שינויים

==יחס המדע לדת==

==יחס המדע לדת==

===חקר הדת באמצעות מדע===

===חקר הדת באמצעות מדע===

מדענים מתחומים שונים החלו לחקור את הדתות באמצעות כלים מדעיים. כלי חשוב אחד הוא "ביקורת המקרא" - תחום זה משתמש בהשוואות של טקסטים עתיקים ובכלים של ביקורת הספרות כדי להעריך מניין באו טקסטים דתיים שונים, לנסות ליישב סתירות בין כתבים שונים (או בתוך אותו טקסט) ולהעריך השפעות תרבויות של עמים ומסורות שונות אחת על השניה. תחומים נוסף שחוקר את הדתות הם מחקרים בתחומים של אנתרופולוגיה וארכיאולוגיה. תחומים כמו [[אבולוציה כלכלית]] ו[[כלכלה מוסדית]] או [[היסטוריה כלכלית]] מנסים לדוגמה להעריך כיצד מנהגים שונים שצמחו והתפתחו בחברות שונות שרתו צרכים אבולוציוניים שונים. לדוגמה הספר "פרות קדושות וחזירים טמאים" מתאר כיצד התפתח בהודו המעמד של הפרה כיצור קדוש - מהקרבת קורבנות של פרים לאיסור אכילת בשר פרה והיבטים אחרים - הספר מתאר כיצד [[צפיפות אוכלוסין]] גדלה הפכה את קיומי זבח הפרות ואת אכילת בשרן לדבר יקר וקשה יותר.   

מדענים מתחומים שונים החלו לחקור את הדתות באמצעות כלים מדעיים. התחום המרכזי כיום לחקר דתות במדע נקרא "מדע הדתות" , לימודי דתות או דת השוואתית {{הערה| ראו גם, [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%A2_%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%AA מדע הדתות], ויקיפדיה בעברית}}, תחום חוקר את האמונות, הטקסים, ההצדקות הרציונליות, הרגשיות והרוחניות של האמונה הדתית, הקהילה והמאמין הבודד ומנסה למצוא רכיבים משותפים כלליים, לתאר אותם, להסביר ולפרש אותם או להשוות את התופעה הנחקרת בהתבטאויותיה בדתות השונות על ציר היסטורי, גאוגרפי, אתני או אחר.

 

דיספלינה חשובה בחקר הדתות היא  "ביקורת המקרא" - תחום זה משתמש בהשוואות של טקסטים עתיקים ובכלים של ביקורת הספרות כדי להעריך מניין באו טקסטים דתיים שונים, לנסות ליישב סתירות בין כתבים שונים (או בתוך אותו טקסט) ולהעריך השפעות תרבויות של עמים ומסורות שונות אחת על השניה. {{הערה|ראו גם [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90 חקר המקרא] ויקיפדיה בעברית}} תחומים נוסף שחוקר את הדתות הם מחקרים בתחומים של אנתרופולוגיה וארכיאולוגיה. תחומים כמו [[אבולוציה כלכלית]] ו[[כלכלה מוסדית]] או [[היסטוריה כלכלית]] מנסים לדוגמה להעריך כיצד מנהגים שונים שצמחו והתפתחו בחברות שונות שרתו צרכים אבולוציוניים שונים. לדוגמה הספר "[[פרות קדושות וחזירים טמאים]]" מתאר כיצד התפתח בהודו המעמד של הפרה כיצור קדוש - מהקרבת קורבנות של פרים לאיסור אכילת בשר פרה והיבטים אחרים - הספר מתאר כיצד [[צפיפות אוכלוסין]] גדלה הפכה את קיומי זבח הפרות ואת אכילת בשרן לדבר יקר וקשה יותר.   

מדענים שונים חוקרים מדוע אנשים מאמינים באלוהים ומדוע דתות הן דבר נפוץ, כמו גם מדוע דתות מסויימות הצליחו בעוד דתות אחרות נעלמו. בספר [[יש אלוהים?]] תוהה  הביולוג [[ריצ'רד דוקינס]] מדוע הדת מוצלחת ונפוצה כל כך, מדוע אנשים ממשיכים להאמין בדת חרף כישלונות שלה בהסבר המציאות לעומת המדע. לפי דוקינס, הסבר חשוב לאימוץ הדת הוא הנטיה שלנו להאמין להורינו ולדורות הקודמים. נטיה זו חשובה מאד, במיוחד במקומות כמו [[ציידים לקטים]] כדי לשרוד. הוא משווה זאת לנטיה של פרפרי לילה לנווט לפי אור הירח. עם זאת הנטיה הזו להאמין להורינו היא בעלת השפעות לוואי שיכולה להיות מזיקה - והיא הנטיה שלנו להאמין יותר מידי לטענות שהושמעו בידי הורינו. זאת בדומה לנטיה של פרפרי לילה להמשך לנרות ולהישרף. הפרפר לא נשרף בכוונה ואין כאן יתרון אבולוציוני - הטעות בניווט היא תוצר לוואי של תכונה מועילה אחרת (שמירת זווית קבוע למקור אור הירח כדי לנווט). דוקינס טוען כי באופן דומה האמונה הדתית הנפוצה היא תוצר לוואי של תכונות מועילות אחרות שבני האדם ירשו - כמו הנטיה להאמין להורים ולאמץ את נקודות ההשקפה שלהם (דבר מועיל כדי להעביר ידע בין דורות) או הנטיה לשתף פעולה ולסגל לעצמנו נקודות השקפה דומות לאלה של הסביבה שלנו.

מדענים שונים חוקרים מדוע אנשים מאמינים באלוהים ומדוע דתות הן דבר נפוץ, כמו גם מדוע דתות מסויימות הצליחו בעוד דתות אחרות נעלמו. בספר [[יש אלוהים?]] תוהה  הביולוג [[ריצ'רד דוקינס]] מדוע הדת מוצלחת ונפוצה כל כך, מדוע אנשים ממשיכים להאמין בדת חרף כישלונות שלה בהסבר המציאות לעומת המדע. לפי דוקינס, הסבר חשוב לאימוץ הדת הוא הנטיה שלנו להאמין להורינו ולדורות הקודמים. נטיה זו חשובה מאד, במיוחד במקומות כמו [[ציידים לקטים]] כדי לשרוד. הוא משווה זאת לנטיה של פרפרי לילה לנווט לפי אור הירח. עם זאת הנטיה הזו להאמין להורינו היא בעלת השפעות לוואי שיכולה להיות מזיקה - והיא הנטיה שלנו להאמין יותר מידי לטענות שהושמעו בידי הורינו. זאת בדומה לנטיה של פרפרי לילה להמשך לנרות ולהישרף. הפרפר לא נשרף בכוונה ואין כאן יתרון אבולוציוני - הטעות בניווט היא תוצר לוואי של תכונה מועילה אחרת (שמירת זווית קבוע למקור אור הירח כדי לנווט). דוקינס טוען כי באופן דומה האמונה הדתית הנפוצה היא תוצר לוואי של תכונות מועילות אחרות שבני האדם ירשו - כמו הנטיה להאמין להורים ולאמץ את נקודות ההשקפה שלהם (דבר מועיל כדי להעביר ידע בין דורות) או הנטיה לשתף פעולה ולסגל לעצמנו נקודות השקפה דומות לאלה של הסביבה שלנו.