ב[[חקר הכלכלה|ניתוח כלכלי]] רגיל ([[כלכלה נאו-קלאסית]]), מניחים כי לצרכנים או לסוכנים יש טעמים שונים או העדפות שונות. מניחים כי אנשים אוהבים בננות או תפוחים ולכן קונים כמויות שונות ממוצרים שונים. כלכלת זהות מניחה כי אנשים מקבלים החלטות כלכליות גם בהתבסס על החשיבה שלנו לגבי ה[[זהות]] שלנו - כיצד אנחנו מזהים את עצמנו בהקשר של שייכות לחלק מן החברה. לכן אנו שואלים את עצמנו לא רק מה הן הטעמים שלנו, אלא גם "מה נכון לעשות" בהינתן הזהות שלנו. לדוגמה יש רשימה ארוכה של דברים שאנשים חושבים שהם "יאים לגבר" או "יאים לאשה" לעשות אבל לאו דווקא מדובר באותם דברים - החל מלבישת מכנסיים (לנשים) או לבישת שמלה (לגברים) ועד היבטים כמו רכיבה על אופניים או בחירת מקצועות שונים (ובחברה שמרנית - האם לנשים מותר או מקובל ללמוד או לעבוד). מה נחשב נכון לגברים או לנשים בחברה מסויימת יהיה בעל השלכה גדולה באשר להחלטות כלכליות שאנשים יקחו. לכן כלכלת זהויות מביאה את הקשר החברתי, את ה[[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]] למודלים של החלטות כלכליות כמו מה לקנות, איפה לגור, כמה כסף לחסוך. [https://youtu.be/eKrgUksXysc?t=110] לדוגמה בהקשר של גברים ונשים - אם החברה משדרת לנשים כי אחד התפקידים המרכזיים שלה הוא להיות אמהות אז זה יהיה חלק חשוב בהחלטות שלהן לגבי קריירה - לדוגמה עניין גדול יותר בשאלה איך לשלב עבודה וגידול ילדים. באופן דומה אם החברה משדרת לגברים שלהיות אבא זה לא רק להביא כסף למשפחה אלא גם להיות שם עבור הילד, אז גברים ינטו יותר להתחשב בכך בבחירות שלהם בקידום מקצועי בעבודה. דבר שמתרחש בעשורים האחרונים [https://youtu.be/eKrgUksXysc?t=196] חלק מהנושא של כלכלת זהויות נוגעת לכך שנורמות וזהויות עשויות להשתנות עם הזמן. [https://youtu.be/eKrgUksXysc?t=250] הדיון הציבורי על הנורמות האלה יכול לגרום לשינוי בקרב אנשים, וכן הוא יכול להיתרגם לפעמים לחוקים - לדוגמה לחוקים נגד אפליית נשים במקומות עבודה. השאלה "מי אני" ו"כיצד נכון להתנהג" משתנה עם הזמן. | ב[[חקר הכלכלה|ניתוח כלכלי]] רגיל ([[כלכלה נאו-קלאסית]]), מניחים כי לצרכנים או לסוכנים יש טעמים שונים או העדפות שונות. מניחים כי אנשים אוהבים בננות או תפוחים ולכן קונים כמויות שונות ממוצרים שונים. כלכלת זהות מניחה כי אנשים מקבלים החלטות כלכליות גם בהתבסס על החשיבה שלנו לגבי ה[[זהות]] שלנו - כיצד אנחנו מזהים את עצמנו בהקשר של שייכות לחלק מן החברה. לכן אנו שואלים את עצמנו לא רק מה הן הטעמים שלנו, אלא גם "מה נכון לעשות" בהינתן הזהות שלנו. לדוגמה יש רשימה ארוכה של דברים שאנשים חושבים שהם "יאים לגבר" או "יאים לאשה" לעשות אבל לאו דווקא מדובר באותם דברים - החל מלבישת מכנסיים (לנשים) או לבישת שמלה (לגברים) ועד היבטים כמו רכיבה על אופניים או בחירת מקצועות שונים (ובחברה שמרנית - האם לנשים מותר או מקובל ללמוד או לעבוד). מה נחשב נכון לגברים או לנשים בחברה מסויימת יהיה בעל השלכה גדולה באשר להחלטות כלכליות שאנשים יקחו. לכן כלכלת זהויות מביאה את הקשר החברתי, את ה[[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]] למודלים של החלטות כלכליות כמו מה לקנות, איפה לגור, כמה כסף לחסוך. [https://youtu.be/eKrgUksXysc?t=110] לדוגמה בהקשר של גברים ונשים - אם החברה משדרת לנשים כי אחד התפקידים המרכזיים שלה הוא להיות אמהות אז זה יהיה חלק חשוב בהחלטות שלהן לגבי קריירה - לדוגמה עניין גדול יותר בשאלה איך לשלב עבודה וגידול ילדים. באופן דומה אם החברה משדרת לגברים שלהיות אבא זה לא רק להביא כסף למשפחה אלא גם להיות שם עבור הילד, אז גברים ינטו יותר להתחשב בכך בבחירות שלהם בקידום מקצועי בעבודה. דבר שמתרחש בעשורים האחרונים [https://youtu.be/eKrgUksXysc?t=196] חלק מהנושא של כלכלת זהויות נוגעת לכך שנורמות וזהויות עשויות להשתנות עם הזמן. [https://youtu.be/eKrgUksXysc?t=250] הדיון הציבורי על הנורמות האלה יכול לגרום לשינוי בקרב אנשים, וכן הוא יכול להיתרגם לפעמים לחוקים - לדוגמה לחוקים נגד אפליית נשים במקומות עבודה. השאלה "מי אני" ו"כיצד נכון להתנהג" משתנה עם הזמן. |