שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''נאו-קולוניאליזם''' (באנגלית: '''Neo-colonialism''') או '''נאו-אימפריאליזם''' (באנגלית: '''Neo-imperialism''') הוא פרקטיקה של שימוש ב[[קפיטליזם]], [[גלובליזציה]] ו[[אימפריאליזם תרבותי]], של מדינות עשירות, [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] או אליטות בתוך מדינות אלה כדי להשפיע על [[מדינות עניות]]. שליטה או השפעה זו מושגת בין אם על ידי שליטה צבאית ישירה או איום בשליטה כזו (אימפריאליזם) ובין אם על ידי שליטה פוליטית לא ישירה (הגמוניה). לרוב נאו-קולוניאליזם נבדל מה[[קולוניאליזם]] הקלאסי בכך שאין נוכחות פיזית של הצבא של המדינה שבה מתגורר הצד המשפיע. תחת זאת יש שימוש בפרקטיקות תרבותיות וכלכליות ולא צבאיות או בשימוש בקשרי [[הון-שלטון]] וקשר בין אליטות מקומיות לבין [[תאגידים רב לאומיים]] וממשלות מערביות כדי להפעיל את הצבא והמשטרה של המדינה הענייה להמשך קיומו של הסדר המשרת את האליטות המקומיות ואת התאגיד או המדינה הזרה. | + | '''נאו-קולוניאליזם''' (באנגלית: '''Neo-colonialism''') או '''נאו-אימפריאליזם''' (באנגלית: '''Neo-imperialism''') הוא פרקטיקה של שימוש ב[[קפיטליזם]], [[גלובליזציה]] ו[[אימפריאליזם תרבותי]], של מדינות עשירות, [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] או אליטות בתוך מדינות אלה כדי להשפיע על [[מדינות עניות]]. שליטה או השפעה זו מושגת בין אם על ידי שליטה צבאית ישירה או איום בשליטה כזו (אימפריאליזם) ובין אם על ידי שליטה פוליטית לא ישירה (הגמוניה). לרוב נאו-קולוניאליזם נבדל מה[[קולוניאליזם]] הקלאסי בכך שאין נוכחות פיזית של הצבא של המדינה שבה מתגורר הצד המשפיע. תחת זאת יש שימוש בפרקטיקות תרבותיות וכלכליות ולא צבאיות או בשימוש בקשרי [[הון-שלטון]] וקשר בין אליטות מקומיות לבין [[תאגידים רב לאומיים]] וממשלות מערביות כדי להפעיל את הצבא והמשטרה של המדינה הענייה להמשך קיומו של הסדר המשרת את האליטות המקומיות ואת התאגיד או המדינה הזרה. |
| | | |
| לאחר שה[[קולוניאליזם]] הישן נתפס מבחינה תרבותית, פוליטית וכלכלית כדבר רע, התפתח רעיון ה[[שוק חופשי|שוק החופשי]]. היות והשוק מוצג נעדר הטיות ושיוויוני, יכולות מדינות המערב העשירות לסחור עם מדינות העולם השלישי לכאורה באופן ניטרלי ושיוויוני. אך לאמיתו של דבר חוקי ה[[סחר בין לאומי|סחר הבין לאומי]], והיכולת של תאגידים לקיים [[קשרי הון-שלטון]] מאפשרים למדינות העשירות או לתאגידים רב לאומיים לעשוק את המדינות העניות: תאגידים רב לאומיים מקבלים זיכיונות על [[אוצרות הטבע]], מנצלים את כוח האדם הזול במדינות אלו, ומטמינות [[פסולת רעילה]] שלא ניתן לטפל בה במדינות המערב הנאורות. תכופות מעורב בעניין פגיעה בזכויות אדם, זכויות אזרח וזכויות קניין. | | לאחר שה[[קולוניאליזם]] הישן נתפס מבחינה תרבותית, פוליטית וכלכלית כדבר רע, התפתח רעיון ה[[שוק חופשי|שוק החופשי]]. היות והשוק מוצג נעדר הטיות ושיוויוני, יכולות מדינות המערב העשירות לסחור עם מדינות העולם השלישי לכאורה באופן ניטרלי ושיוויוני. אך לאמיתו של דבר חוקי ה[[סחר בין לאומי|סחר הבין לאומי]], והיכולת של תאגידים לקיים [[קשרי הון-שלטון]] מאפשרים למדינות העשירות או לתאגידים רב לאומיים לעשוק את המדינות העניות: תאגידים רב לאומיים מקבלים זיכיונות על [[אוצרות הטבע]], מנצלים את כוח האדם הזול במדינות אלו, ומטמינות [[פסולת רעילה]] שלא ניתן לטפל בה במדינות המערב הנאורות. תכופות מעורב בעניין פגיעה בזכויות אדם, זכויות אזרח וזכויות קניין. |
שורה 7: |
שורה 7: |
| נאו-קולוניאליזם נתפס לרוב כניצול של תושבי מדינות העולם העניות על ידי חברות רב לאומיות וממשלות מערביות, לדעת [[אנטי גלובליזציה|מתנגדי הגלובליזציה]] הנוכחית, זהו היבט מרכזי בתהליך ה[[גלובליזציה]]. | | נאו-קולוניאליזם נתפס לרוב כניצול של תושבי מדינות העולם העניות על ידי חברות רב לאומיות וממשלות מערביות, לדעת [[אנטי גלובליזציה|מתנגדי הגלובליזציה]] הנוכחית, זהו היבט מרכזי בתהליך ה[[גלובליזציה]]. |
| | | |
− | הביטוי נטבע ככל הנראה על ידי נשיא [[גאנה]] הראשון, קוואמה נקרומה, והיווה כותרת לספרו "נאו-קולוניאליזם, השלב האחרון של אימפריאליזם"{{הערה|Kwame Nkrumah, Neo Colonialism, the Last Stage of Imperialism}}, מחווה לספר של [[לנין]] בעל שם דומה. נאו-קולוניאליזם מנותח בעבודות של הפילוסוף הצרפתי [[ז'אן-פול סארטר]] ([[Colonialism and Neocolonialism]] 1964) ושל [[נועם חומסקי]]. סארטר ביקר את מדיניות צרפת באלג'יר וקרא לה לצאת משם. חומסקי מתייחס לשני היבטים של הנאו-קולוניאליזם - הפעילות של ארצות הברית ותאגידים מערביים במדינות עולם שלישי, מצד אחד וה[[תעמולה]] שמתקיימת (בארצות הברית) כדי לטשטש ולהכשיר מדיניות זו. חומסקי מתייחס לכך במספר ספרים שלו כולל [[The Washington Connection and Third World Fascism]], 1979, Manufacturing Consent -- The Political Economy of the Mass Media, ו"מה דוד סמם באמת רוצה" (1992). | + | הביטוי נטבע ככל הנראה על ידי נשיא [[גאנה]] הראשון, קוואמה נקרומה, והיווה כותרת לספרו "נאו-קולוניאליזם, השלב האחרון של אימפריאליזם"{{הערה|Kwame Nkrumah, Neo Colonialism, the Last Stage of Imperialism}}, מחווה לספר של [[לנין]] בעל שם דומה. נאו-קולוניאליזם מנותח בעבודות של הפילוסוף הצרפתי [[ז'אן-פול סארטר]] ([[Colonialism and Neocolonialism]] 1964) ושל [[נועם חומסקי]]. סארטר ביקר את מדיניות צרפת באלג'יר וקרא לה לצאת משם. חומסקי מתייחס לשני היבטים של הנאו-קולוניאליזם - הפעילות של ארצות הברית ותאגידים מערביים במדינות עולם שלישי, מצד אחד וה[[תעמולה]] שמתקיימת (בארצות הברית) כדי לטשטש ולהכשיר מדיניות זו. חומסקי מתייחס לכך במספר ספרים שלו כולל [[The Washington Connection and Third World Fascism]], 1979, Manufacturing Consent -- The Political Economy of the Mass Media, ו"מה דוד סמם באמת רוצה" (1992). |
| | | |
| אחד המוקדים של עבדותו של חומסקי הוא ניתוח של התקשורת הפופולרית (במיוחד בארצות הברית), המבנים והמגבלות שלה, ותפקידה בתמיכה באינטרסים ממשלתיים ושל [[תאגידים גדולים]]. שלא כמו במערכות טוטליטריות, שבהן אפשר לעשות שימוש בכוח פיזי על מנת לכפות דברים על האוכלוסייה, משטרים דמוקרטיים - כמו זה של ארצות הברית - יכולים לעשות שימוש רק באמצעים בלתי-אלימים של שליטה (מלבד מקרים פעוטים של אלימות מצד המדינה) - כמו [[תעמולה]]. בהערה שמצוטטת לעתים קרובות, חומסקי טען ש"תעמולה משמשת לדמוקרטיה באותו אופן שבו האלה משמשת במדינות טוטליטריות" (Media Control). ספרו, Manufacturing Consent -- The Political Economy of the Mass Media, שחובר יחד עם אדוארד ס. הרמן, חוקר נושא זה לעומק, ומציג את התאוריה מאחורי הניתוח המאוגד בעבודות אחרות שלו (ראו מודל תעמולה). | | אחד המוקדים של עבדותו של חומסקי הוא ניתוח של התקשורת הפופולרית (במיוחד בארצות הברית), המבנים והמגבלות שלה, ותפקידה בתמיכה באינטרסים ממשלתיים ושל [[תאגידים גדולים]]. שלא כמו במערכות טוטליטריות, שבהן אפשר לעשות שימוש בכוח פיזי על מנת לכפות דברים על האוכלוסייה, משטרים דמוקרטיים - כמו זה של ארצות הברית - יכולים לעשות שימוש רק באמצעים בלתי-אלימים של שליטה (מלבד מקרים פעוטים של אלימות מצד המדינה) - כמו [[תעמולה]]. בהערה שמצוטטת לעתים קרובות, חומסקי טען ש"תעמולה משמשת לדמוקרטיה באותו אופן שבו האלה משמשת במדינות טוטליטריות" (Media Control). ספרו, Manufacturing Consent -- The Political Economy of the Mass Media, שחובר יחד עם אדוארד ס. הרמן, חוקר נושא זה לעומק, ומציג את התאוריה מאחורי הניתוח המאוגד בעבודות אחרות שלו (ראו מודל תעמולה). |