שינויים

* '''[[אוזון בגובה הקרקע]]''', שנוצר על ידי שילוב של תחמוצות חנקן ותרכובות אורגניות נדיפות.

* '''[[אוזון בגובה הקרקע]]''', שנוצר על ידי שילוב של תחמוצות חנקן ותרכובות אורגניות נדיפות.

* '''[[פרוקסיאקטיל ניטראט]]''' (Peroxyacetyl nitrate- PAN) נוצר על ידי שילוב של תחמוצות חנקן ותרכובות אורגניות נדיפות.

* '''[[פרוקסיאקטיל ניטראט]]''' (Peroxyacetyl nitrate- PAN) נוצר על ידי שילוב של תחמוצות חנקן ותרכובות אורגניות נדיפות.

* '''הידרוקרבונים הנספחים לחומר חלקיקי מרחף'''. הידרוקרבונים נוטים להיספח במעין גרעיני התעבות סביב חומר מרחף דוגמת PM10. ההשפעה הטוקסית המשולבת של המרכיבים גבוה יותר מאשר של כל חומר בנפרד. הנושא נחקר בשנת 1999 באטמוספירה של העיר סאו פאולו שבברזיל ונמצאו כמה עשרות מרכיבים הידרוקרבונים ממקור תעשייתי או תחבורתי. {{הערה|Bruno Spinosa De Martinis et al, [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1383571899001515 Genotoxicity of fractionated organic material in airborne particles from São Paulo, Brazil], Mutation Research/Genetic Toxicology and Environmental Mutagenesis, Volume 446, Issue 1, 29 October 1999, Pages 83–94}}

* '''הידרוקרבונים הנספחים לחומר חלקיקי מרחף'''. הידרוקרבונים נוטים להיספח במעין גרעיני התעבות סביב חומר מרחף דוגמת PM₁₀. ההשפעה הטוקסית המשולבת של המרכיבים גבוה יותר מאשר של כל חומר בנפרד. הנושא נחקר בשנת 1999 באטמוספירה של העיר סאו פאולו שבברזיל ונמצאו כמה עשרות מרכיבים הידרוקרבונים ממקור תעשייתי או תחבורתי. {{הערה|Bruno Spinosa De Martinis et al, [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1383571899001515 Genotoxicity of fractionated organic material in airborne particles from São Paulo, Brazil], Mutation Research/Genetic Toxicology and Environmental Mutagenesis, Volume 446, Issue 1, 29 October 1999, Pages 83–94}}

===מזהמי אוויר נוספים===

===מזהמי אוויר נוספים===

בעקבות הודעה זו הכירו גם במשרד הבריאות וב[[האגודה למלחמה בסרטן|אגודה למלחמה בסרטן]] בזיהום אוויר כגורם מסרטן, בספטמבר 2014. {{הערה|ירון קלנר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4575565,00.html עכשיו זה רשמי: מש' הבריאות קבע - זיהום אוויר מסרטן], ynet, 28.09.2014}}

בעקבות הודעה זו הכירו גם במשרד הבריאות וב[[האגודה למלחמה בסרטן|אגודה למלחמה בסרטן]] בזיהום אוויר כגורם מסרטן, בספטמבר 2014. {{הערה|ירון קלנר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4575565,00.html עכשיו זה רשמי: מש' הבריאות קבע - זיהום אוויר מסרטן], ynet, 28.09.2014}}

מחקר שפורסם בשנת 2008 סקר את כל המחקרים שפורסמו בשנים 1950-2007 שעסקו בקשר בין חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר סביבתי ובין סיכון של מבוגרים למוות שלא מתאונה וכן לתחלואה ותמותה בסרטן, במחלות לב ומחלות נשימה. לטענת המחקר חשיפה ארוכת טווח ל[[חומר חלקיקי|חלקיקי PM2.5]] הגדילה את הסיכון למוות שלא מתאונה ב-6% לכל עליה של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב, בלי קשר לגיל, מין או אזור גאוגרפי. חשיפה לחלקיקי PM2.5 נמצאת גם במתאם עם עליה בתמותה מסרטן ריאות (בטווח של 15% עד 21% לכל עליה של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב) ולתמותה ממחלות לב (עליה של 12%-14% לכל תוספת של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב). בנוסף, מגורים בסמוך לעורקי תחבורה ראשיים נמצאת במתאם עם סיכון מוגבר ל-3 מוות שלא מתאונה, מוות מסרטן ריאות ומוות ממחלות לב. יש ראיות המרמזות על כך שחשיפה לחלקיקי PM2.5 מקושרת למוות עקב מחלות לב כליליות וכי [[גופרית דו חמצנית]] קשורה לסרטן ריאה, אבל הנתונים לא הספיקו כדי לספק מסקנות מוצקות.<ref name="chen2008">Chen, H; Goldberg, M. S.; Villeneuve, P. J. (2008). "[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19235364 A systematic review of the relation between long-term exposure to ambient air pollution and chronic diseases]". Reviews on environmental health 23 (4): 243–97. doi:10.1515/reveh.2008.23.4.243. PMID 19235364. </ref>

מחקר שפורסם בשנת 2008 סקר את כל המחקרים שפורסמו בשנים 1950-2007 שעסקו בקשר בין חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר סביבתי ובין סיכון של מבוגרים למוות שלא מתאונה וכן לתחלואה ותמותה בסרטן, במחלות לב ומחלות נשימה. לטענת המחקר חשיפה ארוכת טווח ל[[חומר חלקיקי|חלקיקי PM_2.5]] הגדילה את הסיכון למוות שלא מתאונה ב-6% לכל עליה של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב, בלי קשר לגיל, מין או אזור גאוגרפי. חשיפה לחלקיקי PM_2.5 נמצאת גם במתאם עם עליה בתמותה מסרטן ריאות (בטווח של 15% עד 21% לכל עליה של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב) ולתמותה ממחלות לב (עליה של 12%-14% לכל תוספת של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב). בנוסף, מגורים בסמוך לעורקי תחבורה ראשיים נמצאת במתאם עם סיכון מוגבר ל-3 מוות שלא מתאונה, מוות מסרטן ריאות ומוות ממחלות לב. יש ראיות המרמזות על כך שחשיפה לחלקיקי PM_2.5 מקושרת למוות עקב מחלות לב כליליות וכי [[גופרית דו חמצנית]] קשורה לסרטן ריאה, אבל הנתונים לא הספיקו כדי לספק מסקנות מוצקות.<ref name="chen2008">Chen, H; Goldberg, M. S.; Villeneuve, P. J. (2008). "[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19235364 A systematic review of the relation between long-term exposure to ambient air pollution and chronic diseases]". Reviews on environmental health 23 (4): 243–97. doi:10.1515/reveh.2008.23.4.243. PMID 19235364. </ref>

בשנת 2011 מחקר אפידמיולוגי מ[[דנמרק]] מצא סיכון מוגבר לסרטן ריאה עבור חולים שחיו באזורים עם ריכוזי תחבורה גבוהים שבהם יש ריכוז גבוה של [[תחמוצות חנקן]]. במחקר זה הקשר היה גבוה יותר עבור לא-מעשנים ביחס למעשנים.<ref>Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). [http://ehp.niehs.nih.gov/1002353/ Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic]. Environmental health perspectives, 119(6), 860-865. doi:10.1289/ehp.1002353 PubMed </ref>

בשנת 2011 מחקר אפידמיולוגי מ[[דנמרק]] מצא סיכון מוגבר לסרטן ריאה עבור חולים שחיו באזורים עם ריכוזי תחבורה גבוהים שבהם יש ריכוז גבוה של [[תחמוצות חנקן]]. במחקר זה הקשר היה גבוה יותר עבור לא-מעשנים ביחס למעשנים.<ref>Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). [http://ehp.niehs.nih.gov/1002353/ Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic]. Environmental health perspectives, 119(6), 860-865. doi:10.1289/ehp.1002353 PubMed </ref>

{{הפניה לערך מורחב|זיהום אוויר בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|זיהום אוויר בישראל}}

[[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]] גורם לאלפי מקרי מוות בטרם-עת בישראל בכל שנה, ולהחמרת התחלואה במחלות הקשורות למערכות הלב, כלי-הדם, והנשימה. מקורות [[זיהום|הזיהום]] הם מקורות טבעיים (כמו סופות אבק), [[תחבורה בישראל|תחבורה]], [[תחנות כוח]], [[זיהום תעשייתי|מפעלים]] ו[[מחצבות]]. [[זיהום אוויר]] חמור קיים באזור [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|מפרץ חיפה]], [[זיהום אוויר בגוש דן|תל אביב וגוש דן]], באזור [[אשדוד]], [[מודיעין]], ובאזור [[רמת חובב]] ו[[באר שבע]]. לפי מחקר של ארגון הבריאות העולמי שהשווה שיעורי זיהום אוויר של [[חומר חלקיקי|חלקיקי PM10]], ב-1,600 ערים ב-91 מדינות, בישראל יש את רמת זיהום האוויר הגרועה ביותר בקרב המדינות המערביות וברמה ה-12 מבין כלל מדינות העולם. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4517136,00.html].

[[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]] גורם לאלפי מקרי מוות בטרם-עת בישראל בכל שנה, ולהחמרת התחלואה במחלות הקשורות למערכות הלב, כלי-הדם, והנשימה. מקורות [[זיהום|הזיהום]] הם מקורות טבעיים (כמו סופות אבק), [[תחבורה בישראל|תחבורה]], [[תחנות כוח]], [[זיהום תעשייתי|מפעלים]] ו[[מחצבות]]. [[זיהום אוויר]] חמור קיים באזור [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|מפרץ חיפה]], [[זיהום אוויר בגוש דן|תל אביב וגוש דן]], באזור [[אשדוד]], [[מודיעין]], ובאזור [[רמת חובב]] ו[[באר שבע]]. לפי מחקר של ארגון הבריאות העולמי שהשווה שיעורי זיהום אוויר של [[חומר חלקיקי|חלקיקי PM₁₀]], ב-1,600 ערים ב-91 מדינות, בישראל יש את רמת זיהום האוויר הגרועה ביותר בקרב המדינות המערביות וברמה ה-12 מבין כלל מדינות העולם. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4517136,00.html].

תקן היעד השנתי (השווה לתקן האמריקאי) ל[[חלקיקים עדינים]] עומד על 15 מק"ג/מ"ק והתקן המומלץ של ארגון הבריאות העולמי הוא 10 מק"ג/מ"ק. לעומת זאת ריכוז החלקיקים החלקיקים העדינים השנתי הממוצע בישראל נע בין 20 ל-29 מק"ג/מ"ק. על-פי דו"ח ניטור אוויר לשנת 2008, נרשמה חריגה שנתית בכל תחנות הניטור בארץ שבהם נמדדו חלקיקים עדינים, לעיתים ברמות של עד 193% מתקן היעד. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0501-P0600/P0531.aspx]. בכל תחנות הניטור של זיהום אוויר מתחבורה נרשמו רמות של 25-29 מק"ג/ מ"ק, כאשר תחנות רבות לא היו תקינות. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0531c.xls]

תקן היעד השנתי (השווה לתקן האמריקאי) ל[[חלקיקים עדינים]] עומד על 15 מק"ג/מ"ק והתקן המומלץ של ארגון הבריאות העולמי הוא 10 מק"ג/מ"ק. לעומת זאת ריכוז החלקיקים החלקיקים העדינים השנתי הממוצע בישראל נע בין 20 ל-29 מק"ג/מ"ק. על-פי דו"ח ניטור אוויר לשנת 2008, נרשמה חריגה שנתית בכל תחנות הניטור בארץ שבהם נמדדו חלקיקים עדינים, לעיתים ברמות של עד 193% מתקן היעד. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0501-P0600/P0531.aspx]. בכל תחנות הניטור של זיהום אוויר מתחבורה נרשמו רמות של 25-29 מק"ג/ מ"ק, כאשר תחנות רבות לא היו תקינות. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0531c.xls]