם חסר מידע הוא נמסר כבר בעבר על ידי אלוהים.  

איך מבררים מהי התשובה לשאלה מסויימת - הולכים לכומר, ואם הוא לא יודע הוא הולך לבישוף ואם הוא לא יודע הוא מנסה לברר את התשובה בהסתמכות על כתבי קודש עתיקים. המדע לעומת זאת מנסה לעודד ספק כלפי התאוריות שלו עצמו ומעודד אנשים למצוא ממצאים לאישוש או לסתירה של תאוריות קיימות. הנכונות להודות בבורות פותחת פתח לשאול שאלות ולנסות למצוא להן תשובות. מדען עשוי להגיד "אני לא יודע את התשובה לזה, כדאי לערוך ניסוי או לנסות לאסוף מידע כדי לענות על שאלה זו" ודבר זה שונה מאד מדרך החשיבה של דתות שמניחות שאם חסר מידע הוא נמסר כבר בעבר על ידי אלוהים.  

הפיזיקאי ריצ'ארד פיינמן הבחין בהבדל בין המדע לבין דת בהקשר של שמירת רעיונות על פני זמן (בספר [[החדווה שבגילוי דברים]]) לפי פיינמן אחת ההתקדמות הגדולות של האנושות על פני בעלי החיים האחרים היא היכולת להעביר תובנות כלשהן מדור לדור. לדוגמה - מסוכן לאכול פרי כזה וכזה ובטוח לאכול פרי אחר. הדבר זה הוא התפתחות חשובה מאד ומאפשרת לאנושות להעביר ידע על פני הדורות. עם הזמן תובנות אלה התקבעו כאמיתות שאסור לערער עליהן וקיבלו מעמד של קדושה. דבר זה הגיוני כרצון לשמר ידע חשוב להשרדות. במדע לעומת זאת החשיבה היא אחרת - לוקחים רעיונת מסויימים, בוחנים אותם, חלק מצליחים יותר וחלק פחות. מה שעובד - נשאר, עם הזמן מתברר שיש רעיונות חדשים ואז מתברר שגם חלק מהרעיונות המצליחים היו לא מדוייקים ואז זורקים אותם ומאמצים רעיונות מוצלחים יותר.   

הפיזיקאי ריצ'ארד פיינמן הבחין בהבדל בין המדע לבין דת בהקשר של שמירת רעיונות על פני זמן (בספר [[החדווה שבגילוי דברים]]) לפי פיינמן אחת ההתקדמות הגדולות של האנושות על פני בעלי החיים האחרים היא היכולת להעביר תובנות כלשהן מדור לדור. לדוגמה - מסוכן לאכול פרי כזה וכזה ובטוח לאכול פרי אחר. הדבר זה הוא התפתחות חשובה מאד ומאפשרת לאנושות להעביר ידע על פני הדורות. עם הזמן תובנות אלה התקבעו כאמיתות שאסור לערער עליהן וקיבלו מעמד של קדושה. דבר זה הגיוני כרצון לשמר ידע חשוב להישרדות. במדע לעומת זאת החשיבה היא אחרת - לוקחים רעיונות מסויימים, בוחנים אותם, חלק מצליחים יותר וחלק פחות. מה שעובד - נשאר, עם הזמן מתברר שיש רעיונות חדשים ואז מתברר שגם חלק מהרעיונות המצליחים היו לא מדוייקים ואז זורקים אותם ומאמצים רעיונות מוצלחים יותר.   

==יחס המדע לדת==

==יחס המדע לדת==

===חקר הדת באמצעות מדע===

===חקר הדת באמצעות מדע===

מדענים מתחומים שונים החלו לחקור את הדתות באמצעות כלים מדעיים. כלי חשוב אחד הוא "ביקורת המקרא" - תחום זה משתמש בהשוואות של טקסטים עתיקים ובכלים של ביקורת הספרות כדי להעריך מניין באו טקסטים דתיים שונים, לנסות ליישב סתירות בין כתבים שונים (או בתוך אותו טקסט) ולהעריך השפעות תרבויות של עמים ומסורות שונות אחת על השניה. תחומים נוסף שחוקר את הדתות הם מחקרים בתחומים של אנתרופוליגיה ואריכאולוגיה. תחומים כמו [[אבולוציה כלכלית]] ו[[כלכלה מוסדית]] או [[היסטוריה כלכלית]] מנסים לדוגמה להעריך כיצד מנהגים שונים שצמחו והתפתחו בחברות שונות שרתו צרכים אבולוציוניים שונים. לדוגמה הספר "פרות קדושות וחזירים טמאים" מתאר כיצד התפתח בהודו המעמד של הפרה כיצור קדוש - מהקרבת קורבנות של פרים לאיסור אכילת בשר פרה והיבטים אחרים - הספר מתאר כיצד [[צפיפות אוכלוסין]] גדלה הפכה את קיומי זבח הפרות ואת אכילת בשרן לדבר יקר וקשה יותר.   

מדענים מתחומים שונים החלו לחקור את הדתות באמצעות כלים מדעיים. כלי חשוב אחד הוא "ביקורת המקרא" - תחום זה משתמש בהשוואות של טקסטים עתיקים ובכלים של ביקורת הספרות כדי להעריך מניין באו טקסטים דתיים שונים, לנסות ליישב סתירות בין כתבים שונים (או בתוך אותו טקסט) ולהעריך השפעות תרבויות של עמים ומסורות שונות אחת על השניה. תחומים נוסף שחוקר את הדתות הם מחקרים בתחומים של אנתרופולוגיה וארכיאולוגיה. תחומים כמו [[אבולוציה כלכלית]] ו[[כלכלה מוסדית]] או [[היסטוריה כלכלית]] מנסים לדוגמה להעריך כיצד מנהגים שונים שצמחו והתפתחו בחברות שונות שרתו צרכים אבולוציוניים שונים. לדוגמה הספר "פרות קדושות וחזירים טמאים" מתאר כיצד התפתח בהודו המעמד של הפרה כיצור קדוש - מהקרבת קורבנות של פרים לאיסור אכילת בשר פרה והיבטים אחרים - הספר מתאר כיצד [[צפיפות אוכלוסין]] גדלה הפכה את קיומי זבח הפרות ואת אכילת בשרן לדבר יקר וקשה יותר.   

מדענים שונים חוקרים מדוע אנשים מאמינים באלוהים ומדוע דתות הן דבר נפוץ, כמו גם מדוע דתות מסויימות הצליחו בעוד דתות אחרות נעלמו. בספר [[יש אלוהים?]] תוהה  הביולוג [[ריצ'רד דוקינס]] מדוע הדת מוצלחת ונפוצה כל כך, מדוע אנשים ממשיכים להאמין בדת חרף כישלונות שלה בהסבר המציאות לעומת המדע. לפי דוקינס, הסבר חשוב לאימוץ הדת הוא הנטיה שלנו להאמין להורינו ולדורות הקודמים. נטיה זו חשובה מאד, במיוחד במקומות כמו [[ציידים לקטים]] כדי לשרוד. הוא משווה זאת לנטיה של פרפרי לילה לנווט לפי אור הירח. עם זאת הנטיה הזו להאמין להורינו היא בעלת השפעות לוואי שיכולה להיות מזיקה - והיא הנטיה שלנו להאמין יותר מידי לטענות שהושמעו בידי הורינו. זאת בדומה לנטיה של פרפרי לילה להמשך לנרות ולהישרף. הפרפר לא נשרף בכוונה ואין כאן יתרון אבולוציוני - הטעות בניווט היא תוצר לוואי של תכונה מועילה אחרת (שמירת זווית קבוע למקור אור הירח כדי לנווט). דוקינס טוען כי באופן דומה האמונה הדתית הנפוצה היא תוצר לוואי של תכונות מועילות אחרות שבני האדם ירשו - כמו הנטיה להאמין להורים ולאמץ את נקדות ההשקפה שלהם (דבר מועיל כדי להעביר ידע בין דורות) או הנטיה לשתף פעולה ולסגל לעצמנו נקודות השקפה דומות לאלה של הסביבה שלנו.

מדענים שונים חוקרים מדוע אנשים מאמינים באלוהים ומדוע דתות הן דבר נפוץ, כמו גם מדוע דתות מסויימות הצליחו בעוד דתות אחרות נעלמו. בספר [[יש אלוהים?]] תוהה  הביולוג [[ריצ'רד דוקינס]] מדוע הדת מוצלחת ונפוצה כל כך, מדוע אנשים ממשיכים להאמין בדת חרף כישלונות שלה בהסבר המציאות לעומת המדע. לפי דוקינס, הסבר חשוב לאימוץ הדת הוא הנטיה שלנו להאמין להורינו ולדורות הקודמים. נטיה זו חשובה מאד, במיוחד במקומות כמו [[ציידים לקטים]] כדי לשרוד. הוא משווה זאת לנטיה של פרפרי לילה לנווט לפי אור הירח. עם זאת הנטיה הזו להאמין להורינו היא בעלת השפעות לוואי שיכולה להיות מזיקה - והיא הנטיה שלנו להאמין יותר מידי לטענות שהושמעו בידי הורינו. זאת בדומה לנטיה של פרפרי לילה להמשך לנרות ולהישרף. הפרפר לא נשרף בכוונה ואין כאן יתרון אבולוציוני - הטעות בניווט היא תוצר לוואי של תכונה מועילה אחרת (שמירת זווית קבוע למקור אור הירח כדי לנווט). דוקינס טוען כי באופן דומה האמונה הדתית הנפוצה היא תוצר לוואי של תכונות מועילות אחרות שבני האדם ירשו - כמו הנטיה להאמין להורים ולאמץ את נקודות ההשקפה שלהם (דבר מועיל כדי להעביר ידע בין דורות) או הנטיה לשתף פעולה ולסגל לעצמנו נקודות השקפה דומות לאלה של הסביבה שלנו.

===אמונה דתית בקרב מדענים===

===אמונה דתית בקרב מדענים===

בעבר הרחוק, רוב עצום של המדענים היו דתיים. דוגמאות ברורות הן גליאלו גלילאי, יוהנס קפלר או אייזיק ניוטון שחלק מהמחקר שלהם היה נסיון להבין טוב יותר את דרכי פעולת האל דרך חקר היקום. גם במאה ה-19 היו מדענים בולטים כמו הכימאי והביולוג לואי פסטר שהיה קתולי הדוק. עם זאת עם הזמן החלו להופיע מדענים שהאלו ספקות ביחס לאפשרות קיומו של אלוהים. בחברות העבר האשמה כי אתה אתאיסט היתה האשמה כי אתה "כופר" ולכן מדענים שפקפקו בקיום האל היו צריכים להיות זהירים. כמו כן הרעיונות האתאטסטים של קיום סדר ביקום בהקשרים שונים ללא צורך התערבות אלוהית בתהליכים שונים התפתחה לאט לאט - כך שמדענים לא-דתיים תארו עצמם קודם כל כאגונסטיים - לא מתחייבים כלפי אמונה או חוסר אמונה באלוהים. כמו כן חלק מן המדענים הלכו לכיוון של דאיזם - כלומר הצהירו שהם כן מאמינים באל אבל לא מאמינים לדתות שמדברות בשמו.  

בעבר הרחוק, רוב עצום של המדענים היו דתיים. דוגמאות ברורות הן גלילאו גלילאי, יוהנס קפלר או אייזיק ניוטון שחלק מהמחקר שלהם היה נסיון להבין טוב יותר את דרכי פעולת האל דרך חקר היקום. גם במאה ה-19 היו מדענים בולטים כמו הכימאי והביולוג לואי פסטר שהיה קתולי הדוק. עם זאת עם הזמן החלו להופיע מדענים שהעלו ספקות ביחס לאפשרות קיומו של אלוהים. בחברות העבר האשמה כי אתה אתאיסט היתה האשמה כי אתה "כופר" ולכן מדענים שפקפקו בקיום האל היו צריכים להיות זהירים. כמו כן הרעיונות האתאטסטים של קיום סדר ביקום בהקשרים שונים ללא צורך התערבות אלוהית בתהליכים שונים התפתחה לאט לאט - כך שמדענים לא-דתיים תארו עצמם קודם כל כאגוניסטים - לא מתחייבים כלפי אמונה או חוסר אמונה באלוהים. כמו כן חלק מן המדענים הלכו לכיוון של דאיזם - כלומר הצהירו שהם כן מאמינים באל אבל לא מאמינים לדתות שמדברות בשמו.  

בשנת 1914 ערך הפסיכולוג האמריקאי James H. Leuba, סקר בקרב -1000 מדענים בארצות הברית. הסקר מצא כי 58% מתוכם הביעו חוסר אמונה או פקפוק באמונה באל. בקרב כ-400 מדענים שהוא החשיב כמדענים "דגולים" יותר נתון זה עלה כמעט ל-70%. הוא ערך סקר דומה בשנת 1934 ושיעור הספקנים בקיום האל עלה ל- 67% ו-85% בהתאמה. מחקר של חוקרים משנת 1996 מצא כי שיעור חוסר אמונה או פקפוק באל בקרב מדענים בארצות הברית עמד על כ-60%. בשנת 1998 אותם חוקרים קיימו את הסקר בקרב מדענים בכירים ומצאו כי שיעור המאמינים באל בקרבם עמד על 7% {{הערה|[https://www.nature.com/articles/28478 Leading scientists still reject God],  Nature, 23 July 1998}}

בשנת 1914 ערך הפסיכולוג האמריקאי James H. Leuba, סקר בקרב -1000 מדענים בארצות הברית. הסקר מצא כי 58% מתוכם הביעו חוסר אמונה או פקפוק באמונה באל. בקרב כ-400 מדענים שהוא החשיב כמדענים "דגולים" יותר נתון זה עלה כמעט ל-70%. הוא ערך סקר דומה בשנת 1934 ושיעור הספקנים בקיום האל עלה ל- 67% ו-85% בהתאמה. מחקר של חוקרים משנת 1996 מצא כי שיעור חוסר אמונה או פקפוק באל בקרב מדענים בארצות הברית עמד על כ-60%. בשנת 1998 אותם חוקרים קיימו את הסקר בקרב מדענים בכירים ומצאו כי שיעור המאמינים באל בקרבם עמד על 7% {{הערה|[https://www.nature.com/articles/28478 Leading scientists still reject God],  Nature, 23 July 1998}}

סקר שקיים מכון המחקר PEW בקרב מדענים בארצות הברית שחברים ב"אגודה האמריקאית לקידום המדע" בשנת 2009, מצא כי מדענים אלה הם בממוצע הרבה פחות דתיים לעומת האוכלוסיה הכללית בארצות הברית באותו זמן. בעוד ש-83% מתוך אזרחי ארצות הברית טענו כי הם מאמינים בקיומו של אל, אחוז המאמינים בקרב מדענים עמד על 33%. כ-4% מתוך תושבי ארצות הברית לא מאמינים בקיומו של אל או של "ישות עליונה" כלשהי- כלומר אתאיסטים, שיעור המדענים שאחזו בדעה זו הוא 41%  - כלומר גבוה פי עשר. {{הערה|pew research center, [https://www.pewresearch.org/religion/2009/11/05/scientists-and-belief/ Scientists and Belief], RELIGION AND SCIENCE IN THE UNITED STATES, NOVEMBER 5, 2009}}

סקר שקיים מכון המחקר PEW בקרב מדענים בארצות הברית שחברים ב"אגודה האמריקאית לקידום המדע" בשנת 2009, מצא כי מדענים אלה הם בממוצע הרבה פחות דתיים לעומת האוכלוסייה הכללית בארצות הברית באותו זמן. בעוד ש-83% מתוך אזרחי ארצות הברית טענו כי הם מאמינים בקיומו של אל, אחוז המאמינים בקרב מדענים עמד על 33%. כ-4% מתוך תושבי ארצות הברית לא מאמינים בקיומו של אל או של "ישות עליונה" כלשהי- כלומר אתאיסטים, שיעור המדענים שאחזו בדעה זו הוא 41%  - כלומר גבוה פי עשר. {{הערה|pew research center, [https://www.pewresearch.org/religion/2009/11/05/scientists-and-belief/ Scientists and Belief], RELIGION AND SCIENCE IN THE UNITED STATES, NOVEMBER 5, 2009}}

סקר משנת 2016, שבוצע בשמונוה מדינות שונות וכלל כ-9000 מדענים מתחומי מחקר של פיזיקה וביולוגיה, מצא כי המדענים בממוצע הם פחות דתיים, במחשבה ובמעשה לעומת האוכלוסיה הכללית במדינתם. עם זאת במדינות מסורתיות יותר כמו הודו, טורקיה, טיוואן, ואיטליה כ50-60% מבין המדענים טענו שהם בקבוצה של "דתיים באופן חזק בינוני או מזערי". ברוב המקומות מלבד טיוואן והונג קונג אחוז המדענים שהיו בקבוצה זו היה קטן ביחס לאוכלוסיה הכללית. כמו כן, מדענים רבים לא חשבו שיש סתירה בין דת ובין מדע ולדעתם המדע והדת פועלים בספרות נפרדות ([[מרחבי עיון לא חופפים]]). {{הערה|[https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/2378023116664353 Religion among Scientists in International Context: A New Study of Scientists in Eight Regions], September 1, 2016 }}

סקר משנת 2016, שבוצע בשמונה מדינות שונות וכלל כ-9000 מדענים מתחומי מחקר של פיזיקה וביולוגיה, מצא כי המדענים בממוצע הם פחות דתיים, במחשבה ובמעשה לעומת האוכלוסייה הכללית במדינתם. עם זאת במדינות מסורתיות יותר כמו הודו, טורקיה, טיוואן, ואיטליה כ50-60% מבין המדענים טענו שהם בקבוצה של "דתיים באופן חזק בינוני או מזערי". ברוב המקומות מלבד טיוואן והונג קונג אחוז המדענים שהיו בקבוצה זו היה קטן ביחס לאוכלוסייה הכללית. כמו כן, מדענים רבים לא חשבו שיש סתירה בין דת ובין מדע ולדעתם המדע והדת פועלים בספרות נפרדות ([[מרחבי עיון לא חופפים]]). {{הערה|[https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/2378023116664353 Religion among Scientists in International Context: A New Study of Scientists in Eight Regions], September 1, 2016 }}

==יחס הדת למדע==

==יחס הדת למדע==

בקרב זרמים אורתודוקסיים של דתות כמו נצרות, יהדות ואיסלם יש התנגדויות שונות לחלקים מתוך המדע. במיוחד ההתנגדות היא לתחומים קרובים יותר לנושאים נפיצים בעלי השלכות אפשרויות על כתבי הקודש, נושאי מוסר וחברה, תפיסת האדם בחברה והיחס בין האדם לטבע, אפשרות כי לא קיים אלוהים או חקר הדת באמצעות מדע. לדוגמה דתיים רבים מתנגדים לתאוריה של התפתחות ספונטנית של חיים בכדור הארץ וחלקם מתנגדים לתאוריה של [[אבולוציה ביולוגית]].

בקרב זרמים אורתודוקסיים של דתות כמו נצרות, יהדות ואיסלם יש התנגדויות שונות לחלקים מתוך המדע. במיוחד ההתנגדות היא לתחומים קרובים יותר לנושאים נפיצים בעלי השלכות אפשרויות על כתבי הקודש, נושאי מוסר וחברה, תפיסת האדם בחברה והיחס בין האדם לטבע, אפשרות כי לא קיים אלוהים או חקר הדת באמצעות מדע. לדוגמה דתיים רבים מתנגדים לתאוריה של התפתחות ספונטנית של חיים בכדור הארץ וחלקם מתנגדים לתאוריה של [[אבולוציה ביולוגית]].

דתיים רבים דבקים במיתוסים של בריאת העולם, במיוחד בריאת העולם כפי שהיא מופיעה בתנ"ך. בשנים האחרונות יש זרמים בנצרות בעיקר שמנסים לשוות לסיפורים אלה נופח מדעי , בטענה שמדובר ב"תאוריות בריאה" שיש להן כיבכול מעמד דומה לאלו של תאוריית האבולוציה. יש זרמים דתיים הרואים בסיפור בריאת העולם ואולי גם בחלקים אחרים בתנ"ך משלים - שכן תפקידו המרכזי של התנ"ך הוא להיות ספר מוסר ומשפט ולא ספר היסטוריה. לעומת זאת דתיים אחרים רואים בסיפור התנ"ך נכונים כלשונם, מאמינים כי העולם נברא בשישה ימים לפני כ-6000 שנה, ומתנגדים לדוגמה לממצאים מדעיים רבים המתארכים את גיל היקום בכ-14 מיליארד שנים או תאוריות כמו "תורת היחסות" שלפיהן גלים אלקטרומגנטיים רחוק יותר הם עתיקים מאד - בגלל קיום של מהירות האור ובגלל אור שמגיעה לכדור הארץ ממרחק  גדול. לפי הטיעון הדתי לא ייתכן קיום של [[סדר ספונטני]] וקיום של מציאות מורכבת מאד כמו יצורים חיים, לא תתכן ללא קיום של יצור מורכב יותר שיצר אותה - לפי טענה זו אם מוצאים שעון בדרך חייב להתקיים שען שיצר אותו, והיות ואנחנו נתקלים ב"מכונות" מורכבות מאד (בעלי חיים לדוגמה, האדם) המסקנה הלוגית היחידה היא קיומו של בורא מורכב יותר שיצר את החיים. בספר "[[השען העיוור]] מתאר ריצ'ארד דוקינס תשובות לטענות רבות המושמעות בהקשרים אלה - לדוגמה כיצד שילוב של מקריות גנטית יחד עם ברירה טבעית (שאינה מקרית אלא נותנת יתרון ליצורים שמותאמים יותר לסביבתם הטבעית) מאפשרים התפתחות מהירה של סדר ומערכות מורכבות.  

דתיים רבים דבקים במיתוסים של בריאת העולם, במיוחד בריאת העולם כפי שהיא מופיעה בתנ"ך. בשנים האחרונות יש זרמים בנצרות בעיקר שמנסים לשוות לסיפורים אלה נופך מדעי, בטענה שמדובר ב"תאוריות בריאה" שיש להן כבכול מעמד דומה לאלו של תאוריית האבולוציה. יש זרמים דתיים הרואים בסיפור בריאת העולם ואולי גם בחלקים אחרים בתנ"ך משלים - שכן תפקידו המרכזי של התנ"ך הוא להיות ספר מוסר ומשפט ולא ספר היסטוריה. לעומת זאת דתיים אחרים רואים בסיפור התנ"ך נכונים כלשונם, מאמינים כי העולם נברא בשישה ימים לפני כ-6,000 שנה, ומתנגדים לדוגמה לממצאים מדעיים רבים המתארכים את גיל היקום בכ-14 מיליארד שנים או תאוריות כמו "תורת היחסות" שלפיהן גלים אלקטרומגנטיים רחוק יותר הם עתיקים מאד - בגלל קיום של מהירות האור ובגלל אור שמגיעה לכדור הארץ ממרחק  גדול. לפי הטיעון הדתי לא ייתכן קיום של [[סדר ספונטני]] וקיום של מציאות מורכבת מאד כמו יצורים חיים, לא תתכן ללא קיום של יצור מורכב יותר שיצר אותה - לפי טענה זו אם מוצאים שעון בדרך חייב להתקיים שען שיצר אותו, והיות ואנחנו נתקלים ב"מכונות" מורכבות מאד (בעלי חיים לדוגמה, האדם) המסקנה הלוגית היחידה היא קיומו של בורא מורכב יותר שיצר את החיים. בספר "[[השען העיוור]] מתאר ריצ'ארד דוקינס תשובות לטענות רבות המושמעות בהקשרים אלה - לדוגמה כיצד שילוב של מקריות גנטית יחד עם ברירה טבעית (שאינה מקרית אלא נותנת יתרון ליצורים שמותאמים יותר לסביבתם הטבעית) מאפשרים התפתחות מהירה של סדר ומערכות מורכבות.  

תחום מחלוקת עוד יותר נפיץ הוא מוצא האדם. זרמים דתיים רבים דוחים את תאור התפתחות האדם מקופי אדם קדומים ואינם מכירים גם בהתפתחות המין [[אדם]] לפני התאור המופיע בהיסטוריה שיש בכתבי הקודש. אין מלמדים על הקשר בין [[האדם הנבון]] לבין מיני אדם אחרים שהתקיימו בעבר (כמו האדם הנאנדרטלי) ואין מלמדים על ההיסטוריה של [[ציידים לקטים]] או ההיסטוריה של [[המהפכה החקלאית]]. תחומים אחרים שיש [[טאבו]] חזק נגד לימוד שלהם נוגעים למגדר ומיניות, במיוחד בהקשרים של להט"ב או מחקרים על מיניות האדם והקשר בין דבר זה לבין אבולוציה ביולוגית.   

תחום מחלוקת עוד יותר נפיץ הוא מוצא האדם. זרמים דתיים רבים דוחים את תיאור התפתחות האדם מקופי אדם קדומים ואינם מכירים גם בהתפתחות המין [[אדם]] לפני התיאור המופיע בהיסטוריה שיש בכתבי הקודש. אין מלמדים על הקשר בין [[האדם הנבון]] לבין מיני אדם אחרים שהתקיימו בעבר (כמו האדם הנאנדרטלי) ואין מלמדים על ההיסטוריה של [[ציידים לקטים]] או ההיסטוריה של [[המהפכה החקלאית]]. תחומים אחרים שיש [[טאבו]] חזק נגד לימוד שלהם נוגעים למגדר ומיניות, במיוחד בהקשרים של להט"ב או מחקרים על מיניות האדם והקשר בין דבר זה לבין אבולוציה ביולוגית.   

יש זרמים דתיים הדוחים את המדע מכל וכל ומנסים לצמצם את החשיפה למדע , לחשיבה מדעית ואף לטכנולוגיה ככל האפשר. דוגמאות לכך הם חרדים בישראל (שרובם לא לומדים אנגלית, מדע או היבטים רבים במתמטיקה ומתנגדים להכנסת היבטים אלה), כמו גם כתות שונות ביהדות ובנצרות. בקרב האיסלם יש התנגדות גורפת לתחומים כמו אבולוציה וכן התנגדות בקרב חלק מהזרמים להשכלה של נשים.

יש זרמים דתיים הדוחים את המדע מכל וכל ומנסים לצמצם את החשיפה למדע, לחשיבה מדעית ואף לטכנולוגיה ככל האפשר. דוגמאות לכך הם חרדים בישראל (שרובם לא לומדים אנגלית, מדע או היבטים רבים במתמטיקה ומתנגדים להכנסת היבטים אלה), כמו גם כתות שונות ביהדות ובנצרות. בקרב האיסלם יש התנגדות גורפת לתחומים כמו אבולוציה וכן התנגדות בקרב חלק מהזרמים להשכלה של נשים.

==ראו גם==

==ראו גם==