שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 5,255 בתים ,  10:38, 14 באוגוסט 2021
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:  
המונח עמידות מתאים גם למערכות מורכבות נוספות, כמו גוף האדם וחוסן גופני, הבריאות הנפשית וחוסן נפשי, חוסן ארגוני לגבי ארגונים חברתיים כמו פירמות, צבאות או מדינות, חוסן מערכתי של יחידות מחשוב ומערכות אלקטרוניות ועוד. המונח מתאים במיוחד ל[[מערכת מפזרת]] שדרושה לה [[אקסרגיה]] כדי לשמור על סדר פנימי מסויים, ושיש בה מנגנונים של [[לולאות משוב]] מחלישות שנועדו להקטין הפרעות חיצוניות או [[גידול מעריכי]] פנימי ולהחזיר מערכות לשיווי משקל.  
 
המונח עמידות מתאים גם למערכות מורכבות נוספות, כמו גוף האדם וחוסן גופני, הבריאות הנפשית וחוסן נפשי, חוסן ארגוני לגבי ארגונים חברתיים כמו פירמות, צבאות או מדינות, חוסן מערכתי של יחידות מחשוב ומערכות אלקטרוניות ועוד. המונח מתאים במיוחד ל[[מערכת מפזרת]] שדרושה לה [[אקסרגיה]] כדי לשמור על סדר פנימי מסויים, ושיש בה מנגנונים של [[לולאות משוב]] מחלישות שנועדו להקטין הפרעות חיצוניות או [[גידול מעריכי]] פנימי ולהחזיר מערכות לשיווי משקל.  
   −
==חוסן אקולוגי==
+
==סוגי חוסן במערכות שונות==
 +
===חוסן בריאותי===
 +
דוגמה נפוצה לנושא של חוסן היא עמידות של הגוף בפני תנאים קשים או טרואמה מחסור במזון, תנאי אקלים קשים, מחלה זיהומית ניתוח או פציעה. שני בני אדם יכולים להקלע לנסיבות שבהן אין להם מזון למשך שבוע. אחד מהם ישרוד והשני ימות. ההבדל הוא בחוסן שלהם - לאחד מהם היו לדוגמה יותר שומנים, שהם "מחסן האנרגיה לשעות חירום" של הגוף. אנשים בחברות חקלאיות חוו מדי פעם תקופות של פגיעה ביבול השנתי עקב תנאי מזג אוויר כמו בצורת או בעקבות פלישות ארבה. כדי להגן על עצמם הומוצאו שיטות שונות של יצירת יתרות כמו [[ממגורה]].
 +
 +
===חוסן אקולוגי===
 
ב[[אקולוגיה]], מערכת שיש לה חוסן או כושר התאוששות גבוה, היא כזו היכולה להשתקם במהירות כתוצאה מ[[השפעה סביבתית|הפרעה סביבתית]] כמו שריפה, הצפה, סופה, פיצוץ אוכלוסין של חרקים, ופעולות אנושיות כמו [[בירוא יערות]], החדרת [[מינים פולשים]] ועוד.  
 
ב[[אקולוגיה]], מערכת שיש לה חוסן או כושר התאוששות גבוה, היא כזו היכולה להשתקם במהירות כתוצאה מ[[השפעה סביבתית|הפרעה סביבתית]] כמו שריפה, הצפה, סופה, פיצוץ אוכלוסין של חרקים, ופעולות אנושיות כמו [[בירוא יערות]], החדרת [[מינים פולשים]] ועוד.  
   שורה 13: שורה 17:  
דיון אינטרדיסציפלינרי על כושר התאוששות כולל את האינטראקציות בין המערכות הכלכליות-חברתיות והמערכות הסביבתית, וצורך לעבור מפרדיגמה של תפוקה בת קיימא מקסימלית (Maximum sustainable yield) ל[[ניהול סביבתי]] (Environmental management) ששואף לקיים חוסן אקולוגי על ידי ניתוח חוסן סביבתי, ניהול משאבים אדפטיבי, ומדיניות אדפטיבית.
 
דיון אינטרדיסציפלינרי על כושר התאוששות כולל את האינטראקציות בין המערכות הכלכליות-חברתיות והמערכות הסביבתית, וצורך לעבור מפרדיגמה של תפוקה בת קיימא מקסימלית (Maximum sustainable yield) ל[[ניהול סביבתי]] (Environmental management) ששואף לקיים חוסן אקולוגי על ידי ניתוח חוסן סביבתי, ניהול משאבים אדפטיבי, ומדיניות אדפטיבית.
   −
==חוסן ארגוני וחברתי==
+
===חוסן ארגוני וחברתי===
 
הכלכלן [[יוזף שומפטר]] כתב בשנות ה-30 על [[מחזור עסקים]] שהוא חלק מה[[תהליך]] שבו המערכת הקפיטליסטית מרפאת את עצמה. היזמים משקיעים בכל מיני יוזמות חדשות, חלקן נכונות וחלקן מוטעות. לפי שומפטר, המשבר בעקבות גאות הוא הדרך של המערכת הכלכלית להתמודד עם הטעויות.  
 
הכלכלן [[יוזף שומפטר]] כתב בשנות ה-30 על [[מחזור עסקים]] שהוא חלק מה[[תהליך]] שבו המערכת הקפיטליסטית מרפאת את עצמה. היזמים משקיעים בכל מיני יוזמות חדשות, חלקן נכונות וחלקן מוטעות. לפי שומפטר, המשבר בעקבות גאות הוא הדרך של המערכת הכלכלית להתמודד עם הטעויות.  
   שורה 28: שורה 32:  
|תוכן=לחוסן יש הרבה רמות - גם לסמוך אחד על השני, גם לייצר חוסן תעסוקתי, חוסן כלכלי וחוסן באספקת מזון. אנחנו כמעט לא מייצרים כלום. הלכנו לכלכלת שוק חופשי, שיש לה יתרונות אבל גם חסרונות, ואחד מהם הוא שהיא לא מקנה חוסן. זה מקום מאוד בעייתי להיות בו. צריך לחשוב פחות בכיוון של יעילות כלכלית, ויותר בכיוון של יצירת חוסן.
 
|תוכן=לחוסן יש הרבה רמות - גם לסמוך אחד על השני, גם לייצר חוסן תעסוקתי, חוסן כלכלי וחוסן באספקת מזון. אנחנו כמעט לא מייצרים כלום. הלכנו לכלכלת שוק חופשי, שיש לה יתרונות אבל גם חסרונות, ואחד מהם הוא שהיא לא מקנה חוסן. זה מקום מאוד בעייתי להיות בו. צריך לחשוב פחות בכיוון של יעילות כלכלית, ויותר בכיוון של יצירת חוסן.
 
}}
 
}}
 +
 +
==מתח בין יעילות לבין עמידות==
 +
הכלכלן [[ברנרד לייטר]] הבחין כי במערכות יש טרייד אוף בין עמידות לבין [[יעילות]]. דבר זה הוא מסקנה לא רק של לייטר אלה קיימת בנושאים כמו חקר הצמח (טרייד אוף בין עמידות, צמיחה מהירה ותכונות נוספות). דוגמה כללית לכך היא מכונית מרוץ שנעה מהר מאוד אבל דורשת מסלול חלק מאוד ובטוח מאוד וכל אבן חצץ קטנה יכולה לגרום לה להתרסק. דוגמה אחרת היא יער שיש בו רק מין אחד של עצים שצומחים מהר - לדוגמה יער אורנים. היער צומח מהר אבל די בגפרור אחד כדי לשרוף את כל היער. לייטר לא הציע להחליף את העצים במין אחר של עצים, אלא לגדל במקביל לעצים האלה עוד סוגים אחרים של "עצים" - סוגים אחרים של מערכות מטבע שיהיו מטבעות משלימים - ויתנו למערכת עוד מגוון ועוד קשרים, על חשבון יעילות המערכת.
 +
 +
מערכות צבאיות, ומערכות לשעת חירום נדרשות לעיתים קרובות לייצר יתרות כדי להגדיל את העמידות שלהן. לדוגמה הקמת מטה פיקוד חלופי לצבא, פיזור מטוסי קרב בבסיסים שונים , קניית יותר ציוד ממה שנדרש, שמירה על מערך מילואים ועוד. כל הדברים האלה עומדים בניגוד ליעילות של הצבא וגורמים לו להיות בזבזני יותר. לדוגמה רוב הסיכויים שמטה הפיקוד לא יפגע ולכן מטה הפיקוד החלופי לא יהיה נחוץ כלל והכסף במערכות שיש בו ירד לטמיון. פיזור מטוסי קרב בבסיסים שונים דורש פיזור של יחידות ומערכות תחזוקה ודבר זה מפחית את היעילות של [[יתרון לגודל]] - לדוגמה יש צורך להחזיק מומחה לתחזוקת קשר בכל בסיס במקום מומחה אחד.
 +
 +
במערכות כלכליות, [[יעילות כלכלית]] גדולה מדי עלולה לגרור פגיעה בעמידות. לדוגמה מפעלים הפועלים בצורה יעילה מייצרים מכשירים בכמות נתונה, עודף מכונות ייצור או עודף עובדים הוא לכאורה בגדר בזבוז - אלה עומדים ללא דורש. מצד שני אם יש משבר שגורם לעליה בדרישה למוצר - נניח דרישה לייצר יותר מסכות בזמן מגיפה או דרישה להגדלת מספר האוניות בגלל חסימה בתעלת לה-מאנש - יש קושי להגדיל את הכמות בזמן קצר. כלכלנים נאו קאלסיים טוענים שפירמות מנסות להגיע ליעילות מקסימלית - להגיע לייצור מוצרים בדיוק לפי דרישות השוק , לכן לדוגמה הם ימנעו מהחזקת מכונות שיכולות להגדיל את כושר הייצור ויעמדו ללא מעש. הכלכלן [[סטיב קין]] טוען כי טענה זו היא נאיבית. לכאורה מפעלים מגדילים את היעלות שלהם ברגע נתון ומתעלמים מיעילות על פני מימד הזמן. במימד זה עשויים להיות שינויים בדרישות השוק. לפי קין, פירמות רבות מנסות להגדיל את חלקן בנתח השוק, ולכן מנסות למכור יותר, בין היתר כדי להנות מ[[יתרונות לגודל]]  - על ידי הקטנת הוצאות ייצור, הפחתת הוצאות שיווק או צבירת יותר כוח כלכלי-פוליטי. לפי קין ארגונים רבים מחזיקים עודף קטן של מכונות ופועלים כדי לאפשר להן להגדיל בצורה מהירה יחסית את יכולות הייצור שלהן בהנתן הזדמנות שונות כמו משבר בחברה יריבה או עליה בביקוש. 
    
==The Resilience Alliance==
 
==The Resilience Alliance==

תפריט ניווט