שינויים

==התקדמות לכלכלת ספינת חלל==

==התקדמות לכלכלת ספינת חלל==

הניתוח של בולדינג וקורטן אינו בהכרח תיאור של המציאות בהווה, אלא הוא תיאור מציאות עתידית אליה מתקדמת האנושות. על פי התיאור של [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]], ההבדל בין התיאור של "כלכלת בוקרים" הוא של "[[עולם ריק]]" מול כלכלת כדור הארץ שמאפיינת "[[עולם מלא]]".

הניתוח של בולדינג וקורטן אינו בהכרח תיאור של המציאות בהווה, אלא הוא תיאור מציאות עתידית אליה מתקדמת האנושות - חלק מ[[תהליך ארוך טווח]]. על פי התיאור של [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]], ההבדל בין התיאור של "כלכלת בוקרים" הוא של "[[עולם ריק]]" מול כלכלת כדור הארץ שמאפיינת "[[עולם מלא]]".

בעבר, ההנחות של "כלכלת הבוקרים" היו הנחות סבירות למדי. אלו הנחות שנוסחו עוד בתאוריה [[כלכלה קלאסית|הכלכלית הקלאסית]], במאה ה-18, על ידי [[אדם סמית]] וכלכלנים קלאסיים דומים. ככל שאנו מתקדמים אל העתיד אלו הנחות שהופכות פחות ופחות סבירות: העולם נהיה צפוף יותר; ההשפעה ההדדית חזקה יותר (לדוגמה תהליך ה[[גלובליזציה]], האינטרנט); אחוז הניצול של רוב [[משאבי הטבע]] ו[[חומרי גלם|חומרי הגלם]] מתוך המאגרים הניתנים לניצול עולה, ובחלקם יש משבר מתעצם או חששות כבדים למשבר כזה (לדוגמה [[דייג יתר]], [[משבר המים העולמי]], או [[משק האנרגיה העולמי]]); ברמה העולמית, כמות האשפה גדלה וכמוה גם ה[[זיהום]]. תפקודן של רוב המערכות הביוטיות והא-ביוטיות שמספקות [[שירותי המערכת הטבעית|תפקודים תומכי חיים]] מתדרדר והולך (ראו [[פרויקט המילניום להערכת מערכות אקולוגיות]]).

בעבר, ההנחות של "כלכלת הבוקרים" היו הנחות סבירות למדי. אלו הנחות שנוסחו עוד בתאוריה [[כלכלה קלאסית|הכלכלית הקלאסית]], במאה ה-18, על ידי [[אדם סמית]] וכלכלנים קלאסיים דומים. בתקופה זו חיו הרבה פחות אנשים בכדור הארץ וניתן היה להניח בקלות כי ההשפעה של בני האדם על הפלנטה היא זניחה. בתקופה זו אנשים לא ידעו דבר על [[מערכת אקולוגוית|מערכות אקולגיות]] או על [[מחזור ביו-גאו-כימי|מחזורים ביו-גאו-כימיים]] שמאפשרים לנו לחיות. במילים אחרות - מידת ההשפעה של אנשים על המערכות האקולוגיות, על האקלים ועל מחזורים ביו-גאו כימיים היתה חלשה יותר וקשה יותר למדידה. כמו כן מידת ההשפעה של תהליכים אלה חזרה על התרבות והכלכלה האנושית נראתה דבר שמתקיים בפני עצמו בלי קשר למעשי בני האדם. קושי נוסף הוא שבתקופה זו הידע על תחומים כמו [[אקולוגיה]] או [[חקר אקלים]] היו בתחילת דרכם, והיו לכל היותר בגדר השערות לא מבוססות, או השערות שאף אחד לא יכל להעלות כלל. כך לדוגמה [[מלתוס]] דאג מפני [[גידול אוכלוסין]] מהיר, אבל חסרו לו כלים כדי להעריך איך גידול כזה עשוי להשתנשות עקב גורמים שונים (כמו פיתוח של אמצעי מניעה) ומה עלולות להיות ההשלכות של גידול כזה - לודמגה [[לקיחה מתוך הייצור הראשוני]].  ככל שאנו מתקדמים אל העתיד אלו הנחות שהופכות פחות ופחות סבירות: העולם נהיה צפוף יותר; ההשפעה ההדדית חזקה יותר (לדוגמה תהליך ה[[גלובליזציה]], האינטרנט); אחוז הניצול של רוב [[משאבי הטבע]] ו[[חומרי גלם|חומרי הגלם]] מתוך המאגרים הניתנים לניצול עולה, ובחלקם יש משבר מתעצם או חששות כבדים למשבר כזה (לדוגמה [[דייג יתר]], [[משבר המים העולמי]], או [[משק האנרגיה העולמי]]); ברמה העולמית, כמות האשפה גדלה וכמוה גם ה[[זיהום]]. תפקודן של רוב המערכות הביוטיות והא-ביוטיות שמספקות [[שירותי המערכת הטבעית|תפקודים תומכי חיים]] מתדרדר והולך (ראו [[פרויקט המילניום להערכת מערכות אקולוגיות]]).

ככל שמתקדמים לכלכלת "עולם מלא" כן מורגשות יותר, ברמה הכלכלית והחברתית, ההשפעות של המשך גידול [[השפעה סביבתית|ההשפעות הסביבתיות]] על [[בני האדם]]. כתוצאה מכך המשך [[גידול האוכלוסייה]] ו[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] שמאיצים השפעות אלה, גובות מחיר יותר ויותר יקר, כלכלית וחברתית.

ככל שמתקדמים לכלכלת "עולם מלא" כן מורגשות יותר, ברמה הכלכלית והחברתית, ההשפעות של המשך גידול [[השפעה סביבתית|ההשפעות הסביבתיות]] על [[בני האדם]]. כתוצאה מכך המשך [[גידול האוכלוסייה]] ו[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] שמאיצים השפעות אלה, גובות מחיר יותר ויותר יקר, כלכלית וחברתית.

לדוגמה, כל עוד יש שפע של מים נקיים ומערכות לטיהור מים - עלות המים נמוכה, וניתן להגדיל את צריכת המים ללא השפעה נראית לעין. ככל שמים [[זיהום מים|מזדהמים]] או שיש פחות מים לנפש, ופגיעה ב[[משק המים בישראל]] עקב גידול אוכלוסין וגידול בצריכה - כך יש צורך להשקיע אנרגיה, כסף ומשאבים במערכות התפלה, טיהור וכדומה, דבר שמוביל לעלייה במחיר המים, ולתלות של משק המים בדלק מחצבי.

לדוגמה, כל עוד יש שפע של מים נקיים ומערכות לטיהור מים - עלות המים נמוכה, וניתן להגדיל את צריכת המים ללא השפעה נראית לעין. ככל שמים [[זיהום מים|מזדהמים]] או שיש פחות מים לנפש, ופגיעה ב[[משק המים בישראל]] עקב גידול אוכלוסין וגידול בצריכה - כך יש צורך להשקיע אנרגיה, כסף ומשאבים במערכות התפלה, טיהור וכדומה, דבר שמוביל לעלייה במחיר המים, ולתלות של משק המים ב[[דלק מחצבי]] או בהקצאת שטח ומשאבים נוספים כדי לייצר [[אנרגיות מתחדשות]] כדי לייחד חלק מהן להתפלת מים.

כל עוד היו שפע של [[דלקים מחצביים]] כמו [[נפט]] ו[[פחם]] - התדלדלותם לא הורגשה, מכיוון שבכל מאגר שנצרך נתגלו עוד מאגרים חדשים. עם הזמן קשה יותר ויותר למצוא מאגרים איכותיים: יש לקדוח עמוק יותר, במקומות מסוכנים יותר ורחוקים יותר, ומתקבלים נפט או פחם פחות איכותיים, שיש בהם יותר גופרית או מזהמים אחרים. הם דורשים הפקה יקרה יותר והם בעלי [[החזר אנרגטי]] נמוך יותר. (ראו [[שיא תפוקת הנפט]]). דבר זה מוביל לעליית מחירים ב[[משק האנרגיה העולמי]] ולבעיות פיננסיות רבות לכלכלה התלויה בדלק מחצבי זול.

כל עוד היו שפע של [[דלקים מחצביים]] כמו [[נפט]] ו[[פחם]] - התדלדלותם לא הורגשה, מכיוון שבכל מאגר שנצרך נתגלו עוד מאגרים חדשים. עם הזמן קשה יותר ויותר למצוא מאגרים איכותיים: יש לקדוח עמוק יותר, במקומות מסוכנים יותר ורחוקים יותר, ומתקבלים נפט או פחם פחות איכותיים, שיש בהם יותר גופרית או מזהמים אחרים. הם דורשים הפקה יקרה יותר והם בעלי [[החזר אנרגטי]] נמוך יותר. (ראו [[שיא תפוקת הנפט]]). דבר זה מוביל לעליית מחירים ב[[משק האנרגיה העולמי]] ולבעיות פיננסיות רבות לכלכלה התלויה בדלק מחצבי זול.