שינויים

{{מושג בסיסי}}

{{מושג בסיסי}}

'''עמידות''' (באנגלית: '''Resilience''') או '''חוסן''' או '''גמישות מערכתית''' או '''כושר התאוששות''' הם מונחים ב[[אקולוגיה]], ב[[מערכות מורכבות]] וכן בפסיכולוגיה ובמדעי החברה, המתארים את מידת היכולת של מערכת לשוב ל[[שיווי משקל]] "בריא" בעל תפקוד גבוה.  

'''עמידות''' (באנגלית: '''Resilience''') או '''חוסן''' או '''גמישות מערכתית''' או '''כושר התאוששות''' הם מונחים ב[[אקולוגיה]], ב[[מערכות מורכבות]] וכן ב[[פסיכולוגיה]] וב[[מדעי החברה]], המתארים את מידת היכולת של מערכת לשוב ל[[שיווי משקל]] "בריא" בעל תפקוד גבוה.  

המונח עמידות מתאים גם למערכות מורכבות נוספות, כמו גוף האדם וחוסן גופני, הבריאות הנפשית וחוסן נפשי, חוסן ארגוני לגבי ארגונים חברתיים כמו פירמות, צבאות או מדינות, חוסן מערכתי של יחידות מחשוב ומערכות אלקטרוניות ועוד. המונח מתאים במיוחד ל[[מערכת מפזרת]] שדרושה לה [[אקסרגיה]] כדי לשמור על סדר פנימי מסויים, ושיש בה מנגנונים של [[לולאות משוב]] מחלישות שנועדו להקטין הפרעות חיצוניות או [[גידול מעריכי]] פנימי ולהחזיר מערכות לשיווי משקל.  

המונח עמידות מתאים גם למערכות מורכבות נוספות, כמו גוף האדם וחוסן גופני, הבריאות הנפשית וחוסן נפשי, חוסן ארגוני לגבי ארגונים חברתיים כמו פירמות, צבאות או מדינות, חוסן מערכתי של יחידות מחשוב ומערכות אלקטרוניות ועוד. המונח מתאים במיוחד ל[[מערכת מפזרת]] שדרושה לה [[אקסרגיה]] כדי לשמור על סדר פנימי מסויים, ושיש בה מנגנונים של [[לולאות משוב]] מחלישות שנועדו להקטין הפרעות חיצוניות או [[גידול מעריכי]] פנימי ולהחזיר מערכות לשיווי משקל.  

==סוגי חוסן במערכות שונות==

==סוגי חוסן במערכות שונות==

===חוסן בריאותי===

===חוסן בריאותי===

דוגמה נפוצה לנושא של חוסן היא עמידות של הגוף בפני תנאים קשים או טרואמה מחסור במזון, תנאי אקלים קשים, מחלה זיהומית ניתוח או פציעה. שני בני אדם יכולים להקלע לנסיבות שבהן אין להם מזון למשך שבוע. אחד מהם ישרוד והשני ימות. ההבדל הוא בחוסן שלהם - לאחד מהם היו לדוגמה יותר שומנים, שהם "מחסן האנרגיה לשעות חירום" של הגוף. אנשים בחברות חקלאיות חוו מדי פעם תקופות של פגיעה ביבול השנתי עקב תנאי מזג אוויר כמו בצורת או בעקבות פלישות ארבה. כדי להגן על עצמם הומוצאו שיטות שונות של יצירת יתרות כמו [[ממגורה]].

דוגמה נפוצה לנושא של חוסן היא עמידות של הגוף בפני תנאים קשים או טראומה מחסור במזון, תנאי אקלים קשים, מחלה זיהומית ניתוח או פציעה. שני בני אדם יכולים להיקלע לנסיבות שבהן אין להם מזון למשך שבוע. אחד מהם ישרוד והשני ימות. ההבדל הוא בחוסן שלהם - לאחד מהם היו לדוגמה יותר שומנים, שהם "מחסן האנרגיה לשעות חירום" של הגוף. אנשים בחברות חקלאיות חוו מדי פעם תקופות של פגיעה ביבול השנתי עקב תנאי מזג אוויר כמו בצורת או בעקבות פלישות ארבה. כדי להגן על עצמם הומצאו שיטות שונות של יצירת יתרות כמו [[ממגורה]].

   

   

===חוסן אקולוגי===

===חוסן אקולוגי===

הכלכלן [[ברנרד לייטר]] הבחין כי במערכות יש טרייד אוף בין עמידות לבין [[יעילות]]. דבר זה הוא מסקנה לא רק של לייטר אלה קיימת בנושאים כמו חקר הצמח (טרייד אוף בין עמידות, צמיחה מהירה ותכונות נוספות). דוגמה כללית לכך היא מכונית מרוץ שנעה מהר מאוד אבל דורשת מסלול חלק מאוד ובטוח מאוד וכל אבן חצץ קטנה יכולה לגרום לה להתרסק. דוגמה אחרת היא יער שיש בו רק מין אחד של עצים שצומחים מהר - לדוגמה יער אורנים. היער צומח מהר אבל די בגפרור אחד כדי לשרוף את כל היער. לייטר לא הציע להחליף את העצים במין אחר של עצים, אלא לגדל במקביל לעצים האלה עוד סוגים אחרים של "עצים" - סוגים אחרים של מערכות מטבע שיהיו מטבעות משלימים - ויתנו למערכת עוד מגוון ועוד קשרים, על חשבון יעילות המערכת.

הכלכלן [[ברנרד לייטר]] הבחין כי במערכות יש טרייד אוף בין עמידות לבין [[יעילות]]. דבר זה הוא מסקנה לא רק של לייטר אלה קיימת בנושאים כמו חקר הצמח (טרייד אוף בין עמידות, צמיחה מהירה ותכונות נוספות). דוגמה כללית לכך היא מכונית מרוץ שנעה מהר מאוד אבל דורשת מסלול חלק מאוד ובטוח מאוד וכל אבן חצץ קטנה יכולה לגרום לה להתרסק. דוגמה אחרת היא יער שיש בו רק מין אחד של עצים שצומחים מהר - לדוגמה יער אורנים. היער צומח מהר אבל די בגפרור אחד כדי לשרוף את כל היער. לייטר לא הציע להחליף את העצים במין אחר של עצים, אלא לגדל במקביל לעצים האלה עוד סוגים אחרים של "עצים" - סוגים אחרים של מערכות מטבע שיהיו מטבעות משלימים - ויתנו למערכת עוד מגוון ועוד קשרים, על חשבון יעילות המערכת.

מערכות צבאיות, ומערכות לשעת חירום נדרשות לעיתים קרובות לייצר יתרות כדי להגדיל את העמידות שלהן. לדוגמה הקמת מטה פיקוד חלופי לצבא, פיזור מטוסי קרב בבסיסים שונים , קניית יותר ציוד ממה שנדרש, שמירה על מערך מילואים ועוד. כל הדברים האלה עומדים בניגוד ליעילות של הצבא וגורמים לו להיות בזבזני יותר. לדוגמה רוב הסיכויים שמטה הפיקוד לא יפגע ולכן מטה הפיקוד החלופי לא יהיה נחוץ כלל והכסף במערכות שיש בו ירד לטמיון. פיזור מטוסי קרב בבסיסים שונים דורש פיזור של יחידות ומערכות תחזוקה ודבר זה מפחית את היעילות של [[יתרון לגודל]] - לדוגמה יש צורך להחזיק מומחה לתחזוקת קשר בכל בסיס במקום מומחה אחד.  

מערכות צבאיות, ומערכות לשעת חירום נדרשות לעיתים קרובות לייצר יתרות כדי להגדיל את העמידות שלהן. לדוגמה הקמת מטה פיקוד חלופי לצבא, פיזור מטוסי קרב בבסיסים שונים, קניית יותר ציוד ממה שנדרש, שמירה על מערך מילואים ועוד. כל הדברים האלה עומדים בניגוד ליעילות של הצבא וגורמים לו להיות בזבזני יותר. לדוגמה רוב הסיכויים שמטה הפיקוד לא יפגע ולכן מטה הפיקוד החלופי לא יהיה נחוץ כלל והכסף במערכות שיש בו ירד לטמיון. פיזור מטוסי קרב בבסיסים שונים דורש פיזור של יחידות ומערכות תחזוקה ודבר זה מפחית את היעילות של [[יתרון לגודל]] - לדוגמה יש צורך להחזיק מומחה לתחזוקת קשר בכל בסיס במקום מומחה אחד.  

במערכות כלכליות, [[יעילות כלכלית]] גדולה מדי עלולה לגרור פגיעה בעמידות. לדוגמה מפעלים הפועלים בצורה יעילה מייצרים מכשירים בכמות נתונה, עודף מכונות ייצור או עודף עובדים הוא לכאורה בגדר בזבוז - אלה עומדים ללא דורש. מצד שני אם יש משבר שגורם לעליה בדרישה למוצר - נניח דרישה לייצר יותר מסכות בזמן מגיפה או דרישה להגדלת מספר האוניות בגלל חסימה בתעלת לה-מאנש - יש קושי להגדיל את הכמות בזמן קצר. כלכלנים נאו קאלסיים טוענים שפירמות מנסות להגיע ליעילות מקסימלית - להגיע לייצור מוצרים בדיוק לפי דרישות השוק , לכן לדוגמה הם ימנעו מהחזקת מכונות שיכולות להגדיל את כושר הייצור ויעמדו ללא מעש. הכלכלן [[סטיב קין]] טוען כי טענה זו היא נאיבית. לכאורה מפעלים מגדילים את היעלות שלהם ברגע נתון ומתעלמים מיעילות על פני מימד הזמן. במימד זה עשויים להיות שינויים בדרישות השוק. לפי קין, פירמות רבות מנסות להגדיל את חלקן בנתח השוק, ולכן מנסות למכור יותר, בין היתר כדי להנות מ[[יתרונות לגודל]]  - על ידי הקטנת הוצאות ייצור, הפחתת הוצאות שיווק או צבירת יותר כוח כלכלי-פוליטי. לפי קין ארגונים רבים מחזיקים עודף קטן של מכונות ופועלים כדי לאפשר להן להגדיל בצורה מהירה יחסית את יכולות הייצור שלהן בהנתן הזדמנות שונות כמו משבר בחברה יריבה או עליה בביקוש.   

במערכות כלכליות, [[יעילות כלכלית]] גדולה מדי עלולה לגרור פגיעה בעמידות. לדוגמה מפעלים הפועלים בצורה יעילה מייצרים מכשירים בכמות נתונה, עודף מכונות ייצור או עודף עובדים הוא לכאורה בגדר בזבוז - אלה עומדים ללא דורש. מצד שני אם יש משבר שגורם לעליה בדרישה למוצר - נניח דרישה לייצר יותר מסכות בזמן מגיפה או דרישה להגדלת מספר האוניות בגלל חסימה בתעלת לה-מאנש - יש קושי להגדיל את הכמות בזמן קצר. כלכלנים נאו-קלאסיים טוענים שפירמות מנסות להגיע ליעילות מקסימלית - להגיע לייצור מוצרים בדיוק לפי דרישות השוק, לכן לדוגמה הם ימנעו מהחזקת מכונות שיכולות להגדיל את כושר הייצור ויעמדו ללא מעש. הכלכלן [[סטיב קין]] טוען כי טענה זו היא נאיבית. לכאורה מפעלים מגדילים את היעילות שלהם ברגע נתון ומתעלמים מיעילות על פני מימד הזמן. במימד זה עשויים להיות שינויים בדרישות השוק. לפי קין, פירמות רבות מנסות להגדיל את חלקן בנתח השוק, ולכן מנסות למכור יותר, בין היתר כדי להנות מ[[יתרונות לגודל]]  - על ידי הקטנת הוצאות ייצור, הפחתת הוצאות שיווק או צבירת יותר כוח כלכלי-פוליטי. לפי קין ארגונים רבים מחזיקים עודף קטן של מכונות ופועלים כדי לאפשר להן להגדיל בצורה מהירה יחסית את יכולות הייצור שלהן בהינתן הזדמנות שונות כמו משבר בחברה יריבה או עליה בביקוש.   

==The Resilience Alliance==

==The Resilience Alliance==