שינויים

==דרכי התגוננות נגד תעמולה==

==דרכי התגוננות נגד תעמולה==

את דרכי ההתגוונות נגד תעמולה ניתן לחלק למאמצים חברתיים, כמו [[נורמות]], חוקים ומנהגי תרבות שנועדו להגביל את היכולת של השלטון להפעיל תעמולה וצנזורה, ולמאמצים אישיים והרגלי חשיבה שהפרט יכול לנקוט כדי להפחית את ההשפעה של תעמולה עליו.  

את דרכי ההתגוונות נגד תעמולה ניתן לחלק למאמצים חברתיים, כמו [[נורמות]], חוקים ומנהגי תרבות שנועדו להגביל את היכולת של השלטון תאגידים, גופים דתיים ועוד [[מוסד חברתי|מוסדות]] להפעיל תעמולה ו[[צנזורה]], ולמאמצים אישיים והרגלי חשיבה שהפרט יכול לנקוט כדי להפחית את ההשפעה של תעמולה עליו.  

דרך מרכזית להפחתת כוחה של תעמולה היא קיומה של עיתונות חופשית, חוקים להגנת [[חופש הביטוי]] ומאמצים לשמור על עיתונות איכותית ואמינה. אחד הדברים החשובים למפעילים של תעמולה הוא קיומה של צנזורה נגד קולות שיכולים להטיל ספקות בטיעונים של התועמלן. לפיכך סימן היכר לקיומה של תעמולה בוטה ורחבה היא מאסר של עיתונאים, רדיפה שלהם בדרכים שונות (לדוגמה איום על חייהם) ופגיעה בחופש הביטוי בכלל.  

 

דרך מרכזית להפחתת כוחה של תעמולה היא קיומה של [[עיתונות חופשית]], חוקים להגנת [[חופש הביטוי]] ומאמצים לשמור על עיתונות איכותית ואמינה. אחד הדברים החשובים למפעילים של תעמולה הוא קיומה של צנזורה נגד קולות שיכולים להטיל ספקות בטיעונים של התועמלן או להביא עובדות שמפריעות למיתוסים שהוא מפיץ. לפיכך סימן היכר לקיומה של תעמולה בוטה ורחבה היא מאסר של עיתונאים, רדיפה שלהם בדרכים שונות (לדוגמה איום על חייהם, על פרנסתם) ופגיעה בחופש הביטוי בכלל. במדינות מודרניות סימן היכר נוסף לצנוזה הוא צזנורה על מנועי חיפוש, על אתרים כמו ויקיפידה ועוד. צנוזרה יכולה לבוא לידי ביטוי גם על איסור שימוש במילים והגדרת תחומים לגביהם אסור לפקפק. לדוגמה לאחר פלישת רוסיה לאוקרינה הוגדרה על ידי ולדימיר פוטין כ"מבצע צבאי" והוא העביר חוק לפיו נאסר על רוסים לדבר על "מלחמה" באוקרינה או לבקר את הצבא בצורות שונות ואיים בעונש של 15 שנות מאסר למי שיפר את החוק. 

דרך חשובה להפחתת כוחה של תעמולה היא הקיום של [[שקיפות]] של פעולות של גופים חזקים שונים במיוחד של גופים כמו ממשלות, פרלמנטים, בתי משפט, תאגידים, גורמים באקדמיה ובעיתונות. שקיפות כזו עשויה לחשוף עובדות ואמיתות שעשויות להיות לא נוחות למי שמנסה להפעיל תעמולה. שקיפות ותיעוד של מסמכים של ממשלות מסייעים לנו גם להבין מאמצי תעמולה של שלטונות דמוקרטיים ושל תאגידים במדינות דמוקרטיות. לדוגמה מסמכים פנימיים של ממשלת ארצות הברית חושפים תעמולה שקרים הטעיה וצנזורה מצד השלטונות בנושאים כמו מלחמת ויאטנם, המעורבות של ארצות הברית בפלישת ברית המועצות לאפגניסטן, פרשת ווטרגייט, תעמולה מול [[מרטין לותר קינג]] ונגד [[התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית]] ועוד. תיעודים פנימיים של [[חברות הטבק]], [[חברות נפט]] ו[[חברות מכונית]] חושפים שקרים ומניפולציות שהן ביצעו לדוגמה [[הכחשת נזקי העישון]] או שקרים בהקשרים של [[סיגריות קלות]].   

דרך חשובה להפחתת כוחה של תעמולה היא הקיום של [[שקיפות]] של פעולות של גופים חזקים שונים במיוחד של גופים כמו ממשלות, פרלמנטים, בתי משפט, תאגידים, גורמים באקדמיה ובעיתונות. שקיפות כזו עשויה לחשוף עובדות ואמיתות שעשויות להיות לא נוחות למי שמנסה להפעיל תעמולה. שקיפות ותיעוד של מסמכים של ממשלות מסייעים לנו גם להבין מאמצי תעמולה של שלטונות דמוקרטיים ושל תאגידים במדינות דמוקרטיות. לדוגמה מסמכים פנימיים של ממשלת ארצות הברית חושפים תעמולה שקרים הטעיה וצנזורה מצד השלטונות בנושאים כמו מלחמת ויאטנם, המעורבות של ארצות הברית בפלישת ברית המועצות לאפגניסטן, פרשת ווטרגייט, תעמולה מול [[מרטין לותר קינג]] ונגד [[התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית]] ועוד. תיעודים פנימיים של [[חברות הטבק]], [[חברות נפט]] ו[[חברות מכונית]] חושפים שקרים ומניפולציות שהן ביצעו לדוגמה [[הכחשת נזקי העישון]] או שקרים בהקשרים של [[סיגריות קלות]].   

מוסד חברתי חשוב להפחת כוחה של תעמולה הוא הפרדת רשויות. כך אם הממשלה רוצה לשקר לציבור, הפרלמנט ובתי המשפט יכולים להפחית את כוחה של הממשלה לעשות זאת, כאשר יש להם תפקוד עצמאי, וכאשר האינטרס שלהם לא בהכרח חופף את זה של הממשלה - לדוגמה חברים במפלגות אופוזיציה יכולים לחשוף שקרים של הממשלה. מוסדות חשובים נוספים כוללים ארגוני זכויות אדם, עיתונות, הדרג המקצועי בממשלה, אנשי אקדמיה ומוסדות אקדמיה, וארגונים חברתיים בכלל.  גורמים אלה יכולים לחשוף מאמצי תעמולה או שקרים של הממשלה או של תאגידים חזקים. הם גם יכולים לחשוף מאמצי שקרים והטיות של גופים אחרים שמנסים לרתום מוסדות אלה לטובתם. לדוגמה עיתונות חופשית עשויה לחשוף [[הטיית מחקרים על ידי חברות|הטייה של מחקרים מדעיים לטובת תאגידים]].  

מוסד חברתי חשוב להפחת כוחה של תעמולה הוא [[הפרדת רשויות]]. כך אם הממשלה רוצה לשקר לציבור, הפרלמנט ובתי המשפט יכולים להפחית את כוחה של הממשלה לעשות זאת, כאשר יש להם תפקוד עצמאי, וכאשר האינטרס שלהם לא בהכרח חופף את זה של הממשלה - לדוגמה חברים במפלגות אופוזיציה יכולים לחשוף שקרים של הממשלה. מוסדות חשובים נוספים כוללים ארגוני זכויות אדם, עיתונות, הדרג המקצועי בממשלה, אנשי אקדמיה ומוסדות אקדמיה, וארגונים חברתיים בכלל.  גורמים אלה יכולים לחשוף מאמצי תעמולה או שקרים של הממשלה או של תאגידים חזקים. הם גם יכולים לחשוף מאמצי שקרים והטיות של גופים אחרים שמנסים לרתום מוסדות אלה לטובתם. לדוגמה עיתונות חופשית עשויה לחשוף [[הטיית מחקרים על ידי חברות|הטייה של מחקרים מדעיים לטובת תאגידים]].  

קיום של אתוס דמוקרטי, סובלנות, [[סולידריות]], ותרבות של [[ליברליזם]] עשויה להפחית תעמולה משום שהיא מאפשרת למיעוטים ולגורמים מולם מופעלת תעמולה להשמיע את קולם ולהגיע גם לציבורים שמתנגד להם. ללא תרבות כזו, עלול הציבור לאטום את אוזניו בפני טיעוני נגד לתעמולה. חברה משוסעת שאין בה אמון בין אנשים שונים ויש גזענות או פלגים שונים היא כר טוב יותר לתעמולה. דוגמה לכך היא המיתוס [[סכין בגב האומה]] שטען שיהודים אשמים בתבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה. היו ארגונים יהודים שנלחמו ברעיון זה, אבל נוכח הגזענות וחוסר הרצון לשמוע אותם, ההשפעה שלהם על התפשטות המיתוס הזה הייתה קטנה.  

קיום של [[תרבות דמוקרטית]], אתוס דמוקרטי, סובלנות, [[סולידריות]], ותרבות של [[ליברליזם]] עשויה להפחית תעמולה משום שהיא מאפשרת למיעוטים ולגורמים מולם מופעלת תעמולה להשמיע את קולם ולהגיע גם לציבורים שמתנגד להם. ללא תרבות כזו, עלול הציבור לאטום את אוזניו בפני טיעוני נגד לתעמולה. חברה משוסעת שאין בה אמון בין אנשים שונים ויש גזענות או פלגים שונים היא כר טוב יותר לתעמולה. דוגמה לכך היא המיתוס [[סכין בגב האומה]] שטען שיהודים אשמים בתבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה. היו ארגונים יהודים שנלחמו ברעיון זה, אבל נוכח הגזענות וחוסר הרצון לשמוע אותם, ההשפעה שלהם על התפשטות המיתוס הזה הייתה קטנה.  

[[ערך חברתי]] שיכול לסייע להפחית מכוחה של תעמולה הוא [[ספקנות]]. הספקנות שואלת שאלות כמו "איך יודעים שדבר מה הוא נכון" או "מהן הראיות לכך שרעיון מסויים הוא נכון" ודבר זה יכול לסייע לנטרל תעמולה שחוזרת שוב ושוב על רעיון מסויים בלי שיש לו סימוכין מספיק טובים. דבר זה יכול להיעשות הן ברמה האישית, והן על ידי ארגונים חברתיים שפועלים יחד.  

[[ערך חברתי]] שיכול לסייע להפחית מכוחה של תעמולה הוא [[ספקנות]]. הספקנות שואלת שאלות כמו "איך יודעים שדבר מה הוא נכון" או "מהן הראיות לכך שרעיון מסויים הוא נכון" ודבר זה יכול לסייע לנטרל תעמולה שחוזרת שוב ושוב על רעיון מסויים בלי שיש לו סימוכין מספיק טובים. דבר זה יכול להיעשות הן ברמה האישית, והן על ידי ארגונים חברתיים שפועלים יחד. ערך חברתי דומה הוא [[נכונות להודות בבורות]] - כלומר נכונות להורות בפני עצמך ובפני אחרים כאשר אינך יודע את התשובות, דבר שמאפשר מסע של חיפוש לגילוי התשובות.  

חשדנות כלפי [[תאוריות קונספירציה]] וכלפי [[הכחשת מדע]] הן דרכים נוספות להפחית מכוחה של תעמולה. זאת לנוכח השימוש הנפוץ בתאוריות קונספירציה בסוגי תעמולה שונים. [[השיטה המדעית]] שמשלבת ספקנות יחד עם [[אמון]] היא דרך טובה להתקרב לאמת, ולהתגבר על [[דעות קדומות]], ואמת זו מפריעה לעיתים קרובות לטיעונים נפוצים של תעמולה.  

חשדנות כלפי [[תאוריות קונספירציה]] וכלפי [[הכחשת מדע]] הן דרכים נוספות להפחית מכוחה של תעמולה. זאת לנוכח השימוש הנפוץ בתאוריות קונספירציה בסוגי תעמולה שונים. [[השיטה המדעית]] שמשלבת ספקנות יחד עם [[אמון]] היא דרך טובה להתקרב לאמת, ולהתגבר על [[דעות קדומות]], ואמת זו מפריעה לעיתים קרובות לטיעונים נפוצים של תעמולה.  

ברמה האישית, אמונה או [[מיתוס]] כי "אני חסין בפני תעמולה" היא אמונה פרדוקסלית שמגבירה את הסיכון של האדם להיות מושפע מתעמולה. הכרות עם ההיסטוריה של תעמולה, כולל השימוש בה בחברות דמוקרטיות, על ידי ממשלות, תאגידים, ותנועות חברתיות שונות יכולה לסייע לאדם לזהות שהוא עצמו עלול להיות מושפע מתעמולה ואף להפיץ אותה בלי שהוא מודע לכוחה עליו. תעמולה כרוכה לעיתים קרובות ב[[אמון]] כלפי מנהיג מסויים או כלפי דעה מסויימת וכן היא קשורה ב[[זהות]] של האדם, השהייה זמנית של האמון הזה, או ניסיון לבחון את האמירות בצורה אובייקטיבית ללא קשר לזהות שלנו יכולה לסייע לחשוף תעמולה.

ברמה האישית, אמונה או [[מיתוס]] כי "אני חסין בפני תעמולה" היא אמונה פרדוקסלית שמגבירה את הסיכון של האדם להיות מושפע מתעמולה. הכרות עם ההיסטוריה של תעמולה, כולל השימוש בה בחברות דמוקרטיות, על ידי ממשלות, תאגידים, תנועות דתיות, ותנועות חברתיות שונות יכולה לסייע לאדם לזהות שהוא עצמו עלול להיות מושפע מתעמולה ואף להפיץ אותה בלי שהוא מודע לכוחה עליו. תעמולה כרוכה לעיתים קרובות ב[[אמון]] כלפי מנהיג מסויים או כלפי דעה מסויימת וכן היא קשורה ב[[זהות]] של האדם, השהייה זמנית של האמון הזה, או ניסיון לבחון את האמירות בצורה אובייקטיבית ללא קשר לזהות שלנו יכולה לסייע לחשוף תעמולה.

לעיתים קרובות אנשים מפתחים אמונה פוליטית, כלכלית או תרבותית על סמך שיקוים של [[זהות]], הרגלי חשיבה, ורעיונות שהם קיבלו בילדות, ורק לאחר מכן, הם מגלים עובדות על העולם באמצעות [[מדע]]. דבר זה הוא טבעי אבל הוא מייצר לעיתים קרובות [[הכחשת מדע]] או התעלמות מחלקים "לא נוחים" של המדע. ברמה האישית חשוב לנסות לדחות היבטים של זהות או הרגלי חשיבה ודעות קדומות, להטיל בהם ספק, להכיר את הספרות המדעית ורק לאחר מכן לנסות לבחון מחדש את הדעות הקדומות או הזהות שניטעה בו. ייתכן והזהות שלנו תשתנה, אבל או שנהיה במתח גבוה יותר מול הסביבה החברתית שלנו אבל קיומה של זהות זו כנראה תהיה מבוססת יותר על אמת.  

לעיתים קרובות אנשים מפתחים אמונה פוליטית, כלכלית או תרבותית על סמך [[זהות]], הרגלי חשיבה, ורעיונות שהם קיבלו בילדות, ורק לאחר מכן, הם מגלים עובדות על העולם באמצעות [[מדע]]. דבר זה הוא טבעי אבל הוא מייצר לעיתים קרובות [[הכחשת מדע]] או התעלמות מחלקים "לא נוחים" של המדע. ברמה האישית חשוב לנסות לדחות היבטים של זהות או הרגלי חשיבה ודעות קדומות, להטיל בהם ספק, להכיר את הספרות המדעית ורק לאחר מכן לנסות לבחון מחדש את הדעות הקדומות או הזהות שניטעה בו. ייתכן והזהות שלנו תשתנה, או שנהיה במתח גבוה יותר מול הסביבה החברתית שלנו אבל קיומה של זהות זו כנראה תהיה מבוססת יותר על אמת.  

דרך נוספת להפחית חשיפה לתעמולה היא דיון לגופם של דברים במקום דיון לגופם של דוברים. תכופות אנו נוטים לנסות לבצע הבחנה בין "אנשים טובים" ל"אנשים רעים" או אף בין "עמים טובים" או "מדינות טובות" לבין "עמים רעים" או "מדינות רעות". סוג כזה של הבחנות עלול ליצור אמון מוגזם שעלול להיות מנוצל לרעה. גם אנשים טובים חשופים לעיתים לתעמולה והם עלולים להשמיע אותה בעצמם. דרך רובסטית יותר להתקרב לאמת היא הבחנה בין רעיונות נכונים לרעיונות פחות מבוססים. כמו כן הבחנה חשובה שמגיעה מה[[שיטה המדעית]] ומהתפתחות הפילוסופיה של ההכרה היא הבחנה בין שיטות שונות להכרעה בין אמת ללא אמת. שיטה נפוצה אחת ל"ויכוח" בין עמדות מדיניות היא לנסות להרוג או לרדוף את היריבים שלך ובכך "להכחיד" כל מי שמביע "דעה לא נכונה" או לפחות לחסום אותו. דרך אחרת היא להתווכח עם דעות לא נכונות ולהביא ראיות לכך שדעות אלה הן לא נכונות.  

דרך נוספת להפחית חשיפה לתעמולה היא דיון לגופם של דברים במקום דיון לגופם של דוברים. תכופות אנו נוטים לנסות לבצע הבחנה בין "אנשים טובים" ל"אנשים רעים" או אף בין "עמים טובים" או "מדינות טובות" לבין "עמים רעים" או "מדינות רעות". סוג כזה של הבחנות עלול ליצור אמון מוגזם שעלול להיות מנוצל לרעה. גם אנשים טובים חשופים לעיתים לתעמולה והם עלולים להשמיע אותה בעצמם. דרך [[חוסן|רובסטית]] יותר להתקרב לאמת היא הבחנה בין רעיונות נכונים לרעיונות פחות מבוססים. כמו כן הבחנה חשובה שמגיעה מה[[שיטה המדעית]] ומהתפתחות הפילוסופיה של ההכרה היא הבחנה בין שיטות שונות להכרעה בין אמת ללא אמת. שיטה נפוצה אחת ל"ויכוח" בין עמדות מדיניות היא לנסות להרוג או לרדוף את היריבים שלך ובכך "להכחיד" כל מי שמביע "דעה לא נכונה" או לפחות לחסום אותו, תרבות המבוססת על שנאה נוטה יותר להתבסס גם על תעמולה. דרך אחרת היא להתווכח עם דעות לא נכונות ולהביא ראיות לכך שדעות אלה הן לא נכונות.  

תרגולים של שליטה עצמית, הכרות עם ה[[עצמי]] ותרגילים ב[[בודהיזם]] עשויים לסייע בהפחתת רגישות לתעמולה, על ידי בחינה מתי מנסים להפעיל עלינו מניפולציות שונות - לדוגמה מתי דוברים מנסים לעורר אותנו לרגשות חזקים, במיוחד רגשות כמו שנאה ופחד כדי לרתום אותנו לתמוך במישהו או להתנגד למישהו או לתמוך ברעיון לא מדוייק.  

תרגולים של שליטה עצמית, הכרות עם ה[[עצמי]] ותרגילים ב[[בודהיזם]] עשויים לסייע בהפחתת רגישות לתעמולה, על ידי בחינה מתי מנסים להפעיל עלינו מניפולציות שונות - לדוגמה מתי דוברים מנסים לעורר אותנו לרגשות חזקים, במיוחד רגשות כמו שנאה, פחד או תאווה כדי לרתום אותנו לתמוך במישהו או להתנגד למישהו או לתמוך ברעיון לא מדוייק.  

דרך נוספת להפחתת הנזקים של תעמולה היא העדפה של טקסטים ודיונים בעל פה על פני מדיום של וידאו או טלוויזיה או קולנוע. הסיבה לכך היא שקל יותר לבצע מניפולציות במדיום של וידאו. הדובר מראה לך טיעון כלשהו, ומציג תמונות שיתמכו ברעיון זה. לפני שאתה יכול לפקפק בטיעון הזה, הווידאו כבר עובר לטיעון הבא. כמו כן בווידאו אין יכולת להביא מראי מקום. צלמים ואנשי תקשורת מצביעים על דרכים שונות שבהן ניתן להשתמש בדברים כמו זוויות צילום, תמונות סלקטיביות, היבט של "רעש" (תזוזה של המצלמה לדוגמה) ועוד היבטים כדי לגרום לאדם להגיע למסקנות שונות, חלקן מסקנות תת-הכרתיות, שהוא אינו מודע לקיומן. מחקרים בנושאים אלה בוצעו בהקשרים של [[פסיכולוגיה חברתית]] ומחקרים ב[[תקשורת]], ראו לדוגמה [[אדבסטרס]], [[נו-לוגו]], [[תרבות הצריכה]] ו[[צפייה בטלוויזיה]]. מניפולציות כאלה קשה יותר לבצע בהקשרים של טקסטים, במיוחד אם יש מודעות לחשיבות של מראי מקום או היבטים נוספים של השיטה המדעית כמו ביקורת עמיתים או הקפדה על דיון לגופם של דברים ולא לגופם של דוברים.

דרך נוספת להפחתת הנזקים של תעמולה היא העדפה של טקסטים ודיונים בעל פה על פני מדיום של וידאו, טלוויזיה או קולנוע. הסיבה לכך היא שקל יותר לבצע מניפולציות במדיום של וידאו. הדובר מראה לך טיעון כלשהו, ומציג תמונות שיתמכו ברעיון זה. לפני שאתה יכול לפקפק בטיעון הזה, הווידאו כבר עובר לטיעון הבא. כמו כן בווידאו אין יכולת להביא מראי מקום. צלמים ואנשי תקשורת מצביעים על דרכים שונות שבהן ניתן להשתמש בדברים כמו זוויות צילום, תמונות סלקטיביות, היבט של "רעש" (תזוזה של המצלמה לדוגמה) ועוד היבטים כדי לגרום לאדם להגיע למסקנות שונות, חלקן מסקנות תת-הכרתיות, שהוא אינו מודע לקיומן. מחקרים בנושאים אלה בוצעו בהקשרים של [[פסיכולוגיה חברתית]] ומחקרים ב[[תקשורת]], ראו לדוגמה [[אדבסטרס]], [[נו-לוגו]], [[תרבות הצריכה]] ו[[צפייה בטלוויזיה]]. מניפולציות כאלה קשה יותר לבצע בהקשרים של טקסטים, במיוחד אם יש מודעות לחשיבות של מראי מקום או היבטים נוספים של השיטה המדעית כמו ביקורת עמיתים או הקפדה על דיון לגופם של דברים ולא לגופם של דוברים.

==ראו גם==

==ראו גם==