שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  11:17, 15 בפברואר 2022
מ
תקלדה
שורה 1: שורה 1: −
'''כלכלת זהויות''' (באנגלית: '''Identity economics''') היא רעיון ב[[חקר הכלכלה]] לפיו החלטות כלכליות של אנשים מושפעת מתחושה של [[זהות עצמית]], [[שייכות]] ו[[הקשר חברתי]].{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=eKrgUksXysc ראיון עם Rachel Kranton]}} עיקרי הנושא נוסחו על ידי הכלכלנית Rachel Kranton ו[[ג'ורג' אקלרוף]] במספר מאמרים שסוכמו בספר "כלכלת זהויות" בשנת 2010.
+
'''כלכלת זהויות''' (באנגלית: '''Identity economics''') היא רעיון ב[[חקר הכלכלה]] לפיו החלטות כלכליות של אנשים מושפעת מתחושה של [[זהות עצמית]], [[שייכות]] ו[[הקשר חברתי]].{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=eKrgUksXysc ראיון עם Rachel Kranton]}} עיקרי הנושא נוסחו על ידי הכלכלנית Rachel Kranton ו[[ג'ורג' אקרלוף]] במספר מאמרים שסוכמו בספר "כלכלת זהויות" בשנת 2010.
    
בשנת 1995 כתבה הכלכלנית Rachel Kranton למי שעתיד להיות זוכה פרס נובל בכלכלה [[ג'ורג' אקרלוף]]. קרנטון טענה כי המאמר האחרון של אקלרוף מוטעה שכן אנשים מושפעים לא רק עקב [[תמריץ כלכלי|תמריצים כלכליים]] אלא גם בגלל תחושת ה[[זהות]] שלהם. תחושה זו תגרור או תמנע פעולות כלכליות שונות בזירות שונות כמו בקניות, השקעות, בבית הספר או בעבודה.[https://press.princeton.edu/books/paperback/9780691152554/identity-economics] צמד החוקרים פרסמו מאמר ראשון בנושא בשנת 2000. המאמר מספק מסגרת לשילוב זהות חברתית בתוך מודלים סטנדרטיים של [[כלכלה נאו-קלאסית]]. ותאר את "פונקציית הרווחה" כך שתכלול הן תועלת כספית והן תועלת של זהות. זוג החוקרים הדגימו את חשיבות הזהות העצמית ואת ההקשר החברתי בכלכלה כשהם מראים כיצד תחזיות קלאסיות של בעיות מנהל-סוכן משתנות כאשר מכניסים פנימה את הנושא של זהות הסוכן.{{הערה|Akerlof, G. and R. Kranton, "Economics and Identity," Quarterly Journal of Economics CVX (3), August 2000, pp. 715–753.}} השניים פרסמו מספר מאמרים נוספים בנושא עד לפרסום הספר "כלכלת זהויות" בשנת 2010 אשר מיועד לקהל הרחב.[https://press.princeton.edu/books/paperback/9780691152554/identity-economics]  
 
בשנת 1995 כתבה הכלכלנית Rachel Kranton למי שעתיד להיות זוכה פרס נובל בכלכלה [[ג'ורג' אקרלוף]]. קרנטון טענה כי המאמר האחרון של אקלרוף מוטעה שכן אנשים מושפעים לא רק עקב [[תמריץ כלכלי|תמריצים כלכליים]] אלא גם בגלל תחושת ה[[זהות]] שלהם. תחושה זו תגרור או תמנע פעולות כלכליות שונות בזירות שונות כמו בקניות, השקעות, בבית הספר או בעבודה.[https://press.princeton.edu/books/paperback/9780691152554/identity-economics] צמד החוקרים פרסמו מאמר ראשון בנושא בשנת 2000. המאמר מספק מסגרת לשילוב זהות חברתית בתוך מודלים סטנדרטיים של [[כלכלה נאו-קלאסית]]. ותאר את "פונקציית הרווחה" כך שתכלול הן תועלת כספית והן תועלת של זהות. זוג החוקרים הדגימו את חשיבות הזהות העצמית ואת ההקשר החברתי בכלכלה כשהם מראים כיצד תחזיות קלאסיות של בעיות מנהל-סוכן משתנות כאשר מכניסים פנימה את הנושא של זהות הסוכן.{{הערה|Akerlof, G. and R. Kranton, "Economics and Identity," Quarterly Journal of Economics CVX (3), August 2000, pp. 715–753.}} השניים פרסמו מספר מאמרים נוספים בנושא עד לפרסום הספר "כלכלת זהויות" בשנת 2010 אשר מיועד לקהל הרחב.[https://press.princeton.edu/books/paperback/9780691152554/identity-economics]  

תפריט ניווט